טלוויזיה

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

עדי אשכנזי ומונית הכסף נודדים ליום חמישי מפאת גמר כוכב נולד במוצ"ש

בערוץ 8 ב-22:00, חודש מוזיקה: אריק קלפטון: על פרשת דרכים.
על ידי ראיון בלעדי וגישה מוחלטת לארכיון שלו, הסרט מספר את סיפורו של אדם נדיר. העליות, המורדות, ההתמכרות לסמים ולאלכוהול, מההתחלה הצנועה ועד לאן שהגיע היום. הסרט מלווה בפסקול שעיצב דור שלם ובראיונות עם סטינג, קית' ריצ'רדס, ג'ון לי הוקר ועוד רבים אחרים.

סרטים:
Snail

ב-MGM ב-20:35, 100 סרטים ולוויה אחת. סרט תיעודי מעניין על עלייתה ונפילתה של חברת ההפקה הבריטית "פוליגרם", שניסתה להוות תחליף אירופאי לאולפנים ההוליוודיים, הפיקה סרטים כמו "טריינספוטינג", "החשוד המיידי" ו"נוטינג היל" ושינתה את הדרך שבה הוליווד הסתכלה על סרטים מהמולדת הישנה.

בלוויין,
Snail

בכן 2 ב-20:08, פרס נובל לשלום בית, בכורה. קומדיה שחורה בכיכובם של דני דה ויטו, אלן ריקמן ("מת לחיות"), ביל פולמן ("היום השלישי") ואלייזה דושקו ("באפי קוטלת הערפדים"). כאשר נודע למדען הנכבד אלן מייקלסון כי זכה בפרס נובל לכימיה, הוא לא יכול להיות יותר מאושר וזחוח. הנפגעים המיידיים מהאגו הנפוח שלו הם אשתו, שבה הוא בוגד בלי לנסות אפילו להסתיר זאת, ובנו, שמנסה כל חייו לעמוד בציפיות אביו. מייקלסון נאלץ להתעמת עם המציאות כאשר בנו נחטף על ידי שני פושעים נטולי מזל שדורשים ממנו כדמי כופר את סכום הפרס: שני מיליון דולר. גם עם בראיין גרינברג ("מלחמת הכלות"), שון הטוסי ("אימה בחדר המורים"), מרי סטינבורגן ("בחזרה לעתיד 3"), טד הנסון ("נזקים").
Snail

בכן 5 ב-21:50, המספריים של אדוארד, עם ז'וני דפ.
Snail

בכן 3 ב-22:00, ג'ון הקדוש מלאס וגאס, עם סטיב בושמי.
Snail

בכן 4 ב-22:00, בשירות הוד מלכותה.השחקן האוסטרלי ג'ורג' לייזנבי נכנס אל נעליו של 007 באופן חד פעמי, בסרט השישי בסדרה שבחלקו הניכר מורכב מאקשן המתרחש על רקע נופים מושלגים מרהיבים. גם הפעם ממשיך בונד בניסיונותיו ללכוד את ראש ארגון הפשע 'ספקטר', שכעת מאיים להפיץ וירוס קטלני שעלול להמיט על העולם שואה ביולוגית, אלא אם כן יקבל חנינה על כל פשעיו. לשם לכידתו חובר בונד לראש ארגון פשע אחר, שחב לו תודה גדולה אחרי שבונד הציל את בתו ממוות. שחקנים: ג'ורג' לייזנבי, טלי סאבאלס ("קוג'אק", "12 הנועזים"), דיאנה ריג ("הנוקמים"), ג'ואנה לאמלי ("פשוט נהדרת"). בימוי: פיטר ר. האנט (בריטניה 1969).

בכבלים,
Snail

בזהב חם החל מ-11:05, יום ברוס וויליס: מעבר ליער, ללכת על הכל 1+2, 16 רחובות, בן ערובה, ארמגדון והמחליפים.
Snail

בכיף חם ב-22:00, דרך האגרופים, עם דני מקברייד.
Snail

בדרמה חמה ב-23:45, יונייטד הארורה, עם מייקל שין.

ולא לשכוח:
מונית הכסף 4 בערוץ 2 ב-21:00.
אנשי המסיבות 2 בכן קומדיה ב-21:15.
פרק אחרון של חיים מופלאים בערוץ 1 ב-21:45. ואחרי כן מאחורי הקלעים של אחד הצילומים.
עדי אשכנזי 4 בערוץ 2 ב-21:45.
איך להצליח באמריקה בכן קומדיה ב-21:45.
יורדים בגדול 8 בכן הלאה ב-21:45.
משועמם בכן קומדיה ב-22:15. ג'ים ג'רמוש מתארח.
פלאש פורוורד בחם 3 ב-22:05 ובכן פעולה ב-22:45.
המירוץ למיליון 16 בכן הלאה ב-22:35.
פרק אחרון לעונה של דרך ווטרלו 4 בחינוכית 23 ב-22:45.
חי מהצוללת הצהובה בערוץ 1 ב-23:00. הפעם: קיצו.
Wipeout בכן הלאה ב-23:20.

יש לכם המלצות משל עצמכם? אז תמליצו.

פורום טלוויזיה (עם קפה) אג'נדה
http://tv.agenda.co.il/
http://www.agenda.co.il/149/forum/

אי שם ברחבי מדינת ישראל

יאדו ישב בסלונו הצנוע, בכורסא הישנה והאהובה עליו כל כך. הוא הציץ במקטרתו, נזכר בזכרונות רחוקים של הרפתקאות מסעירות אותן עבר עם המקטרת היקרה. גוון המהגוני הכהה קרץ לו מהמדף, הוא ביצע החלטה של רגע כאשר לקח אותה ממקום מושבה. ממגירתו שלף שקית צהובה ובה טבק חום ויבש. עם אגודלו ואצבעו המורה אחז יאדו בקומץ טבק והכניס אותו בזריזות ובמיומנות לחיכה החם של מקטרתו.

כיוון שריחף לו ברקיע התשיעי בין נשיפה אחת למשנה, טבעי להבין למה לקח ליאדו מספר רב של רגעים לשמוע את צלילי דפיקות הדלת. לאחר שחזר לאיזון מהנוסטלגיות המתקתקה, התנער יאדו וקם ממושבו, ניגש לדלת והופתע למצוא מכר מאחוריה.

כדור אש: שלום, אני מחפש את אבשלום, שם בדוי יאדו.
יאדו: כן, זה אני
כדור אש: היי, שלום, יש לי משלוח בשבילך
יאדו: כן, אתה לא זוכר אותי?
כדור אש: אתה באמת נראה מוכר. למדת במקיף ד' במודיעין?
יאדו: לא, זה אני, זה שאתה תמיד שורף בסוף.
כדור אש: אה! וואלה! מה העניינים בן אדם?
יאדו: סבבה, אתה יודע... אבל מה אתה עושה פה, עכשיו לא חנוכה
כדור אש: כן, אני מחלטר בקיץ בשליחויות, חוזים אישיים כאלה, אתה יודע, כסף מהצד.
יאדו: יפה לך... רגע, מה המשלוח שיש לך אלי?
כדור אש: אה כן... ~אגרוף~

יאדו נפל שדוד, חבול ומופתע בפתח ביתו. כדור האש הכניס אותו לבגאז' של הוולבו. מכיסו הוציא כדור האש מכשיר שיכל להתפרש רק כאוזניית פלאפון. הוא תקתק על הספרות במכשירו.

