 |
הסדרות הכי משפיעות של העשור - 1998: מופע שנות ה-70
קשה לתאר את הסיטקום המשוכלל של הנוטיז בלי תרומתה של מופש"ש. המעבר לדור החדש של הסיטקומים, בו קל בהרבה לשלב אלמנטים קומיקסיים ומהירים, נשען משמעותית על התרומה הזאת
29/12/2009
|
ההתייחסות של מופע
שנות ה-70 לסיטקום הייתה מקורית ופורצת דרך. למרות שתמיד נראתה Lo-Fiיית
לעומת הדברים שהגיעו אחריה, היא נעזרה בכלים שמעולם לא השתמשו בהם בסיטקום
ומתחה והרחיבה את הגבולות שבהם של שפת הקומדיה הטלוויונית. שימוש ניכר
במסכים מפוצלים שהציגו שתי התרחשויות מקבילות וכמעט חופפות, מעברונים
צבעוניים, קופצניים ורוקדניים בין סצינה אחת למשנתה. כסדרה המעלה על נס את
שעתם היפה של הדיסקו, הרוקנ'רול, המין, הבגדים ההדוקים, קירות עטויי
טאפטים וחדרים אפופי עשן נרקוטי, מופע שנות ה-70 הייתה פרועה, שלוחת רסן,
צבעונית והזייתית, ובהתאם גם העזרים שבהם העבירה את התחושות הללו. הדימיון
של הדמויות וחלומותיהם תמיד היו בחזית וכללו רפרנסים בלתי נדלים לתרבות
הפופ של הסבנטיז, אבל גם לסתם דברים מעשורים שלפני כן. מלחמת הכוכבים,
המלאכיות של צ'ארלי, ברוס לי, כולם אוהבים את לוסי, תשדירי שירות פדגוגיים
ומגוחכים, Reefer Madness, משפחת בריידי, משפחת פארטרידג', הכל נשאר
במשפחה, סקובי דו ועוד ועוד ועוד – כולם זכו למחוות מפורשות שלפעמים אף
היו מנותקים מהעלילה הכללית של הפרק.
מרכיב חשוב בסדרה היה עישון
הסמים, שתמיד התייחסו אליו ברמיזה ומבלי שאף אחת מהדמויות תיתפס מול
המצלמה אוחזת בסיגריה או בבונג. במקום אלה הומצא מעגל המצולם ב-360 מעלות,
בו יושבים ארבעה מהחבר'ה (בדרך כלל) אחד מול השני בעוד הם מסטולים ברמה
כזו או אחרת, ומנהלים שיחה כשהמצלמה שבאמצע נעה על ציר מן דובר אחד למשנהו
בעוד האוויר סביבם אפוף עשן. כדי להמחיש את הסוטול של הדמויות כאשר נאלצו
להתעמת עם העולם האמיתי, כלומר עם הוריהם, הקירות נעו והדוברים מולם נראו
ונשמעו מוזר.
קשה לתאר את הסיטקום המשוכלל של הנוטיז בלי תרומתה של
מופש"ש. המעבר לדור החדש של הסיטקומים, בו קל בהרבה לשלב אלמנטים
קומיקסיים ומהירים, נשען משמעותית על התרומה הזאת. מלקולם באמצע, אנדי
ריכטר, אפילו ארסטד דיבלופמנט ורוק 30, וכמובן – סקרבס ואיך פגשתי את אמא; כולם סיטקומים נוטיזיים שיכולים להודות למופע שנות ה-70.
הדיון המקורי
|
 |
|
