אירוויזיון
שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה






לו"ז מעודכן של החזרות ומסיבות העיתונאים

 סרטונים של החזרות כאן, כאן, כאן וגם כאן

 סיקורים באתר הרשמי, באתר האירי וגם בבלוג של EscKaz


מופע היובל - קופנהגן 2005

תחרות האירוויזיון חוגגת 50 שנה ומוכיחה לעולם שאת המנגינה הקאמפית הזאת אי אפשר לעצור. גם לא כשהיא לובשת אדרת חגיגית ומופקת ע"י הטלוויזיה הדנית

10/3/2009


האירוע: משדר מיוחד לרגל חגיגות 50 שנה לתחרות האירוויזיון
המקום: ה- Forum, קופנהגן - דנמרק
התאריך: 22 באוקטובר 2005
המנחים: Katrina Leskanich (נציגת בריטניה וזוכת האירוויזיון בשנת 1997) ו- Renars Kaupers (נציג לטביה, מקום 3 באירוויזיון 2000 והמנחה של אירוויזיון 2003)

דנמרק. ארץ הלגו, בתולת הים הקטנה ו- 70 הבתולות של גן עדן. המדינה שב-2001 שידרה בגאווה את האירוויזיון הגדול ביותר בתולדות העמים ובדרך הותירה בנו צלקות נפשיות לכל החיים, האירוויזיון הידוע בשמו "מופע האימים", "קרקס הדמים", או "מאה טיפים של אולמטה איך להרוס את האירוע שכולנו אוהבים". כן - זאת אותה דנמרק שתפיק גם את המופע החגיגי הזה. רגועים אנחנו לא.

עיקרו של המופע מתוכנן להיות מאבק על התואר "השיר הטוב ביותר" בין 14 שירים, שאמורים לכאורה לייצג את המובחר והמיטב מלהיטי האירוויזיון של כל הזמנים. האומנם? ואנחנו לתומנו חשבנו שמתוך 50 שנות תחרות שופעות בלהיטים, איכויות והרבה ביזאר - אפשר לדלות קצת יותר מ-14 אבל אולי זה רק אנחנו והאירופאים חכמים יותר. בכל זאת אין להם מלחמות והם לא מקריחים בגיל 30.

טוב אז מה כבר נשאר לראות? הופעה חיה על הבמה לא תהיה פה. הרי סלין דיון לא תעשה את כל הדרך מלאס וגאס כדי להפציע מחדש עם אותה תלבושת ותסרוקת נפשעת שכולנו מנסים לשכוח אבל לא מצליחים. גם ללהקת ABBA אין שום כוונות להתאחד מחדש וזאת דווקא בשורה מרגיעה. במקום זאת, נצפה בהקלטה של ההופעות החיות שלהם מהאירוויזיון ואחר כך נצביע. לא להתנפל על הטלפונים, יש מספיק לכולם.

במהלך "המופע" ובין השירים השונים יופיעו על הבמה אומנים רבים מתולדות התחרות. לחלקם אין תוכניות אחרות לאותו ערב, כמו ליס אסיה השוויצרית ובת האלמוות, שזכתה באירוויזיון הראשון ב- 1956. חלקם האחר הביכו את עצמם באירוויזיון עם ריקודיהם האוויליים, ע"ע סנדרה קים (בלגיה 1986), באקס פיז (בריטניה 1981) וריצ'ארד הרי (שבדיה 1984). כל השאר פשוט לא מעניינים אף אחד, ביניהם פבריציו פניאלו (מלטה 2001) שמגבותיו אפשר לייצר פיאות לחולי סרטן, לינדה מרטין (אירלנד 1992) שהחומרים שהיא שמה בשיער יכולים לגרום לסרטן ו"להקת" בוביסוקס הנורבגית ששתי חברותיה נראות כיום כמו להקה שלמה. וגם נציגות ישראלית תהיה לנו בקטעי הקישור הללו בדמותם של גלי עטרי וחברי להקת חלב ודבש. קצת נוסטלגיה ישראלית ודביקה עוד לא הרגה אף אחד. אבל תמיד יש פעם ראשונה.

חברי הפורום הכינו סיקור לכל אחד מ-14 השירים המתמודדים. נוטפי סרקאזם כהרגלם ולא דופקים חשבון לאף אחד - קבלו אותם מהשיר הנוסטלגי ביותר ועד ל"להיט" הטרי והאחרון.

