שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



טיולים ואתרים
פורום הטיולים שלנו.

ברוכים הבאים לקהילות אג'נדה!
אתם צופים כרגע בהודעה טקסטואלית מתוך פורום "טיולים ואתרים"

הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים
הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים


ליחצו כאן כדי לעבור לגירסה המקורית של פורום "טיולים ואתרים"



חמישה ימים של שיכרון הרי אילת
חמישה ימים של שיכרון הרי אילת
מאת אילנה ב
בתאריך 22/1/2013
חזרתי הערב מטיול ואני רוצה לשתף במה שראיתי ואיפה הייתי. רק שהפעם אעשה זאת קצת אחרת. אתחיל עם מספרים:
0. אפס פציעות/נפילות/חבלות/מכות/כאבי ראש, חוץ מברך ימין כואבת ונפוחה חזרתי הביתה בשלום, עם חיוך מאוזן לאוזן
1. מטיילת אחת, כלומר אני. השותף לטיול ביטל ברגע האחרון ולמרות זאת לא שיניתי תוכניות ויצאתי לבד לדרך
2. שתי עיניים עירניות, סקרניות שלי, פקוחות לרווחה לקלוט את נופי המדבר ולצרוב אותם על הרשתית, וכמובן גם שתי הרגליים שלי, חזקות, בטוחות שצעדו את כל אותם המרחקים, בצעדים יציבים, בעליות, בירידות, בדרדרות, על הסולמות, על הסלעים, איפה לא...
3.שלוש ו-3/4 שעות של נהיגה רצופה בבוקר היום הראשון לטיול, מהבית עד פארק תמנע, הדרך חזרה התארכה קצת יותר בגלל עצירות מנוחה. מד המרחק מעיד שאני והמכונית שלי גמענו סה"כ 934 ק"מ, door-to-door
4.ארבעה ליטר מים, סנדוויצ'ים, פירות, פירות יבשים, כובע שמש, קרם הגנה, מקל וכמובן הקנון שלי. הציוד שהיה איתי על הגב. ובכיס היה לי מד צעדים. לא הכי אמין, אבל שיהיה...
5. חמישה ימי טיול באיזור המיוחד במינו של הרי אילת. חמישה ימים אינטנסיביים, עמוסים בשלל מראות, טיפוסי הרים, מעברים בשבילים, הרחק מהציוויליזציה, בלי מחשב, בלי אינטרנט, בלי טלוויזיה, הרחק מטירוף המערכות הכללי לקראת הבחירות. נטו מדבר.
6. חבילה של שישה חטיפי אנרגייה שחוסלה עד תום, יחד עם קפה שחור, פק"ל ארוחת בוקר שלי לפני תחילת כל מסלול
7.שבעה הרים שטיפסתי עליהם: הר תמנע, הר יהורם, הר שלמה, הר יואש, הר ברך, הר אמיר, הר שחמון (את הר שחורת אני לא ממש סופרת כי השביל הלך במקביל לו). כל הר עם הקושי המוחד לו בעלייה אליו או בירידה ממנו, או בשניהם. כל הר עם הנוף המיוחד לו שנגלה לי כשהיגעתי לפסגה או לנקודת תצפית.
.... ונתקדם למספרים גדולים יותר:
300. שלוש מאות ש"ח ששילמתי עבור מיכל מלא של דלק, סתם שתדעו בפעם הבאה כשאתם מתדלקים כמה הייתם יכולים לשלם לו הייתם באילת
400. ארבע מאות ש"ח עבור החדר באילת, לא מציאה גדולה, אמנם היה נקי ונוח, רק הרעש הפריע לי לישון, מה שנתן אח"כ את אותותיו למחרת בטיול
1000. אלף פלוס תמונות שצילמה הקנון שלי. נו, מה לעשות, ההרים הללו מאוד פוטוגנים

ועכשיו איך אני בוחרת 2-3 תמונות מהאלפייה הזו כדי להראות לכם את יפי המקום?
בחרתי להראות את מה שראיתי דווקא ברגע ששאלתי את עצמי "מה לעזאזל אני עושה כאן???"
צולמה אתמול אחרי הצהריים, על השביל האדום, מקניון שחורת, בסוף העלייה, עד שהלב חזר לפעום בקצב סדיר פחות או יותר


והטיפוס + הירידה כפול 2 (הלוך-חזור) - כל המאמץ הגדול הזה בשביל לראות את זה:
להלן, גיא אבוד...


