שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



טיולים ואתרים
פורום הטיולים שלנו.

ברוכים הבאים לקהילות אג'נדה!
אתם צופים כרגע בהודעה טקסטואלית מתוך פורום "טיולים ואתרים"

הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים
הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים


ליחצו כאן כדי לעבור לגירסה המקורית של פורום "טיולים ואתרים"



סיפורה של שכונת התימנים שנכחדה בכפר השילוח – סיוול
תודה לעוזרים בהשלמת המידע ותודה למשפחת מיוחס .

תחילתה של ההתיישבות היהודית בשכונה נקשרת לתאריך 1840 שבה החלה להתגורר משפחת מיוחס המפורסמת,שמשפחתם הגיעו להתגורר בתחומי ירושלים העתיקה לאחר גרוש ספרד ,במהלך המאה השש עשר, שני זרמים הוליכו במשפחת מיוחס הזרם הדתי שהוציא ממנו רבנים ואנשי ציבור מפורסמים והפלג שהתפרנס ממסחר, במחצית המאה התשע עשר עסקו בעיקר ביבוא ומכירת תבואה וקמח.

השלוחה המסחרית הפעילה קווי הספקה בעזרת שיירות גמלים שהביאו חיטה מהחלק המזרחי של נהר הירדן , חלק מהשיירות ירדו דרך הבקעה וחלקם דרך חברון ומשם מזרחה כיוון שהנתיב בחזרה לשיירות הגמלים העמוסות בשקים לקח זמן רב יותר מהמתוכנן ולפעמים השיירות הגיעו לאחר כניסת הלילה ונעילת שערי העיר העתיקה ,לכן נותר הצורך למצוא מקום לינה והמתנה עד שיפציע השחר ושערי העיר העתיקה יפתחו.

בני משפחת מיוחס החליטו לשכור בית בכפר השילוח למטרת השהייה והלינה בלילות , בשנת 1840, הוחלט בחלק המסחרי של המשפחה, כי משתלם יותר לרכוש שטח אדמה בכפר השילוח ולבנות עליו בית מגורים ולמעשה לצאת ולחיות מחוץ לתחומי העיר העתיקה , מעשה שנחשב נועז באותם ימים .


אגדת קברי שושלת דוד
מאת פייטושון
בתאריך 13/1/2013
לאט לאט נקלטה המשפחה בין תושביה הערביים של הכפר ואף נוצרו יחסי אמון וחברות בין בני המשפחה ותושבי הכפר, תקופת מגוריה של משפחת מיוחס בכפר נמשך עד שנת 1920 ואז עברו המיוחסים למגורים בשכונת ימין משה .

אגדת קברי שושלת דוד בביתו של מיוחס בכפר השילוח

אגדה אורבאנית מקומית מספרת כי לאוזניו של הברון רוטשילד התגנבה שמועה ,כי בשטח ביתם של המיוחסים בכפר השילוח , ניתן אולי למצוא את קבריהם של בני שושלת דוד המלך, לצורך הניסיון לרכישת הקרקע על מנת לערוך בהם חפירות ארכיאולוגיות , נישלח נציגו של הברון ענתבי בניסיון לרכוש את השטח והבית.

ניסיון מתמשך לרכישת הרכוש והבית נמשך לאורך עשרות שנים, אך מאמציו של הברון כשלו אך כאשר עזבו בני משפחת מיוחס את השכונה לשכונת ימין משה בשנות העשרים של המאה התשע עשר, נמכר הבית והשטח לחברת פיק"א של הברון רוטשילד ,שהחלה בחפירות ארכיאולוגיות במקום.

בחפירות נתגלו מספר ממצאים ארכיאולוגיים הכוללים קברים שהעידו על קבורת אנשים עשירים , לצורך שמירה על המבנה והממצאים נבחר בן משפחת גוזלן הערבית שעבר לגור במבנה וקיבל תשלום קבוע מפיק"א על מנת לשמור על הקיים עד פרוץ מלחמת השחרור , עוד שנים רבות המשיך בן משפחת גוזלן הערבית להתגורר במבנה עד אשר עזב ועבר למקום מגורים אחר עקב המצב הכלכלי הקשה.



התחלת ההתיישבות התיימנית בכפר השילוח
מאת פייטושון
בתאריך 13/1/2013
אחד מבני המשפחה שהתפרסם בקרב הישוב העברי בארץ ישראל ובמיוחד בקרב הקהילה הספרדית היה יוסף מיוחס ,שכבר בגיל שלושים ושלוש מונה כראש הוועד הספרדי בוועד היהודי הנבחר , אגדה נוספת נקשרת לשמו היא נישואיו לביתו של מיכל פינס האשכנזי בבחינת ערוב ס"ט גאה לבן עליה אשכנזי , נוהג שלא היה באותה תקופה, לאחר נישואיו עברו בני הזוג הצעירים להתגורר בכפר השילוח בבית המשפחה.