כדור אש: בוס? כן, הוא אצלי, אני בדרך אליך.

תוקן על ידי yaddo 2/9/2010 23:35

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: מיקי 2010 - עכשיו באוויר מאת: fred איש קריות
פרד איש קריות ישב ואיזן חשבוניות, על הסנטר שלו. גיאחה ישב מצידו השני של השולחן ותהה בקול רם.

גיאחה: חייבת להיות דרך יותר יעילה לאזן חשבוניות.
פרד: ככה לא טוב?
גיאחה: ככה לא מכניס כסף
פרד: אנחנו אמורים להרוויח כסף?!
גיאחה: זאת לא הייתה המטרה של כל הטקסים עד כה?
פרד: אני חשבתי שאנחנו עושים את זה בשביל לראות בנות במחשופים עמוקים
גיאחה: לא, בשביל זה יש "מכושפות"

השניים צחקו בקול.

~לאחר רבע שעה~

גיאחה: כן, “מכושפות" זה באמת מצחיק. רגע, איפה יאדו?
פרד: הוא שלח לי פתק לפני רבע שעה.

פרד הראה לגיאחה פתק משורבט ומפויח בקצוות.

"שלום לכם, זה אבשלום (שם בדוי יאדו) ולא כדור אש גדול. לא אוכל להגיע הערב להנחות את טקס המיקי. מצטער, אנא חפשו מישהו אחר.
בברכה,
אבשלום (שם בדוי יאדו)
ולא כדור אש גדול
"

גיאחה: טוב, אז כנראה שנצטרך למצוא מנחה אחר.
פרד: יש לי רעיון, אני מכיר מישהו שלא יסרב לנו לעולם...

האוס: לא ~טריקת טלפון~
ברני סטינסון: לא ~טריקת טלפון~
דווייט שרוט: לא ~טריקת טלפון~
בנדר: לא ~טריקת טלפון~
דקסטר: לא ~טריקת טלפון~
הארלי: לא ~טריקת טלפון~
יונית לוי: לא ~טריקת טלפון~
סטואי גריפין: אוי לי, לא! ~טריקת טלפון~

פרד: טוב, אז אין לי מושג מי ינחה את הטקס. אני לא מבין את זה, חייב להיות מישהו שיסכים. הרי זה הטקס בו המנחה מתעלל בלי סיבה בקהל, יכול לקלל חופשי בלי חשבון, יכול לעשות מעשים נוראיים בלי לשלם עליהם אחר כך, איך אין מישהו שירצה להנחות? איך אין מישהו ש... ~ספלאש~

מטח של ברד אדום קטע את תסכולו של פרד, סו סילבסטר לא הסכימה לשמוע עוד מילה אחת.

"אני אגיד לך מה אני הכי שונאת", אמר סו מתוך חליפת הריצה המלכותית שלה, “תבוסתנות ואנשים עם שיער מטופש כמו שלך". “התקבלת" – סינן גיאחה מתחת לשולחן שלו.

סו: מצוין, איפה אמרתם שהטקס נערך השנה?
פרד: באוויר, אנחנו מצלמים את הטקס על מטוס, בשביל הקטע.
סו: וואלה? וכלומניקים כמוכם הצליחו לארגן חברה שתלווה לכם מטוס בשביל טקס פרסי טלוויזיה קיקיוני?
גיאחה: האמת היא שכן, חברת אושניאק, שהתאחדה לאחרונה עם חברת הנסיעות דיזנהאוס.
סו: אז איך קוראים להם עכשיו?
גיאחה: אושנהאוס
סו: אושנהאוס?
גיאחה: אושןהאוס
פרד: אושן היא האוס
סו וגיאחה: מה?
פרד: שום דבר...

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: בינתיים במשרדי טקס המיקי (ברמלה) מאת: fred איש קריות
כל באי הטקס התאספו בחגיגיות על מסלול ההמראה. בתא הטייס, קפטן ריינולדס, קפטן האמר וצוות הנווטים התכוננו לטיסה. נוסעים, מוזמנים, אורחים וקרונוס עלו ולקחו איש איש את מקומו. כולם היו יפים ונוצצים, דקסטר לבש חליפה בגוון פנינה שהדגישה לו את הרצח בעיניים, החבורה של ילדי האנרכיה לבשה וסטים תואמים, בצד האחורי של המטוס גלגלו החברים מעספור עוד ג'וינט. הדוקטור התפלא שהמטוס לא גדול יותר מבפנים, ג'ק שפרד נראה לחוץ (אני לא בטוח אם מהקרב על פרס המיקי או מהטיסה עצמה). טרוי ועאבד לבשו טוויד, בלי סיבה מיוחדת, ג'ק באוור סרק את המטוס בחיפוש אחרי מטענים חשודים, צ'אק ישב כמו טאטל'ה בשורה הראשונה של מחלקת הנוסעים.

בינתיים, במרתף חשוך אי שם. יאדו חזר להכרה. הוא ניסה לאזן את עיניו לאור המעומעם בחדר. “ברוכים השבים" ענה לו קול מרושע ומוכר.

באוויר, אורות המטוס עומעמו והמוזיקה התחילה לנגן. סו סילבסטר עלתה לקדמת המטוס, ליד הגאלרי. בחליפת ריצה מפוספסת עם פנינים לצווארה, ומגהפון אימתני בידיה.

"שימו לב תולעים! זאת טיסת מיקי 101 ואתם כולכם הנוסעים עליה, חלקכם יזכו הערב בפרסים, ככל הנראה כי אתם ראויים לכך. חלקכם יבזבזו את האוויר הדחוס ויאכלו אוכל מטוסים עלוב. אני באופן אישי לא רואה טלוויזיה, חוץ מ"אודטה", לכן לא אכפת לי מאתם מאיזה רשת אתם ובאיזה ערוץ משדרים אתכם בישראל, מבחינתי כולכם פיסות רייטינג חסרות תועלת. ובנימה זו, קבלו את מציג הפרס הראשון להערב, מר מייקל סקוט"

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס נצור את המלכה מאת: fred איש קריות
"מי שם? מי אתה" תהה יאדו בקול אל עבר החשיכה. “אתה לא מזהה אותי?” חקר הקול המיסתורי, "אחרי כל השנים האלה?”. הקול אכן נשמע מוכר ליאדו, רק שבאותו רגע לא הצליח למקד את זכרונו בהתאם. “אולי מה שאתה צריך כדי לזהות זה קצת הכוונה? בעיקרון אתה צריך לחשוב טוב על הדרך שבה הגעת הנה, דרך השביל, אחרי האגם, מעל טבעות האש, ולהיזהר מאגוזי הקוקוס... מוכן?” אמר הקול ופנה לכיוון המנורה הקטנה שניצבה במרכז החדר מול יאדו "צולדרך!” שאג לעברו גיא זוארץ.

וולטר בישופ (מושב 12D) עלה לקדמת המטוס. “המציאות היא דבר שלמוח מאוד קשה להתגבר עליו" אמר בנונשלנטיות "לפעמים הדעה הולכת לאיבוד בנבכי המוח ואז המציאות חומקת מבין האצבעות. במיוחד כשרואים תוכניות ריאליטי. וזו הקטגוריה בה אני עומד להעניק את הפרס הנוכחי". בעוד שעידן קפון התרגש מהבולשיט, שאר נוסעי המטוס התרגשו לנוכח קריאת הזוכה בפרס. “והמיקי הולך ל... הישרדות: גיבורים נגד נבלים!”

