לאנשי יס אין בעיה עם ביקורות רעות
|
|
|
|
|
היום לפני שש שנים הגיעה המלצת היום הראשונה. מאז ועד היום, למעט חריגות בודדות, פרסמתי המלצה מדי יום והיא כבר הפכה לשגרת יומי. מעבר לעובדה שאני רואה בה עוגן חשוב בפורום וכר מצוין לשלל דיונים, עניינים דיומא, וואן ליינרים ואוף טופיקים, סריקת לוח השידורים עוזרת לי בנוסף גם כצופה וגם בעבודה שלי. יום לפני כן, ב-30.6.03, נכנסתי לנהל את הפורום ומאז אני משליט בו טרור ביד רמה; קודם בנענע ומאז אוגוסט שעבר כאן באג'נדה.
לכבוד המאורע המרגש והרה הגורל הזה הייתי שמח אם גם אתם תיזכרו איך הגעתם לפורום. דרך חיפוש מסוים? המלצה מחבר? במקרה? בטעות? אני לא מדבר רק אל הכותבים הקבועים אלא גם אל כאלה שבדרך כלל מסתפקים בלקרוא - אשמח לדעת גם עליכם. חילקו נא.
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddoשוב. ושוב. ושוב  (שנאמר: זאת לא אני. זה הוא). נשארתי כי הגרעין הבסיסי שהתהווה כאן הכיל בעיקר גולשים מפורום מוזיקה ז"ל בנענע (המתכנת יקום פלשו), כך שהיה לי בית חדש לקשקש בו על מה שבא לי ולפעמים גם קצת על טלוויזיה. תפקידי בכוח: לשעבר א.התנצחויות וכניסות חזיתיות. כיום מתפקדת בעיקר על תקן מזכירון יומולדת ואלופת הקהילה בהודעות אוף-טופיק ובקשות גלידה. סטטוס: עייפה פלוס פלוס פלוס פלוס פלוס פלוס פלוס . תוכניות להמשך: פיפי מקלחת ולישון. ocean
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
|
|
|
בתגובה ל: הגעתי לכאן כי ביקשת מאת: oceanאז תאשימו אותה.  האמת היא שאכן באתי באופן טיפה יותר קבוע בעקבות הדרבון של אושן בפורום תרגום, אבל הייתי מציצה עוד לפני כן בפורום מדי פעם, גם בנענע וגם כאן, כי אני בהחלט נהנית לראות את הדיונים, גם כשהם נוגעים לסדרות (הרבות) שאני לא צופה בהן. אתם בסדר אתם.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo הגעתי בעקבות העלמה רוקסן בוז'רסקי שלינקקה אותי כדרכה בזמן האחרון במסגרת תוכניתה הזדונית לדרדר אותי לתהומות של פשע, בטלה, ריקנות וחדל אישות.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo טוב, תקופה טובה (בערך, דווקא בשנים האלה ידעתי יותר מורדות מאשר עליות) להרהר בה.
אם אני זוכר נכון, בקיץ 2003 הייתה השנה בה נכנסתי בקפיצת ראש לתוך חיי החברה באינטרנט. אז פתחתי בלוג, התחלתי להתכתב עם אנשים ברשת והתחלתי גם לכתוב יותר מסתם תגובות אקראיות במסך המפוצל.
הזמנת אותי קצת אחרי שפורסמה הכתבה הראשונה שלי במסמ"צ, זה היה בקיץ, אז עוד אפילו התהדרתי בשם "fred" נטול הסופרלטיבים. זאת הייתה תקופה טובה, תקופה בה אנשים כמו בוסקו או דור עוד הסכימו לדבר איתי. ואז אתה הגעת והצעת לי להצטרף לפורום, ואני, ילד מתלהב בן 17 עם חושי נאמנות מוגברים, חשתי שבמעבר לפורום יהיה סוג של בגידה באתר הקודם שקיבל אותי - המסך המפוצל.
לכן באתי עם פניות מבוישות, מבלי להכיר פה אף אחד מלבדך, yaddo, וענדתי לעצמי את התואר איש קריות על שם אותו יהודה בוגדני שמחליף מחנות.
מאוז השתנו המון דברים, במסך המפוצל אני מנודה, בטח כבר לא כותב לשם כתבות. בוסקו לא מדבר איתי, דור מסרב אפילו להכיר בקיומי, אפילו הנענע ננטשה לטובת הבית המעוצב של אג'נדה. אבל היי, אני עדיין פה... לפחות עד שמישהו יתעצבן עלי יותר מדי ואז גם מפה ינדו אותי - חובצי, אני סומך עליך בנושא הזה.