וזו תמונה מהבוקר, עת נפרדתי לשלום מהרי אילת, צולמה מנקודת התצפית בהר שחמון. אחרי הקליק הכנסתי את המצלמה לתיק והתמודדתי עם הדרדרת המעצבנת והמסוכנת בירידה לעיר, ככה בתור פינאלה לטיול


מפות התמצאות
מאת אילנה ב
בתאריך 22/1/2013
שמתי לב לנוהג הרווח כאן בפורום להתחיל דיווח על טיול עם מפה. אני אשתדל להמחיש איפה הייתי, אבל נצטרך להסתפק בעזרים ידניים, כי אני לא מסתובבת עם ציוד ניווט משוכלל.
היום הראשון לטיול (שישי): פארק תמנע: הלכתי על שביל ישראל מהכניסה לפארק, דרך נחל אלכסון, עלייה להר תמנע, ירידה לכיוון עמודי שלמה, ומשם לכיוון הפטרייה (עצירת נמנום, על ההפסקות הללו אני ארחיב בהמשך), פטרייה וחצי, גבעת בורג וחזרה לכניסה לפארק - חזרה למכונית שחיכתה לבד בשמש.







היום השני לטיול (שבת): מחניון הר יהורם - תצפית הר יהורם - טיפוס להר שלמה - ירידה מההר לנחל המפלים - נחל נטפים עד עין נטפים (עצירת נמנום) וחזרה למכונית. נסיעה קצרצרה לתצפית מהר יואש, בשעה של השקיעה. חניתי במגרש שבאמצע הדרך וחצי דרך טיפסתי ברגל



היום השלישי לטיול (ראשון): נסיעה מאילת על כביש 12 לכיוון הר ברך, כולל נסיעה מטלטלת על דרך עפר גרועה עד המפגש עם השביל הירוק של נחל מתק.




המשכתי ברגל להר ברך ומשם בשביל הנופי לאורך המצוק עד לבאר מלחן, ומשם דרך נחל מתק (איפזהו באמצע עצירת נמנום) חזרה למכונית. בתור בונוס, כי נשאר עוד זמן עשיתי סיבוב בקניון האדום (המסלול המקוצר)

היום הרביעי לטיול (שני): נסיעה מאילת לכיוון עמודי עמרם, שם השארתי את המכונית שתתבודד בנוף. טיפסתי עם השביל הירוק להר אמיר, תצפית, ירידה מהר אמיר חזרה לכיוון עמודי עמרם.







ומשם נסיעה קצרה על דרך עפר סבירה לתחילת קניון שחורת. חציתי את הקניון ואח"כ המשכתי לגיא האבוד, הלוך-חזור על השביל האדום/שביל ישראל



היום החמישי לטיול (שלישי, כלומר היום): מסלול חמוד וקצר שלקחתי מהאתר של עמית, טיפוס על הר שחמון, מרחק נסיעה של כמה רחובות מהבית שלנתי בו. מסלול מעגלי, לא ארוך במיוחד אבל יפה. ואחריו התחלתי בנסיעה חזרה צפונה. בדרך עצרתי בחניון יוטבתה לגלידת "סיכום טיול" והיתה גם עצירה בנאות סמדר, לראות את בית האמנויות מקרוב ואח"כ עצירת נמנום קצרה במכתש רמון + קפה להתרעננות, עוד שעתיים + של נהיגה עד הקלפי, למצלא את חובתי האזרחית והביתה.

--- המשך עוד יבוא ---

מחכה בקוצר רוח...
מאת הייקר
בתאריך 23/1/2013




שכחת את המספר - 10
מאת סייר מדבר 1
בתאריך 23/1/2013
עשר, מטיילת עשר. וואלה אילנה אני נפעם ממש.
איזה הספק, איזה נחישות, ג'דע אמיתית. וכל זה לעשות לבד, רק את, הנעליים, התרמיל והמצלמה.
מרגש, מרגש מאד.
אני מצפה להמשך השרשור והתמונות, כי המתאבנים שהשלכת לנו בהחלט מרמזים שיש למה לחכות.
ועכשיו להתמודד עם אלף תמונות...