איטליה 1958. Domenico Modugno - Nel Blu Di Pinto di Blu

מעניין שמתוך 14 השירים המשתתפים במופע ההזוי המתוכנן לנו - יש רק 3 שירים שלא זכו באמת:
Eres Tu של ספרד מ-73` שזכה מקום שני, Congratulations של בריטניה מ-68' ו- Nel Blu Di Pinto di Blu של איטליה מ- 58` שזכה מקום שלישי.
טוב, בעצם זה לא כזה מעניין.
השיר הידוע יותר בשם Volare הפך לאחד השירים היותר מזוהים עם האירוויזיון ותכלס עד 2004 לא היתה לנו בעיה ממשית עם זה, עת הפציעה מאי שם הקופיפה המרמוסטית מלטם והחריבה אותו בסמי-פיינל. לקהל ההמום היו בדיוק שלושה ימים להתאושש מהטראומה עד שהמנחה הקומפולסיבית החריבה אותו שוב בפיינל בשידור לוויני ישיר למיליוני צופים ברחבי העולם.
הפוך על הפוך ייתכן שרצף האירועים הנוראי הזה זיכה את דומניקו בכרטיס הכניסה מגן עדן לקופנהגן. אולי בתת-מודע אנחנו פשוט רוצים לעבור חוויה מתקנת?


לוכסמבורג 1965. France Gall - Poupee de Cire Poupee de Son

הטכנולוגיה בשנות ה-60 לא היתה משהו שכולנו רוצים להיזכר בו. קל וחומר בשנת 65 כשחווית האירוויזיון הסתכמה בצילומי קלוז-אפ על 3/4 מהגוף של האומנים.
במציאות דלת אמצעים שכזאת, פראנס גל יכלה רק להזיז את ראש הקארה התפוח שלה מצד לצד בקצב מטמטם כמו פאקינג מטוטלת.
עד היום קשה לצפות בהופעה הזאת מבלי לקבל סחרחורת וליפול על הרצפה שדוד והלום קרב עם הזיות קשות.

סביר להניח שפראנס גל סוממה דקות לפני עלייתה לבמה ושהיא כלל לא היתה מודעת למעשיה. היום ידוע שלא עבר זמן רב מההופעה והיא מייד התעשתה והודיעה שאת השיר הזה היא לא תבצע לעולם. אנחנו היינו מראשוני התומכים בה.

אז מה בכל זאת השיר עושה בקופנהגן ? כנראה מדובר ביצר הנקמני של אוהדי התחרות שפראנס גל מנסה להתנער ממנה בכל תוקף. רוצים לומר: "עכשיו אין לך ברירה אלא לעשות לעצמך פאדיחות עוד הפעם".

למרות שהשיר הזה הוא אחד המייצגים הבודדים של הסיקסטיז בתחרות, הסיכוי שפראנס גל תגיע לקופנהגן לבצע אותו אינו שואף לאפס. הוא אפס.


בריטניה 1968. Cliff Richard - Congratulations

קליף ריצ'ארד הגיע לאירוויזיון כמנצח וודאי, לבוש בחליפה כחולה ונורמלית יחסית (הכל באירוויזיון יחסי), כשהשיר כבר מככב במצעדים השונים באירופה ושום מתמודד אחר לא הסתמן כמועמד לגבור עליו. אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבות, במיוחד כשהן מתנפצות על חודה של נקודה.
מאסייל הספרדיה גנבה מקליף את הניצחון בשתי נקודות השיפוט האחרונות וניצחה עם שיר שמבוסס כמעט כולו על מילה אחת, שימושית ככל שתהיה והיא - La. תכפילו אותה ב-300 ותקבלו שיר מנצח. הבנתם? פעם לא היה צריך חצאית מיני קצרצרה ו-4 רקדנים חשופי חזה כדי לזכות באירוויזיון. ייתכן שכפרס ניחומים מאוחר לקליף ריצ'ארד, נקרא מופע היובל על שם השיר Congratulations, אבל ספק אם זה מזיז לקליף ריצ'ארד ולו קמט אחד בפנים המנותחות שלו.
יותר מכל הופעתו שידרה מסר חשוב לעולם כולו והוא - הריטאלין צריך להימכר ללא מרשם רופא. מי שלא השתכנע ב- 1968 אחרי שצפה בעוויתות המוזרות של קליף על הבמה, קיבל תזכורת בדמותו 5 שנים מאוחר יותר.