פארווטי וראסל עלו ביחד לקחת את הפרס, ונוכחו לגלות ששניהם רוצים אותו לעצמם. “אני חושב שלי מגיע לקבל את הפרס הזה ילדונת", אמר ראסל. “אה, אני קצת מבינה בלזכות בדברים, השיבה פארווטי. “כן, אבל אני יודע מה המסלול הבטוח לזכייה" אמר ראסל. “ולי יש גוף יותר מצודד משלך, דרדמניאק" השיבה פארווטי. בזמן שהם רבו סנדרה לקחה את הפרס, איזה חרא של קליימקס.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס סדרת הריאליטי מאת: fred איש קריות
להענקת הפרס לסדרת האנימציה המצטיינת עלו לקדמת המטוס וולטר וואיט וג'סי.

וולטר: אנחנו מודים לכם מאוד על הכבוד, אבל באמת שאנחנו לא יכולים להציג פרס כרגע
ג'סי: היי יו מיסטר וואיט! זה פרס לסדרת אנימציה יו! בוא נישאר!
וולטר: לא ג'סי, יש לנו את ה... סידורים שלנו לטפל בהם
ג'סי: אבל זה פאקינג אנימציה יו! טום וג'רי! פיץ ותלתול! אני גדלתי על החרא הזה!
וולטר: טוב, טוב, אבל תעשה את זה זריז, התמיסה לא מחזיקה מעמד הרבה זמן בגבהים כאלה.
ג'סי: אז, יו! הזוכה בפרס סדרת האנימציה של השנה הוא... משפחת סימפסון

הומר, שכבר רגיל לקטוף את הפרס כל שנה, לא טרח להגיע ובמקום זאת שלח הודעה מוקלטת. אבל בטייפ קלטת.

הומר: "אה... זה מקליט? בארט! איך אני יודע אם זה מקליט? באאארט! מה זאת אומרת לבדוק אם הקלטת מסתובבת? איפה הקלטת?! אהההה... הנה היא, בתוך הטייפ. אה, שלום צופים ואורחים של טקס פרסי המילקי. מממ... מילקי... ~ריר~ אה! איפה הייתי? אה, כן, הפרס הזה שזכיתי בו. ובכן, תודה לכם שוב על עוד פרס! הם מאוד יעילים, אני משתמש בהם כדי לאזן את השולחן במוסך של הבית. אמ... מה חוץ מזה? הייתי רוצה למסור ד"ש לחברים שלי לני וקארל, וגם הייתי רוצה להקדיש את השיר "מיי שרונה" לכל החברים אצל מו. מה מה מה מיי שרונה! מה מה מה מיי מיי מיי יהההה!” הוא המשיך לשיר עוד חצי שעה עד שנגמרה הקלטת.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס סדרת האנימציה מאת: fred איש קריות
הדוקטור עלה לקדמת הבמה. “נחמד לראות שכולם מקבלים נשיקות היום" סינן במרירות לפני שפנה לקהל. “ובכן, אין דבר יותר טבעי מאשר לתת לי להגיש את פרס הטארדיס. כפי שכולם יודעים, אין מישהו שמשודר בעולם בשידור חוזר יותר מדוקטור הו" אמר וחייך לעצמו.
"ונעבור לסיבה שבשבילה התכנסנו כולנו פה הערב". אמר בטון רציני משהו. “הזוכה בפרס הטארדיס לשידור החוזר המבורך הוא... שנות הקסם!”

לבמה עלה קווין ארנולד נרגש, טיפה מבוגר יותר ממה שזכרנו אותו (אם כי באותו גובה, באופן מפתיע). עם דמעות של אושר פנה ארנולד לקהל. “אתם יודעים, שנים אנשים חיכו שאני אמצע את עצמי במערכת זוגית בריאה עם וויני קופר, ושנתחתן ונהיה מאושרים. אולם כיום, מבעד לשנים, שנות הקסם ~אצבעות ברק~, אני יכול לומר שאין אדם שאני יותר שמח לחלוק איתו את חיי מאשר שותפי לחיים פול". הקהל מחה כפיים לפול כאשר זה נתפס על ידי המצלמה שולח נשיקה באוויר לקווין. “פול" אמר קווין וקולו רעד, “הפרס הזה הוא בשבילך".

יאדו החל לזהות את סביבתו. מולו ניצב שולחן, בראש השולחן מולו – גיא זוארץ. מימנו ישבו יפני קטן ותזזיתי, הירו נאקמורה. לידו, לא אחר מסר איאן מק'קאלן. משמאלו של השולחן ניצבו דני נוימן, שהיה עסוק מדי בלהיות מרוצה מעצמו מכדי לפרשן את האירוע, והאדם היחיד שהיה חובש משקפי שמש בחדק כל כך חשוך – הבלש הורשיו.

איאן מק'קאלן: אני חושב שנוכל לחתוך אותו לחתיכות קטנות
גיא זוארץ: לא אכזרי מספיק
הירו: אולי נקשור אותו לכרכרה דוהרת מהמאה ה16.
גיא זוארץ: הירו, רק אתה מסוגל לנסוע בזמן פה, זה לא עוזר לנו
הורשיו: נראה כי... הילד... נוטה להקדים את זמנו
הורשיו שלף רדיוטייפ ומיהר ללחוץ play
"Yeeeeeeeeeeeeeeeeeeeah”

יאדו התנער ומיד תקף. “לא יעזור לכם כלום, מוגי לב!” שאג, “אני לא מפחד מאף אחד מכם, אני נלחמתי בשדים, במפלצות, בפנית שקרצ'י!”. יאדו נאבק בכסאו, מנסה להשתחרר מהחבלים.

גיא זוארץ: חדל! איש זוטר! אנחנו התאגדנו פה אחת ולתמיד כדי לשים קץ להתעללות שלכם בסדרות שלנו, לא יכול להיות שמדי שנה אנחנו נמצא את עצמנו באותה קטגוריה כל פעם מחדש.
דני נוימן: נראה כי גיא זוארץ, שחקנה של הישרדות אולסטארס, תוקף את יאדו.
איאן מק'קלן: אוי, עכשיו הוא נזכר לפרשן?
הורשיו: כנראה שלפעמים, שתיקה... שווה זהב.
"Yeeeeeeeeeeeeeeeeeeeah”

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס הטארדיס מאת: fred איש קריות
הארלי עלה לקדמת המטוס, הורגשו רעידות קלות. “אתם יודעים, אני לא בחור שלוקח דברים בצורה רצינית יותר מדי. אני לא אוהב להיות כבד". מהשורה השנייה נשמעו נחירות הצחוק המרושעות של פרד. “מאותה סיבה אני מאוד אוהב תוכניות בידור, הן לא רציניות ואף אחד אף פעם לא מת בהן. חוץ מהשעשועון היפני הוא - "מי רוצה למות מהר?” - זה לא היה רעיון טוב". הוא שלף מעטפה מכיסו. “בכל אופן" אמר, “הזוכים בפרס סדרת הבידור הישראלית הטובה הם... עונת החתונות".

חתן סמרטוט וכלה מהגיהנום הגיעו לקבל את הפרס.