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
|
|
|
|
בתגובה ל: וואו, שש שנים? מאת: fred איש קריות כלומר, אין לי שום דבר נגדך כמובן, אבל עור הפנים שלי נראה הרבה יותר טוב בתאורה של לפידים בוערים. עכשיו אתה צריך לעזור לי להחליט האם הם יהיו מופנים נגדך, בעדך או הפיכה כללית (בכל זאת, הציטוט הלא מצחיק הזה בטאג ליין נמצא שם כבר יותר מדי זמן). או מרשמלו.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo אני יודעת על קיום הפורום הזה (עוד במתכונתו בנענע כמובן) מזה כמה שנים, אבל מסיבות שלא לגמרי ידועות אפילו לי, במשך הרבה זמן לא קראתי והגבתי בו. כנראה שהספיק לי בית אחד לכתיבה על טלוויזיה.
אבל אז הגיע פברואר 2008 ואתה כתבת הודעה מקסימה ובין היתר ציינת, שבאופן נדיר היא כתבה גם בפורום שלך. זה משך אותי לבוא לראות והיה פה שרשור לזכרה. זה נגע לליבי ועורר בי רצון להכיר את המקום. וגם, הייתי צריכה קצת שינוי אווירה ומשהו שיסיח את דעתי, אז התחלתי לכתוב ואני מאד שמחה על כך. הדירה, מנהל הבניין והשכנים מאד נאים בעיני.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
|
|
בתגובה ל: כל הכבוד לך מאת: miss bojarsky טוב ששאלתי.
|
|
|
|
בתגובה ל: וואו, לא ידעתי שזו הסיבה מאת: yaddo אני מתנחמת בכך שלפחות משהו טוב יצא מהנסיבות האומללות.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddoקודם כל מזל טוב. 6 שנים זו חתיכת תקופה. שאפו. אני רק קורא כאן. הגעתי לכאן לא-זוכר-מתי בגלל ההמלצות היומיות שעוזרות לי לוודא שלא אפסיד שום דבר מעניין (ההמלצה על מרי בהולמרק אתמול הייתה מעולה. עוד לא ראיתי אבל אני אוהב לגמרי את התקופה). אני צריך את ההמלצות היומיות כי גם yes וגם HOT מחרימות אותי. אנשי האינטרנט של HOT פשוט לא אוהבים אותי באופן אישי ואנשי היח"צ של yes פשוט נעלבו ממני. כנראה. המשך בעבודה הטובה! :-)
|
|
|
|
בתגובה ל: פסיבי זה הכי אחי מאת: tzfanya אבל יש אנשים ביס שנמאס להם מנקבות ממורמרות ופאתטיות ואין להם יותר כח להתעסק איתם.
______________________________________ אני עדיין גדול, זה האינטרנט שנהיה קטן.
|
|
|
|
בתגובה ל: לאנשי יס אין בעיה עם ביקורות רעות מאת: assafTV ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo טוב אז רק 6. אני חושב שמתישהו גיליתי על קיומו אבל לא התעמקתי ופה ושם נכנסתי לעיתים אקראיות אבל רק בהמשך החלטתי להשתקע ולריב עם מנוייי הוט, שונאי הבאנרים וכמובן, אהובותי הותיקות דורית ענבר ופנית שקרצי. לשש שנים נוספות לפחות, מי ייתן שלעולם לא ישתנה העיצוב (אלא רק לטובה). עד 120, יזבל!
______________________________________ אני עדיין גדול, זה האינטרנט שנהיה קטן.
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddoפשוט דרך גלישה בנענע. בהתחלה הייתי פסיבית, ואח"כ כבר התחלתי לכתוב. הרצתי עכשיו חיפוש בפורום בנענע, והגעתי למסקנה שאני בפורום 8 שנים, מאז 2001!  ובאמת כל הכבוד יאדו על ההמלצה היומית המושקעת!
|
|
|
בתגובה ל: אני חושבת שהגעתי לפורום מאת: Drusillaלשעבר כותבת רשימות 10 (באיזשהו שלב נגמרו לי הרעיונות היצירתיים + חוסר זמן בגלל הצבא בזמנו, אולי ננסה להחזיר את הפינה לפעמים? יחד עם יעל), ולשעבר כותבת המלצות VOD (הדבר הכי מעניין שהעלו לאחרונה הוא מכושפות בחינם, אני אשתדל באמת להתריע אם יהיה משהו נוסף). זהו נראה לי. אה, וגם לשעבר חופרת בענייני באפי.  וואוו, הכל לשעבר... נראה לי שלא צריכים אותי יותר בכוח...  סתם, אחרי 8 שנים אי אפשר להפרד בכזאת קלות.