ספרד 1973. Mocedades - Eres Tu

שנות ה-70 העליזות. עד היום קשה לקלוט מה באמת קרה שם. מצד אחד - מכנסי פעמון, פאות לחיים וטייטס צמודים. מצד שני - סמים, אלכוהול וסקס ללא קונדום. אז אולי בכל זאת הפסדנו משהו...

גם 1973 לא חסכה מאיתנו את כל הביזאר ונראה היה שכל מדינה ניסתה באגרסיביות להתחרות על תשומת הלב של השופטים. בבחינת "היי ! גם התלבשנו נורא וגם תראו איך אנחנו רוקדים !!! לא שווה כמה נקודות ?".

מתוך הקרקס המגוחך של בלגיה, התנועות המגונות של קליף ריצ`ארד ומארג המנדובשקס של אילנית - עולה לבמה בשקט להקת Mocedades הספרדית עם השיר ההמנוני Eres Tu וכובשת את הקהל. אלמלא החצאית הירוקה של הסולנית אולי היא גם היתה מנצחת. כן. אני בהחלט מאשימה את החצאית הירוקה שלה. לא לובשים ירוק! גם לא בחושך.
ספרד התנחמה במקום השני. לא רע ! הרי בכל זאת נדרש קצת יותר כדי לנצח את אן מארי דויד. רק לי זה מוזר איך Mocedades בקופנהגן ואן מארי דויד לא?

שבדיה 1974. ABBA - Waterloo

1974 היא אבן דרך באירוויזיון ולו רק בשל העובדה כי הלהקה השבדית הזוכה פתחה טרנד בלתי נסבל של חיקויים שבדים הרודפים אותנו עד עצם היום הזה.

אז נכון שהשיר הצליח בצורה מסחררת. אז נכון שהשיר תורגם ל-900 שפות ואפילו נכתב בכתב יתדות על קברי פרעונים אבל די להעמיד פנים. 31 שנה עברו מאז והשיר מסוגל לגרום לטיקים לא רצויים בכל הגוף.

אני חושבת שלאותה מסקנה בדיוק הגיעה הלהקה עצמה, כשהחליטה להתגרש מעצמה ואף חבריה התגרשו זה מזה. מה שהתקשורת לא סיפרה לכם הוא שלגירושין קדמו חילופי זוגות וסקס חריג עם בעלי חיים. אבל אנחנו לא שופטים אף אחד.

בסה"כ זה היה די צפוי ש- Waterloo יתקבל למופע היובל. לא שלמישהו היה ספק שנאלץ לשמוע את ההימנון השחוק הזה שוב ושוב. ראינו את שני הגברים - בני וביורן - בקטעי המעבר של אירוויזיון 1997 וב- 2004 קטע אומנותי גדוש בפאתוס הוקדש למפעל החיים של הלהקה הזאת.

lets face it - השיר הזה עוד יקבור את כולנו.

בריטניה 1976. Brotherhood of Man - Save Your Kisses for Me

להקה שכולה אחווה בין גברים. מוזר לא? או שאני רואה שם שתי בחורות או שקוקסניליות לא מנותחות היו טרנד מטורף בשנות ה-70. אולי עדיף להאמין שמדובר בשתי קוקסינליות. זה גם מה שיסביר את המבטים המוחצנים והכירואוגרפיה העילגת של הלהקה המוזרה הזאת.
אם הייתי יכולה לחזור בזמן - אולי הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לכפתר עד הסוף את החולצות של שני הזמרים הקופיפים שעירי החזה. היי ! אולי רונית רפאל עוד לא נולדה אז אבל אני בטוחה שלפחות ברברה אחת בלונדון היתה יכולה לטפל בכם. לא. זה לא סקסי. זה לא גברי. אתם נראים כמו ג'ורג' מהג'ונגל.
כמה שאני מתאמצת, מעולם לא הבנתי את פשר הזכייה הזו. תקנו אותי אם אני טועה אבל - שני גברים ושתי קוקסינליות עם תנועות ריקוד מגונות שרים בזימה על ילדה בת 3. גם פדופיליה היתה טרנד בשנות ה-70?