"אמרתי לך, פוקי?", אמרה הכלה מהגיהנום, "אמרתי לך שנזכה?"
"זה לא בדיוק אנחנו זכינו, ממי", אמר החתן הסמרטוט, "התוכנית כולה זכתה".
הכלה פלבלה בעיניה והתחילה לדמוע. "אתה... שיואו". היא הצמידה את אצבעה אל עינה. "אני פשוט לא מאמינה שאמרת את זה עכשיו. האיפור, האיפור הולך לנזול לי".
"אבל ממי, מה אמרתי?"
"אתה תמיד חותר תחתיי! תמיד. אני אומרת משהו, אתה חייב להגיד משהו הפוך".

פופ-אפ קפץ באוויר לפניהם:
התקפלות בעוד
5
4
3
2
1

"טוב, סליחה, מותק, באמת שלא התכוונתי".
הכלה משכה באף, הנהנה ופנתה אל הקהל. "תודה רבה לכם, הפרס הזה מהמם. אנחנו הולכים לעשות מסיבה לכבוד הזכייה, ומצלמות יעקבו אחרינו בזמן שאנחנו מתכננים אותה. גם המסיבה הזו תיעשה על מטוס, מימין ומשמאל יטוס להק של חיל האוויר וייצור חישוקי אש ענקיים שהמטוס שלנו יעבור דרכם, ההופעה המרכזית לחצי הראשון של הערב תהיה משה פרץ, ההופעה השנייה של החצי השני של הערב תהיה קובי פרץ, לכל אורך הדרך יהיו מבחוץ זיקוקים ופצצות תאורה, אבל אחרי שהמטוסים של חיל האוויר ייגמרו את המצג, ברור. וחכו שתראו את השמלות שלי, אין דברים כאלה, בחצי הראשון של הערב זה יהיה עיצוב של דני מזרחי ובחצי השני של הערב זה יהיה של טושידה. כולכם מוזמנים לצפות ולהצביע לנו בשנה הבאה".
היא הפנתה מבט אל בח"לה ואז קלטה את העניבה שלו וחיוכה נמחה.
"לא אמרנו שאתה הולך על העניבה הוורודה?"
"מה?..." החתן הוריד מבט אל העניבה שלו.
"אתה פשוט מביך אותי, שוב ושוב ושוב". היא תפסה לו את היד ומשכה אותו משם.
"ממי", הנוסעים הספיקו לשמוע את החתן אומר לה, "מתי תפסיקי ללכת עם שמלת הכלה? כבר עברו חמישה חודשים".

תוקן על ידי yaddo 3/9/2010 0:5

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס תוכנית הבידור מאת: fred איש קריות
בריטאני וסנטנה עלו לבמה.

סנטנה: אמ... היי.
בריטאני: היייי
סנטנה: אנחנו באנו להגיש את הפרס לסדרה הישראלית הכי טובה
בריטאני: איפה זה ישראל?
סנטנה: אני לא בטוחה, איפשהו במדבר. ליד דטרויט.
בריטאני: אה, אז זה בסין.
סנטנה: כן, ליד דטרויט.
בריטאני: אז זה אומר שרייצ'ל היא סינית?
סנטנה ~חושבת~ : אני חושבת שזה עושה מונגולואידית. בכל מקרה, הזוכים בפרס הסדרה הישראלית המצטיינת הם... עספור!

מוטי, איציק, ניוטון וקצר עלו לקדמת המטוס לקבל את הפרס, ובדרך העניקו שלל נשיקות על הלחי למועמדים אחרים ולנוסעים. כשהגיעו, מוטי לקח את הפרס לידיים שלו.
"וואלה, הבאנו את המכה", אמר איציק.
"אתם בטח מתעווזים עלינו, כפרות", אמר מוטי לקהל. "היינו מסתפקים בקפה שחור טוב על הפינג'אן עם שניים סוכר".
"איזה קפה, יא פאפאגל", אמר ניוטון. "זה סופר צ'אנסה, אפשר להתיך את הפרס הזה ולעשות ממנו כסף טוב".
"עזוב אותך", אמר איציק, "פרס זה פרס, לא מודדים כזה דבר בכסף".
"בואנ'ה, אתה בארד", אמר קצר, "כל דבר מודדים בכסף".
"תחשוב על כל הבחורות שיראו את הפרס הזה, ויגידו, וואלה, אלה אסלנים. תראו לי את הזאבבור".
"תיסלם, אנשים", אמר מוטי לקהל. "מטוס טוב זה, אם הוא יפסיק לפעול פעם, דברו איתנו. סתם צוחק איתך, ג'ק שפרד".

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: בינתיים, במטה החוטפים מאת: fred איש קריות
ג'ואן הולוויי הלכה בקצב מהפנט לכיוון הבמה. היא הגיעה אליה לבסוף אבל לא נראה שלמישהו אכפת שלקח לה כל כך הרבה זמן להגיע לשם. “האלו" אמרה בקולה החושני. ואז סו סילבסטר עלתה לבמה.

סו: לא לא לא, לא נראה לי. אם תהיה פצצת מין בטקס הזה שתגיש פרסים זו תהיה אני. את הבנת את זה ילדונת? יאללה, קחי את שעון החול שלא את קוראת גוף ולכי תבני מפה טיפוגרפית של החזה שלך במרכז המיפוי, עכשיו תורי להיות על הבמה.

ג'ואן המאוכזבת ירדה, לאט, מהבמה. ושוב כולם היו מרוצים שלקח לה זמן.
סו: אז בואו נראה, הפרס הבא הוא לסדרת האקשן/מתח הטובה. אז בוא נראה מי מאותם לוזרים שחושבים שהם קשוחים לקח את הפרס. איפה המעטפה?
סו שלפה אותו מאחורי סטנד המיקרופון.
סו: והזוכה הוא... מישהו בשם דקסטר. איזה שם חנוני. הוא במועדון הויכוחים? הוא בעיתון בית הספר? איפה הוא?

כל סובבי השולחן שייפו סכינים, מוכנים לקרוע את יאדו לגזרים. אך יאדו לא פחד, הוא ראה את הדמות מגיחה בין הצללים. ואז, בלי התראה מוקדמת, חושך!

איאן מק'קלן: מה זה, מי כיבה את האורות?
דני נוימן: לא נראה כי אין מה לראות, כי חושך
הורשיו: לפעמים משקפי שמש... מסתירות יותר ממה שהן מ... ~קול דקירה עדין~
הירו: מה זה היה? הורשיו?
~צליל דקירה עמוקה~
~צליל שיסוף גרון~
~חנק~
~תלייה~
~ניעור/יבוש/הכנת קפה~

האורות נדלקו שוב. ליאדו נגלה מחזה מאוד מעניין. כולם התבוססו בדמם, גוססים להם למוות. גרונות של זוארץ שוסף. הורשיו והטייפ שלו חטפו דקירות מרובות ללב, הירו נאקמורה נחצה לשניים על ידי חרב גינזו, את חזהו של מק'קלן כעת עיטר סכין קצבים, ודני נוימן נראה כי בלע את המיקרופון של עצמו.

מאחוריו הרגיש יאדו את החבלים נחתכים זה אחר זה. דקסטר סיים להתיר את יאדו מקשריו.

יאדו: תודה דקסטר
דקסטר: אין בעד מה, אבשלום
יאדו: מה, למה עזרת לי פתאום?
דקסטר: בוא נגיד שהייתי חייב לך טובה עוד מחנוכה, וחוץ מזה. יש לך חברים שאוהבים אותך מאוד.

