שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



טיולים ואתרים
פורום הטיולים שלנו.

ברוכים הבאים לקהילות אג'נדה!
אתם צופים כרגע בהודעה טקסטואלית מתוך פורום "טיולים ואתרים"

הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים
הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים


ליחצו כאן כדי לעבור לגירסה המקורית של פורום "טיולים ואתרים"



השביל האדום: הר ברך - נחל מתק - הקניון האדום
סוף-סוף פירגנתי לי שישי של בית. ומה אני עושה? ישנה עד מאוחר? לא. השכמה כרגיל והבוקר כולו מוקדש לסידורים: ניקיון, כביסה, בישולים. הספקתי להכין סלט חצילים, טחינה, בורגול עם חמוציות והשיא - אורז עם כרוב. העתקתי את המתכון של מיכאלה שבישלה סיר ענק לקבוצה בשישי שעבר. ברור שיצא טעיםםם... הייתי מראה לכם את הסיר, אבל אנחנו בפורום טיולים ולא פורום אוכל. במקום אני ממשיכה עם ההומעות של היום השלישי לטיול.



הכל התחיל כשקראתי באינטרנט לגמרי במקרה על "התצפית המדברית היפה ביותר בעת זריחה", ככה נתקע לי הר ברך לראש וידעתי שאיך שלא יהיה אני משלבת אותו במסלול הטיול בהרי אילת
בהתחלה חשבתי ללון באוהל בחניון הלילה הסמוך כדי לקום מוקדם ועם הזריחה לנסוע לפסגת ההר לתצפית בשעת הזריחה. מזלי שהשותף הוריד אותי מהרעיון ואמר שיהיה קר מדי ללון באוהל. מילא קר (גם לא היה כ"כ קר), אבל מאוד מבודד. לא רעיון טוב לבחורה לבד להקים אוהל בלב השממה וללכת לישון. עדיף כמו שעשיתי, ללון בחדר באילת ומוקדם בבוקר לצאת לכביש 12 ומשם לנסוע בשביל העפר עד תחילת המסלול.





קפה של בוקר למרגלות הברך
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
כבר סיפרתי קודם על התלאות שעברתי באותם 12 ק"מ של דרך עפר משובשת. לא אחזור על זה שנית.
השרשור מתחיל ברגע שאחרי. אחרי שהחניתי את הפיזו' המאובקת והוצאתי את ערכת הקפה. הייתי מוכרחה קפה קטן + חטיף אנרגייה כדי להירגע לפני שאני מתחילה את המסלול.





שימו לב - מד הצעדים מאופס. בסוף המסלול אשתף אתכם בתוצאות.


שוב - הפיז'ו נשארת לבד בשביל, מקטרת לעצמה "הביאה אותי עד הנה בדרך -לא דרך ועכשיו היא הולכת. שם בדרך להר יש כביש, קחי אותי לראות את הנוף משם, מה לא מגיע לי..."
אני לא מקשיבה לה, מעמיסה עלי תיק - מקל - קנון ויוצאת לדרך.



מסתבר שגם רוכבי אופניים מגיעים הנה







התצפית המדברית היפה בארץ
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
ראשון בבוקר, רעיון מעולה לפתוח את השבוע בתצפית מהר ברך על בקעת תמנע
אחרי שסיימתי לעלות את קטע הכביש הקצר, עד לאנטנות למעלה, עד שיצאתי מהגדר לכיוון הנוף -





וואו איזה נוף....



צדק מי שאמר שזו תצפית מדהימה ביופייה. אני רק יכולה לתאר לעצמי את הצבעים בזמן של הזריחה. כשאני הייתי שם בתשע וקצת בבוקר, עדיין היה ערפל לבנבן שנח על הבקעה.





אני אסתום עכשיו לרגע ואתן לתמונות הנוף לדבר במקומי













מוקדש לכל בעלי הברכיים הכואבות
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
את גלויות הנוף הבאות אני מקדישה לכל חובשי הברכיות בפורום, כל בעלי הברכיים הכואבות...





וזאת במיוחד בשבילך, סאקרה, שהבנתי שהברכיים מגבילות אותך בהליכה







ולעפר, שאני רואה אותך מטייל עם ברכיות - עדיין כואבות הברכיים?





ולברך ימין שלי שעמדה בגבורה בכל העומס הגדול הזה לאורך כל הטיול וחזרה עכשיו לתפקוד רגיל





וגם לקנון שלי, שלמרות הבומבות שחטפה (לא בכוונה) ולמרות האבק, הרביצה אלפייה מרשימה של קליקים








.... מהגיליונים בדרך שעולה מבאר מילחן להר ברך ? חצי ג'יפ התפרק לי.