בעת שמשפחת מיוחס התגוררו בכפר השילוח בתקופה התורכית בטרם מלחמת העולם הראשונה , התווספה עלייה תימנית גדולה להגיע לירושלים בשנת 1882 ,עלייה זאת הייתה שונה מעליות אחרות של יהודים לארץ ישראל שהגיעו בודדים, בני העלייה התימנית הגיעו כמשפחות והוריהם הזקנים עמם בנוסף לילדיהם ,עלייה זאת התווספה לעלייה הקודמת של התימנים בשלהי המאה ,ף עולים אלו שהתיישבו בנחל קידרון ,משום העוני והמחסור שלוותה העלייה התימנית החדשה , נדרשו מקומות לינה בעבורם.

התימנים נאלצו למצוא לעצמם מקומות מגורים צפופים וחלקם בלתי ראויים למגורי אדם , כמו במערות הקבורה החצובות בסלע, חלק מהמבנים נבנו בסגנון הפלאחי הערבי מטיט,בוץ ואבנים קטנות והכול מעורב בקש, מחיצות הבתים היו מקנים , הבעיה עם הבתים אלו הגיעה בחורף שאז הגשם פורר את הטיט ולגגות חדרו מים בדרכם לתוך הבתים ,כך שתנאי המגורים באם היו קשים מנשוא, התווספה אליהם בעיית ההתנכלויות והגנבות של תושבי האזור הערביים ובל נשכח את בעיית חיות הבר באזור הפרוץ והשומם יחסית.

פתגם אירופאי ידוע אומר כך : בבית שהשמש איננה נכנסת לתוכו מחלונותיו , צפוי הרופא להיכנס דרך דלתו, הוסיפו אחרים לרפואה דרושים הרופא אויר נקי והרופא שמש באמצעות קרניה.

כיוון שמצבם של יהודים אלו נגע ללבם, החלו אנשי העלייה האשכנזית בראשם של חותנו של יוסף מיוחס מיכל פינס האשכנזי ונוספו אליו לרכישת החלקות ובניית הבתים בכפר השילוח פרומקין עורך עיתון החבצלת שקרא לגיוס כספים,שאף התחייב כי שיגיעו הכספים חברת עזרה לנידחים תרתם לבניית הבתים .

בשנת 1884 התחילו לצקת יסודות לבתים



התמונות שצרפת צולמו במרכז גיא בן הינום ,
הן לא מראות לנו את בית מיוחס, לא את "קברי בית דוד" של חפירות וויל (במימון רוטשילד), לא את שורת הבתים של "שכונת התימנים" ואפילו לא קטע קטן מכפר השילוח...

אני מצרפת קישור למאמר מאתר "עיר דוד" ובו רואים את "בית מיוחס".
מצורף גם קובץ PDF עם מאמר של בני פרנקל על שכונת התימנים בכפר השילוח.
http://www.cityofdavid.org.il/sites/default/files/9.pdf

ואולי הקישור הכי מעניין מתוך הארכיון הציוני ובו תמונות של בתי התימנים ובית ספר שנשבנה עבורם בכפר השילוח ונראה כמו וילה בכפר שמריהו...

קברי בית דוד מחפירות וויל-



תודה על התוספות
מאת פייטושון
בתאריך 16/1/2013





כדי לברר מה עושה תמונת הבלונדינים במקבץ תמונות כפר השילוח.
אבל חוץ ממנה,
יש במקבץ הזה כמה מסמכים מעניינים.
ניסיתי להגדיל ולצלם מסך, נראה איך זה יעבור.
צובט את הלב לקרוא את המסמכים האלה, במיוחד את המכתב הזה שכותבים נציגי כפר השילוח לועד הצירים-
...."מוסדינו "כפר השילוח" המתקיים מזה כ40 שנה, הולך ונהרס לנגד עינינו. רב תושביו עזבוהו,הבתים ריקים מאדם הרוסים ושוממים. חלק מהמושבה עבר לידי הערבים וכל הכפר עומד להתרוקן מיושביו.
קורבנות גדולים הקרבנו במשך כל הזמן,סבל רב סבלנו ועכשיו אין כח עוד....
סמוך למושבה ישנם שטחי אדמה טובים והגונים השייכים ליהודים והערבים מנצלים אותם!"




