שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



טיולים ואתרים
פורום הטיולים שלנו.

ברוכים הבאים לקהילות אג'נדה!
אתם צופים כרגע בהודעה טקסטואלית מתוך פורום "טיולים ואתרים"

הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים
הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים


ליחצו כאן כדי לעבור לגירסה המקורית של פורום "טיולים ואתרים"



הצצה אל עיטורים בכנסיות ביפו
הצצה אל עיטורים בכנסיות ביפו
מאת משה רימר
בתאריך 19/1/2013
כאשר מבקרים בכנסייה ומביטים ביצירות האמנות המעטרות את קירותיה יש לזכור כי לא מדובר בגלריה לאמנות, אלא ב"לוח מודעות". מטרת העיטורים להעביר אל קהל המתפללים שורה של מסרים אשר יחזקו את אמונתם הדתית.

כדוגמה, אני מצרף בזאת שלוד דוגמאות לעיטורים שכאלו אשר מקורם בכנסיות שונות ביפו.

ראשית, דוכן המטיף של כנסיית פטרוס הקדוש
מאת משה רימר
בתאריך 19/1/2013
הנמצאת בראש גבעת יפו העתיקה. הכנסייה פתוחה למבקרים כמעט בכל יום, וניתן להגיע ולהתרשם מן הכנסייה ועיטוריה.

זה הקישור אל תיאור דוכן המטיף המיוחד שמוצב בכנסייה:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2481126









הדוכן מעוצב בדמות עץ זית. תא המטיף נשען על גזע עבה ומעליו משתרגים ענפים עם עלים ופירות.
מקור ההשראה לעיצוב זה נמצא באחד מספרי הברית החדשה, והוא נועד לסמל את מעמדה של הנצרות ביחס לזה של היהדות ממנה באה.

בספר "האיגרת אל הרומיים", כתב השליח פאולוס אל הנוצרים אנשי קהילת העיר רומא, ושטח בפניהם את עיקרי האמונה הנוצרית. בפרק 11 (פסוקים 17 – 24) הוא נזף בהם על יחסם המתנשא כלפי היהודים, ונשא את המשל על הגזע והענפים של עץ הזית:

וְאִם נִכְרְתוּ כַּמָּה עֲנָפִים מֵעֵץ הַזַּיִת, וְאַתָּה, זֵית־בָּר, הֻרְכַּבְתָּ בִּמְקוֹמָם וְשֻׁתַּפְתָּ בְּשֹׁרֶשׁ הָעֵץ וּבִלְשַׁדּוֹ, אֲזַי אַל תִּתְנַשֵֹא עַל הָעֲנָפִים. אִם תִּתְנַשֵֹא, דַּע לְךָ שֶׁלֹּא אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת הַשֹּׁרֶשׁ, אֶלָּא הַשֹּׁרֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתְךָ. אַתָּה תֹּאמַר: "הָעֲנָפִים נִכְרְתוּ כְּדֵי שֶׁאֻרְכַּב אֲנִי." יָפֶה! בִּגְלַל אִי־אֱמוּנָה נִכְרְתוּ, אַךְ אַתָּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַחֲזִיק מַעֲמָד. אַל תִּתְגָּאֶה אֶלָּא הִמָּלֵא יִרְאָה, שֶׁהֲרֵי אִם לֹא חָס אֱלֹהִים עַל הָעֲנָפִים הַמְּקוֹרִיִּים, גַּם עָלֶיךָ לֹא יָחוּס. לָכֵן שִׂים לֵב לְטוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וּלְחֻמְרָתוֹ: מֵחַד גִּיסָא חֻמְרָה כְּלַפֵּי הַנִּכְשָׁלִים; מֵאִידָךְ גִּיסָא, טוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים עָלֶיךָ אִם תַּעֲמֹד בְּטוּבוֹ, וָלֹא - גַּם אַתָּה תִּכָּרֵת. וְאִם לֹא יַמְשִׁיכוּ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם יֻרְכְּבוּ גַּם הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יָכוֹל לְהַחֲזִירָם וּלְהַרְכִּיבָם. הֲרֵי אִם אַתָּה נִכְרַתָּ מֵעֵץ זַיִת בָּר מִטִּבְעוֹ, וּבְנִגּוּד לַטֶּבַע הֻרְכַּבְתָּ עַל עֵץ זַיִת טוֹב, כָּל שֶׁכֵּן אֵלֶּה, הַמְּקוֹרִיִּים, יֻרְכְּבוּ עַל עֵץ הַזַּיִת שֶׁלָּהֶם!