תמונות יפות מאוד שכל מי שביקר במקום חווה אותם בצורה בלתי אמצעית .

והיא כולה רכב משפחתי, לא ממש בנוייה לנסיעות על דרך גרועה שכזאת... מקווה מאוד שלא הזיקתי לה...

רגל על רגל מול הנוף
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
היה יכול מהנה יותר לשבת להתפעל מבקעת תמנע שהיתה פרושה תחתי אלמלא הזמזום הקולני של האנטנות





כאילו מישהו ניחש אותי, שהייתי רוצה לשבת עוד מול הנוף וסידר לי כיסא
אין כאן אף לא נפש חייה (הפעם השלישית למופע הביטוי בטיול), רק אני - השמיים - האדמה - והנוף הממכר/משכר הזה





לשבת ככה, רגל על רגל, בשקט מוחלט, מול הנוף, לעקוב אחרי ערוצי הנחלים והגבעות שבתוך הבקעה, הצבעים, הגוונים הכהים והבהירים, והינה במרכז בולט הר תמנע, גוש של סלע גרניט בצבע אדום-שחור







בצער רב אני קמה וממשיכה עם השביל האדום. יהיו עוד נופים בדרך



היי... הינה היא המכונית שלי, בגודל של ג'וק... לרגע לא חשבתי לקצר וללכת דוך חזרה אליה. אני מנופפת לה לשלום וממשיכה הלאה עם השביל האדום, השביל הנופי הכל כך יפה הזה



מה יש? מה אתם נועצים עיניים?



אך... הנוף הזה...



וההר הזה...







אני לא יכולה להפסיק לצלם











אל באר מלחן
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
היגעתי לסוף הדרך הנופית, זמן להיפרד מהנוף הנפלא שליווה אותי כל פעם מזווית מעוט שונה



אני פונה לכיוון באר מלחן



ההליכה בשביל הרחב והמישורי קלה ונוחה





עד שמגיעים לבאר מלחן. אני תוהה אם יום אחד אלון כאן, במסגרת ההליכה בשביל ישראל. אולי. לבנתיים אני עוצרת כאן להפסקת עשר. מים סנדוויץ' ותפוח.









בתחתית הבאר אפשר להבחין במים, כתוב שאלו מים מליחים ואינם טובים לשתייה



ושוב מפגש עם השלט, הפעם אני פונה ימינה אל השביל הירוק, אל נחל מתק




נחל מתק - האמנם כשמו מתוק הוא?
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
נחל מתק מקבל את פני בנוף קצת חשוף ומשעמם, אם להודות באמת, עד שמגיעים לקטע הצבעוני הזה





"וואו, איזה יופי!" נפלט לי שוב ואני מתקרבת ומתחילה לעשות זום על החולות הצבעוניים









סלעים בגוונים של צהוב-חום-לבן-אפור



אני מורידה את המבט לאדמה ומגלה את האבנים הלבנות הללו שמתנצנצות בשמש
עוד "וואו, איזה יופי!" נפלט לי

\











זה השלל שהכנסתי לכיס שלי... (אני יודעת שאסור אבל לא יכולתי לעמוד בפיתוי)



את זו החזרתי למקומה



אני רואה שמצאת כבר את פצלי אורה לבד...
מאת ארינמל
בתאריך 1/2/2013
האבנים הנוצצות הן גבס.
יש באזור עוד מחשופים נהדרים של התצורה בנחל שללגון.
תודה על הצילומים, נהנתי לטייל עימך (וירטואלית)

אבנים מנצנצות-זוהרות בשמש
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
הרדיו מדווח עכשיו, שישי בצהריים, על גשם שיורד בכל רחבי הארץ. ואני תוך כדי דיווח נזכרת כמה חם היה שם באותו ראשון בצהריים בנחל מתק.





האבנים המיוחדות-היפהפיות הללו מפתות אותי להתקרב ולצלם צילומי תקריב. מה יש בהן שגורם להן לנצנץ ולזהור ככה בשמש?

