משהו הרבה יותר פרוזאי-
משה שרתוק מסרב לשלם את חשבון הטלפון של כפר השילוח



והפעם תמונה של בתי התימנים בכפר השילוח (ולא של איזה מוסד חינוכי בקיבוץ..)







המשך סיפור ההתיישבות
מאת פייטושון
בתאריך 13/1/2013
בשנת 1884 התחילו לצקת יסודות לבתים החדשים,שלושת הבתים החדשים שנבנו לעולים מתימן הוקמו בכספים שתרמו יוסף הלוי קוקיא,גיסו של ישראל דוב פרומקין ,יוסף נבון והרב סלפנדי,לבתים אלו נכנסו התימנים שגרו במערות הקבורה, בהמשך הגיעה תרומה גדולה של העשיר האנגלי קלמן ואלרייך ובכספו נבנו עוד בתים שבהם שוכנו אנשי העלייה התימנית, בני העדה חיו את חייהם כשם שחיו בתימן בטרם עלייתם .

צרה נוספת נפלה על תושביה התימנים של כפר השילוח היו גובי המיסים הבריטיים שקבעו באופן שרירותי סכומי כסף למיסים על כול תושב ותושב,בגזרות שתושבי המקום התימנים שהתפרנסו מחקלאות ומרעיית צאן, שחלקם הגדול במיוחד הזקנים השקיעו את זמנם בלימוד תורה ותפילות, אי יכולתם לשלם את המיסים , יצר בעיה שבעבורה נאסרו רבים מגברי השכונה לכלא הבריטי.

אנשי השכונה החלו לשלוח מכתבים לגבירים, אנשי ציבור יהודיים בארץ ישראל ובגולה לתאר את מצבם העגום, כאשר פנו לישראל דוב פרומקין, העמיד מיד עורך דין על מנת שישחררם מבית הסוהר, אבל נושא המיסוי היה גדול עליו וקשתה עליו ההוצאה הכספית הגדולה, בתוספת היד הקשה של השלטונות שלא היו מוכנים להוריד סכומי מס ולערוך הסדר תשלומים שהתושבים יוכלו לעמוד בהם.

אי לכך חתמו התושבים התימנים על חוזה עם השלטונות למכירת נכסיהם בכפר השילוח,על הסכם המכירה חתמו נציגי העדה התימנית בכפר השילוח : יחיא בן אברהם אל מליח, שלם חסן,סאלח בן יצחק טביב ובן יוסף חזאי , למרות ההסכם המשיכו אנשי הקהילה התימנית לפנות לאנשי ממון יהודיים שיוציאו אותם מן התסבוכת ושיוכלו להמשיך להתגורר במקום ולעבד את אדמתם.

למרות החלמות חלק מחמולות הכפר


תקופת המאורעות והיהודים בכפר השילוח
מאת פייטושון
בתאריך 13/1/2013
למרות החלמות חלק מחמולות הכפר השילוח – סילוואן להגנת תושביה היהודים של השכונה ,התברר כי בשנת 1928 הוקמה תנועה בעירק ,להגנת הכותל מפני היהודים ,בשם אבירי הכותל המוסלמי , בני תנועת הנוער המוסלמי של כפר השילוח, התגייסו לתנועת אבירי הכותל ( אבירי אל בורק ,סוסתו האצילית של מוחמד שהביאה אותו על גבה ברחיפה מהעיר מדינה לבאר ליד הכותל ) וחבריה נשבעו להגן בגופם ונפשם עליו.

בשנת 1939 בעקבות הפרעות והסכנה לחייהם עזבו תושבי כפר השילוח את בתיהם ועברו למגורים אחרים, לבתי השכונה שהתפנו פלשו תושבי העיר חברון .

בחודש נובמבר בשנת 1937 נורו ונהרגו שני חיילים בריטים בחופשה ,באזור בריכת השולטאן הם נורו בגבם , אחד החיילים מת מיד והשני גסס ומת לאחר מכן, בעקבות הירי פתח הצבא הבריטי במצוד אחרי היורים בהשתמשו בכלבים, לאחר מרדף נתגה שהעקבות הוליכו לכפר השילוח ( סילוואן ) .

אחת מהעקבות והכלב שהריח אותה הוליכו לאחד מבתי המוכתרים בכפר, באותה העת נעצרו שני מבוקשים שנתגלו בעת החיפוש, שלושת אלו נעצרו , בכפר הוכרז עוצר עקב השתוללות תושבים שהשליכו אבנים על המחפשים, בעת העוצר הורחקו חלק מהגברים מהכפר ונאסר עליהם לחזור.