|
|
|
|
בתגובה ל: תפקידי בכוח מאת: Drusilla ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: והסטוקרית של אדם למברט בהווה מאת: mortana ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo תמיד רציתי לספר לכם איך הגעתי לפורום, אבל לא כל כך יצא לי עד עכשיו. טוב, זו לא האמת. אם כבר כנות, אז עד הסוף, לא? זה לא בדיוק שלא יצא כמו שהסכם החשאיות שחתמתי עליו אסר עליי.
~ פלאשבק צבעוני לעבר~
השנה היתה 2005, והחורף בדיוק עמד להסתיים. הייתי סטודנטית ירושלמית משועממת, כשיום אחד אדם שהתחזה לסוכן ה-CIA יצר איתי קשר בקפיטריה של מדעי החברה, והציע לי לעבוד בסוכנות. באותה תקופה עבדתי באחת העבודות הגרועות ביותר הידועות למין האנושי ולכן לא בדיוק טרחתי לחשוב פעמיים. חתמתי על חוזה ומיד הוטסתי למילאנו, שם הייתי אחראית משמרת ב"ברית ה- 12" הסודית, תחת פיקודו של אבי, סוכן כפול ואיש אמיץ להפליא. החיסיון על הפעילות שלנו יפוג רק בעוד 23 שנים, ולכן אני עדיין לא יכולה לספר לכם מה בדיוק עשינו שם באיטליה ומה היתה סיבת גיוסי לפורום תחת השם הבדוי r-4-s. עד היום יש אנשים שחושבים שהשם המוזר ההוא מסמל את הנשק הבלתי קונבנציונאלי המועדף עליי. הוא לא. למעשה, רק דבר אחד החיסיון מתיר לי להגיד: עשיתם עבודה מצוינת. המולדת שלכם גאה בכם (מכתבי התודה כבר מוכנים בת.ת של 2032). . . . אני מנסה להיזכר איך הגעתי לפורום, אבל אני מניחה שהגעתי אליו במקרה דרך הודעה ראשית שפורסמה בנענע. חבל שאני לא זוכרת איזו, היה נחמד אם הייתי יודעת למי להודות, מלבד ליאדו שמנהל את הפורום הכי מגניב שיכול להיות. לקח לי זמן לכתוב את ההודעה הראשונה שלי, אבל לפני 4 שנים בערך אזרתי אומץ ומאז, כמו שבוודאי כולכם יודעים, מאוד קשה להשתיק אותי.
ומה התפקיד שלי בכוח? לא יודעת. אולי להיות המריירת הראשית לשעבר על האוס, ולנתח כל דבר עד מוות. זה נשמע נכון.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo הגעתי לכאן בעקבות יעל, שבזמנו כונתה המקורית. היא סיפרה לי על פורום טלוויזיה מוצלח בנענע. אז נכנסתי, התרשמתי, קראתי כמה שבועות מהצד ואז התחלתי להגיב. בגלל שהשם האמיתי שלי כבר הסתובב ביותר מדי מקומות ברשת באותה תקופה, השתמשתי בשם "אביב ברקת".
לפרקים הייתי, פחות או יותר, משתמש קבוע בפורום. כשעברנו לאג'נדה וויתרתי על זהותי כברקת ונרשמתי בשם האמיתי שלי. זו הייתה גם התקופה בה התחלתי לכתוב ב-ynet, ונתקלתי בתסמונת שתוקפת את כל מי שכותב מילים למחיתו: ברגע שמגיעים הביתה, לזמן הפנוי הנחשק שאחרי העבודה, הדבר האחרון שרוצים לעשות זה לשבת מול מסך מחשב ולהקליד עוד מילים למקלדת, אפילו אם זה בפורום אהוב ואפילו אם יש הרבה מה להגיד. זה פשוט יותר מדי דומה לעבודה. ועבודה זה איכסה.
אז אני פה, מרחוק, קורא מדי פעם, לעיתים רחוקות מאוד מגיב. לפחות עד פרץ האבטלה הבא שלי.
עידו - כיף כאן מאוד, תמיד היה. כל הכבוד על עבודת הניהול ועל הפורום הבאמת מכובד שאתה עומד בראשו. קבל את עצמך במחיאות כפיים סוערות.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo למישהו נגמרו הרעיונות המעניינים... לפחות טוב לדעת שגם בפורום אפשר לעשות לקט. אם זה טוב מספיק לקיציס, אז למה לא לי?
