שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



טיולים ואתרים
פורום הטיולים שלנו.

ברוכים הבאים לקהילות אג'נדה!
אתם צופים כרגע בהודעה טקסטואלית מתוך פורום "טיולים ואתרים"

הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים
הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים


ליחצו כאן כדי לעבור לגירסה המקורית של פורום "טיולים ואתרים"



של מי הראש? ואיפה? ולמה דווקא שם?
של מי הראש? ואיפה? ולמה דווקא שם?
מאת סאקרה
בתאריך 19/1/2013



רמז
מאת סאקרה
בתאריך 20/1/2013

יש כאן חבר פורום, תותח אמיתי שבטוח יכול לפתור את החידה הזו בשניה.



למאותגרים מצלמה
מאת סאקרה
בתאריך 20/1/2013


הרמז היה עבה מדי
מאת אלעד 1975
בתאריך 20/1/2013
אם אני (כמעט) פותר את החידה:
התותח הוא כמובן תותח 9 תושב האיזור.

הקיר הוא מה שנשאר מחורבת בורגתה.

מכאן שהפסל כנראה הוא אחד מתוך אותם פסלים של תומרקין בגן הפסלים בבורגתה.
עכשיו נותר לברר איזה פסל...

יד כן יפה...
מאת סאקרה
בתאריך 20/1/2013
הקיר הצלבני המפורסם של חורבת בורגתה נמצא דווקא בכפר יונה, שם מזהים את בורגתא השומרונית, מתקופת בית שני ואת בורגתא של ימי התלמוד.

בתמונת החידה אחד הפסלים של יגאל תומרקין בבורגתה,
שם נמצא הסטודיו שלו.
בגילו המופלג (80) ובמצבו הבריאותי הוא כבר לא עובד שם כמעט, אבל הסטודיו קיים וגם אוסף הפסלים שמוצג בסמוך לבית הכנסת הישן.

אם מסתכלים על הפסל מקדימה, אפשר בקלות לזהות את דיוקנו של האומן.



נזדמנתי לעמק חפר והחלטתי להאיר כמה מ"החורים השחורים" שלי.
על כך בהמשך השרשור.

לא הספקתי לענות...
מאת תותח9
בתאריך 27/1/2013


משלימה חוב לעמק חפר -יגאל תומרקין
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013
(איזה כף שאפשר להקפיץ שרשור בכל עת..)

כאמור, התגלגלתי לעמק חפר וניצלתי כמה שעות כדי לבקר מקומות שלא הכרתי.
התחלתי בבורגתה.
מושב שלו שבליבו צריף עץ ישן ובסמוך לו רחבה גדולה,שם פיזר יגאל תומרקין את פסליו.







כפי שכתבתי בפתרון החידה, לתומרקין יש סטודיו במושב בו הוא מייצר את הפסלים.
למי שאין סבלנות לקרוא את כל הביוגרפיה של תומרקין, אספר רק שהוא נולד לאם יהודיה ואב גרמני נוצרי.
שמו המקורי הוא- פטר מרטין גרגור היינריך הלברג.
אביו השחקן נטש את האם והיא עלתה ארצה כשיגאל היה בן שנתיים.
היא נישאה להרצל תומרקין והוא גדל מבלי שסיפרו לו מי אביו האמיתי.
כשיגלה את האמת היה רק בן 9, אבל איבד את האמון במשפחתו והתחיל נדוד בין מוסדות חינוך שונים.
למרות שלמעשה גדל כישראלי לכל דבר, הוא נמשך לתרבות האירופאית.
סדרה שלמה עוסקת במיתוסים של כישוף ומאגיה באירופה



בגיל מסויים הוא גילה את הדמיון הפיזי בינו לנפוליאון ויצר סידרת פסלים שמנהלת דיאלוג עם המצביא הקורסיקאי.
צבעי הסידרה הם כחול-אדום-לבן, כצבעי הדגל הצרפתי.