על פי משל זה, היהודים היוו את הענפים המקוריים שצמחו על גזע עץ האמונה והחסד של האלוהים. מאחר ונכשלו ובחרו שלא להאמין בבשורה שהביא אליהם ישוע, כרת האלוהים את הענפים היהודים מן העץ והרכיב במקומם ענפים חדשים (הם הנוצרים) אותם לקח מגזע של עץ זית בר. פאולוס מזהיר את הנוצרים שלא להתגאות במעמדם החדש, ולהבין כי רק בכוח האמונה בישוע יוכלו להישאר במקומם החדש. אם יחדלו מלהאמין יכרות אותם האלוהים מעל הגזע הטוב, כפי שהוא יכול לחזור ולהרכיב את הענפים היהודים על הגזע אם היהודים יאמינו בישוע.

המאמין הנוצרי, שישב בכנסייה ושמע את דרשת המטיף, הכיר את המשל הזה, והמראה של עץ הזית המורכב עזר לו להתחזק באמונתו.


כך נראה הגזע של עץ הזית עליו מותקן תאו של המטיף.




בחלקו התחתון של הגזע ניתן לראות את השורשים המעובים המחוברים לקרקע כשלידם מגולפים עשבים ופרחים.



בחלקו העליון של דוכן המטיף משובצים ענפי העץ המצמיחים את הזיתים



ובחלקה התחתון, מעל ראשו של המטיף, מגולפת יונה עם כנפיים פרושות. היונה, המסמלת את רוח הקודש היורדת ממרומים, נועדה לחזק את המסר של המטיף המביא את דבר האלוהים.



על המעקה של תא המטיף מגולפות ארבע תמונות המציגות אירועים מרכזיים בחייו של פטרוס הקדוש, השליח לו מוקדשת הכנסייה ביפו.

פטרוס הופך לתלמידו של ישוע
אחת הפעולות הראשונות שביצע ישוע, לאחר שהחל לפעול ולהטיף ברחבי הגליל, הייתה לגייס תלמידים. בספר הבשורה על פי לוקס (פרק 5, פסוקים 1 – 11) מתואר האופן בו גייס את ארבעת תלמידיו הראשונים, ובכללם פטרוס, הוא שמעון כיפא.

כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם; הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָׁתוֹת. הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה. כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: "שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג." הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: "אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת." הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת. אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת. כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי"; שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ; וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. "אַל תִּירָא", אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, "מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם." לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.



בתבליט יושב ישוע בקצה הימני של הסירה שמימין. לפניו כורע פטרוס המתחרט על היותו איש חוטא. האדם השלישי בסירה הימנית הוא אנדרי, אחיו של פטרוס. בסירה השמאלית יושבים יעקב ויוחנן בני זבדי, כשהם מושכים אל תוך הסירה את הרשתות המלאות בדגים.


ישוע מעביר את ההנהגה לפטרוס
לאחר שנצלב, נקבר וקם לתחייה המשיך ישוע להתהלך על פני האדמה משך ארבעים יום ולפגוש את תלמידיו ותומכיו במקומות שונים ברחבי הארץ. בספר הבשורה על פי יוחנן (פרק 21, פסוקים 15 – 17) מתואר רגע השיא של האירוע בו נפגש ישוע עם תלמידיו על חוף הכינרת.

לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה?" הֵשִׁיב לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְעֵה אֶת טְלָאַי." שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" הֵשִׁיב לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "נְהַג אֶת צֹאנִי." שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" הִתְעַצֵּב כֵּיפָא עַל שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית "הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" וְאָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, הַכֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ; אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְעֵה אֶת צֹאנִי.



המסורת מזהה את מקום המפגש בבקעת טבחה שבצפון מערב הכינרת. ישוע מפליג עם תלמידיו הדייגים בסירותיהם, ואוכל בחברתם את שלל הדגים שלכדו. לאחר הארוחה הוא מעביר את ההנהגה לידיו של בכיר תלמידיו, פטרוס, תוך שהוא משתמש בעולם מושגים הלקוח מעולמם של רועי צאן. פטרוס כורע למרגלות ישוע ומקבל את ברכתו. מעל ראשו של פטרוס משולבת סירת הדיג הצפה על מי הכינרת. ברקע התבליט ניתן לראות את הכבשים המייצגות את עם ישראל, המתנהל כעדר ללא רועה.