גיאחה: אז איך אמרת שטיפלת בכופר על יאדו?
פרד: בוא נגיד שאני מכיר אנשים שמכירים אנשים שרוצחים אנשים אחרים...
גיאחה: אה, תמסור ד"ש לדקסטר ממני

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: הפרס לסדרת המתח/פעולה מאת: fred איש קריות
האמרגן החלקלק עופר נבאחו ויורד הים האגדי סולומניקו השלישי ישבו על כורסא וספה בקדמת המטוס, לפניהם שולחן. סולומוניקו היה עטוי מעיל רוח כתום, מקטרת בידו האחת ועששית נפט כבויה וחבוטה בידו השנייה.

"שלום לך, סולומניקו", אמר נבאחו.
"השלישי", תיקן אותו איל הספנות הישראלי.
"נכון, השלישי. שכחתי, כבר עברו הרבה שנים. תגיד, אתה לא מתרגש להיות כאן על הבמה אחרי שנים שלא נפגשנו?"
סולומוניקו בתגובה בעט בנבאחו בקרסול.
"איה!", הזדעק נבאחו.
"מה מתרגש, יא עאמי", אמר סולומוניקו. "מה אני, בחורה? אתה אומר את זה כאילו רציתי להיפגש איתך. מה אתה מחשיב את עצמך לסאם קיינד אוב ספיישל, אור סאמת'ינג לייק ד'יס?"
"לא, אבל דווקא אותנו הזמינו כדי לתת פרס על מפעל חיים לערוץ ביפ. זה מרגש".
"מה אתה, אלד?", אמר סולומוניקו, "מה מרגש במפעל חיים? זה הפרס שנותנים לכל המיובשים כמוך שלא עשו שום דבר טוב כבר שנים ועכשיו מרביצים לצלמי פפראצי כדי שישכחו שהם משתתפים ב'קצר משפחתי'".
"לא, אבל עדיין, יש כבוד", אמר נבאחו. "עשר שנים לא הולכות ברגל, סולומוניקו".
"מה כבוד? 'טופי והגורילה' זה כבוד? צחי אירני זה כבוד?"
"לא, אבל 'מ.ק. 22' זה כבוד, 'הרצועה' זה כבוד, על זה בטוח תסכים איתי".
"אתה שוכח דבר חשוב, ויזתא", אמר סולומוניקו. "ל'הרצועה' היו עליות ומורדות, ממש כמו הים. תזכור שאני לא תמיד הייתי שם, זאת אומרת שלא תמיד הייתה סוגה עילית. אני זוכר סיפור יפה שסבי, סולומניקו הראשון, היה נוהג לספר לי. אתה רוצה לשמוע?"
"לא, לא דחוף לי".
"הסכת וסכת", אמר סולומוניקו והשליך בפראות את העששית על השולחן. "היה זה קיץ חם מהגיהנום. הגלים טולטולו את הספינה והים בוגדוני. שטנו על הירקון אני ויד ימיני זה קונדופוני, כשמעלינו כמו תמיד, שקנאי המק-מק. על גדת הנהר ישב לו ג'ורג' מוסטקיני ונִגנן, ואז ראיתי את חבר שלי טוב מַקָלֵלֶה, כי קונדופוני הוא לא רק חבר, קונדופוני הוא גם אוי אוי אוי. לפת-פתע הגיע האחראי לכל המחטף הערמומי הזה – נוני מוזס".
"נוני מוזס לא כושל", אמר נבאחו, "ואתה לא צריך להגיד את זה".
"אני לא אמרתי שהוא כושל, שיער מקליש שכמותך".
"כושל בן כושל!", קרא נבאחו.
"אתה מתעסק עם כוחות גדולים ממך, יא עאמי", התרה סולומוניקו.
"אתה צודק, סליחה", אמר נבאחו. "סליחה נוני, לא התכוונתי". הוא כחכח והמשיך: "עכשיו הגיע הזמן להעניק את הפרס על מפעל חיים לערוץ ביפ, כלומר, במילים אחרות, לנו. ז'תומרת, מי מקבל את הפרס?"
סולומוניקו שוב בועט בחזקה בקרסולו של נבאחו.
"איה!", צעק נבאחו.
"תפסיק לגמגם", אמר סולומוניקו.

בעוד הם מדברים הגיע הנסיך הארי על הבמה לקול תשואות הנוסעים. הוא נופף בכבדות לכל הכיוונים ונראה בעליל שהוא, אוי, לא מרגיש טוב.

"אה?" השתאה נבאחו, "זה הנסיך הארי, שגריר לוד בישראל! איך אתה ואני פה? אנחנו לא יכולים להיות באותו מקום בו זמנית בלי פעלולי מצלמה".
"אההההה, אנ'לא יודע", אמר הארי, סובל. "אני חושב שאני בטריפ. בא לי לא טוב. אוי, לא טוב לי, נבאחו".
"למה, מה קרה?", שאל נבאחו.
"הכספומט הקבוע שלי בלוד נסגר", הסביר הנסיך, "אז הלכתי לכספומט אחר שאני לא מכיר ואני חושב שמכרו לי רעל עכברים. אוי, לא טוב לי, אני צריך להקיאַ".
"מה זה, לאיזו כספומט הלכת?"
"קוראים לו 'קוֹקדי סנטרל', איזה גרוע הוא", אמר הארי והקיאַ מאחורי הכורסה.
"לא, הארי", הסתייג נבאחו, "זה לא יפה להכפיש כספומטים אחרים רק בגלל שהכספומט שלך נסגר. למה סגרו אותו בכלל? חשבתי שהוא היה סיפור הצלחה מסחרר".
"אותי הוא סחרר כל הזמן, הוא היה הצלחה גדולה".
"אז למה סוגרים אותו?"
"אנא עארף? מלחמת כנופיות, משהו בדרגים הגבוהים".
"תגיד לי", אמר לו סולומוניקו, "יעשה לך טוב אם נעמוד איזה 20 דקות דומיה לזכרו של הכספומט?"
"20 דקות?" שאל נבאחו, "לא, זה הרבה".
"אתה צודק", אמר סולומוניקו. "אז בוא נסגור על חמש שניות בישיבה?"
"חמש שניות זה בסדר", אמר נבאחו.

השלושה ישבו חמש שניות בשקט מוחלט.

"יופי, אז תודה", אמר נבאחו. "משהו לסיום, הארי?"
"לא טוב לי".

האור כבה.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

אם כולם גם ככה מורידים...

הפרק התמקד בשנוא עלי, דון דרייפר ובאהובה עלי, פגי אולסן.

מצד אחד, דון דרייפר. שיכור מהצלחה, באופן מילולי. מלא אהבה עצמית, לוקח את הקרדיט על כל
הקמפיין, ונהנה מאהבת הקהל אותו. חמוש בתחושת ערך חדשה שקיבל מהעולם, הוא מרשה לעצמו
להתנהג כאילו כל נשות העיר שייכות לו, כאילו כל עובדי המשרד שייכים לו, כאילו העולם
ואחותו שייכים לו. בשכרותו הוא מאבד יום, גונב את עבודתו של ילד בו הוא מזלזל דקה קודם.
דון רוצה להאמין שהעבודה שלו מכוונת גבוהה, אבל בסופו של דבר פרסום מיועד למכנה המשותף
הנמוך, ואותו הוא מחפש כשהוא מתרברב מול הלקוחות שלו, מראה להם שבשניה ובעודו שיכור, הוא
ימצא להם סלוגן קליט.