אירלנד 1980 ו- 1987. Johnny Logan - What’s Another Year + Hold Me Now

החלום שלי תמיד היה להגיע לאוסטרליה. שמש, ים והרבה גברים חטובים ושזופים עם בגד ים קטן שמסרב להסתיר חבילה גדולה.
אבל כל זה לא הספיק למשפחתו של Sean Patrick Michael Sherrard. אותו שון פטריק שיגדל להיות ג`וני לוגן - אנס הבושם ואומן הקיטש המיוזע.
1980 בהאג. What`s another year - וג`וני לוגן מפציע לאוויר. לא מזעזעת אתכם המחשבה שהניצחון הראשון של ג`וני לוגן היה צריך להתרחש בירושלים ? כנראה שבכל זאת היתה פה התערבות אלוהית.
7 שנים נטלנו תרופות ע"פ מרשם, הצטרפנו לקבוצות תמיכה והמהדרין אפילו קיימו יחסי מין עם בע"ח אבל כל זה לא הספיק. הטרור חזר בדמותו של ג`וני לוגן והפעם הוא ברברי ומתוחכם מתמיד. זה היה בבריסל 1987 כשאיבדתי את תמימותי והפכתי להיות אותה אשה רווקה צינית ומרירה שאני היום. (לשדולת הנשים הצטרפתי רק אחרי הניצחון של טוטו הפרימאט).
לא קל היה לגדול בשנות ה-80: ג`וני לוגן רק הצטרף לרשימה ארוכה של תחלואות כמו מגיפת הפוליו והתפרצות נגיף האיידס. רק בעוד שלפוליו כבר נמצאה תרופה ונגד האיידס אנחנו לפחות יודעים איך להתגונן - נגד ג`וני לוגן לא הותקנה ולו אזעקה עולה ויורדת.

גרמניה 1982. Nicole - Ein Bisschen Frieden

השיר הגרמני היחיד שזכה בתחרות הזמר הנוכחית, שזה לכשעצמו מפתיע ביותר. גרמניה - אחת מן ה- BIG4, מדינה מייסדת, שאירחה את האירוויזיון השני במספר, הייתה כל כך קרובה לניצחונות מספר פעמים לא מבוטל, מדינת ענק עם עשרות מליוני תושבים - ובכל זאת זכתה רק פעם אחת. כנראה שככה זה כשמחליטים למחות מעל פני העולם אוכלוסיה שלמה שלה באמת היה הכישרון. מה נשאר להם? אוכלוסיה נרגנת שנהנית ממסדרים צבאים, אגב אכילת נקניקיות ענק. זה לכשעצמו כבר יכול להסביר סטיות קשות כמו העובדה שגרמניה היא בירת הפורנו האירופית. אבל בשיר ההוא משנת 82` עסקינן ולכן איאלץ לחזור לטפל בו כיאה וכנדרש.

השיר "מעט שלווה" ("איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר.....") נכתב ע"י הצמד הידוע ברנד מיינונגר ורלף זיגל שניסה את מזלו בתחרות מס` פעמים לפני ומס` פעמים אחרי. היו להם הצלחות בצד כשלונות מפוארים, עד שהחליטו להגיע אל הפשטות ואל הקליטות הילדותית יש אפילו לומר של השיר הזה.

גרמניה באותם השנים היוותה מוקד עולמי לסצינות מוסיקה מחתרתית של פאנק ושל רוק אלטרנטיבי ומורכב. תרבות הסמים הברלינאית הייתה מוכרת היטב לכל, והניסיון לזעזע ולבעוט במוסכמות היה דבר שבשגרה.
אבל לא כך היה בשנת 82`, הגרמנים החליטו להציג את הקוקו בלוף שלהם במין פסאדה משפחתית מושלמת, שלא לומר כמעט נאצית בטהרנות שלה. ניקול, בת לא אופיינית לגזע הארי, שבמקום לנהות אחר נערות ראויות בנות גילה ככריסטיאנה אף, לעסוק בזנות, להתמכר לסמים קשים עוד בשלבי התבגרות מוקדמים וכדומה, דווקא מחליטה ללכת על מראה הדודה ממאה שערים בשמלה ארוכה כחולה ובגרביונים שלא חושפים דבר מלבד את הכתובת על המצח "יש לי קרום בתולין כזה ענק ובלתי חדיר".

