שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



טיולים ואתרים
פורום הטיולים שלנו.

ברוכים הבאים לקהילות אג'נדה!
אתם צופים כרגע בהודעה טקסטואלית מתוך פורום "טיולים ואתרים"

הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים
הודעות נוספות מפורום טיולים ואתרים


ליחצו כאן כדי לעבור לגירסה המקורית של פורום "טיולים ואתרים"



השביל הירוק: הא אמיר - עמודי עמרם
השביל הירוק: הא אמיר - עמודי עמרם
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
היום אני יעילה במיוחד. הפטור שלי מהליכות וכל פעילות ספורטיבית אחרת (שחייה למשל) עדיין בתוקף. מה גם שבחוץ גשום וקודר. אז אני מנצלת את הזמן והמרץ להכין לי עוגיות טחינה (עכשיו בתנור) ולכם את השרשור הבא על היום הרביעי בטיול.
היום של שהתחיל בהר אמיר והסתיים בגיא אבוד.
את השרשור הזה אני מקדישה לשותף שמסיבותיו הוא נאלץ להיות במקום אחר במקום איתי בטיול בהרי אילת.
כשדיברנו על המסלולים בטיול היה לו חשוב להגיע למקום אחד - הר אמיר ונחל אמיר. כל היתר לא שינה לו, נתן לי חופש לבחור ולהחליט מה שאני רוצה.
אז הינה היגעתי ליום הרביעי לטיול, שני בבוקר ואני שמה פעמי צפונה מאילת, מסתובבת בבאר אורה וחוזרת עד הפנייה לכיוון עמודי עמרם.





דובר הרבה על יופייה של אבן החול הנובית באיזור הר אמיר, בקרוב תראו בעצמכם



הנופים שנגלים מבעד חלון המכונית מבטיחים שהולך להיות יום מוצלח











עד שהיגענו, הפיז'ו ואנוכי אל חניון עמודי עמרם



וכמובן שלפני היציאה לדרך, קפה קטן של בוקר





ולא לשכוח לאפס את מד הצעדים



אני אחזור הנה אחרי שאעלה לנקודת התצפית בהר אמיר ואז אכנס פנימה, בשביל לעמודי עמרם



גם את הפטרייה הזו אבקר מקרוב יותר בדרך חזרה





הינה הפנייה לשביל הירוק - הר אמיר, הינה אני באה...



הינה היפיוף באור השמש המסנוורת















זו גבעת יוכבד במלוא גודלה כפי שהיא נגלית ככל שאני עולה בגובה, עלייה נוחה ולא קשה במיוחד (לשם שינוי!)



ותוך כדי התקדמות לנקודת התצפית ההר מתחיל לחשוף בפני את חמוקיו עשויים אבן חול בלונדינית







התאווררות בתצפית הר אמיר
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
כבר הראיתי לכם את התמונה הנ"ל. אז מה.



ומזווית קצת אחרת



והחור בסלע





ומקרוב, מזכיר בצורתו את הכינרת



איך אפשר להישאר אדישים מול יופי שכזה?



שלום יוכבד!







על האוכף בו אני יושבת להינות מתצפית מרשימה על הרי אילת











אני מגיעה אל האוכף כולי מזיעה. בהשראת ההוא עם התחתונים, אני מורידה את החולצה שכולה רטובה ומייבשת בשמש.
זה מה שקורה כשקונים מותגים מזוייפים. החולצה לא מנדפת ולא סופגת. בעלייה בשמש הרגשתי כמו בסאונה. זה הולך להיות יום הטיול האחרון בחייה הקצרים של החולצה האדומה.
מה שכן, להתאוורר ככה בנקודת התצפית של הר אמיר, כייף לא נורמלי. עוד אחד מהיתרונות הקטנים של טייל בדד...




טיול בנוף של אבן חול מפוסלת
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
תמה הפסקת ההתאוורות



השביל הירוק ממשיך ואני בעקבותיו









וממרחק... כי מתחילה הירידה...







הכתם הירוק על הסלע - זהו מרבץ נחושת



אני שמחה לפגוש שוב תצורות ותופעות מעניינות, גם ויזואלית. "כוכים, צנירים, קשתות, חורים שפוסלו ע"י בליית מלח, רוח ומים." וכמובן "שלל הצבעים שתחמוצות הברזל והמנגן העניקו לגבישי הקוורץ הבונים את אבן החול" - מצטטת את דף המידע שהדפסתי מהאינטרנט





לא יפה לחטט לסלע באף...


















הר אמיר ממשיך להפתיע ביופיו וברכותו
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
כמה יפה כאן. באמת חבל שהשותף לא כאן איתי.









זאת הירידה לנחל אמיר. רק הצצתי מלמעלה. לא ירדתי. צריך להשאיר משהו לפעם הבאה, לא ככה?



המשכתי עם השביל הירוק שמקיף את ההר ובסדרה של מפלים יבשים יחזיר אותי לכיוון הפטרייה והחניון.
הר אמיר, היפיוף הבלונדי, עשוי מאבן חול לבנה-צהובה עד בלונדינית, רך למגע. כ"כ נעים לשים עליו ידיים. לא דוקר ולא שורט ולא פוצע. סידר לי אפילו מצע של חול בקטעים מסויימים. איך אפשר שלא לאהוב אותו...











שוב, מבט לנוף





אם היה כאן השותף הייתי אומרת לו לרדת למטה, להכינס מתחת לחור ולהסתכל עלי לתמונה. ואח"כ היינו מתחלפים. אבל אין שותף, אז אין תמונה של פרצוף ניבט מתוך החור.





קירות גבוהים של אבן חול מפוסלת
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
לצערי אין כאן אף לא נפש חייה (בפעם הרביעית לטיול זה), ככה שאין אף אחד להגיד לו "תסתכל!!! תראה איזה יופי! תראה איזה גובה! תראה איזה גודל! תראה איזה צבעים! תראה איזה צורות!"
אז באיחור מה, אני אומרת/כותבת לכם, גולשי הפורום...
תסתכלו!




























הרים בטעם מוקה-וניל-שוקולד
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
ההרים הללו מעוררים בי אסוציאציות של אוכל. עכשיו זה גלידה. עוד מעט יגיעו העוגות... (מה שמזכיר לי לדווח שיצאו עוגיות טחינה מעולות... אבל אנחנו כאמור בפורום טיולים - לא אוכל...)





ומכאן מתחילה ירידה שמעלה לי את האנדרנלין... מלא-מלא מפלים יבשים, תלולים-תלולים, בלי אף דרגית.
אני מחליטה לשנות גישה ובמקום ליילל להינות מהאקרובטיקה, מהאתגר. הולך להיות כייף גדול לרדת כאן, איזו שאלה



















הינה, אני מתקרבת לגבעת יוכבד





שוב הרים בצבעים של שוקולד - מוקה



עוגת שכבות עם קצפת
מאת אילנה ב
בתאריך 1/2/2013
השביל האדום מושך לכיוון הפטרייה









הינה הגיעו התיירים. שני אוטובוסים עמוסים בבחורות אמריקאיות, עד שהיגעתי לכיוון עמודי עמרם הן היו בדרכן החוצה, חזרה לאוטובוסים הממזוגים







ובדרך לעמודי עמרם אני עוברת בקונדיטורייה של אמא אדמה... אח.. איזו עוגה מגרה... השכבות, הקצפת למעלה



















זאת הנקודה שאני קוראת לה "ואאו! איזה יופי!"













הפסקת קלמנטינה והתפעלות בצל מהגודל של העמודים המרשימים הללו ואני ממשיכה לחצי השני של היום





*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1094)