פטרוס נוכח במעמד ההשתנות
אחת מנקודות השיא בתיאור פעילותו של ישוע התרחשה על "ההר", המזוהה במסורת בפסגת הר תבור. במעמד ההשתנות פגש ישוע את משה רבנו ואת אליהו הנביא, המייצגים את הברית שחתם האלוהים עם בני ישראל בהר סיני ואת ההבטחה לבואו של המשיח.

... לָקַח [ישוע] אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן וְאֶת יַעֲקֹב וְעָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל. בְּעוֹד הוּא מִתְפַּלֵּל הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָּנָיו, וּלְבוּשׁוֹ נַעֲשָׂה לָבָן מַבְהִיק. וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְשׂוֹחֲחִים אִתּוֹ, מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ שֶׁהוֹפִיעוּ בַּהֲדַר כָּבוֹד וְדִבְּרוּ עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ אֲשֶׁר הָיָה עָתִיד לְהַגְשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם. כֵּיפָא וַחֲבֵרָיו הָיוּ רְדוּמִים. הֵם הִתְעוֹרְרוּ וְאָז רָאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לְיָדוֹ. כְּשֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ אָמַר כֵּיפָא אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת", וְלֹא יָדַע מַה שֶּׁאָמַר. בְּדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַך עֲלֵיהֶם, וּפַחַד נָפַל עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתָם בְּתוֹךְ הֶעָנָן. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן לֵאמֹר: "זֶה בְּנִי בְּחִירִי, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!" כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַקּוֹל נִמְצָא יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. הֵם שָׁתְקוּ וּבְאוֹתָם יָמִים לֹא סִפְּרוּ לְאִישׁ מִכָּל מַה שֶּׁרָאוּ.



במרכז חלקו העליון של התבליט משובץ ישוע כשהוא מוקף בהילה של אור. מימין מופיע משה רבנו האוחז בידו את לוחות הברית, ומשמאל נמצא אליהו הנביא. בתחתית התמונה ניתן לראות את שלושת התלמידים שהתעוררו משנתם ונדהמו מן המראה שנגלה לעיניהם. פטרוס במרכז, יוחנן הצעיר בצד ימין, ויעקב בצד שמאל.


ישוע רוחץ אל רגלי פטרוס
בספר הבשורה על פי יוחנן (פרק 13, פסוקים 3 – 16) מתואר כיצד רחץ ישוע את רגלי תלמידיו לפני שהם התיישבו לסעוד את ארוחת הפסח (היא הסעודה האחרונה).

[ישוע] קָם מִן הַסְּעוּדָה וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו, לָקַח מַגֶּבֶת וְחָגַר אֶת עַצְמוֹ; אַחַר כָּךְ יָצַק מַיִם בַּקְּעָרָה וְהֵחֵל לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵי הַתַּלְמִידִים וּלְנַגְּבָן בַּמַּגֶּבֶת שֶׁהָיָה חָגוּר בָּהּ. וּכְשֶׁקָּרַב אֶל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, אָמַר לוֹ זֶה: "אֲדוֹנִי, אַתָּה תִּרְחַץ אֶת רַגְלַי?!" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵינְךָ יוֹדֵעַ כָּעֵת, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן תָּבִין." אָמַר לוֹ כֵּיפָא: "לְעוֹלָם לֹא תִּרְחַץ אֶת רַגְלַי!" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם לֹא אֶרְחַץ אוֹתְךָ אֵין לְךָ חֵלֶק אִתִּי." אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "אֲדוֹנִי, לֹא רַק אֶת רַגְלַי, אֶלָּא גַּם אֶת יָדַי וְאֶת רֹאשִׁי." ... לְאַחַר שֶׁרָחַץ אֶת רַגְלֵיהֶם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו, חָזַר וְהֵסֵב אִתָּם. אָמַר לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה עָשִׂיתִי לָכֶם? אַתֶּם קוֹרְאִים לִי רַבִּי וְאָדוֹן; יָפֶה אַתֶּם עוֹשִׂים, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא. לָכֵן אִם אֲנִי, הָאָדוֹן וְהַמּוֹרֶה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלֵיכֶם, גַּם אַתֶּם חַיָּבִים לִרְחֹץ זֶה אֶת רַגְלֵי זֶה, כִּי מוֹפֵת נָתַתִּי לָכֶם כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ גַּם אַתֶּם כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם. אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עֶבֶד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו וְשָׁלִיחַ אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִשּׁוֹלְחוֹ.



פטרוס (הוא שמעון כיפא) התנגד תחילה לרחיצת רגליו על ידי מורהו הנערץ, ואף קבע נחרצות שלעולם לא יתיר לישוע לרחוץ את רגליו. בעקבות גערתו של ישוע מיהר פטרוס לחזור בו, באומרו כי ישוע יוכל לרחוץ לא רק את רגליו אלא גם את ידיו וראשו. בתחריט מתואר ישוע כשהוא כורע לפני פטרוס, היושב בצד שמאל של התמונה ואוחז את ידיו יחד בתנוחה של בקשת סליחה ומחילה.



התמונות צולמו ביום 17 במרץ 2009.


תוקן על ידי סאקרה 20/1/2013 9:3



זה די פשוט, אתה מעתיק מהבלוג שלך את הטקסט ואת "מיקום התמונה" או את "המאפיינים" שלה, ומטמיע בהודעה.

המעבר דרך הקישורים ל"תפוז" מסורבל וכרוך בפרסומות מעצבנות.



לא הבנתי איפה זה "לכאן"?
מאת משה רימר
בתאריך 20/1/2013
הסיבה העיקרית שאני מפנה אל הבלוג היא שאני מעדכן את הדברים על פי ההערות שאני מקבל, כך שהמידע אליו יגיע הקורא יהיה מעודכן נכול ליום הקריאה. אני סבור שהפורום הוא במה טובה להפצת מידע ולידוע על דבר קיומו, אבל זו לא מבה טובה לאיחזור המידע לאורך זמן.

OK הבנתי איפה זה "כאן".
מאת משה רימר
בתאריך 20/1/2013
אבל אני עדיין סבור שהקיראה בבלוג עדיפה ונוחה יותר.

התלויות על קירות הכנסייה:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=1906467


צלחתי את המסלול לכתבה אז הנה היא:
מאת חגית_ב
בתאריך 20/1/2013

כנסיית פטרוס הקדוש – תחנות הצלב

כמקובל בכנסיות קתוליות, מצויינת על קירות הכנסייה "דרך הצלב", שמטרתה לאפשר למאמינים לשחזר את דרך הייסורים שעבר ישו מן האתר בו נשפט למוות ועד לאתר בו הוצא להורג בצליבה ונקבר במערת קבורה. דרך זו מסומנת באמצעות ארבע עשרה תחנות הצלב, שכל אחת מהן מציינת אירוע שהתרחש על פי המסורת הקתולית לאורך דרך הייסורים.

על פי חוקי הכנסייה הקתולית נידרשת הסכמה של איש כמורה בכיר בדרגת בישוף על מנת להתקין את דרך הצלב בתוך הכנסייה, והוא ממנה שליח מיוחד שיקדש את סימוני 14 התחנות. חלקו העיקרי של סימון התחנה הוא הצלב המשולב בו, צלב שחובה לעשותו מעץ, אולם מקובל לקשט ולפאר את סימון התחנה, לציין באופן ברור את מספרו הסידורי, ולצרף תמונה או תבליט המתארים את האירוע שהתרחש באותה תחנה.

במבנה כנסיית פטרוס הקדוש מותקנות תחנות הצלב על האומנות שבצידי האולם.


תחנה מספר 1
ישו עומד למשפט בפני הנציב הרומאי הגוזר את דינו למוות בצליבה.
החייל הרומאי אוחז את ישו העומד למשפט בפני הנציב הרומאי פונטיוס פילאטוס. הנציב הרומאי שדן אותו למוות בצליבה רוחץ את ידיו במים מן הכד שמחזיק העבד שלשמאלו, כעדות לכך שלא ידיו שפכו את דמו של ישו (על פי המסופר בברית החדשה ניסה פונטיוס פילאטוס להציע ליהודים לחון את ישו ואלו סרבו להצעה).


תחנה מספר 2
הצלב מועמס על כתפו של ישו.
החיילים הרומאים מעמיסים את צלב העץ על כתפו של ישו, לאחר שביזו אותו, הלקו אותו, וענדו על ראשו כתר עשוי קוצים.


תחנה מספר 3
ישו נופל בפעם הראשונה.
ישו מוכרע על ידי הצלב הכבד ונופל. החיילים הרומאים דוחקים בו לחזור ולעמוד על רגליו ולהמשיך במסע לעבר מקום הצליבה.