מפגשים עם שביל ישראל
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
את ההודעה הזו אני מקדישה לרווית ומשפחתה שהגיעו לקו הסיום של שביל ישראל, בדיוק באותו העיתוי שגם אני הסתובבתי באיזור. היה יכול להיות נחמד לפגוש את קבוצת החולצות האדומות בהר שלמה. בכל מקרה כל הכבוד לכם על סיום הפרוייקט.

אני לא "שביליסטית" במובן הרגיל של המילה. עדיין לא הזדמן לי ללכת את ש"י מראשיתו עד סופו ברצף, אבל מפעם לפעם שבילים אחרים שאני צועדת בהם נושקים לש"י. למעשה יכולתי בחמישה ימים הללו להתחיל בצעדה מאילת צפונה, רק שאיפה בדיוק הייתי ישנה ואיך הייתי משיגה מים וכאוכל וכו'. סידורי הלוגיסטיקה ובמיוחד כשמדובר בבחורה שמטיילת לבד, קצת מרתיעים בסיבוכיות שלהם. במקום זה העדפתי טיולי כוכב, כשאני לנה באילת וכל בוקר יוצאת למסלול אחר, לא פחות יפה מש"י.
ועוד משהו קטן - בטיול הזה יצא לי לעשות משהו שאני משוכנעת שאף שביליסט שפוי לא היה מעלה בדעתו - ללכת את הדרך מקניון שחורת עד הגיא האבוד ואח"כ לחזור אותה חזרה באותו היום...

אני מביאה כאן מקבץ תמונות של סימון שביל ישראל במקומות שפגשתי בו. אגב, הלוגו שרווית עיצבה לשביל ממש מדליק בעיני.

בכניסה לפארק תמנע, מול הר המכרות


תחילת העלייה להר תמנע












באיזור של הר ברך, כשהשביל האדום הנופי נפגש עם שביל ישראל, לכיוון באר מלחן




בירידה מהר אמיר, שביל ישראל מושך לכיוון מעלה עמרם (ככה נדמה לי)




קניון שחורת









בתמונה האחרונה רואים מחיקה של סימון, וציור סימון חדש מעליו.
בשנים האחרונות זה נראה שהולכות ומתרבות המחיקות, ולא תמיד אנחנו מוצאים היגיון בדבר.
לפעמים אמנם מחליף סימון מוצלח יותר (מבחינת מיקום, למשל) סימון ישן, אבל ברוב הפעמים זה לא כך (או לפחות לא נראה לנו כך).
למישהו יש הסבר לתעלומה?
שינוי מדיניות של סימו"ש?
בסה"כ זה מוסיף עוד סימונים ומכער את הסביבה (הסימון הישן מכוסה בצבע "ניטראלי" שגם בו מבחינים מרחוק), ולא הגיוני שזה יבוצע ללא סיבה.

תמונות מהמסלולים האחרונים שצעדנ! כל הכבוד על כך שטיילת לבד

שיעור בגיאולוגיה עם הדגמות LIVE
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
ההליכה בקטע הקצר של שביל ישראל ממרכז המבקרים בפארק תמנע ועד הטיפוס לבמת ההר, כמוה כמו להיות בשיעור גיאולוגיה "חי מהשטח". לאורך השביל היו פזורים שלטי הסבר ואני כמו תלמידה טובה נעצרת לקרוא, אח"כ מרימה מבט ומחפשת איפה זה...
הינה כמה מההסברים שצילמתי (למה השלטים כאלו מרופטים? לא הגיע הזמן לחדש?) + הדגמות מהשטח




















השלטים לא מרופטים, הם ירויים
מאת shayhertz
בתאריך 23/1/2013
עכשיו ניתן רק לדמיין כיצד מתייחסים בצה"ל לערכי טבע שאינם נגלים למטיילים...



מה זאת אומרת ירויים?
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
אין לצהל מטרות רגילות להתאמן עליהם? או שיותר נוח לחיילים להתכוונן על השלטים האדומים?

הרבה יותר נוח
מאת shayhertz
בתאריך 24/1/2013
לא צריך לשלוח חיילים להעמיד מטרות.

התופעה מוכרת לי, במיוחד במקומות פחות מטוילים (בשומרון לדוגמא).

