שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה





*עברנו דירה! בואו לבלוג החדש והנאה של קפה+טלוויזיה
חיפוש בפורום

Follow CoffeePlusTV on Twitter


1990_1
פורסם לפני 3541 ימים     מאת assafTV     סה"כ תגובות: 2     תגובה אחרונה לפני: 3540 ימים

תמיד חשבתי שאני לא אדם שמוזיקה היא חלק כה בלתי נפרד מחייו. וייתכן שזה נכון. אני כבר שנים לא מעודכן במיוחד בעולם המוזיקה ולולא חברים ושירים בפסקולי סדרות לא הייתי מתוודע לעולם ל-MGMT למשל.

כאח הקטן במשפחה היו לי - אי אז באייטיז - אחים גדולים לגנוב מהם טעמים מוזיקליים. אחותי התחברה יותר למוזיקה מזרחית (אני פחות) ואחי התהדר בביטלס, רולינג סטונס, דיוויד בואי, ג'תרו טול, קייט בוש, הדלתות ועוד ועוד. בצד הישראלי היו קורין אלאל, הג'ינג'יות (וזה כבר בניינטיז) ודורלקס סדלקס שעד היום אני נזכר בקטע גיטרות ותופים מעצבן שחזר בלופ בזמן שאחי מקשיב להם בווקמן ואני מנסה לישון. רק אחים קטנים יכולים להזדהות עם ההתעללות של האחים הגדולים במקרים האלו.

טעם מוזיקלי משל עצמי לא ממש היה לי ומעולם לא הצטיידתי לי באי אילו אלבומים משלי.

ואז הגיעו הניינטיז. הכבלים הגיעו לארץ אם כי עדיין לא אלינו. עד שיום אחד סוכן מכירות של ערוצי זהב הצליח לשכנע את אמא שלי וב-2 לפברואר 1992 התחברנו לעולם.

MTV - אז היו שניים, אירופה ואסיה - הפכו במהרה לשומר המסך שלי (ושל רבים אחרים).
שנות התשעים היו שנות ההתבגרות שלי. ההורמונים של גיל העשרה. מן הסתם בנים בגילי התחברו לגראנג' או לראפ (בוטיז בכל פריים שני). אני לעומת זאת התחברתי יותר למוזיקה מסוג אחר.

כשהייתי בתיכון ישבה לידי מישהי שהיתה מכורה לניו קידס און דה בלוק. כסנוב באופן כללי וכאחד שחשב (כי ככה בטח היה כתוב בקליפ של חדשות או משהו כזה) שמוזיקה כזו היא נחותה הסתכלתי עליה במבט מלא רחמים. אך הגורל אירוני הוא ואילו ידעתי אז את מה שאני יודע היום, אולי לא הייתי מזלזל כך.

יום אחד, אני קונה מעריב לנוער ומתיישב באוטו של אבא. הוא עסוק בלדבר עם מישהו אז אני מדפדף להנאתי בעיתון. לפתע נעצרתי, נשימתי נעתקה, הלב החל לפעום במהירות של יונק דבש.

נתקלתי בתמונה הזו.



מרוחים על שני עמודים, כפוסטר השבועי, הביטו אלי חמישה בחורים צעירים, חטובים וערומים. מצד אחד כל מה שרציתי לעשות זה להמשיך ולבהות בתמונה. מצד שני לא רציתי למשוך תשומת לב מיותרת בגילי הצעיר לעובדה שאני מזיל ריר על חבורת בנים. לא הסתכלתי אפילו מי הם ומה שמם. רק בשלב מאוחר יותר גיליתי שלמעשה כבר צפיתי בקליפים שלהם בחצי עין ושחמשת הבחורים הללו הם להקה. להקת בנים בריטית ממנצ'סטר בשם Take That.

אני חושב שהסינגל הראשון שלהם שתפס אותי היה Could it be Magic. זו היתה התקופה שבאמת שמתי לב אליהם והתחלתי, שומו שמיים, לאהוב אותם! הם, או ליתר דיוק שניים מהם מארק ורובי, הנחו למשך שבוע את Most Wanted ב-MTV.

בקיץ 1993 יצא הסינגל החדש שלהם Pray שהפך ללהיט הגדול ביותר שלהם עד כה עם ארבעה שבועות בראש המצעד הבריטי.
אין ספור צפיות (חלקן בהקלטות בוידאו) בקליפ הפכו אותו לכזה שאני יודע כל תנועת מצלמה בו ויודע מתי מארק מפנה את פניו למצלמה ומוציא לשון ומי עושה עכשיו את ה"וואו וואו וו". כן כן. הומו-אירוטיקה במיטבה.




