|
 |
|
|||
|
|
|||||
|
|
|
 עקרות בית נואשות לא הייתה הסדרה היחידה שמחטטת בקרבי הפרברים בעונה והגיעה באמצע העשור. כמו במקרה עב"ן, גם התסריט לפיילוט של העשב של השכן הסתובב בהוליווד כשנתיים וחיפש מישהו שישקיע בו. רשת הכבלים שואוטיים הייתה בשלב ההוא שחקן כמעט לא משמעותי בשוק הטלוויזיה. במשך שנים היא ניסתה להפוך לגורם שיש להתחשב בו בכל הנוגע לערוצי פרימיום כדוגמת HBO, המתחרה המוצלחת והמצליחה בהרבה שהאפילה עליה. הפקות המקור שלה עד אז כללו סדרות כמו הכי גאים שיש, ישנן בנות והף, אבל הפריצה לא הגיעה. בוב גרינבלט היה מפיק טלוויזיה שידע דבר או שניים על הפקת סדרות איכות שקולעות גם לטעם המבקרים וגם לטעם הקהל. לאורך שנותיה הוא היה מפיק בכיר לבית HBO. ב-2003 הוא הגיע לנהל את שואוטיים, ערוץ שבמשך שנים היה כמעט המקום האחרון שאליו הלכת כדי להציע סדרה לטלוויזיה – זניחה ונישתית, מפסידה במירוץ אל הבאזז, נשמת אפו של ערוץ כבלים פרימיום. גרינבלט, ביודעו מה נדרש כדי לבדל ערוץ כבלים, אהב לפנות אל הרעיונות הפחות מובנים מאליהם, שהצופים ידעו כי מה שמצפה להם בשואוטיים הוא הפתעה. העשב של השכן עשתה את זה. הסיפור על אם בפרברים שמאבדת את בעלה אבל נחושה לא לאבד את רמת חייה ולכן מתחילה לסחור במריחואנה, היה הפתעה. איתה הגיעו השבחים, ועם השבחים הגיעו הבאזז והפרסים. בהתאם, במהלך העונה הראשונה הפכה העשב של השכן לתוכנית הכי נצפית של שואוטיים. במקביל ב-HBO סיימה עמוק באדמה את חייה והסופרנוס עמדה להיכנס אל עונתה השישית והכנראה-אחרונה. הרייטינג של HBO גם ככה לא היה כמו בעבר, וסדרות חדשות כמו דדווד ואהבה גדולה לא גרפו את הרייטינג ואת הבאזז של הקלפים המנצחים מתחילת העשור – זו בעצם הייתה תחילת המהפך של שואוטיים. נראה היה שהיא צומחת בעוד HBO שוקעת. השקיעה אמנם נבלמה עם הזמן, ושואוטיים על 14 מיליון מנוייה מעולם לא איימה על מעמדה של HBO על 28 מ' מנוייה, אבל היא כבר החלה לקטוף את הפירות והפכה לכוח שיש להתחשב בו, שלא לדבר על אכסניה נוספת עבור יצירה מקורית ושונה. מקורות: לדיון המקורי |
 |
|