השיעור עדיין לא נגמר
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013


























מעניין, נכון?
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013






























הפסקות נימנום
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
אחד היתרונות בטיול בדד זה שאני מכתיבה את הקצב. בחמישה ימים הללו לא הייתי צריכה להזדרז ולתת גז כי שוב נשארתי מאחור. ולא הייתי צריכה להרגיש את התסכול הזה כשכולם סיימו את העלייה ואני עדיין מתנשפת "חכו לי... חכו לי..." ככה שאם התעייפתי ואם נשאר עוד מספיק זמן אני מוצאת מקום מוצל, מניחה את התיק על האדמה, וככה כמו שאני נשכבת על האדמה, עוצמת עיניים לאיזה נמנום קצר.
תראו בעצמכם איזה מקומות שווים מצאתי ל"עצירות נמנום" שלי...

הפטרייה בתמנע - אחרי השכמה מאוד מוקדמת, קרוב לארבע שעות נהיגה, טיפוס על הר תמנע וירידה לא פחות מתישה - הגיוני שאפילו אני אתעייף קצת. הצל שנתנה הפטרייה היה מושלם לעצירת הנמנום הראשונה בטיול הזה




עין נטפים - השעה מתקרבת לשלוש, היגעתי עד הלום ונשאר עוד כק"מ עד המכונית. אפשר להשתטח על האדמה, בצל שהקירות העצומים הללו נותנים. לוקח קצת זמן להתרגל לשקט. שקט מוחלט. מנוחה מוחלטת. כל הגוף סטאטי לגמרי. כמעט שנרדמתי, הרוח הנעימה שנשבה התחילה לקרר, הציפור שרה לי בציוצים מרגיעים.
הבעייה עם הנמנומים הללו היא שאחרי שאני פוקחת עיניים, מה שהכי בא לי זה קפה שחור. בניתי על השותף שיסחב את הגזייה, אבל הוא לא כאן והערכת קפה נשארה במכונית...











איפשהו בנחל מתק, על האבנים המתנצנצות - זה מה שקורה כשלא ישנים טוב בלילה, מגיעה שעת הצהריים הבטרייה שלי מתרוקנת, בבת אחת. מצאתי מקום מוצל להישכב לנמנום קצר, להטעין את הבטרייה.









דרך אגב, מה הסיכוי שלי להיתקל בנחש תוך כדי נמנום? אני יודעת ששואף לאפס, כי נחשים פעילים בעיקר בלילה. מה גם שאם נחש יתקל בכל הגודל שלי, ששוכב ככה על האדמה ולא זז, הוא יבהל ויברח...


גיא אבוד - נראה כמו מקום קלאסי לנמנום, אבל אני במירוץ נגד הזמן, עד שהיגעתי... אני מחשבת כמה זמן לקח לי להגיע ויודעת שאני צריכה להזדרז לחזור למכונית לפני שיחשיך. חבל.
היה יכול להיות מקסים לנמנם שם, בתוך הגיא הפיצפון הזה. במקום אני עושה הפסקת פירות יבשים שיהיה לי כוח לטפס את מה שרק עכשיו ירדתי...




השביל לנחל גוונים, מכתש רמון - הדרך חזרה הביתה מתארכת, העייפות נותנת את אותותיה. אם השותף היה מגיע הוא היה מקבל את הכבוד לנהוג עכשיו במכונית... אני מבינה שאין מנוס מעצירה להתאוששות. במכתש סטיתי לשביל של נחל גוונים, נסעתי עד השיטה הראשונה שנתנה צל ושם עצרתי לקפה ונמנום חטוף שהופרע ע"ע זבובים שעקצו אותי בלי סוף.


הנמנום הוכיח את עצמו ומשם השמכתי בנהיגה רצפוה עד הבית (עם עצירה קצרה בקלפי)


מה זה ה"מזגן" ליד הפטריה?
מאת סאקרה
בתאריך 23/1/2013


פנס תאורה
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
מסתבר שמאירים חלק מהאתרים בלילה. ראיתי כאלו פנסים גם ליד גבעת בורג וליד עמודי שלמה

זוועה! לא יכלו להסתיר את זה?
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013

מי מאשר את הדברים האלה?!?!

הפסקות אוכל
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
משום מה לתפוח או הקלמנטינה הרגילים שאני קונה בסופר יש טעם טעים יותר כשהם נאכלים מול איזה חתיכת נוף מרהיבה
להלן ריכוז תמונות התפוח/קלמנטינה. מישהו רוצה פלח?



ואיך אפשר בלי כוס קפה קטן להתחיל את היום?