מבקריו של תומרקין טוענים שהוא משחק משחק כפול כל חייו-
מחד, הוא נחשב אומן אנטי מלחמתי, מאידך,הוא קשור בקשרים אמיצים עם הצבא והקצונה הגבוהה, והם אלה שנתנו לו עשרות טונות של כלי נשק כדי שיוכל להשתמש בהם בפסליו.
(כל מי שנוסע דרך קרית שמונה,מכיר בוודאי את 3 הטנקים הצבועים בצבעי יסוד-אדום, כחול, צהוב. זו עבודה של תומרקין אחרי שקיבל את הטנקים בשלמותם..)



בצמוד לגן הפסלים פועלת מסעדה נחמדה,שמעוצבת בסגנון של מחסן ענתיקעס. (זינגרס)

ושאלה לסיום הקטע הזה-
על בסיס הפסל שמופיע בחידה ראיתי את הצורות האלה בברזל.
אולי מישהו יודע מה זה מסמל?








גם בכוכב הירדן
מאת משה מאירי
בתאריך 24/1/2013
פסלים נוספים של טומרקין מפוזרים גם בשטח של הגן הלאומי כוכב הירדן.

יש 5 גני פסלים שלו-
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013
שניבנו לפי הסדר הכרונולגי-

1972 גן פסלים, רחוב ויצמן 61, חולון
1983 גן פסלים, בבסיס חיל האוויר פלמחים (נחנך ב-9 בדצמבר 1983)
1994 גן פסלים, כוכב הירדן (נחנך ב-21 בספטמבר 1994)
2000 גן פסלים, גן אבו נבוט, בדרך בן-צבי 49, תל אביב-יפו (נחנך באוגוסט 2000)
גן פסלים, מושב בורגתה.

תמונות מגן אבו נבוט בגבול יפו





חניאל והבית המסתורי
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013

שביל כפרי יפה מחבר בין בורגתה לבין מושב חניאל.
לבושתי, עד לביקור הזה, אפילו לא ידעתי על קיומו...

בצמוד לבית הקברות של חניאל עומד בית ישן.
לא הצלחתי למצוא על הבית הזה שום פרטים.
ראיתי ב"עמוד ענן" ש"פיטר פן" חבר הפורום היה שם והבטיח לעצמו לבדוק מה הסיפור של הבית.
האם הצלחת?
גם "נסיך עמק חפר" התותח שלנו, לא ידע לספר לי עליו.



בתוך הבית ניצב שולחן בטון מוזר עם דפנות מוגבהות ופתח ניקוז.
אם מישהו מכיר את טיפוס השולחן הזה ויודע למה שימש, אולי זה יקדם אותנו בפתרון תעלומת הבית.



מן החלון נשקף נוף יפה של שדות ומרחבים



אסוציאציה (שלא נדע...)
מאת מאבישי
בתאריך 24/1/2013
מכיר כאלה שולחנות, רק שכיום הם עשויים מנירוסטה. אלה שלהם אני מכוון מצויים בבתי עלמין ומשמשים לטהרת המתים.

חשבתי על זה בעצמי...Skull
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013
ואפילו בדקתי אם השולחן תואם למידותי.
הוא היה קצר.
אבל ייתכן ופעם היו אנשים נמוכים יותר.

מן הסתם מבנה ערבי ישן
מאת עמית 171
בתאריך 24/1/2013
אחד מכמה הפזורים במרחב סביב כפר יונה - חניאל - בורגתה.

טיפה צפונה נמצא תל אשקף, ועליו שרידי בית קברות מוסלמי שכנראה שימש את האוכלוסייה הבדווית באזור עד להקמת יישובי עמק חפר ואולי גם עד למלחמת העצמאות.

בבניין הספציפי הזה הייתה לפני כעשור כתובת גרפיטי מוזרה "הגלים נעלמים בחלקים מתגלים" (או משהו בסגנון, רשום אצלי איפשהו).