תחנה מספר 4
ישו פוגש את אמו המתייסרת.
המסורת מספרת כי בתחנה זו פגשה מריה את ישו בנה והתייסרה בראותה אותו סובל. בתבליט ניתן לראות בצד שמאל את מריה (האישה עם כיסוי הראש) ובצד ימין את החיילים הרומאים הדוחפים את ישו להמשיך וללכת.


תחנה מספר 5
שמעון מקיריניה עוזר לישו לשאת את הצלב.
החיילים הרומאים מחייבים את שמעון מקיריניה, אדם מן הקהל שעמד לאורך הדרך וצפה בישו הסובל, לסייע לישו לשאת את הצלב הכבד.


תחנה מספר 6
ורוניקה מנגבת את פניו של ישו.
בתחנה זו המתינה לישו אישה בשם ורוניקה. כאשר היא ניגשה אליו וניגבה במטלית לחה את פניו, אירע נס ודמותו הוטבעה באריג.


תחנה מספר 7
ישו נופל בפעם השנייה.
החיילים הרומאים מכים את ישו באלות.


תחנה מספר 8
ישו מדבר אל בנות ירושלים.
ישו פונה אל קבוצת נשים שקוננו על גורלו, ואומר להן כי אל להן לבכות עליו, אלא על גורלן ועל גורל ילדיהן. הוא ניבא כי יבואו ימים בהם יאמרו האנשים "אשרי העקרות, אשרי כל בטן שלא ילדה ואשרי השדיים שלא היניקו".


תחנה מספר 9
ישו נופל בפעם השלישית.
החיילים הרומאים מושכים את ישו ומקימים אותו על רגליו.


תחנה מספר 10
ישו מופשט מבגדיו.
החיילים הרומאים מפשיטים את ישו נוטלים לעצמם את בגדיו.


תחנה מספר 11
ישו ממוסמר אל הצלב.
החייל מצד ימין נועץ את המסמרים בגופו של ישו.

תחנה מספר 12
ישו מת על הצלב.
לאחר סבל רב ישו מת על הצלב. מעל ראשו קבועה הכתובת INRI (ראשי תיבות של המשפט הלטיני Iesus Nazarenus, Rex Iudaeorum שפירושו "ישו מנצרת מלך היהודים"). מצד שמאל עומדת מריה אמו (האשה שבאמצע עם לבוש בצבע כחול) ומתאבלת על מותו. בצד ימין עומד חייל רומאי חמוש בחנית. חייל זה, המזוהה במסורת בשם לונגינוס, דקר את ישו בצידו כדי לוודא את מותו, ולאחר זמן הכיר במשיחיותו של ישו והתנצר.


תחנה מספר 13
גופו של ישו מורד מן הצלב.
יוסף איש רמתיים (כורע מימין) מוריד את גופו של ישו מן הצלב. הנשים מתאבלות עליו. בצד גופו ניתן לראות את הפצע המדמם המקום בו דקר אותו החייל הרומאי. בצד שמאל עומד נקדימון כשהוא אוחז בידו כד ובו שמנים לצורך טיהור הגופה.


תחנה מספר 14
גופו של ישו מונח במערת קבורה.
יוסף איש רמתיים (מימין) ונקדימון (משמאל) סכים את הגופה בבשמים, עוטפים אותה בתכריכים, ומניחים אותה במערת קבורה. הנער משמאל מחזיק בידו האחת את הכד בו היו הבשמים שהביא נקדימון, ובידו השנייה הוא אוחז לפיד בוער המלמד כי האירוע מתרחש במערת קבורה חשוכה.


התמונות צולמו ביום 17 באפריל 2009.


והנה משהו שונה מכנסייה אחרת
מאת משה רימר
בתאריך 19/1/2013
תיאור מפורט של איקונה ייחודית אשר הוכנה במיוחד עבור הכנסייה הרוסית באבו כביר, המוקדשת לטביתה הקדושה. הכנסייה הזו אינה פתוחה בדרך כלל לביקור של תיירים שאינם צליינים, והאיקונה הזו נמצאת בדרך כלל בתוך האיזור המקודש של הכנסייה, שאינו נגיש לקהל המתפללים.

אז הנה התיאור המציג ריכוז מיוחד במינו של פעילות הקדושים השונים הקשורים לעיר יפו:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2468220




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר עבודה בעגלות Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0938)