גלידת "סיכום טיול" של יוטבתה
כמה שפינטזתי על הגלידה הזו, בסוף היא לא היתה מי יודע מה, וכשהרוח החמה הדביקה גרגירים של חול לטעל ווניל-חלבה שלי נכנסתי לאכול בשקט בתוך המכונית. הרווחתי ביושר כל קלורייה וקלורייה...



מקורות מים במדבר
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
עין נטפים




באר מלחן




הטמנת מים לשביליסטים




מקור המים שלי. חשוב מאוד


הציפור לא קשורה למים. עמדה והסתכלה עלי מצלמת ערימה של בקבוקים ואח"כ את השלוקר שלי. "עכשיו תצלמי גם אותי" אחרי הקליק התעופפה לה לדרכה


המכונית שלי
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
הכוכבת/הדוגמנית של הטיול היא כמובן המכונית שלי. נא להכיר. הפיז'ו הכחולה.




משמשת לי כהמשך טבעי לרגליים מזה כמה שנים.
מה הפלא שהמכונית שלי אוהבת אותי אם אני מוצאת לה כאלו חניות שוות בחיק הטבע?
חניון הר יהורם


מראות גדר הגבול מהדרך






ראשון, מוקדם בבוקר, במקום להזדחל בפקק השגרתי על כביש החוף אני מנווטת לכביש 12, כמעט שאין תנועה. הינה עברנו את סימון הק"מ ה-32 ואני פונה ימינה לשביל ירוק שייקח אותי עד להר ברך.


השביל עפר הזה על הפנים ותוך כלום זמן הפיז'ו מתחילה ליילל, לחרוק, להשמיע קולות מוזרים מכיוון ההגה: "לאן הבאת אותי? להזכיר לך, אני מכונית משפחתית לא אוטו שטח!"
תירגעי, אני אומרת לה וגם לעצמי. הקורדרוי הזה על הדרך רק עושה רעש ואבק, זה כלום. קטן עלייך! את עוברת את זה כמו גדולה. הינה, אני מעבירה להילוך ידני, שתקבלי יותר כוח, שתי ידיים על ההגה, רק סעי כבר...
והדרך נמשכת ונמשכת, 12 ק"מ של שביל מעאפן לגמרי עוד לפנינו. ההגה ממשיך להשמיע רעש חשוד, כל המכונית רועדת. אני מבטיחה לה שאחרי שהטיול ייגמר אני אנקה אותה, שטיפה ידנית, אני אקנה לה כזה של ריח טוב, אמלא לה אוויר בגלגלים, יאללה רק שנגיע כבר. אחרי יותר מחצי שעה של נהיגה סיוטית היגענו. השארתי אותה להתבודד עם ההרים ויצאתי למסלול שלי (הר ברך - באר מלחן - נחל מתק)



בחזור, אותו הסיפור. "או, סוף-סוף היגעת... תדליקי מזגן, חם לי ותני גז שנעוף מפה" אני מבטיחה לה שבדרך חזרה הביתה, על כביש 6 אני עוד אפצה אותה על ההזדחלות הזו ב-20-30 קמ"ש בדרך-לא-דרך...








בדרך לחניון של עמודי עמרם








לא עדיף ככה? לחכות לי כאן עד שאחזור? במקום לחנות כל היום במגרש חנייה תת קרקעי, אפור, חשוך, מדכא




הבטחות צריך לקיים
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
ברור.
1. אכן שייטנו לנו בכביש 6 בדרך חזרה הביתה, לא אציין את מהירות השיוט כדי לא להפליל את עצמי

2. שטיפה ידנית בוצעה עוד הבוקר, לפני שיצאתי לעבודה. הפיז'ו מבריקה. כולל הפדלים של הגז והבריקס



3. כזה של ריח טוב לא מצאתי בסופר השכונתי. בתידלוק הבא אני קונה

4. אוויר לגלגלים יחכה לשבוע הבא. יש גבול כמה אפשר להעמיס עלי.

דיווח ציורי בצירוף צילומי אווירה
מאת נתב שטח
בתאריך 24/1/2013
עוד תתחילי להתחרות בסייר מדבר. אילת רחוקה מדי למתכונת הטיולים שלי (נסיעה הלוך - הליכה - נסיעה חזרה), אז לפחות נהניתי להיזכר.

הצל שלי ואני יצאנו לדרך
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013






הקניון האדום, השביל השחור - רואים את הדמות שבתמונה? ובכן, הצללית הזו זו אני.