לא בכל בית ערבי יש שולחן בטון כזה..
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013

עליתי גם לתל אשקף, אבל הצמחיה הגבוהה כיסתה את כל הממצאים/קברים או מה שיש שם.
אצטרך לחזור לשם בעונה פחות ירוקה.

גם לנושא של ערביי עמק חפר נגיע עוד מעט.
מסתבר שזה סיפור הרבה יותר מורכב ממה שרובינו למדנו.
(חנקין וגאולת הקרקע)

תוקן על ידי סאקרה 24/1/2013 19:21


השולחן עצמו לבטח מאוחר יותר
מאת עמית 171
בתאריך 24/1/2013
המבנה מן הסתם הוקם בשלהי המאה ה-19 או בראשית המאה ה- 20, ואילו השולחן מן הסתם הוצב לאחר הקמת בית הקברות הסמוך.

האלמנט הבולט שניתן לזהות מבית הקברות הוא ריכוז יפה של חצבים (בתקווה שלא ירוססו כפי שקרה ביותר מדי מקומות).

המשכת לגאולי תימן?

לא לגאולי תימן (הפסדתי משהו?)
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013

אני יודעת שיש שם 2 אנדרטאות צנועות.
חוץ מהן, שווה ביקור?

אם יהיה צורך ארחיב אחרי שתסיימי את השרשור. ויש לי הרגשה שגם למשה מאירי יש מה לומר בעניין).

מלחמת ששת הימים?
מאת משה מאירי
בתאריך 25/1/2013
עמית אתה מתכוון למטוס הטובולוב העירקי שהגיע להפציץ את נתניה?

לא, חשבתי שאתה מכיר.
מאת עמית 171
בתאריך 26/1/2013
הסיפור של משפחת אבו עיסא, המשפחה הערבית האחרונה שגרה עד היום בעמק חפר במושב גאולי תימן.



על אבו עיסא
מאת עמית 171
בתאריך 26/1/2013
מתוך הספר "בשביל המטיילים" של יהודה זיו:

"משהחלו המאורעות, שקדמו למלחמת השחרור, היו ערביי עמק חפר שרויים במבוכה רבה - ולא ידעו להחליט, למי לתת את ידם. אף על פי שהובטחה להם הגנה מלאה על ידי יושב ראש המועצה האזורית, חיים בן-צבי, החליטו "ליתר ביטחון" להתייעץ אף עם הצד שכנגד. זקני השבט פנו מזרחה, התייצבו בפני מפקד הכוחות העיראקיים, שחנו בקאקון, ושטחו בפניו את בעייתם.

המפקד העיראקי השחצן פרש על שולחנו את מפת האזור, הניח כף-ידו על גביה וחישב בפשטות: "חמש אצבעות - חמישה ימים, עד שנגיע ממילא למקום שבו אתם יושבים. עברו, איפוא, אלינו - ועד סוף השבוע תשובו לבתיכם בכבוד מלכים, אחרי שנחסל את ה"יאהוד"!".

חוכמת החיים הבדווית גרמה לנכבדים, שגם דברי שחץ אלה לא יפיגו את חששותיהם. במקום לחזור אל אנשיהם, הלכו אל מפקד אחר - מפקד הצבא הבריטי, שחנה עדיין בנתניה - כדי לשאול בעצתו, בטרם יקבלו את ההחלטה המכרעת. אך המפקד הבריטי, כאיש צבא מובהק, השיב להם את תשובתו בדרך מעשית ביותר:
למחרת היום הופיעה שיירת משאיות צבא, שהעמיסו את כל ערביי עמק חפר, מטף ועד זקן, והובילו אותם אל מעבר לקווים, באזור טול-כרם. צעקות ובכיות לא הועילו - "פקודה היא פקודה"! רק אחד בלבד הצליח להתחמק, הלא הוא אבו-עיסא, שנטל את אשתו הצעירה וילדיה, וביקש לו חסות במושב חיבת ציון הסמוך - בה בשעה שאשתו הזקנה, אום-עיסא, נלקחה עם כל הגולים, וכך נפטר מעונשה.