בין לבין רואים את תחילת ימים בסטרלינג קופר, כבר אז מאוהב בעצמו, כבר אז בטוח שהוא יכול
לכבוש את העולם. אולי זו יהירות של אדם שקם מן המתים (הלא דון דרייפר מת וברא את עצמו
מחדש, או שאולי היה זה דיק), אולי זו אמונה אמיתית שהוא חכם מכל אחד אחר, אבל ההתנהגות
הזו השיגה לו את העבודה. ההתנהגות הזו מוסיפה להרוויח עבורו דברים: הוא מקבל פרס על
לקיחת קרדיט של מישהי אחרת, מי שהוא יודע שהיא חכמה ומוכשרת ולכן רוצה לשמור אותה קרוב.
נכון שהבוס הגדול הוא זה שיקבל את הקרדיט על העבודה המשותפת (והנה מת'יו וינר מקבלת את
פרס האמי עבור צוות לא קטן של כותבות וכותבים), אבל הבוס הגדול יכול לעתים לשבח את
העובדת הזוטרה, ולא רק לדרוך עליה.

וזה מה שדון עושה לפגי. מתייחס אליה כאל ילדה שמקבלת צ'אנס של רצון טוב ממנו, ולא כעובדת
חרוצה שהוכיחה את עצמה בעבר שוב ושוב. הוא לא מזמין אותה לטקס הענקת הפרסים, מה שיכול
להיות מובן, אבל הוא נוזף בה ונועל אותה בחדר עם איש קשה, אומרת לו שהיא צריכה להסתדר
כדי לעבוד איתו, כי הוא האדם שצריך לרצות. כשדון בוחר במישהו אחר כחשוב יותר מפגי הוא
מוכיח שכל מה שהוא אמר לה אז (sit down. close the door) לא נכון. אנחנו יודעים שהוא
מאמין בכל מה שהוא אמר לה אז, אבל היא לא מאמינה בזה, וההתנהגות הזו של דון תבריח אותה
מהחברה, בסוף.

בינתיים פגי נאלצת שוב להיות אישה בעולם של גברים, גברים דוחים שמנסים בכח לדחוף אותה
למשבצת של הבחורה השמרנית, למרות שהיא בכלל בכלל לא כזו. אם הם היו יודעים מה היא עברה
ומה היא עשתה הם היו נזהרים לפני שהם מאתגרים אותה למשהו פשוט כמו להתפשט. ופגי לא רק
מדברת, היא לא כמו כל הגברים האחרים, היא יודעת להוציא תוכנית לפועל, ולגרום לכל מי
שמסביבה, במקרה הזה הארט דירקטור החדש, להראות כמו הטמבלים שהם.
אגב, זו לא הפעם הראשונה שפגי נענית לאתגר, זה קרה גם בפרק עם המריחואנה, ופעם אחר פעם
פגי מוכיחה שהיא יותר 'גבר', מכל עמיתיה. אבל בעולם הגברי של מחוז מדיסון, את יכולה
להיות אישה מסוג מאוד מסויים, ולא אשת קריירה, או חלילה בעלת כישרון. במקום זה היא נאלצת
להתפשר, לעשות את מה שהיא אוהבת אבל לא לקבל עליו קרדיט, להיות עם גבר ולשקר לו, לעשות
את מה שהגברים סביבה עושים, אבל להעמיד פנים שלא עשתה זאת, כי זה לא יאה לנשים.
והיא רק בת 25.

בסופו של דבר דון מאבד יום לדיק בשכרותו, ונזכר בימים שהיה צעיר ועשה מה שצריך כדי לקבל
את העבודה. אבל לא מספיק לקבל את העבודה, צריך גם לשמור עליה, ולכן הוא עושה מה שצריך,
בלי לשים לב אפילו. דון באמת לא התכוון לגנוב את עבודתו של בן דודה של ג'יין, הוא פשוט
לא רואה אותו בכלל, נמחק מזכרונו מיד אחרי הפגישה, משאיר שם את מה שהוא צריך ותו לא. כי
כל בני האדם לא רלוונטיים עבורו, לכן הוא מרגיש לבד. הוא לא רואה אותם ועל כן הוא יחיד
בבדידותו, הוא ורעיונותיו הכבירים, רעיונותיו שווי הפרסים, שווי האהבה, שמסתבר שאפילו הם
אינם אלא מלאכת מחשבה ארוכה של אחרים, בחורות ובחורים, להם הוא מבטיח את העולם אבל לא
נותן דבר.

אבל זה סיפור אחר ויסופר בהזדמנות אחרת

בתגובה ל: מד מן 406, סיפורי וולדורף מאת: איימס
אבל ההתפרקות ההולכת ומתמשכת שלו היא ההתפתחות הכי מעניינת בדמותו מזה זמן רב.

אהבתי:

- העקיצה של דון\הכותבים אל עבר אנשי האקדמיה: "זה שאתה מועמד לפרס לאו דווקא אומר שתזכה בו". כן, בטח... האמי שלהם (והפעם גם הקליאו, בשנה - 1965 - שהייתה מאוד חשובה עבור טקס הפרסים הזה*) כל עוד הסדרה משודרת.

- אני לוקח בחשרה את מה שאמרתי בדיון על הרק הקודם: גב' בלנקנשיפ לא מיצתה את עצמה. הפעם היא התעלתה על עצמה ("אני לא עובדת אצלך!" לדני המסכן שבסה"כ רצה למצוא מקום טוב לאכול בו; או כשהיא לקחה את הוראתו של דון השיכור - מניצחון ומאלכוהול - לנעול את פגי וסטן בחדר אחד לגמרי ברצינות.)

- דון הצעיר והלא מלוטש מתחמן את רוג'ר סטרלינג באמצעות אלכוהול לקחת אותו לעבודה, בלי שום ניסיון. אחרי כעשור דון נופל בעצמו בגלל האלכוהול: מאבד את הפרס, מאבד יום שלם, ממשיך להיות רווק מטונף, שוכח את ילדיו ובאותו אופן - נאלץ לשכור צעיר לא מנוסה בכלל שממנו גנב בטעות רעיון. היי, אבל טוב לראות את ג'ונתן!

- הניצחון של פגי על סטן. הדובדבן שבקצפת - no pun intended - היה העקיצה שלה על גודל האיבר שלו בסוף הפרק.

- פיי עדיין מרחיקה את דון באלגנטיות. אני מקווה שיהיה בסופו של דבר משהו ביניהם ושהיא תתקן אותו, אבל בינתיים שיעבוד קשה ולא יצפה לאיזה סטוץ רק מפני שהרגע זכה בפרס חשוב. בשביל זה יש כותבות ג'ינגלים זנותיות.

- קני חזר ופיט זכה למעט נקמה מתוקה, לא שלקני מגיע לסבול, רק שפיט זכאי לסגירת מעגל.

- אני אוהב את אופן הדיבור של ליין. "למעשה, אני מאוד מחבב אותך וצר לי לשמוע שכך אתה חושב עליי". או משהו כזה.

* בשנה הנ"ל הפרס התרחב גם מחוץ לגבולות ארה"ב וכך כל תעשיית הפרסום העולמית החלה לקחת בו חלק.