סיפור מותו של אחד ממייסדי השכונה בכפר השילוח החלבן שלמה

סיפורו הטרגי של החלבן השכונתי ,שלמה מטמוני חוצני ,קשור לתקופה שהיהודים התימנים התפנו משכונת כפר השילוח בשנת 1939 ,לאחר הפרעות של הפורעים ,כיוון שעדר הצאן שלו נגנב גם כן ,עבר שלמה לגור בשכונת נחלת אחים בחוסר כול ,שהביא אותו לקבצנות ולפשיטת יד ,מחוסר יכולתו לפרנס את משפחתו שכללה שבעה ילדים ואימו הזקנה.

באחד הבקרים שלמה מטמוני חוצני החליט לבקר בביתו ובבית הכנסת שהיה בביתו בשכונתו הישנה בכפר השילוח, בדרכו לשכונה ממש ליד בית החולים לחיות בתחילת שכונת שמעא ,נורו לעברו שני כדורים שאחד פגע בראשו וקטלו, לאמבולנס שהוזעק למקום לא נותר אלא להעבירו לחדר המתים בהדסה ברחוב הנביאים.

עוד חלבן היה בשכונת התימנים זכריה שלום שנהרג בעת שהוביל את תוצרתו כמו בכול בוקר, במלאו כדי חלב משתי העיזים שלו והולך למכרם בעיר העתיקה .

מת נוסף שנהרג בשכונה התימנית בשנת 1939 היה המורה מרדכי מזרחי .

סיפור התביעה כנגד העירייה

בשנת 1939 פנו אנשי כפר השילוח בתביעה כנגד עיריית ירושלים שלטענתם בעת שהניחו קו ביוב סמוך לבתיהם גרמו להצפת בעת ירידת הגשמים הגדולה בשנת 1939 וחדירת המים לצינור הביוב כחלק מהתיעול של המים, בבדיקה של העירייה נטען כי אנשי הכפר אשמים כיוון שחסמו את פתח הצינור ,על מנת להשתמש במים לצרכי השקיית גידולי החקלאות שלהם במי ביוב,כמובן שתביעתם של אנשי השכונה נדחתה .



ספור השכונה היהודית ותלאות הפרעות
מאת פייטושון
בתאריך 13/1/2013
ספור השכונה היהודית ותלאות הפרעות בשנת 1929 בשכונת השילוח

כאשר החלו רחשי התארגנות הערביים לבצוע פרעות ביהודים באזור ,חברון וירושלים , נחרדו התושבים שהתגוררו בלב השכונות והכפרים הערביים מחוץ לחומות, אך הקשרים שנוצרו בין התושבים הערביים והתושבים היהודים ובמיוחד קשריה של משפחת מיוחס בכפר, נחשבו כגורם שבו יעמדו חלק מתושבי הכפר והחמולות הערביות, להגנתם ושמירתם של התושבים הערביים ואכן חמולת גוזלן שכניהם בכפר ,עמדו מול ההמון הפרוע בעת שבאו לעשות שפטים ביהודי הכפר .

התשובה שקיבלו המתפרעים אל מול רצונם לפגוע תושבים היהודים בכפר , כי יצטרכו קודם כול לפגוע בתושבים הערביים בכפר בטרם יניחו את ידם על התושבים היהודיים , אני מניח כי הפחד מנקמת דם חוזרת של תושבי הכפר הערביים כפי שנהוג עד היום מנעה טבח זה בכפר השילוח.

בפועל התרכזו חלק גדול מתושבי הכפר היהודיים במבנה מרכזי אחד ,בערב לפני ההתקפה והתבצרו, כיוון שנשקם הכמעט יחידי היה אקדחי הילדים (הקפצונים ) שנותרו מחג הפורים והזיקוקים , הילדים והנשים רוכזו בקומה העליונה ואילו הגברים התבצרו בקומת הקרקע, ההמון הפרוע הגיע בשעות הלילה אך נסוג בעקבות השיחה עם התושבים הערביים ולפני שהסתלקו ירו מספר מטחי יריות על בתי היהודים.

עוד בטרם החלו היריות, הופיעו שני צעירים יהודים חמושים נער ונערה לבושים בתלבושת קצרה כמנהג הצעירים, שהגיעו מכוחות ההגנה היהודית ונכנסו לבתים על מנת להגביר את ההגנה ,צעירים אלו שהוו בשכונה עד שהוסר האיום עליה, בעת שאנשי חמולת גוזלן הגיעה רכובה על סוסים והודיע בצהרים כי הפורעים עזבו את השטח וניתן לחזור לחיי שיגרה .