יפה כאן מאוד... אבל חם לי ואני עייפה ומתרוקנת לי הבטרייה בקצב מבהיל. אני מוכרחה לעצור לנוח וזו הפינה המוצלת שמצאתי למנוחת נימנום של קרוב לחצי שעה.
לגמרי לבד, בצל ובשקט של נחל מתק




כבר לא כל כך מתוק לי
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
התעוררתי מהנימנום עוד יותר עייפה משהייתי קודם. אני ממשיכה הלאה, כי אין ברירה ונעצרת שוב להביט במתנצנצות היפות הללו





הינה אבן מסכנה שנדרסה מתחת לגלגלים של 4 על 4



ואלו העורקים של הסלע, נראה כמו ציור מופשט







והדרך נמשכת ונמשכת, אני זקוקה נואשות לקפה... נו, מתי מגיעים לאוטו???



וכאן איבדתי את הסימון הירוק שאני עוקבת אחריו... אני ממשיכה ישר ולא מוצאת את הסימון הבא, חוזרת על עיקבותי ומנסה להבין לאן עכשיו. היתה פנייה שמאלה לערוצון קטנצ'יק, אני מנסה אותו, יפה שם אבל אין סימון ירוק - אז לאן לעזאזל נעלם הסימון??? לא שיש הרבה מה להתבלבל בנחל הזה, זאת כנראה השמש והעייפות שנותנות את אותותיהן... מתחילים להתעופף כל מיני עלבונות על האינטילגנציה שלי, על היכולת העלובה שלי לקרוא מפה... לא הכי כייף... עד שאני מבינה שאני צריכה לעקוב אחרי סימני הצמיגים של הג'יפים. ככה אמצא את הדרך החוצה חזרה אל המכונית שלי. וזה מה שקורה. אחרי כך וכך צעדים, באמת נמצא סימון ירוק נוסף.



עד שחזרתי סוף-סוף אל הפיז'ו שלי, סחוטה, עייפה, עם שאריות של עצבנות.
השעה שתיים בצהריים. חם מאוד. להלן תוצאות המדידה להיום:





ועכשיו נשארו לי עוד 12 ק"מ של דרך משובשת כדי להתעופף מפה...




הציור המופשט - מדהים!
מאת החטא_והשופטת
בתאריך 4/2/2013


מגלשות בקניון האדום
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
ובתור בונוס, בגלל שנותר עוד זמן, בדרך חזרה לאילת אני פונה לשביל שלוקח לקניון האדום.
שלוש ורבע, עדיין חם, אבל פחות. זמן טוב להפסקת קפה.



ואחרי מנת קפאין קטנה אני יוצאת להסניף עוד קצת אדום-אדום של קניון מדהים ביופיו



הקירות של הקניון הצר מסתירות את השמש, סוף-סוף נהייה נעים, אני יכולה לאפסן את משקפי השמש והכובע בתיק







עוד ציור מופשט לפניכם







המגלשות הללו כל כך כייפיות!







מקסים תודה
מאת פייטושון
בתאריך 3/2/2013


הקניון במלוא יופיו
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
הפעם אני שותקת...























































תודה על הדיווחים אילנה, הספק מדהים.
מאת הייקר
בתאריך 2/2/2013


נהנתי מאוד. תודה.
מאת חגית_ב
בתאריך 3/2/2013


אילנה יפה מאד
מאת סייר מדבר 1
בתאריך 2/2/2013
בקעת תמנע חופנת בתוכה נופים מהיפים בארץ.
פעם שמעתי תאוריה שהבקעה היא בעצם מכתש שנפרץ, שיש לה מאפייני מכתש ולאורך מצוקיה ניתן לבצע חתך גאולוגי כאשר השכבות התחתונות מתקופת היורה. וזה מסביר את תצורות הרי החול שבתוכה.
פעם במסגרת חוג אלעד יצא לי להוביל מטייל פצוע על רכסי הבקעה ועד למעלה מלחן שם פגשנו את צוות החילוץ שעלה לקראתנו.
אני מזמין אותך לצפות בשרשור הטיול שפרסמתי לפני שנה וחצי. אז סרקנו את מרחבי נשף ושני לרבות הקניון האדום (חפשי את "הלעיטני נא מן האדוום האדום הזה").

יופי של טיול ותמונות נהדרות,אבל...
מאת טובי33
בתאריך 3/2/2013
משהו תמיד מטריד אותי בטיולי בדד כאלה באזור מדברי/מצוקי.
בטיולים כאלה נאמר, 1+1 הם הרבה יותר משתיים...

זכור לי בעבר שליוותי(רק ליוויתי כי לצערי אני כבר לא מסוגל לבצע מסלול כזה, אחרת הייתי מצטרף אליו בשמחה) ברכב מטייל בדד עד לתחילת מסלול מהר ברך ומשם לירידה במעלה ברך אל מכתש תמנע ואיסוף.