ההומו אירוטיקה היתה שם מההתחלה. את דרכה החלה הלהקה במועדוני גייז ובמרבית התמונות שלהם הם היו הם חצי ערומים, חושפים גוף חטוב, או מחובקים ומגופפים, או גם וגם.

הסינגל הראשון שלהם, אי שם ב-1990, היה Do What You Like. חמושים בבגדי עור (ג'ייסון היה אחראי על הבגדים), גארי בארלו בקוצים מחומצנים ובשיר עם מילים וכוריאוגרפיה שעליהם סיימון קאוול היה אומר היום "דאט ווז אטרלי גאסלי" רקדו להם הבנים, זרקו אחד על השני אוכל בעוד דוגמניות מלקקות את השאריות מעל גופם ולבסוף מנקות את ישבניהם עם מגב.




בניגוד ללהקות בנים אחרות, טייק דאט הצליחו לסחוט מילים אוהדות גם מאנשים שלכאורה להקות בנים הן לא הטעם שלהם. אני זוכר ליליה אחד נטול שינה בו מריאנה ון-דר פלוכט ב-MTV לאחר קליפ שלהם מגמגמת "אה.. הם דוקא, כלומר הם לא רעים.. כלומר אהממ... אני די.. כלומר.. להקות אחרות.. אבל הם דוקא בסדר.. כלומר.. אהה.."
טוב קצת הקצנתי אבל טייק דאט בהחלט הצליחו לכבוש לא מעט אנשים.


הלהיט הגדול ביותר שלהם, מתחילת 1995, היה Back for Good, והסינגל היחיד שלהם שהצליח בארה"ב



מאוחר יותר באותה שנה רובי וויליאמס פרש מהלהקה שהמשיכה בלעדיו עד שב-13/2/1996, למרבה האירוניה יום הולדתו של רובי, הודיעו ארבעת החברים על פרישתם ועל סיום דרכה של הלהקה.
גארי בארלו סומן כמי שהולך להיות האלטון ג'ון הבא אבל מי שהשיג אותו במירוץ החבר-להקה-שיוציא-ראשון-דיסק-סולו היה דוקא מארק אואן שהוציא דיסק רוק עם נגיעות ניו אייג'יות (אואן הוא בודהיסט) בשם Green Man. בארלו היה השני שהוציא דיסק סולו אבל לא הוא ולא אואן הותירו חותם רציני.

ב-2006 הלהקה התקאמבקה ובגדול עם להיטים כמו Patience, Rule the World ו-Shine








בניינטיז פיתחתי את טעמי המוזיקלי, בעיקר הודות ל-MTV. ביורק, הפרודג'י, פט שופ בויז, מדונה, מובי ועוד רבים אחרים. פופ, רוק, האוס, דאנס, ראפ סול ואר'נ'בי.

אבל עבורי הניינטיז היו טייק דאט. אהבתי אותם ואני עדיין אוהב. באתי בגלל השרירים, נשארתי בגלל השירים.




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
"הסמויה" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "הסמויה", הסדרה הטובה ביותר בתולדות הטלוויזיה (הוכח מדעית).
26/9/2010
"מד מן" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "מד מן", AKA "הגברים של שדרות מדיסון".
23/9/2010
"glee" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי glee.
27/10/2010
"אבודים" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי סדרת המיסתורין.
30/10/2010
"יומני הערפד" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי סדרת הערפדים.
4/11/2010
"ילדי האנרכיה" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי דרמת האופנוענים של קורט סאטר.
2/11/2010
"צ'אק" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "צ'אק".
10/10/2010
"קומיוניטי" - דיוני הפרקים
כל הדיונים על פרקי "קומיוניטי".
11/10/2010
"דם אמיתי" - דיוני הפרקים
דיוני הפרקים של סדרת הערפדים של אלן בול.
30/9/2010
"דקסטר" - דיוני הפרקים
דיוני הפרקים שהיו לנו על פרקי "דקסטר".
9/10/2010
"שובר שורות" - דיוני הפרקים
כל הדיונים על פרקי "שובר שורות".
9/10/2010



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר עבודה בעגלות Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0625)