ילדי השכונה המשיכו בשגרת הלימודים וההליכה לכוון מוסדות הלימוד בעיר העתיקה , אך מחשבות עזיבה החלו לנשב ושנמשך גל הפרעות עזבו ספרדים רבים שהתגוררו בשכונה היהודית בכפר השילוח את הבתים ועברו למקומות מגורים חילופיים כמו בעיר העתיקה .

בשוך הפרעות חזרו חלק מהמשפחות לכפר והמשיכו להתגורר בו ,כאי של שלווה ושפיות במגורים בין ערביים ליהודים,עד הפרעות של שנת 1939,שבה נטשו את בתיהם, עד שנקבע בהסכמי השלום על שכונת תפר וגבול בינינו לבין הערבים , ובפרק אחר סיפור הסבל של המיושבים החדשים בבתים אחרי מלחמת השחרור וסילוקם לאחר מלחמת ששת הימים .



שכונת נחלת צבי במאה שערים וסיום
מאת פייטושון
בתאריך 13/1/2013
כאשר עזבו התימנים את ביתם בכפר השילוח , קבוצה מביניהם עברו למאה שערים שם הקימו את שכונת נחלת צבי שבה מתגוררים כארבעים משפחות שברחו מהעיר העתיקה ומכפר השילוח.

במרכז המבנים מבנה בן שתי קומות שבקומת הקרקע נמצא משרד הישיבה שבה לומדים תורה זקני העדה, רובם קשישים נתמכי סעד ובטוח לאומי, בעבר רובם היו חקלאים חלקם עבדו בעבודה המסורתית כצורפים, תכשיטנים ורוקמים חוטי כסף וזהב בטליתות, חלקם היו סופרי סת"ם .



שכונת נחלת צבי במאה שערים

כאשר עזבו התימנים את ביתם בכפר השילוח , כארבעים משפחות מהם, עברו לשכונת שנקראה נחלת צבי במאה שערים ,שהוקמה בידי התימנים בשנת 1890 , את הכספים להקמת בתי שכונת נחלת צבי , תרמו מספר עשירים יהודיים בגולה ובהם הברון הירש אשר תרם סכום כסף ובהשתדלות ניסים בכר לקבלת הקרקע להקמת השכונה החדשה.

תושביה הראשונים התימנים של שכונת נחלת צבי ,התגוררו בתחילה באזור הכותל המערבי הם רכשו אדמות שהיו שייכות לחברת כי"ח , האדמות הללו חולקו לארבעים משפחות לבנות עליהם בתים ,לבניית הבתים נלקחו הלוואות ,סגנון הבנייה היה הקמת רחובות צרים בניית בתים עם מרתפים , כיוון שהמחלות קצרו רבים מילדי השכונה הוקמו בה כמה בתי כנסת חלקם לזיכרון הילדים שמתו ונבנו בידי המשפחות האבלות, בשכונה אף נחצבו בורות מים .

את הבתים שנבנו בשכונת נחלת צבי בידי עוזבי כפר השילוח בשנת 1939 ,בנו בני העדה התימנית מהלוואות שקבלו מאגודת עזרת נידחים ,שההחזר שלהם היה בתשלומים קטנים לתקופה של עשרות שנים,

במרכז המבנים מבנה בן שתי קומות שבקומת הקרקע נמצא משרד הישיבה שבה לומדים תורה זקני העדה, רובם קשישים נתמכי סעד ובטוח לאומי, בעבר רובם היו חקלאים חלקם עבדו בעבודה המסורתית כצורפים, תכשיטנים ורוקמים חוטי כסף וזהב בטליתות, חלקם היו סופרי סת"ם .

רוב התימנים בשכונת נחלת צבי התימנית היו ילדים שנולדו בישראל ,מעט ממנהגי היהדות נשתמרו כמו העזרה ההדדית וגמילות חסדים ומתן בסתר לנזקקים,מעט מהתושבים יכולים לתאר את מגורי הוריהם בכפר השילוח ואת האווירה של הביחד , הבועה הקבוצתית שמנעה מהם את רוח החיצוניות המודרנית.

נותרו באגדות הסיפורים של ילדי השכונה הרוכבים על חמור בדרכם ללימוד בתלמוד התורה בעיר העתיקה , מעט אגדות מסופרות על חיי צניעות הסתפקות במועט ומה שהאדמה הניבה כיוון שכך חיו חיים חסרי דאגות רבות בנוסח המודרני של החיים .



עוד קסם ירושלמי מאת פייטוש - תודה!
מאת yerushalmi
בתאריך 15/1/2013


מעניין ביותר, תודה רבה
מאת ravitf
בתאריך 16/1/2013




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר עבודה בעגלות Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1250)