בכל מקרה, למען יראו ויצחקו, חתכתי והעלית קטעונים מסדרת הקאלט "איש משפחה" לפורום במסמ"צ. ואז קיבלתי מייל מיאדו שאומר בעיקרון שהוא חושב שאי אלו קווקזים מאלבניה העלו לאתר הקזחי שלהם את אותו הקליפ שאני העלתי (הביצוע הקורע של כריס לקליפ של א-הא) ויאדו היה בטוח שהסלאבים ההם גנבו אותו ממני. הם למדו עברית, מצאו את המסמ"צ, ורק אז הבינו את המגניבות השולטת של הקליפ. למייל היה מצורף קישור להודעה כלשהי בנושא בפורום (בנענע), אז נכנסתי. ולא עזבתי. כלומר, כן עזבתי, אבל רק כדי לעבור לאג'נדה.
וד"א, חיפשתי וחיפשתי, לשווא, קישור לקליפ, והדבר הכי טוב שיכלתי למצוא זה איזה נעל שצילם את המסך של הטלוויזיה שלו, כאילו זה 1995.
|
|
|
|
בתגובה ל: האחד שבו הם נזכרים איך הם הגיעו לפורום מאת: איתמר והם גנבו! גנבו אני אומר!
למעשה, בניגוד לכמעט כל פורום אפשרי בעולם, לנו מעולם לא היה פתיל מהסוג הזה, ואני מגלה כאן דברים מעניינים מאוד, שלא לדבר על כך שאנשים מהעבר פתאום מבליחים.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo הנה, הגעתי גם לכאן. להתחיל מהסוף או לתת פלאשבק להתחלה? מותר לספר על הילדות הקשה? נדמה כי זלגתי לפורום טלוויזיה אחרי כתיבה בפורומים אחרים בנענע. באיזשהו שלב, עוד תחת פיקודו של קודמו של יאדו בתפקיד, נחתתי גם בפורום זה. קראתי קטעים מרגשים מיומניהם של הקולוגות לפורום אודות הטלוויזיה בארץ וחלקתי, אני עצמי, מרשמיי.
יום אחד, זה נגמר. ובכן, הנה, חזרתי. סיפור שהיה, כך היה (בקצרה) - לפני כשנתיים וחצי עזבתי את מדינת ישראל. לפני מספר שבועות שבתי ארצה למקורותיי. במהלך התקופה הזו לא היה בבעלותי מקלט טלוויזיה והייתי מוגבל בעיקר לסרטים אשר מצאו את דרכם למחשב שלי או לשידורי ספורט חשובים. פה ושם, קיבלתי עותק של העונה השלישית של אבודים, נניח. בכל אופן, לפני כחודשיים עברתי על אימיילים בתיבות דואר עתיקות שמזמן הפסקתי להשתמש בהן. אחד המיילים, מסתבר, היה מיאדו והכיל הזמנה לפורום זה. העפתי מבט כבר אז אבל רק עכשיו התחלתי באמת לעקוב אחרי ההודעות בפורום.
כאמור, אני קצת בפיגור אחרי כולם בפורום הזה. אני מנסה לערוך השלמות מסוימות (עונה רביעית של אבודים, למשל) אבל אני לא בטוח אם יהיה לי משהו לתרום לפורום זה בזמן הקרוב. למרות זאת, אני מבטיח לעקוב מרחוק אחר הפורום. על כן, שוב, עליי לשבח את מפעל החיים ששמו "המלצת היום". יאדו, יתברך שמך.
|
|
|
|
בתגובה ל: מפעל מבורך מאת: יושי כבר חשבתי שאבדת לנצח! כמה טוב לראות אותך שוב. אשמח אם תוכל לעדכן אותי בכתובת המייל העדכנית שלך.