ואם זה לא מספיק, הכל על הבמה היה חייב להיות זך לבן וטהור, אפילו הכסא שעליו היא הניחה את ישבנה הטהור היה כזה לבן, שכל מה שרציתי עוד מגיל קטן היה לנפץ על ראשה את הגיטרה הלבנה שלה ברגעי הזכייה. כשהיא שרה את השיר בכמה שפות. "SING WITH ME" כל מה שרציתי היה להמם אותה ככה טוב טוב, לתת לה בראש, לכבול אותה לכסא לצרוח לה במלוא גרון "הורה ההיא עם ה-ה`, הורה ההיא שגנבת לה את הנצחון בפער של 61 נק` ובלי שום חרטה". פשוט לקשור אותה בקטע סדיסטי גרמני אהוב ולעשות לה פֶן בשיער. מה זו הליפה הזו למען השם? ככה עלית לבמה? עם ליפה? מה זה זה? ריבונו של עולם כבר הג`ל של אורי פיינמן היה נסבל יותר.

שוויץ 1988. Celine Dion - Ne Partez Pas Sans Moi

סלין דיון נולדה בעצם כבת הקיבוץ הקומוניסטי יד חנה והיא תוצאת אהבתם של שרית מהקיבוץ שעשתה אהבה על הדיונה המקומית עם אחמד השיבוצניק (שיפוצניק אצל הנייטיבז בני דת מוחמד). מאז קראו לילדה שולה דיונה (כי הרי צריך לתת בהן סימנים, לא?). ערב אחד חבר המחתרת הפדופילית, המרקסיסטית, הקנדית, הבדלנית, רנה אנג`ליל הגיע לביקור בקיבוץ וחטף את שולה הקטנה מתוך בית הילדים והבריח אותה לקנדה. הנ"ל מסר אותה למשפחה צרפתית קנדית ענייה מרודה, מתוך מחשבה שאלו יגדלוה והוא יוכל להגיע אליה ללא כל בעייה בשל עוניים הרב. הוא שינה את שמה משולה לסלין וקיצר את שם משפחתה מדיונה לדיון. במטרה להפוך את סלין הקטנה למושא קנאה ותשוקה של פדופילים אחרים בעולם, החליט רנה להפוך את הקטנה המסכנה לכוכבת גדולה עוד מילדות ובד בבד לממש את זממו בה.

דרך פיתוח הכישרון:
כדי לפתח קול נותנים לכשרונות לבלוע ביצים חיות בכל בוקר. אצל רנה הדיאטה הזו הוחלפה בכוס מלאה בזרעו ומהולה בוויסקי זול. כך יכול היה גם לאמן את קולה המתפתח, שהרי הסמיכות היא זהה ופרוטאינים הם הרי פרוטאינים בכל מצב צבירה. מאידך גיסא יכול היה לשכר אותה כדי שיוכל לבצע בה את זממו החולני ובאותה העת גם יוכל לשתול בה את הרעיון שהיא מאוהבת בו באופן הפנוטי, הזייתי וסוגסטיבי.

לכל אורך שנות בגרותה הוציאה סלין תקליטים מצליחים ברחבי קנדה הצרפתית וזכתה להצלחה גדולה. בגיל 18 בערך כשפרצופה כבר עקום לחלוטין עם בעיית נסיגת חניכיים קשה מעודף התנסויות פדופיליות אוראליות קשות, הוזמנה הזמרת לייצג את שוויץ בתחרות האירוויזיון בדבלין בשנת 1988. אנשים היו המומים מכושר קולה הבלתי נלאה. ובכן, ההסבר הפזיולוגי הוא פשוט. ככה זה כשאת דוחפת זרגים כל היום לפה, את חייבת לפתח סיבולת ריאתית וכושר עמידה כדי לא להיחנק.