לא הפסקתי לדאוג עד אשר ראיתי אותו בריא ושלם באיסוף (מאזור המכרה המצרי)...
המטייל לא פגש איש בכל המסלול עד אשר הגיע לאתרי המכתש המוכרים עצמו,זה בוצע ביום חול.
כל הזמן חשבתי לעצמי, תקלה הכי קטנה ויכול להיווצר ברוך רציני.


הליכות בדד
מאת oferm
בתאריך 3/2/2013
הליכות-בדד מקובלות מאוד בקרב הייקרים ברחבי העולם. יש להן ערך מוסף עצום ברמה האישית, ואם אתה מכלכל צעדיך בתבונה ומתכונן מראש כמו שצריך אזי הסיכוי שתיקלע למצוקה פוחת עד מאוד. מכל מקום, היום יש אמצעי sos למקרי חרום דוגמת משואת GPS, כך שגם אם נקלעת למצוקה יש דרך להיחלץ.

אם ארצה להקפיד שכל טיולי יהיו "טיולים עם מישהו", אצטרך לפתוח משרד לחיפוש שותפים לטיולים.

בשביל מה אני צריך את זה?
גם כאשר נקעתי רגל באמצע נחל מפלים בלי קליטה בנייד, הסתדרתי ויצאתי מזה בשלום.
בלי מסוקים ובלי ג'יפים.

לסיכום, זה כיף לטייל בדד, אבל
מאת מאבישי
בתאריך 3/2/2013
כמו שחבר שלי אומר, יותר טוב בשניים, בדדיים...

תלוי עם מי
מאת אילנה ב
בתאריך 3/2/2013
שנה שעברה רציתי להגיע לכרבולת. מידע שאספתי על הכרבולת מהאינטרנט יצר אצלי איזה דימוי מאוד מפחיד על ההר הזה שהוליד חשש שלבד לא אהיה מסוגלת להתגבר עליו. אז חיפשתי שותפים.
בסופו של דבר הגיעו 2 שותפים לטיול הכרבולת, האחד היה טייל לא מנוסה במיוחד, אבל התמודד בגבורה עם הקושי הפיסי. השני היה חזיר יבלות, זכר מהסוג המעצבן ביותר שהרס לי את הטיול... אח"כ הצטערתי שלא דחפתי אותו לתהום... באמת שהגיע לו...
מאז אני נזהרת עם איזה אנשים אני בוחרת לבלות בטבע.
אני מטיילת גם במסגרת של קבוצה וגם לבד. הנוכחות של אנשים או היעדרה מאוד משפיעה על החווייה.
אתה יודע כמה מאמצים המדריך שלנו היה צריך להשקיע כדי לגרום לקבוצה של 50 איש לסתום את הפה לחמש דקות תמימות שם על נ.ג. 389 מעל נופי הפארן? כשאתה לבד, אתה בלאו הכי בשקט כל היום...

לא רק בטיול, בחיים בכלל.

הערות שאני שומעת לא מעט אחרי שאני חוזרת מטיול לבד.
זה לא הטיול הראשון שאני יוצאת לבד לשטח.
אני מודעת היטב למגבלות שלי ומשתדלת להיזהר. כשאני לבד אני לא מעיזה לעשות קיצורי דרך ותמיד אלך רק בשבילים מסומנים. אני לומדת את המסלול מראש, קוראת עליו, בודקת מרחק כי אני יודעת כמה אני מסוגלת ללכת ביום. אין לי אמצעי ניווט משוכללים, רק פלאפון פשוט למקרה הצורך.
יכול להיות שעד עכשיו פשוט "שיחק לי המזל", אבל אני מאמינה שאם אני יוצאת לדרך עם גישה חיובית, לא יקרה כלום. אני אהיה בסדר גמור, וככה זה באמת קורה.
לגבי אילת, לא יודעת אם קראת את השרשרור הראשון, סיפרתי שם שהשותף הבריז לי... האמת היא שמראש תיכננתי את הטיול רק עבורי, הזמנתי אותו להצטרף כשכבר היתה לי מסגרת לטיול, הוא הסכים להגיע לשלושה ימים וברגע האחרון ביטל. היה לי חבל שהוא ביטל אבל לרגע לא חשבתי לשנות תוכניות בגללו. כ"כ חיכיתי לטיול הזה, אז למה שאבטל?
ולמה בעצם שלא אצא לבד? בגלל שאולי יקרה לי משהו רע?
משהו "רע" יכול לקרות לנו בכל מקום. דווקא שם לבד בהרים הרגשתי מאוד בטוחה.