אחרי שהתגלשתי בהנאה גדולה במפלים של הקניון האדום, אני מבינה שדברים טובים סופם להיגמר. כמה חבל שהקניון הזה כזה פיצפון... ואז בדרך חזרה אני רואה את הצל שלי. תעשי שלום! ועכשיו תנופפי עם הידיים! ועכשיו תרקדי! ועכשיו תעשי את תנוחת העץ!




וככה אני עושה לעצמי ריקודים וכל מיני תנוחות של יוגה, קרובה מאוד לשפת המצוק, כשרק הרי אילת עדים להשתטות שלי. אם הייתי בקבוצה גדולה לא בטוחה שהייתי נעצרת לרקוד שם. עוד יתרון קטן של לטייל לבד.



על השביל האדום מול הר שחורת




על הר שחמון


סלט פטריות
מאת אילנה ב
בתאריך 23/1/2013
זוכרים ששאלתי על אותה פטרייה מהפרסומת?
עבודת בילוש צוותית העלתה שלא מדובר בפטרייה מקומית.
קבלו אם כך מקבץ פטריות אילתיות שצדתי בעין המצלמה תוך כדי טיול

פטריות שגדלות בהרי תמנע










זו הכי מפורסמת


וזו הפטרייה וחצי






זה החצי


וזו שלמרגלות הר אמיר












שנראו בעת האחרונה בפורום. תצלומים נהדרים והגשה מקורית ומענינת (זה גורם לי לחשוב מחדש על הפורמט היבשושי שלי, ועל אופנים חדשים להגשה). תודה רבה.

דיווח מקרוי ומעניין.
מאת ההולך בשבילים
בתאריך 23/1/2013
אוהב במיוחד את תמונות הפסקות הקפה\אוכל, ממש מעורר את החשק.

נהנתי!

אני מלא התפעלות!
מאת מאבישי
בתאריך 23/1/2013


אין על הרי אילת
מאת boxbarr
בתאריך 23/1/2013
יופי של טיול ושל תמונות.


ועדיין לא הראיתי לכם את הנוף
מאת אילנה ב
בתאריך 24/1/2013
זה הולך להיות דיווח קצת ארוך שיתפרש על כמה ימים ואני מקווה שאני לא מלאה אתכם עם יותר מדי פטפוטים...
אין כמו להתחיל את הבוקר עם תריסר פנורמות נופיות

הר מכרות וגבעת ססגון - פארק תמנע


אותו הנוף רק זווית שונה


תצפית מהר יהורם


מהר יואש אל הר שלמה, בערב, כשההר נצבע צבעים של טרום שקיעה


הרגשה נהדרת לדעת שהבוקר טיפסתי עליו


תצפית מהר ברך על בקעת תמנע


תצפית מהר אמיר


הצוקים המתנשאים מעל באיזור הר אמיר


הר שחורת - בדרך הלוך


הר שחורת - בדרך חזור


מבט לכיוון העיר אילת מהר שחמון, השמש בעיניים קצת מסנוורת


אילנה השרשור האילתי יוצא מהכלל
מאת סייר מדבר 1
בתאריך 24/1/2013
ונכון, עדיין לא ראינו את התמונות של הטיולים ולא את התאורים הציוריים הנלווים.
אני מציע לך לפצל את השרשור לכמה שרשורים נפרדים כאשר כל יום טיול יקבל שרשור נפרד עליו תשפיעי מתאורייך ומתמונותייך.
את גם לא חייבת לרוץ, קחי את זמנך בנחת, הפורום הזה לא הולך לשום מקום. גם בעוד שבוע או שבועיים עדיין נהיה כאן.
ואל חשש את לא מלאה אותנו, להיפך, אני לפחות מתעורר לחיים כאשר אני רואה את התמונות וקורא את התאורים.
בהצלחה.


התלבטות קטנה
מאת אילנה ב
בתאריך 24/1/2013
חמישי, שבע בבוקר. אני ערה מחמש. ככה זה עם יקיצות מוקדמות בטיולים. הופך להרגל שלוקח זמן להשתחרר ממנו.
בכל מקרה עוד מעט צריך לצאת לעבודה, צריך להתלבש, לנעול נעליים. באילת לא היתה לי שום התלבטות. יש לי הרי "מדי טיול" קבועים, כולל הנעליים. אבל היום, עם איזה נעליים אלך, או יותר נכון אסע לעבודה?