אבו-עיסא מת זה מכבר, אך משפחתו יושבת עד היום בביתה שלה, בקצה הצפוני של גאולי תימן - ליד צומת כפר הרא"ה - שריד אחרון לבני ערב אל-חווארה שמשלו בעבר בעמק חפר, ועתה נעלמו ואינם...".

תודה עמית.
מאת סאקרה
בתאריך 26/1/2013
עכשיו כל מיני פרטים מתחילים להתחבר לי,
למשל הסיפור של הרוגי הטרקטורון שהתנגש ברכבת.
זכרתי שמשהו היה מוזר לי בזהות של ההרוגים , עכשיו אני מבינה שאחד מהם הוא בן משפחת אבו עיסא.
מקריאה נוספת הבנתי שזה ממש שבט קטן שהסתפח ל"גאולי תימן" (או להפך). 15 משפחות .
מזכיר קצת את הסיפור של יערה .


סיפור דומה-משפחת אל-ע'זי בדרום
מאת משה מאירי
בתאריך 26/1/2013
סיפור דומה הוא של משפחת אל -ע'זי הידועה בדרום.לחמולה שלהם היו שטחי אדמה גדולים מאוד באזור לכיש,וידועה גם "הוילה" של המשפחה שלהם מבית ג'וברין,שעדיין קיימת.לחמולת אל ע'זי היו קשרים טובים עם הקק"ל והיא מכרה להם קרקעות באזור,כולל השטח שעליו הוקם קיבוץ גלאון,וזה עלה למוכר בחייו.
לחמולה היו קשרים הדוקים עם דוד קרון מכפר מנחם,איש הביטחון של האזור,ואחר כך מבכירי השב"כ.הוא עזר להם להישאר בשטחם בזמן מלחמת השחרור ואחריה.
כיום החלק שנישאר בארץ מרוכז במקום שניקרא-חר' אסטיס,ממערב לכפר מנחם,וצמוד לכביש 6.רוב השנים זה היה ישוב קטן ודל,אך בשנים האחרונות הוא מתפתח במהירות.

אל עזי
מאת kobiz99
בתאריך 28/1/2013


שלולית חורף ו- צפרות עורבעורב
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013

גם את השלולית הצנועה והיפה הזו לא היכרתי.
לצערי לא הייתי מצויידת במגפים ולא נכנסתי למים כדי לחפש דו חיים או סרטנים ירודים.
מישהו בדק מה חי בשלולית הזו?





המים והנברנים מושכים אליהם עופות רבים.
זכיתי לראות בשדה שצמוד לשלולית להקת קיויות מצויצות
(סליחה על האיכות, אין לי Digitele...)



והכי מעניין היה לצפות במאבק עיקש בין עיט ניצי לבין להקת עורבים.
העיט צד נברן והעורבים לא היניחו לו לאכול, עד שנשבר ועזב את השדה לצמרות של פרדס צעיר.
(ותודה לAETOS,שזיהה עבורי את הדורס)








תודה על הארת פינה נוספת.
מאת מאבישי
בתאריך 24/1/2013


שלוליות ענק דומות, שבדרך כלל הן קטנות ולא משמעותיות נוצרו בעוד מקומות עם גל הגשמים האחרון: בצור משה, ליד תנובות ועוד

תויםכ עקבות הסערה היו בכל מקום
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013

כמו צללים גדולים, כמו עדים אילמים." תויםכ
(מתוך שירה של רחל שפירא)
שמתי פעמי אל נחל אלכסנדר.
ידעתי על קיומו של "פארק קדם" שהוכשר על גדתו של נחל אלכסנדר
בשיתוף עם תלמידי בית הספר האיזורי "קדם".



ידעתי גם שפינה מיוחדת הוקדשה לטל קופרמן, רוכב אופנוע שנהרג בתאונת דרכים.



אבל מה שראיתי בשטח היכה אותי בתדהמה.