|
|
|
|
בתגובה ל: מפעל מבורך מאת: יושי ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo מאז שכתבת את ההודעה שלך אני מנסה להיזכר איך הגעתי לפורום, ויוק, כלום, נאדה. אני ממש לא מצליחה להיזכר איך ולמה, אני אפילו לא זוכרת שהבאתי את ארז רונן כפי שהוא טוען. אולי אני סובלת מאמנזיה, וזה יעביר איזה 42 פרקים בקו עלילה שחוק רק כדי שהכל יחזור אליי בדקה התשעים באיזה רגע דרמטי (נגיד, ממש כשהכומר ישאל האם מישהו מתנגד לנישואי גיאחה ואביטל, כשהעולם יינצל לכאורה והשעון הדיגיטלי יראה 23:59 אבל פתאום להקת יונים תתנפל על חובצי, כשסופי תחזור בלבושי שחורים להחיות את רובוט-חתול בשדה תירס בחמש שניות לפני ביטול העונה השלישית של קרניבל או כשההורים של פנית יטעו לחשוב שהיא הפנימה את המסר ואפשר לחדש את החיבור לאינטרנט בבית שקרצי). אולי אני מדחיקה. בכל זאת, יאדו בוילון אמבטיה שקוף. בררר. או סתם סנילית.
נדמה לי שהצטרפתי מתיישהו אחרי שובי מאפריקה ב-2004. לא תצליחו ממילא להפעיל את אופציית החיפוש הכושלת בחורבות הפורום בנענע כדי להוכיח ההיפך. הסיבות? לוטות בערפל, ממש כמו הסיבות להגעתה של מיכל זוארץ אל מסכי הטלוויזיה. תפקידי בכוח? רשימות 10 במיל', צלמת פפראצי של טקסי המיקי, מכבי אש של נרות החנוכה, מאותגרת טכנולוגיה (בכלל זה כל דבר שהומצא אחרי הווקמן, כולל), עורכת העיתון הפופולרי "חתולי המאפיה גאזט", מומחית הבית לענייני פינגווינים ופורטיס ומתלוננת סדרתית.
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo יאי, הפורום בן 6 * מזל טוב  הצהרתי לא פעם, עם קריאת ה"זינוקים לאתמול" הראשונים, שהפורום הזה (ההוא) לא היה מה שהוא עד שקיבלת את השרביט. כתושבת קבע של פורומוזיקה בנענע מאז שנת 2000, קפצתי מדי פעם לביקור אצל השכנים בפורום 45 (אפילו שאלתי שאלה או שתיים), ועל אף היותי אוהבת טלוויזיה מושבעת השתעממתי ועזבתי כל פעם מחדש. בסוף יולי 03 נכנסתי שוב ונפלתי על אחד מ"יומני אליאס" הראשונים (אני אפילו זוכרת שזה היה הפרק עם ג'ון האנה). את e-do זכרתי מפורום מוזיקה, אז הרשיתי לעצמי להגיב. הפורום נראה כבר אז די מגובש וסוף סוף מדבר על טלוויזיה שאני אוהבת (כלומר רכש), אז נשארתי. מבחינתי הפורום הזה נולד ביום שיאדו החל בניהולו. בדיעבד הסתבר שהגעתי פחות מחודש אח"כ, אז אני נהנית לחשוב שהייתי כמעט מההתחלה. תפקידי בכוח: הלבשת הסימפסונים (חגים / טקסים / גמר הישרדות), ראש מחלקת באנרים ולא כותבת מספיק.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo את המסך המפוצל מצאתי באקראי. אני לא זוכרת איך. הגעתי אליו בחודש הראשון להקמתו, סגרתי עם שגיש שאני מתחילה לכתוב, אבל תקפו אותי פיק ברכיים וחוסר ביטחון. הרגשתי שאני לא כותבת מספיק טובה בשביל המסך. ואז היתה כתבה על המהפך, והכותב לא ידע על מה הוא מדבר, ואני כתבתי תגובה חריפה וארוכה, ואיזה גולש או שניים הגיבו שהם נהנו מהתגובה יותר מהכתבה, ואז התחלתי לכתוב שם.
במסך היה לינק "רוצים לשאול את ווילו שאלות? כנסו לכאן", וזה קישר לפורום נענע, שם היה שרשור של מיטול, המנהלת דאז והכותבת האהובה עלי בפנאי פלוס. שכן, שנים נהגתי לקרוא אותה בטור "שולטת בשלט", וכמעט כל טור שלה התעסק בדברים שאני אמרתי או ניסיתי להגיד לחברות שלי, ואותן זה לא עניין. אף אחד לא לקח טלוויזיה ברצינות תהומית כמוני קודם לכן, ובטח שאף אחד לא הבין מה יש לי עם הבאפי הזאת (*הטלת ראש הצידה, צמצום עיניים* "את קצת דומה לה, את יודעת?" ואז משיכת כתפיים והתרחקות לפינה אחרת של המסיבה). אז הייתי מוצאת נחמה בטור של מיטל, וכשקלטתי שהיא-היא מנהלת הפורום בנענע - התחלתי לכתוב.