אז אכן היא זכתה עם שיר בעל מאפיינים מאד צרפתיים. מלודיה דרמטית מתפתחת ומתוחכמת למילים צרפתיות על עבמים או משהו כזה. (ניתן להסביר את הסכמתה לשיר על נושא כ"כ הזוי בעובדה שבאותה התקופה החלו למהול לה את הוויסקי בקוק פרסי. ככה זה כשגדלים גם המינון עולה). השיר נקרא "אל תעזבו בלעדיי" מי שקרא היטב בין השורות יכול היה בהחלט להבין שזהו למעשה שיר שמביע קריאה נואשת להצלה מתוך מצוקה קשה.

כדי להגביר את תחושת המצוקה בחרה הזמרת להופיע בצורה מוזרה למדי. היא לבשה מין חליפת שמלה לבנה כזו. לבן על שום בתוליותה ותמימותה הנעשקים. אבל חשוב מכך החצאית הייתה כולה עשויה ממטפחות אף דקיקות כדי שתוכל לקנח בה את האף בזמן שהיא שרה. כדי לרמז בבוטות על מה שאירע היא עיבתה את שיערה בתוספות שיער ערוותה, כך שהתקבל מן מקבץ אקלקטי ולא ברור על הקרקפת. אם זה לא מספיק, האיפור שבחרה הזמרת היה בולט למדי כדי ליצור שני אפקטים: 1. אפקט טישטוש לפרצופה המתעקם והמתכער 2. שוב קריאה נואשת לעזרה, שהנה עשו ממני שפחת מין זולה.

בסיום הערב הבין רנה הסרסור הנאלח שיש לו קלף מנצח ביד, ולכן החליט לזנוח את תוכניתו להיפטר ממנה. לפיכך עוד באותו הערב הוא נשק את נשיקת האהבה הראשונה שלהם והם התחתנו כעבור זמן קצר. זאת רק כדי שיוכל לבנות לה קריירה בינלאומית וכך יוכל להתעשר ולממן את סחר העוללים שלו ברחבי העולם. עצוב עצוב אבל זהו הסיפור הטרגי והכואב מאחורי כוכבת שיר הנושא של הסרט "טיטניק".

ישראל 1998. Dana International - Diva

הבחירה המתאימה ביותר והמוצדקת לאירוע הביזארי. 20 שנה בדיוק לאחר מתקפת התימנים שישראל הנחיתה על אדמת אירופה בהצלחה, עולה הדיווה, מלווה בזמרות ליווי דקיקות עד כבדה במיוחד, על במת האירויזיון כשיר מספר 8.

כאשר קהילה שלמה (של גאים/גאות, טרנס, בי ו- whatever בארץ ובעולם) מרותקת למסכי הטלוויזיה בהתרגשות, מתח וציפייה כאילו הילד שלהם עולה לבמה בפעם הראשונה, ועם חשש רב שהמילה הראשונה שתצא מפיו תהיה : "קוקורוקורוקוווו", הקסימה דנה מייד את כל אירופה בהינף ידייה וכניסת המלכה הבלתי מעורערת של הערב.
רגועה, שלווה, עם קול צלול, רחוק מאוד מכל הסטאריוטיפ הרעשני שהיה לה, עם מינימום כיאוגרפיה, הראתה דנה לאירופה איך צריכה להיראות אישה אמיתית (לא מכוסה בווילון כמו הקרואטית או בקותליי חזיר כמו המלטזית).

אמנם מילות השיר היו ברמת כתיבה של ילד בכיתה א` אבל לא זה מה שעניין את הצופים, אלא היכן לעזאזל היא מחביאה את הבולבול בשמלה הצרה הזו. יש הטוענים עד עצם היום הזה שהוא נשאר עמוק אצל עופר ניסים שלא חדל מלקפץ על הבמה באקסטזה.

בתום הצבעה מותחת ומורטת עצבים, כאשר קהילה שלמה מאחוריה ולפתע גם מדינת ישראל "הליברלית" והתומכת, יצאה לאור דנה האמיתית ונתנה בחן רב לאולריקה וטרי ווגן להתייבש על הבמה ביחד עם הילדים: צביקה פיק ויואב גינאי להתקוטט על הפסלון. (אירוע העומד בפני עצמו ומהווה מקור השראה לאנתרופולוגים).