בהם,אין מי שיעזור לך.

הבעיה המרכזית בעיני איננה ההליכה או רמת הקושי של המסלול, אלא דווקא הנידחות.
לכך התכוון גם טובי.
לא צריך לקרות משהו הרואי, מספיקה מעידה קטנה ונקיעת רגל, או סתם התיישבות על סלע שמתחתיו גר נחש שמרגיש מאויים ובוחר להכיש.
העובדה שהולכים לבד בשטח, ללא נוכחות מטיילים אחרים, עלולה להפוך את התקלה הקטנה לקריטית.

מי שרגיל לטייל,לא מרגיש מאויים ממכשולים במסלול, הטבע נח לו והא חש בטוח ובצדק.
אבל אותו "דבר רע" שקורה למשל במרכז קניות,מטופל מידית על ידי עוברי אורח או אנשי מקצוע
ואילו לבד בשטח זה עלול להגמר באסון.


תוקן על ידי סאקרה 4/2/2013 12:21


דאגנות יתר
מאת oferm
בתאריך 4/2/2013
שאינה במקומה. הליכות-בדד נפוצות מאוד בעולם, גם מחוץ לטוואי השביל, גם בקרב נשים, יש מעט מאוד ארועים חריגים, והיום את לא לבד גם כשאת לבד אם יש לך משואת GPS. לעניות דעתי הסכנה הגדולה ביותר בהליכת בדד בארץ (ורק במקומות מסויימים) היא חיות-טרף בתחפושת של בני אדם. אבל הסכנה הזו גדולה הרבה יותר דווקא במקומות הומי אדם...

למי יש משואת GPS כפי שאתה מציין?
מאת טובי33
בתאריך 4/2/2013
אני לא מכיר.
קרוב לוודאי שלא ידוע לרוב המטיילים.

שנערון סקר קטן בין מטיילי הבדד בפורום?
מי משתמש במשואת GPS ?

אל תבין אותי לא נכון,
יטייל כל אחד כראות עיניו.
יטייל,יהנה,ויחזור בשלום.
אני רק את מחשבותי האישיות הבאתי.

דברתי גם מנסיוני האישי.
בעברי טיילתי במזרח לבדי(במצטבר 15 חודשים).
הטיול כלל טרקים בנפאל,בניו-זילנד והגעה למקומות די נידחים בהודו ובוויטנאם(בהם לא פגשתי מטיילים כלל).

קרה לא פעם שבאמת הרגשתי עד כמה 1+1 הם הרבה,הרבה יותר משניים.
למזלי(וכן המזל שיחק כאן תפקיד לא קטן)יצאתי מכל התקלות,(כולל של מפגש עם בני-אדם ללא "כוונות טהורות") בריא ושלם...

מה זה "משואת GPS"?
מאת סאקרה
בתאריך 4/2/2013


הסבר
מאת HarmonicWave
בתאריך 4/2/2013

"משואת" (Beacon) ג'י.פי.אס - הכונה למכשיר שיכול לא רק לקבל תקשורת מלווינים (כגון מכשירי ניווט רגילים) אלא מסוגל גם לשדר דרכם סיגנל/ הודעה מורכבת.

יכולת זו עושה אותו שימושי למטיילים באיזורים בהן אין קליטה סלולרית.

המחירים שלהם יורדים בשנים האחרונות והם צוברים פופולריות.

ראי למשל את המכשיר הזה .



א..כמו טלפון לוויני.
מאת סאקרה
בתאריך 4/2/2013

תודה על ההסבר.

דומה אבל שונה
מאת oferm
בתאריך 4/2/2013
משואה היא קלה מאוד, היא משדרת סיגנל בודד אחת לכמה זמן (אם ברצונך שיעקבו אחר מסלולך באמצעות האינטרנט) או אך ורק במצב חירום (אם את לא רוצה שיעקבו אחריך). במקרה האחרון הסיגנל משודר למוקד חירום מרכזי (בארה"ב אם אינני טועה) יחד עם קואורדינטות מדוייקות של מיקומך, והמוקד מזעיק חילוץ מידי דרך הרשויות של אותה מדינה. באופן זה כל מקרה חירום זוכה למענה מיידי, לא משנה באיזה "חור" בעולם "נתקעת"... ההסתייגות היחידה: קליטת הסיגנלים בשידור מקווי רוחב מאוד גבוהים (מעל שבעים צפון-דרום) פוחתת.