עוד לא הראיתי לכם את הנעליים (החדשות) שלי?
קניתי אותן בחנוכה וכבר הן נראות ככה...


מתנפנפות מעל במת תמנע


אני והשביל


על פסגת הר שלמה שקרע לי את הצורה


וזאת רגל שמאל


אותה הרגל מעל בקעת תמנע, תצפית הר ברך


והרגל השנייה, היגנתי עליה עם הברכית ועדיין כאבה בסוף


וכאן מעל הר שחמון


שתי הרגליים נוגעות מרחוק בהר שלמה


כן, כן, השבת טיפסתי עליך, זוכר אותי?


... בסוף בחרתי לנעול קפקפים, אלו של טבע נאות. ובלי גרביים. מה יש, מותר לי איזה פטור קטן מנעל סגורה...

אהבתי תודה התמונות נהדרות
מאת פייטושון
בתאריך 24/1/2013


שמחתי לקרוא את התגובות ושמחתי לשמוע שמצאו חן בעיניכם התיאורים והתמונות. התאזרו בסבלנות ובהמשך יגיעו עוד דיווחים אילתיים. לא יודעת אם עדיף לפרט מסלול-מסלול לפי הסדר, כמו שרווח כאן בפורום או לנסות לעשות דיווחי חתך.
לבנתיים, הספקתי להחליף את הטפטים בשני המסכים שלי בעבודה בתמונות שצילמתי מהתצפית בהר אמיר.
עד שיגיע הדיווח המצולם של הר אמיר קבלו גם את שתי תמונות הטפט החדשות שלי. השילוב של הכחול עמוק של השמיים עם אבן החול האדמדמה עושה כ"כ נעים בעיניים, שבכלל לא בא לקרוא מיילים, לפתוח אקסלים ועוד כל מיני אפליקציות... למזער הכל ולהציץ דרך החור לתוך השמיים...








לפצל את הימים.

לפני חודש+ ירדנו לאילת ובצענו טיול מאוד דומה לשלך.
לנו באילת ויצאנו לטיולי יום.
החוויה היתה כל כך מענגת, שכעבור שבוע החלטנו לרדת שוב, הפעם לערבה.
לנו בפארן ובצענו טיולים במרחב שמסביב.

כיון שאני מוגבלת קשות בהליכה, את רב הטיולים עשינו בשילוב של ג'יפ וגיחות קצרות.

(עם מעט עזרה של משככי כאבים הצלחתי לטייל בורדית, בהר שלמה ובנחל עתק, אבל לצערי אי אפשר לצרוך "ארקוקסיה" על בסיס קבוע, זה דופק את הכבד)

אז עכשיו, בזכותך אילנה, אני משלימה את הטיולים הרגליים .
את מתארת את הדברים בצורה כל כך חיה והתמונות שלך מקסימות.


ניסיון לעזרה
מאת HarmonicWave
בתאריך 24/1/2013

אפשר לשאול ממה את סובלת ?
הזכרת ארקוקסיה, ולכן אני מניח שמדובר בדלקת (ברך?).

גם אני סובל מדלקת בגיד הברך הקידמי (Patellar Tendonitis) בחודשים האחרונים, וניסיתי מספר שיטות (כולל התרופה שהזכרת שהועילה בצורה מוגבלת מאוד).

שני דברים מאוד עזרו לי (משני מנוסים בפורום הייק):

1. כדורי תמצית כורכום (עם פיפרין לשפיפור ספיגת החומר הפעיל). אני נוטל אותם כמעט חודש והשיפור מדהים.

2. תרגילי eccentric exercises (כמו למשל התרגיל הזה).


ממליץ מאוד לנסות ולא לוותר.
הנה הקישור לדיון המקורי בפורום הייק.

אשמח לספק עוד אינפורמציה.
רק בריאות..