נחל אלכסנדר התמים זרם לו בשלווה, כאילו אין לו קשר למימדי ההרס שגבולותיו מסומנים היטב עי פסי זבל ושקיות ניילון.



משני צידי הגדות , במרחק של כ-25 מטר לכל צד אפשר לראות את סימני הסחף והבוץ.
(זה אותו שיטפון שהרס את הבתים ב"בת חפר")
שימו לב לסימון באדום של גובה הסחף שנתקע בגשר



וכך נראה איזור התצפית החדשה שבונה ק. משמר השרון,לטובת הצפרים (כשהייתי שם כבר עבדו על השיקום ואני מקווה שהמצפור יפתח בהקדם. הוא צופה על מאגר מים גדול,עם פוטנציאל צפרות גבוה)





יש לאורך הדרך כמה מאגרי מים גדולים,אבל כולם מגודרים ושלטי אזהרה חד משמעיים מזהירים מפני כניסה אליהם.



הכי כאב לראות מה עשה השיטפון לגן טל.
במקום היו מתקני משחק, פינת ישיבה,נדנדות וסככות.
(אם למישהו מחברי הפורום יש תמונות של המקום לפני הסערה, יהיה מעניין להשוות)





פינת רמי גבעוני
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013

עזבתי את נחל אלכסנדר בתחושה שדרוש מבצע נקיון דחוף ושיקום של השיקום..



פניתי מערבה בדרכי עפר, בין מטעים מבוצרים בגדרות ושערים.
המון שלטים שמזהירים את הציבור שלא להכנס למטעים או לפרדסים.

מרחוק בלט בית חווה (?) מגודר מאוד ולכן לא יכולתי להכנס ולבבר עליו פרטים.
אם מישהו יודע אשמח להרחבה.



אפילו הפינת ההנצחה הזו,לזכרו של חבר מעברות, רמי גבעוני, נעולה וסגורה.



רמי גבעוני נפל בקרבות מלחמת יום הכיפורים בדרום הגולן.
הוא היה כבר בעל משפחה ואב ל 3 בנות.
בחייו הספיק לעסוק בחקלאות מתקדמת ופתח את ענף הפרות הסובטרופיים.
אני משערת שלכן הגן מלא בעצי מנגו, אבוקדו,ליצ'י ועוד.






מול גן רמי גבעוני, עוד גדר, עוד שלטים,הפעם גם ברוסית..



המקום נטוש, הגדר מצ'וקמקת, אני עוברת.
להפתעתי אני מוצאת קבוצת בתים שנראים ערבים, עם חלונות מקושתים ועצי פרי אופיינים. (דקל,תאנה, גויאבה)





אבל, מישהו אחר התגורר כאן עד לא מזמן..



שיטוט בסביבת הבתים מגלה שמישהו נטע כאן עצי נוי "אשכנזים" לגמרי, כמו ערבת הבכות הזו



שבילים מוליכים מן הבתים אל קבוצת בריכות דגים, שבינהם מקוי מים עם ברווזים.





במפות מופיעה רק נקודה כחולה שמסמנת באר ואכן בקידמת הבתים מצאתי באר שהוסתרה עי חיפוי קורות עץ דקורטיביים.
חוץ מזה לא ידעתי דבר על המקום.
התחלתי לבדוק למי שייכת הקרקע וכך הגעתי להיסטוריה החדשה והישנה של המקום.
מסתבר שבמקום הופעל גן ארועים לא חוקי שנקרא "קו האופק".
לפניו היה שם מועדון שנקרא "צוף על המים".
שניהם הופעלו עי קיבוץ מעברות ושניהם נסגרו כחלק מתהליך הפיקוח על גני ארועים במגזר הכפרי.
עכשיו, כשאני יודעת מי בעלי הקרקע, פניתי לבדוק מה הם יודעים על הבתים הערבים.
מסתבר שלא הרבה.
אנשי מעברות ידעו לספר לי שבעבר הרחוק, קבוץ עין החורש ישב בבתים האלה לפני עלייתו על הקרקע.
בעין החורש יש כבר יותר פרטים, הם אישרו לי שאכן זו היתה נקודת ההתיישבות הראשונה שלהם בעמק חפר ב-1930 ומשום מה הם קראו למקום "הדריה". (בדיעבד הבנתי שזה שם של חברת פרדסים)
לדבריהם הבאר סיפקה מים להשקיית הפרדסים.