קבלו קישור
מאת oferm
בתאריך 4/2/2013
בבקשה

גילוי נאות: לי אמנם אין אחד כזה משלי אבל כשהייתי צריך - השכרתי אחד. נראה לי ששווה לשקול קנייה.



באופן אישי
מאת עמית 171
בתאריך 4/2/2013
משתדל לא לטייל לבד (ושמח לצרף שותפים מיטיבי לכת, או להצטרף לקבוצות מטיילים), אבל אם זה לא מסתדר - סביר שאצא לשטח גם לבד, ובלבד שאין מדובר על אזור בעייתי בטחונית (בעבודה באזור ואדי ערה לפני כשנה, דאגתי לכך שכל הסיורים יהיו בשניים למרות הסירבול שנגרם כתוצאה מהצורך להתאים לו"ז לשותפים).

מבחינה בטיחותית - לבד משתדל לא לעשות שטויות וללכת בעיקר במסלולים המסומנים. זו כמובן אינה פוליסת ביטוח, כפי שנכתב כאן.

אני נהנה ללכת עם בני זוג מתאימים או חבורה כמו זו שבשנה האחרונה הסתפחתי אליהם, אבל בכל זאת לא הפסקתי ללכת טיולי עומק לבד.

הגעתי לכך לפני כ 10 שנים לא בגלל בחירה אלא אילוץ שנבע מרמת הקושי של הטיולים להם קשה היה לצוות שותף.

נכון שבדד מייצר אינספור סיכונים וכל מי שימנה אותם יצדק, אבל אם הייתה נעשית בדיקה סטטיסטית, אני כמעט משוכנע שהממצא היה מפתיע, שאירועי בטיחות קורים בתדירות גבוהה יותר בטיול בקבוצה. אירוע בטיול בדד זוכה להד חזק יותר ולהטיית הרושם.

טיולי בדד תורמים דברים שבחברה לא תשיג אותם. כהדגמה בלבד אציין את הטיול שלי למזרח צאלים, שטח משעמם לכאורה ואם היה לי שותף לבטח היה נפרד ממני לאחר מסלול כזה. אני נהניתי שם מחופש הבחירה לאן ללכת ומהסיפוק במציאת בור מים בלב שטח אימונים פעיל וכל זה לא יהיה נחלתי בקבוצה בשטח כזה.

לכל אחד יש את הריתמוס שלו, באיזה קצב ללכת, מתי לנוח, מתי לשתוק או לפטפט, באיזו שעה להתחיל, מתי לסיים וכל זאת אתה מפסיד בהיותך לא לבד (ובתמורה מייבא את סיכוני החילוץ באירועי הבטיחות).

אמנה על אצבעות של יד וחצי אירועי בטיחות שקרו לי וזאת במסגרת של מעל 300 טיולי בדד. אחוז זניח למדי ואינני משוכנע אם באותם מסלולים (עם חברה) אירועי הבטיחות היו קטנים, אולי להפך - גדלים בגלל הקטנת הערנות בקבוצה.

לכן, שיבחתי בדיוק בנקודה זו של טיולי בדד, את אילנה באחד השרשורים שלה ומאופן כתיבתה ברור שהיא יודעת לשים בלמים בהיותה לבד, כמו הליכה על שביל מסומן.

ואת המשואה אני מזמן מתכנן, אולי מתישהו אממש.






"יצאתי מביתי למסעותי"
מאת אילנה ב
בתאריך 4/2/2013
הדיון שהתפתח כאן מזכיר לי קטעים מספר שהכנתי בתחילת הקיץ בשם "יצאתי מביתי למסעותי"
מצרפת לכם את הלינק לגלרייה בלופה, העותק הדיגטלי לא משהו בכלל בהשוואה לעותק המודפס, אבל זאת הדרך שלי לאפשר לכם לדפדף בספר. הטקסט די פיצפון, אבל עדיין קריא.

גם אני זוכה מידי פעם לטייל בדדי...
מאת elimetayel
בתאריך 4/2/2013
התרגלתי לזה בסיורים קרובים למקומות לימודי ורק אחרי צבירת נסיון, מידע ובטחון הרחקתי לכת.

חשוב ביותר - בפרט בטיולי בדד - להשאיר תכנון מפורט ב"עורף" בידי מישהו אחראי שידע מה לעשות במקרה ולא יצרתם קשר בשעה שנקבעה.

וכל השרשור הזה והדיון בעקבותיו הזכיר לי ספר שקראתי לפני שנים. מומלץ.



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.3125)