Panels on pages (PoP!)
http://panelsonpages.com

Just Another Blog:
http://spidey82.wordpress.com

בתגובה ל: אכן לא מגובשת (ספוילר) מאת: yaddo
הבובות היו אחד הדברים המצחיקים, כל מה שחשבתי לעצמי באותו רגע זה איזה חומר עישן התסריטאי..
פרק הבא כבר האחרון, ואני לא יכולה שלא לתהות איך העונה הזו הפכה לעונה של סופי פרקים. רק סופי הפרקים היו שווים את כל העלילה.

אבל לפני כל זה, האם אריק ימות????
אני בספק, לא יודעת למה אבל אני בספק.
בטח פאם תרוץ להציל או השד יודע מה.. או שהוא יתקע לראסל משהו בלב ואז יכנס פנימה..

סם נהיה פסיכי ברמות שלא קשורות לכלום, בטח שלא לעלילה הכללית, והיחסים שלו עם טרה לא באמת נזקקו לזה, הרי כבר היו בינהם דברים כשהוא היה שפוי.. גם ההתרפסות של אח שלו כשזה הודיע לו שיעוף משם, נראתה פתטית ברמות, אז לא פלא שהחליט לנקום עם הכספת (פיצוץ או גניבה)..

אגב, ה"מכשפה" החדשה שלא הצליחה לעזור לארלין להפיל את השד מהגהנום, דיי הוקבלה אצלי לשדה/שוורה מהעונה החולפת עם פולחני הסקס אול אובר דה פלייס.. (וסליחה, מה כואב כבר ללכת לעבור הפלה וזהו??)

ג'סיקה והוייט לא ברורים לי, הטרנספורמציה שהוא עבר נראית הזוייה- "תשתי אותי" יה רייט!
בקיצור אני מצפה לפרק הבא אבל גם מתבאסת כי אם הוא יהיה על תקן העונה החולפת אז יהיו הרבה פרטים משעממים עם כמה בולטים וסוף דרמטי (הרבה יותר מהסוף בעונה שעברה עם הצעת הנישואין הרעועה), מצד שני כך או כך יהיה עצוב שהעונה נגמרת..

בערוץ 2 ב-23:00, תפילת הנערות.
סרטו של רינו צרור המתעד ומספר את סיפורה של התפילה שנישאה מפי אלף בנות שהתבצרו בבית הכנסת של נווה דקלים, ביום האחרון של פינוי הישוב, בשעה האחרונה, לפני כחמש שנים.

בלוויין,
בכן תעו ב-21:20, אתה בן 50, אני בן 15.
עידו, נער צעיר ומרדן בן 15, שרוב חייו נסובים סביב המחשב, לא רוצה ללמוד. אביו, חיים, בן 50, מכריח אותו להפוך לתלמיד חרוץ ומצטיין. חיים היה רוצה לראות בעידו בן דמותו: אדם מחונך, בעל שפה רהוטה, עם רצונות ושאיפות בחיים. הם עולים על מסלול התנגשות. במהלך הסרט פותח חיים עסק משפחתי ומגייס את עידו לעבוד שם. זו ההזדמנות של עידו להתקרב לאביו ולהוכיח עצמאות ובגרות. האם הנסיון יצליח? האם בעצם כל מה שעידו ביקש זה את קרבת אביו? הבמאית, אחותו של עידו, מלווה את אחיה ואביה באינטימיות אין קץ במהלך שנות ההתבגרות הקשות והקונפליקטים החזקים ביניהם.

סרטים:
בלוויין,
Snail

בכן 5 ב-17:00, למעלה, של פיקסאר.
Snail

בכן 4 ב-22:00, הבנק, של טום טיקוור, עם קלייב אואן, נעמי ווטס.

בכבלים,
Snail

בזהב חם החל מ-9:00, יום ג'ון טרבולטה: הקרב על כדור הארץ, שימו גז, בייסיק, קוד שבור, מספרי מזל, המעניש, תחנה 49 ולבבות בודדים.
Snail

בעיקר חם ב-22:00, קונטרול, של אנטון קורבין.

ולא לשכוח:
טופ שף 4 בחם 3 ב-20:00. התוכנית שחמסה השבוע את פרס האמי אחרי שנים מ"המירוץ למיליון".

כוכב נולד 8 בערוץ 2 ב-21:00.
המקור בערוץ 10 ב-21:00.
יורדים בגדול 8 בכן הלאה ב-21:45.
התרסקות 2 בכן דרמה ב-21:50.
מספ7ים 6 בכן פעולה ב-22:00.
האוס 6 בחם 3 ב-22:05.
המירוץ למיליון 16 בכן הלאה ב-22:35.
נדבר על זה בבית בערוץ 2 ב-22:40.
זירת הפשע: ניו יורק בערוץ 1 ב-22:45.
פשע מן העבר 7 בכן פעולה ב-22:45.
בואו נדבר על זה עם אסי עזר בערוץ 2 ב-23:00.
Wipeout בכן הלאה ב-23:20.

יש לכם המלצות משל עצמכם? אז תמליצו.

פורום טלוויזיה (עם קפה) אג'נדה
http://tv.agenda.co.il/
http://www.agenda.co.il/149/forum/

"אדם מבויש כאשר הוא מובך ונדחה בפומבי"

זהו הציטוט של דון מתוך הספר "החרצית והחרב" – ספר בהזמנת הממשל האמריקני, שנכתב על ידי האנתרופולוגית רות בנדיקט על היפנים בזמן מלחמת העולם השנייה כדי להכיר ולהבין במי האמריקנים נלחמים – רגע לפני שהוא חושף בפני החברים את האסטרטגיה לפרוץ את המעטה של היפנים. ודאי יהיה מעניין מאוד לקרוא את הספר בהקשר של "מד מן", כי אפילו קריאה על אודותיו ועל הנקודות שלו שופכת עליה אור.

בנדיקט כתבה על היפנים שהם "תוקפניים ולא תוקפניים, מיליטריסטיים ושוחרי אסתטיקה, עולבים ומנומסים, מאובנים וסתגלתניים, כנועים ושונאים כשדוחקים בהם, נאמנים ובוגדניים, אמיצים וביישנים, שמרנים ומקבלים בברכה דרכים חדשות". הציטוט הזה הזכיר לי מיידית את הדבר העצוב שאמר דון לפיי במטבח על הילדים שלו, בסצינה אינטימית ויפה: "אני לא רואה אותם מספיק, וכשאני רואה אני לא יודע מה לעשות, וכשאני מוריד אותם בבית אני חש הקלה, ואז אני מתגעגע אליהם". כל זה נאמר באופן חשוף מאוד, רגע אחרי שתהה מדוע אנשים בכלל מרגישים צורך לדבר. החרצית והחרב.

אלמנט מרכזי בספר עסק ביפן כחברה הנשלטת על ידי בושה (Shame Society) לעומת חברות הנשלטות על ידי אשמה (Guilt Society). דון ובטי הם כרגע המייצגים הגדולים ביותר של כל אחת מהאפשרויות הללו, והילדה המסכנה שלהם לכודה בתווך. דון, כפי שהמחישה הסצינה במטבח, הוא האשמה. בטי היא כמובן הבושה. כל מה שהניע אותה בתגובותיה לדברים שעשתה סאלי המסכנה היה "מה יגידו עלי". במקום לדאוג לבת שלה, שבעליל לא מצליחה להתמודד עם מה שעובר עליה, היא אומרת להנרי "אני מושפלת". מה שסאלי עשתה היה אבי אבות הבושה, לגעת באיברים מוצנעים. ה"עונש" שלה גם הוא בושה בשנות השישים: להיפגש עם פסיכולוגית. כאשר דיברה איתה – "קראי לי ד"ר עדנה. זה מה שעושים הילדים" – אמרה בטי שהיא מרגישה שסאלי עשתה את זה כדי להעניש אותה. הכל כמובן חג סביבה, כל זה נעשה כדי להמיט עליה קלון.