בהתחלה שמתי לב רק למיטול ולשי. אני אפילו לא יודעת אם יש כאן עוד אנשים (חוץ מדרוסילה) שזוכרים את התקופה הזאת. היו חולה טלויזיה, והיו המון קבועים אחרים. זה מדהים איך העולם משתנה אבל מצליח להישאר אותו הדבר. הדימיון בין מיטול לביני הלך ונעשה כמעט מפחיד, עכשיו ששתינו כתבנו באותו הפורום. אני הייתי כותבת הודעה בפורום ויום יומיים אחר כך היה יוצא פנאי פלוס ובטור של מיטל היא כתבה את אותו הדבר בדיוק. מיותר לציין שהיא הגישה את החומר שלה לפני שאני כתבתי את ההודעה שלי, ולי לא היתה גישה לחומר לפני שפורסם. אפילו אותם הדברים היו מעלים בשתינו את אותן האסוציאציות, וככה קרה ששתינו כתבנו על ניקי קראסניקוב מ"הקרב על הרייטינג" את אותם הדברים, באותו השבוע. זאת למרת שמיטל כבר מזמן צפתה בסדרה אבל הזדמנה לשד"חים ביס, אותם ראיתי אני לראשונה. אותו הפרק העלה בשתינו את התגובה הסימולטנית "הו, ניקי!"
בהדרגה נעשיתי מעורה יותר במסמ"צ. ארזתי את פקלאותי ונסעתי לארה"ב. רבתי עם כולם בפורום עשרים פלוס השכן, אבל בפורום טלויזיה הייתי אחת הכותבות האהובות ביותר. במסמ"צ בכלל הייתי אחת מעמודי התווך של הקהילה. עוד זמן עבר. בעזרת מיס בוז'רסקי שהפכה רשמית להיות הדרייב שלי, התחלתי לעשות דברים. דברים כמו לפגוש ולראיין את אנדי האלט. עוד זמן עבר. אנדי מת. עוד לפני שהוא מת גססו וגוועו יחסי עם המסמ"צ, וגם לפורום בנענע מיעטתי להגיע. די מהר, התחילו לשכוח בפורום את ימי ההולדת שלי והפסקתי לקבל בלונים וירטואליים. בשנה הראשונה, חייבת להודות - נעלבתי מאוד.
פרד סיפר לי על משכנכם החדש, ומדי פעם כשיש לי משהו חשוב להגיד, אני נכנסת לבדוק. פעם חשבתי שאמשיך לכתוב בפורומי נענע (טלויזיה ועשרים פלוס) לנצח. גם כשאהיה בת חמישים. וראו זה פלא, הפסקתי הרבה לפני שהסתיימו להן שנות העשרים שלי. מה שכן, אני עדיין מבקרת, אחת לכמה זמן.
|
|
|
בתגובה ל: אני הגעתי בגלל מייטול מאת: מיקהוהיה לי חבל מאוד כשמיטל הפסיקה לכתוב אותו. אבל בימים שהיא כתבה, גם אני התלהבתי שכותבת הטור נמצאת בפורום. באמת נראה לי ששתינו + טריליאן הכי ותיקות פה. .gif) אני זוכרת את שי שניהל את הפורום לפני עידו, ואת חולה טלוויזיה. היו גם פינגו, אוזניון, אאוטר, גיקר, אהוד בן פורת..,
|
|
|
בתגובה ל: בהחלט זה היה הטור האהוב גם עליי בפנאי פלוס מאת: Drusillaהיא הגיעה הרבה יותר מאוחר, אחרי שאני נכנסתי לניהול. עלעול ב"זינוק לאתמול" מעלה שמיקה הגיעה באוגוסט 2001 (כמו גם סטיבי ויושי, אגב), את הגעת באוקטובר 2002. הוותיק ביותר הוא כמובן Number6, שעוד מסתובב כאן מדי פעם לדעתי - הוא היה מנהל הפורום הראשון ונמשח לתפקידו באוגוסט 1999. אני עצמי הגעתי בספטמבר 2000 בעקבות כתבה וראיון ברייטינג עם דייריו של פורום טלוויזיה פורה ומהולל. נכנסתי חזק לנענע בפורומי טלוויזיה, קולנוע ובעיקר מוזיקה - באותה עת הייתה בנענע קהילה קטנה ואיכותית שחלשה על המון פורומים במקביל, וגם הם לא היו רבים. רק באיחור גיליתי שהתבלבלתי והכתבה ברייטינג הייתה בכלל על פורום טלוויזיה ביואל, אבל אז כבר היה מאוחר מדי. מעט