וכמו דיווה אמיתית, דנה לא חסכה מאיתנו דרמות ועלתה על הבמה עם אלפי קוקיצות מקפצות, ללא הקוקוריקורוקו אך עם תוכי שחוט מהקאריביים (שמאוחר יותר אותו תוכי מת קיבל הצעת עבודה בבזק בינלאומי) וקבעה כי בשנה הבאה האירויזיון יהיה בירושליים הבנוייה!

בהחלט קטע מרגש וביזארי כאחד, שלפי דעתי שיחזור שלו באוקטובר יהיה הסיום המושלם!

דנמרק 2000. Olsen Brothers - Fly on the Wings of Love

איך אפשר להסביר את הימצאותה של "היצירה הדגולה" הזאת בין 14 השירים הטובים ביותר של כל הזמנים? בקלות. דנמרק היא המדינה שתארח את מופע היובל. לא ברור מספיק? ע"ע שחיתות/ סבנטה סטוקסליוס/ ריקבון המערכת.

דנמרק 2000 מסמלת יותר מכל את תחילת הידרדרותה של התחרות לתהומות שהיא נמצאת בה היום. כי הרי מה כבר אז הסתבר? שבכדי לנצח כל מה שצריך זה רק שרשרת של גימיקים זולים ועזרה למכביר מהטלוויזיה השבדית.
אז נתנו אותה לקהל בתאורה המתפרצת באמצע השיר, סינתזו את הקולות ותיאמו עם הקהל הדלקת פנסים א-לה-קונצרט נשמה מההייד-פארק. ממש זלזול באינטילגנציה של כולנו. מה לעשות שהאירופאים אוכלים כל דבר שמאכילים אותם, גם כשזה עדיין זז בצלחת.


טורקיה 2003. Sertab Erener - Everyway That I Can

1.50 מ` של טירוף חושים טורקי וכנראה הדבר הטוב ביותר שחוו האירופאים מטורקיה עד כה (אבל זה ברור, הם עוד לא אכלו לוקום אדום).
הלא בשנת 2003 ההיגיון האירופאי עבד כמו שצריך. למה לתת ניצחון ראוי לספרדיה מצודדת עם שיר פיצוצי כשכמה דקות לפני כן מגיעות 5 מוסלמיות שזנחו את הרעלה לטובת נענועי ישבן בקצב אחיד? עלינו הישראלים היא לא הצליחה לעבוד - בארי סימון עשתה עלינו קצת יותר רושם 20 שנים קודם לכן...
אבל לשם הצדק ההיסטורי, לא רק ריקודי בטן היו במקום, אל לנו לשכוח את ה-טרנד החדש - הבגדים המתחכמים והמתפרקים (עוד נשמע עליהם בעתיד). בעוד רקדניות הליווי קופאות בקור הלטבי, בחרה סרטאב לעבור לחליפה של האיומים.
2003 היא השנה בה הבנו שאף אחד לא חסין (ע"ע ג`מיני...), 2003 היא השנה בה הבנו שלא חייבים לשיר בשפה קיימת בכדי להגיע לאירוויזיון, 2003 היא השנה שבה צביקי מתחיל רומן עם מזרח אירופה ולא שוכח להיפרד מישראל יפה יפה - "אסטה לה ויסטה...".
סלחו לי שלא התייחסתי רבות לסרטאב עצמה (לא הייתי רוצה לדבר יותר מהגובה שלה...). 2003 מבחינתי היא סופו של עידן. לא עוד לילה גדול כמיטב המסורת ל-25 מובחרות המתחרות
על פרס אחד ויחיד. מעתה שנן את המושג "סמי פיינל". אם רק היו יודעים מי הולכת להנחות בשנה שלאחר מכן, יש לי תחושה שלא היינו מקבלים סמי ב-2004.
הייתי רוצה לסיים במילותיו של אבי האומה הטורקית אתא-טורק, אבל פשוט אין לי מושג מה לעזאזל הוא אמר.


יוון 2005. Helena Paparizou - My Number One

עוד שיר שנכנס לתחרות ההזויה הזו כנראה מן הדלת האחורית, תחת כיפוף יד ומין אנאלי וסדיסטי במיוחד של סבנטה המפלץ, כי אחרת שבאמת אין הסבר למצוקה שתתואר מיד בשיר.