במקביל התחלתי לבדוק מי היו התושבים הערבים של עמק חפר.
כמו כולם, גם אני גדלתי על המיתוס, שחנקין רכש את אדמות עמק חפר כמעט במלואן.
בחיפושי אחר שורשי הבתים הגעתי גם מאמר מרתק שכתבה רות קרק.
מסתבר שלקרקעות עמק חפר היו בעלים ערבים לא מעטים ואת הקניה הראשונה בצע יהודי בשם שמעיה אנג'ל.
אמנם, עדיין לא הגעתי לפתרון התעלומה ואינני יודעת מי בנה את הבתים האלה ומתי,
אבל נחשפתי לסיפור מרתק על עיסקאות נדל"ן הרבה לפני קום המדינה.




פינה מעניינת.


סביר שנלמד ממנה פרטים חדשים.

אחד המקומות .....
מאת שולי נופי תרבות
בתאריך 30/1/2013
ראית את הרחבת ריקודים מצד ימין ליד המים?
מקום קסום בשטח לא מטיול מספיק.
הגויאבות לפני כמה שנים היו טעימות, מהסברים אני בדרך! למקום כבר יש לי נינים בעציצים.

רכשת האדמות של עמק חפר, המשפטים שנמשכו שנים הם פרק מדהים בבנית אתוס לאומי.

באמת יהיה נחמד אם הנתב יעלה מפות ישנות של המקום

נשמע קיצוני,
אבל אני רואה בפסליו מפגע סביבתי וחזותי.

הסיקור מצא חן בעיניי
מאת נתב שטח
בתאריך 26/1/2013
כבר מזמן אני מתכנן טיול בעמק חפר ועתה אדע גם לאן.
אשמח אם תסמני את הנקודות על מפת עמוד ענן.


טיילנו גם בשטח שמצפון למושב נורדיה, ניסינו להגיע למאגר המים החדש (יחסית) שצמוד לכלא הדרים,אבל נראה שהוא מגודר באגרסיביות יסודית.
הבוץ שאחרי הסערה לא איפשר בדיקת פרצות בגדר.
אולי אוסיף עוד שתי שלוש הודעות בקשר לאזור ההוא.



תודה על הסקירה
מאת עמית 171
בתאריך 26/1/2013
את הרוב אני מכיר אבל גם לי היו כמה חידושים בשרשור, בפרט לגבי נקודת ההתיישבות הראשונה של עין החורש.

אשתדל להוסיף בערב בעניין משפחת אבו עיסא.

לגבי תא השטח הזה ספציפית כמה הערות קלות:

1. בין חניאל ובורגתה בצמוד ומצפון לכביש יש גבעה נמוכה, שבמפות 1:20000 מכונה "תל שטרי" - "וְעַל-הַבָּקָר הָרֹעִים בַּשָּׁרוֹן, שטרי (שִׁרְטַי) הַשָּׁרוֹנִי;" (דברי הימים א' כ"ז). משום מה שם זה לא מצא את דרכו למפות 1:50,000 ולכן לא חדר לתודעה הציבורית.

2. שווה להציץ בתוך קיבוץ העוגן. מעיין נובע (לפחות בביקורי האחרון בשטח) ושיזף עתיק (חורבת חוסם, או ח'רבת א-שייח' חוסיין לפני ההתיישבות היהודית).

3. כדאי לבקר גם בשמורת בריכות עין החורש המוצעת.

4. מקשר למסלול רגלי שביצעתי באזור ב- 2007.

בהרצאה ששמעתי הם טוענים שיש שם פוטנציאל ל"שמורת חולה" קטנה



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר עבודה בעגלות Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0938)