לפני שמיטל עזבה את הניהול באוגוסט 2002 לטובת *שי*, זלגתי גם אני החוצה והתמקדתי יותר בניהול השרת העיוור, בהתחלה עם המנהל הראשי ואחרי כן לבד. מעת לעת נכנסתי לפורום טלוויזיה, אבל את הדיונים הטלוויזיוניים עשיתי בשלב הזה כבר במסמ"צ. ביוני 2003 פורום טלוויזיה של נענע היה די ריק מדיונים ומורכב בעיקר מספאם ושאלות של ארחי פרחי. שי יצר איתי קשר וביקש לדבר איתי. שוחחנו והוא אמר שזמנו הקצר לא מאפשר לו יותר לנהל את הפורום, ואחרי התייעצות עם מנהלת הפורומים (אז עדיין מיכל יפה, למיטב זכרוני, אבל בהחלט ייתכן שאני טועה) הם סברו שאני מתאים לעניין. ביקשתי לחשוב על זה, בל נשכח שניהלתי את השרת באותו זמן, אבל אני חושב שתוך יום כבר עלו לי לראש כמה רעיונות נחמדים (המלצת היום בראשם) והחלטתי ללכת על זה. וזהו, עכשיו החלטתי לפרוש. סתם. מדהים אותי שהפורום הוא עדיין אחד הדברים הכי כיפיים בחיי. אני אוהב את הקהילה כאן ואני נהנה מהדיונים ואני שמח על כל גולש חדש שמגיע. המעבר לאג'נדה אף שדרג את התחושות האלה. מאז המעבר שלנו לכאן באוגוסט של השנה שעברה, כתבנו 15,651 הודעות בפורום (אפשר לראות את זה דרך הניווט לכל הקהילות, מתחת לכותרת למעלה), כלומר קרוב ל-1500 בחודש. כן ירבו.
|
|
|
|
בתגובה ל: טריליאן? מאת: yaddo גם אני קראתי את הכתבה ההיא, והיא שטמנה את הגרעין שהלך וחילחל וגרם לי לנסות למצוא חיים ברשת. כמו שאמרתי - אף אחד מהחברים שלי לא לקחת טלויזיה ברצינות כמוני. טוב, חוץ מהטרקים, אבל הם היו *פסיכים*.
ארפופו *שי*, הבחור, כמה שלא היה מוכשר, סבל מסוג של פרנויה. פעם, לפני הרבה הרבה שנים, ישבתי לי אצל ידיד שלי ניצן כששי התחיל לצ'וטט אתו באיציק או משהו כזה. ביקשתי לדבר עם שי, שאז די נעלם מהפורומים. כששי "הבין" שאני מכירה את ניצן, נפל לו האסימון. הוא ישב וניהל אתי שיחה שלמה בה הסביר לי איך הוא עכשיו מבין שאני דמות פיקטיבית שיצרה אחת מהדמויות הקבועות והדי דומיננטיות בפורומי נענע, שהיתה מאוהבת בו בעבר. היה משעשע ומטריד בו זמנית לשמוע מישהו אומר שתמיד היתה לו ההרגשה שאני פיקטיבית, אבל עכשיו הוא יודע גם מי יצר אותי. סוריאליסטי משהו.
אני לא יודעת מה חולל את השינוי אצלי, אגב, ואיך פורומים הפכו מ"כיף" למקום שאני פונה אליו רק כשאין לי מפלט אחר למחשבות על טלויזיה/סרטים.
|
|
|
|
בתגובה ל: טריליאן? מאת: yaddo ועוד זוכר את תקופת מיטל (למרות שיכול להיות שאז רק קראתי ולא כתבתי. מי יודע). מה שכן, לפי כמות ההודעות הזעומה שלי צריך לשלול ממני את כל ההטבות לאלתר.
|
|
|
|
בתגובה ל: אני גם די פז"מניק מאת: יוספוס אבל במקרה שלך אין לי הודעה שתגבה את זה כי היא לא נכנסה ל"זינוק לאתמול". היית צריך להתאמץ יותר.
|
|
|
בתגובה ל: טריליאן? מאת: yaddoבכל מקרה, הייתי בפורום עוד מ-2001, כי זכורה לי ההתרגשות כשקראתי שמיטל מהטור בפנאי פלוס לוקחת חלק בפורום. כיף לדעת שיחד איתי יש עוד ותיקים שנשארו בסביבה - עידו, מיקה, יוספוס, Number6 וכו'. .gif) באמת מאוד כיף כאן ולא סתם תמיד חזרתי לכאן גם אחרי הפסקות, שוב תודה עידו על הכל.