תודה רבה. דאר בדרך.
מאת סאקרה
בתאריך 24/1/2013


איזה כיף !
מאת ארינמל
בתאריך 24/1/2013
גם צילומים מעולים וגם כיף לקרוא את החויות.
מחכה לסיבוב הבא...
גם אנחנו מצאנו מקום טוב למקינטה במהלך הסופה"ש:





(קרדיט מגיע לצלם המוכשר אוהד)


אני מזהה את התצפית של הפסקת הקפה שלכם
מאת אילנה ב
בתאריך 28/1/2013
מעל הפארן... היינו שם אתמול. מקום מ-ד-ה-י-ם
בטיול עם הקבוצה תמיד מכבדים אותי בתה/קפה, כשאני לבד אין מצב שאני מעמיסה עלי גם ערכת קפה, אפילו שהראו לי את הגזייה החדשה שמתקפלת ולא שוקלת הרבה

תודה על הדיווח הצבעוני (תרתי משמע).
מאת עמית 171
בתאריך 24/1/2013


"לשגרה חוזרים לאט לאט"
מאת אילנה ב
בתאריך 29/1/2013
כדברי השלט ביציאה מאילת
(מבטיחה לכם שלא לא צילמתי תוך כדי נהיגה, אני לא עד כדי כך multitasking, ניצלתי זחילה איטית של המשאית לפני כדי להקליק בזריזות)



זה היה בשלישי שעבר, אבל לפני שעוזבים את אילת ברשותכם הערה קטנה על העיר המשופעת בכיכרות תנועה. בכל כיכר השקיעו ושמו פסלים למינהם, ראיתי דגים וברווזים ויעלים, היתה כיכר עם כתר ואחרת עם נבל. אבל הגדילו לעשות בכיכר הזאת. בעלת הבית מסבירה לי בטלפון להגיע לכיכר עם הרמזורים ושם לעשות פרסה. אני חושבת לעצמי "כיכר עם רמזורים? איך יכול להיות? זה הרי או זה או זה. אבל עובדה שאפשר גם זה וגם זה.
הינה הפסל התמוה הזה לפניכם


בלילה אורות הרמזורים מהבהבים בשלל צבעים. מראה סוריאליסטי...
והינה כיכר העפרונות, מתחרה בכיעורה בפסל העפרונות בכניסה לפתח תקווה



ואם כבר אמרתי מכוער - אז מה דעתכם על הביניין הזה? בדרך חזרה הביתה ניסיתי את מזלי ונכנסתי לנאות סמדר לחזות מקרוב בדבר הזה, הסתובבתי סביב המבנה הדי מוזר הזה, נכנסתי פנימה, אפילו טיפסתי למגדל, עד שסילקו אותי...




נעים להיזכר: הרים שטיפסתי עליהם
מאת אילנה ב
בתאריך 29/1/2013
סה"כ עבר שבוע מאז התרוצצתי שם בהרי אילת הרחוקים. הבוקר קמתי לעוד יום שגרתי במשרד, אבל נעים לדפדף בתמונות (לאט-לאט אני מצליחה לסדר את רובן הגדול באלבומים) ולהיזכר איך מרצוני החופשי קרעתי לעצמי את התחת בטיפוס מהר להר...

הר תמנע (גובה 453 מטר)


הר יהורם (גובה 680 מטר)


הר שלמה (גובה 705 מטר)


כן-כן, הייתי שם!


הר יואש (גובה 701 מטר)


הר ברך (גובה 840 מטר)



הר אמיר (גובה 443 מטר)
(עדיין לא סידרתי את התמונות משם אז נשתמש באחת שכבר הראיתי לכם, קרוב מאוד להגעה לתצפית)


הר שחורת (גובה 586 מטר)
(גם התמונות עדיין לא מסודרות, אבל ככה נראה ההר מהתצפית בהר יהורם. מקרוב הוא עוד יותר מרשים. לא ממש טיפסתי עליו, אלא הלכתי בשביל שמקביל לו, לפי המפה זה הכי קרוב שאפשר להגיע להר)


הר שחמון (גובה 325 מטר)


(את מידות הגבהים לקחתי מהאתר של ויקיפדיה - הרי אילת)

שימו לב: פיצול שבילים לפניכם
מאת אילנה ב
בתאריך 30/1/2013
תמה מלאכת עיבוד התמונות ואנה אני באה?


היגעתי אל פיצול שבילים על "דרך ההטמעות"...
אני נפרדת כאן משרשור זה ופונה אל השביל האדום, הלא הוא השביל הגיאולוגי בפארק תמנע, השביל הראשון בטיול.
אתם מוזמנים להצטרף אלי להמשך הטיול בשביל האדום ואחריו ביתר הצבעים. השחור, הכחול, הירוק עם נגיעות פה ושם של כתום-כחול-לבן של שביל שיראל.
=== נתראה בשבילים ===



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר עבודה בעגלות Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1406)