בין האשמה של אביה לכלימה של אמה, סאלי נותרת קירחת – או מסופרת קצר – מכאן ומכאן. האדם היחיד שנראה כי עשוי להציל אותה מאמה הוא הנרי, בחור הגון בסך הכל (אם מתעלמים מהעובדה שהתעסק עם אישה נשואה), ואליו נוספה עכשיו גם ד"ר עדנה. המבט ההמום, שלא לומר מבועת, שהיה על פני הפסיכולוגית כאשר בטי אמרה לה שהיא חושבת שסאלי מענישה אותה, מביא אותי להאמין שהיא תהווה משענת עבור הילדה המסכנה הזו. נראה לי שבחייה של סאלי דון הוא החרצית ובטי היא החרב, אבל גם כך עומדות סתירות בלבו של כל אחד מהסמלים הללו. לכן פיט מוצא את עצמו נאלץ להיפטר מכל החרציות שהביא למשרד, מסתבר שהן מסמלות מוות. "כל כך הרבה מידע סותר". בסופו של דבר אמת אחת הייתה מובהקת: לא אמא ולא אבא התלוו אל סאלי בפעם הראשונה שהלכה לפסיכולוגית.

פורום טלוויזיה (עם קפה) אג'נדה
http://tv.agenda.co.il/
http://www.agenda.co.il/149/forum/

להודעה זו יש 44 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן

בכבלים,
בחם 3 ב-20:00, טקס האמי 2010.
ערוך ומתורגם. אין "יומני הערפד", לפיכך.

בערוץ 8 ב-22:00, חודש מוזיקה: 48 השעות האחרונות של קורט קוביין.
עוד סרט סנסציוני שנראה מיותר.
ב-1 באפריל 1994 הצליח קורט קוביין להימלט ממכון הגמילה מסמים שבו שהה בלוס אנג'לס. שבוע לאחר מכן, ב-8 באפריל, איש תחזוקה מצא את גופתו לאחר שהתאבד בביתו בסיאטל. העולם הוכה אבל כשנודע מותו של קוביין, אבל רק מעטים יודעים מה עבר עליו בשבוע האחרון של חייו, במהלכו הוכרז כנעדר וידוע רק שהצליח איכשהו לעשות את דרכו חזרה לסיאטל האהובה שלו. קובץ מצומצם של אנשים שזכו לראות את קוביין בימיו האחרונים, התכנסו לטובת סרט זה בניסיון לצייר את אותו שבוע נעלם. האישה שצפתה בו מלקק את הצלחת שלו במסעדה מקומית ולא מצליח לחתום על צ'ק; דאף מקגאוון, הבסיסט של "גאנס אנד רוזס", שישב לצדו בטיסה חזרה לסיאטל; יועץ הגמילה שלו ועד אלה שרק טוענים שראו אותו, הצליחו לגעת בו ובחור בשם בראנט, שטוען שחלם על קוביין לילה לפני מותו. הסרט מצייר בפרוטרוט את פניו של מיתוס ואת הלבבות השבורים שהותיר אחריו.
אחרי כן ישודר הפרק של Nevermind במסגרת האלבומים הקלאסיים.

סרטים:
בלוויין,
Snail

בכן 1 ב-21:30, טמפל גרנדין, שזכה אמש בשבעה פרסי אמי, כולל לסרט הטוב ביותר וכן לקלייר דיינס, ג'וליה אורמונד ודיוויד סטרת'רן.
Snail

בכן 4 ב-17:24, שלושה עם מאט דיימון: הכישרון של מר ריפלי, מוריד הגשם ולהציל את טוראי ראיין. בנוסף גם זהות כפולה (ג'ייסון בורן 1) בכן 2 ב-23:49.

בכבלים,
Snail

בזהב חם ב-22:00, הרולד וקומר 2.
Snail

בכיף חם ב-22:00, בדרך לחתונה עוצרים בווגאס, בכורה. אחת הקומדיות המפתיעות של 2009, שזכתה להצלחה קופתית ענקית. שלושה חברים לוקחים את חברם הרביעי למסיבת רווקים פרועה בלאס וגאס רגע לפני שיתיישב עם בחירת לבו. העניינים מסתבכים מרות כאשר הם מתעוררים למחרת בבוקר בלי לזכור דבר ובלי החתן, ומנגד עם תינוק קט בארון ונמר מאיים בשירותים. כעת, ביום החתונה עצמו, עליהם לגרד את תחתיות זיכרונם כדי לשחזר את ליל אמש, למצוא את חברם ולמהר אל החתונה שלו. לאור ההצלחה הגדולה של הסרט, ההמשך שלו מצוי בימים אלה בשלבי עבודה וצפוי לצאת לאקרנים במהלך 2011. עם בארדלי קופר ("זהות בדויה"), אד הלמס ("המשרד"), זאק גליפיאנקיס ("כוח G"), הת'ר גרהם ("לילות בוגי"), קן ז'אנג ("קומיוניטי") ביים טוד פיליפס ("בית ספר לנוכלים").

ולא לשכוח:
אחד נגד מאה בערוץ 2 ב-21:00.
פרק אחרון לעונה של רופא להשכיר בכן דרמה ב-21:15.
יורדים בגדול 8 בכן הלאה ב-21:45.
מרסי בכן דרמה ב-22:00.
צווארון לבן בכן פעולה ב-22:00.
האחות ג'קי 2 בחם 3 ב-22:05.
הנוכלים 6 בערוץ 1 ב-22:30.
המשרד בכן קומדיה ב-22:30.
קליפורניקיישן בחם 3 ב-22:32.
המירוץ למיליון 16 בכן הלאה ב-22:35.
פעם בחיים בערוץ 2 ב-22:50.
העוקץ 2 בכן פעולה ב-23:00.
בעיניים שלי בערוץ 2 ב-23:15. הפעם: הריקוד היהודי של ג'ניה. הריקוד הוא כל עולמה של ג'ניה סלסלנקו, נערה בת 17 מכרמיאל שעלתה לארץ ממולדבה לפני חמש שנים. ערב נסיעת להקת הריקודים למסע הופעות בחול מתברר לה כי היא לא יהודיה, ולכן אינה רשאית להוציא דרכון. הפתרון – גיור, אך כדי לעבור אותו בהצלחה המגיירים דורשים ממנה להפסיק לרקוד. זה לא צנוע. עכשיו היא צריכה להחליט. מה יותר חשוב לה? המתאגרפת ורקדן הבלט. הלני דאו, בת 16 מכפר יאסיף, רוצה להיות מתאגרפת. אחיה התאום, אימאן, חולם להיות מעצב אופנה. איימן, החבר הכי טוב של השניים, לומד בלט קלאסי בקיבוץ געתון. הבן היחידי בקבוצה של 120 בנות יהודיות. הלני, אחיה וחברם הטוב שוברים את כל הסטריאוטיפים המוכרים על החברה הערבית.
Wipeout בכן הלאה ב-23:20.

יש לכם המלצות משל עצמכם?

Present_Purple