"יצירת המופת" הזו "My Number One" מפיה הצרחני ומלא הסיליקון של הלנה פפרוני הוא ההסבר המוחץ שלאחר להיטי המחץ והאינסטנט של כל המאיה בוסקילות למיניהן, באמת מה שנשאר הוא השקט. אף אחד לא יזכור, אף אחד לא ישמע. כולם יידעו שהייתה פעם זמרת כזו בשם הלנה תוספת פיצה עם שיר מטומטם, רדוד וילדותי שלא ראוי בכלל להתעמקות של יותר מדקה וגם זה בהגזמה פראית. שמעת חצי דקה ממנו, שמעת למעשה את כולו. הוא איננו מתפתח, איננו משתנה ומנגינתו כמילותיו "הדגולות" חוזרות לעייפה. אין כאן כל רחמים על הדורות הבאים, שמן הסתם יתפתחו עם מוטציות מוחיות בעקבות האזנה לדבר הזה, מתוך הנחה מזעזעת שזו באמת מוסיקה.

אז נכון, הייתה כאן הופעה סוחפת וטובה בטלוויזיה, אבל אני מוכן להישבע שמצאתי את עצמי בשידור החי אומר לעצמי כמסרב להאמין "מה? על זה כולם מהמרים?". זה אומנם מהוקצע אבל כ"כ חסר נשמה, כ"כ לא משכנע, כ"כ סתמי, למען השם אפילו השמלה שהיא בחרה ללבוש נראתה כאילו נלקחה מחנות יד שנייה של בגדים מן הניינטיז שהוצמדו להם פאייטים בצבעי שלשול חיוור, דאשתקד.

נקודת העניין היחידה שעוררה בי הפוסטמה, שכנראה מן הסתם שיפצרה את עצמה ובכל זאת השאירה כזה אף אימתני, היו 15 דקות אלימותה המתפרצת לכל עבר. במן מטמורפוזה ראויה לציון ולחקר ע"י הגברת סנדרה רינגלר, הפכה באחת הלנה החמודה והעדינה מ- 2001 לבהמה כ"כ גסה ומחרידה. צרחה במלוא גרונותיה ואף לא שכחה להודות למולדתה המקומבנת שבדיה על 12 הנקודות שלהם בצרחות של "הייה סברייה". אני מוכן להישבע שעד עפולה שמעו אותה.

לבסוף האלימות שלה עוד עלתה דרגה ברגע שהחליטה לשמש מחסום טבעי ודורסני מפני מעריץ מסכן שכל חפצו היה לעודד ולשמוח. היא בעדינות טיפוסית לאל קאעידה פשוט חסמה וסתמה לו שנייה לפני שעלתה לבמה. האם מדובר כאן בטרוריסטית מסוג חדש שלא הכרנו עד כה? האם לינדה מרטין צריכה לחשוש כעת למעמדה?

הצעת היעול שלי אליה הוא לחתן אותה בכוח לבחור ממאה שערים, שיסתום את פיה ואת קולה כתגמול על השפלת המעריץ ויחסוך מאיתנו עוד שיר דפוק שלה.
איתה הוא יעשה עשרות ילדים שאת כולם היא תשקה ממיטב חלב האם שבדדיה המנותחים. כי סיליקון אחרי הכל עוזר כנראה לגדל ילדים בריאים.


מאמרי הקהילה
האירוויזיון בקולנוע
תחרות האירוויזיון היוותה עם השנים השראה לבמאים ותסריטאים מכל העולם. בואו לצפות בכמה מסרטיהם. צפייה נעימה!
12/8/2013
WorldVision - תחרות הפורום
כל מה שרצית לדעת על התחרות הנושכת וגם טבלת הזוכים מאז 2005 ועד היום
5/4/2009





אלבום השבוע
Very Best Of 60th Eurovision 


ספריית הוידאו


עדכונים בפייסבוק



אתרים מומלצים
עדכונים שוטפים כל השנה


Delivering news first


האתר הרשמי של ה-EBU


חדשות, מבזקים ושמועות


האתר האירי - פעיל בעונה החמה


המילים לכל השירים מכל השנים


מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל


תוכניות רדיו
 24 שעות ביממה


"דוז פואה" עם גילי טרנטו
יום א' - 21:00 - 20:00


EUROVISION SUNDAYS


הוד רוממותה המלכה האם

  לשמיעת מיטב הלהיטים של המלכה


*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0313)