|
|
|
|
בתגובה ל: בהחלט זה היה הטור האהוב גם עליי בפנאי פלוס מאת: Drusilla נכון, אני מגיב באיחור של שנה, אבל זה קטע, כי רק עכשיו הגעתי להודעה
אני הגעתי לפורום אוכל של נענע דרך פילונית שניהלה אותו. עבדנו ביחד איזו תקופה והיא זו שהכירה לי את העולם הוירטואלי ואף נתנה לי את הכינוי אוזניון :-)
לפני זה לא ידעתי בכלל מה זה פורום. אחרי זה מצאתי את עצמי נדבק למחשב, לומד אינטרנט ונתקבל לעבוד בנטויז'ן - קודם כתומך, אחרי זה כבכיר ובסוף, לפני האקזיט לעולם הקולנוע כמדריך תומכים שמעביר קורסים. התומכים בנטויז'ן היום הם הנינים של הנינים שלי :-))
בכל אופן, הגעתי בגלל האוכל נשארתי בגלל מייטול. גם אני אהבתי מאוד את הטור שלה ושמחתי לגלות שהיא מנהלת את הפורום. אני זוכר גם את מיקה, שהבטיחה לספק לי את עונה 2 של מכושפות כי לא היה לי יס.
היה גם דיבור על מפגש אנשי פורום ואני לא זוכר למה לא יצא בסוף. זהו. לא מזמן הפתעתי בהופעת אורח. אני מקווה להפוך לריאקורינג סאטר.
שלכם האוזניון :-)
---------------------------------------------- "I never make threats. Surprises are much more exciting..." "Well now... you look as if you're armed for battle..." "If you want a rematch just whistle. If you can..." "The Power of Three Will Set Us Free"
|
|
|
|
בתגובה ל: על פילונית שמעתם? מאת: ozniyon
היום בדיוק לפני שנתיים השלמנו את המהפכה ועברנו לאג'נדה.
ocean
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
|
|
|
|
בתגובה ל: העיתוי שלך דווקא נאה מאת: ocean ללא תוכן
---------------------------------------------- "I never make threats. Surprises are much more exciting..." "Well now... you look as if you're armed for battle..." "If you want a rematch just whistle. If you can..." "The Power of Three Will Set Us Free"
|
|
|
|
בתגובה ל: העיתוי שלך דווקא נאה מאת: ocean קלישאת "הזמן טס כשנהנים" היא באמת נכונה.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
|
|
בתגובה ל: על פילונית שמעתם? מאת: ozniyon הסוף זה מעולם לא הסתדר שתבוא ותאסוף את הקלטות, אה?
אח, החדר הוורוד ברחוב פרוג בתל אביב. נוסטלגיה!
|
|
|
|
בתגובה ל: אני הגעתי בגלל מייטול מאת: מיקה קבלי חיבוק {{}} אני מאד אשמח אם תכתבי פה יותר.
זה מצחיק, אפשר להגיד שגם אני פה בגלל מיטל. בזמנו, כשעוד הייתי טכנופובית, היא עודדה בטור שלה לרכוש קלטות מקוריות של באפי באמזון ואני החלטתי ללכת על זה. זה הוביל אותי לגלישה באינטרנט לראשונה בחיי במהלך תקופת ההתמחות המשמימה, על מנת לקרוא ניתוחי פרקים ולהתחמק מהעבודה השנואה. בסופו של דבר הגעתי לפורום באפי בביפ, בו שהיתי בדיוק שבועיים, במהלכם מצאתי חברה, שהפנתה אותי למסמ"צ והכירה לי את פואמי ומשם כבר פירטתי לעיל.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo אבל שום דבר לא עולה לי בראש. אני יודעת שקראתי עוד בנענע ואז עברתי לכאן, אבל אין לי מושג איך הגעתי לשם במקור. אולי דרך המסמ"צ.
אני בעיקר קוראת ולא מגיבה, אלא אם כן יש לי דברים ממש חשובים להגיד.
והכי אני אוהבת את ההמלצות היומיות שעוזרות לי למצוא דברים חדשים להוריד, עכשיו כשיחסי עם יס הגיעו לסופם הטרגי.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo אז קודם כל שלום. אני נמנית עם קוראי הפורום, וזו פעם שניה סך הכל שאני כותבת כאן.
איך הגעתי לקרוא פה? לפני כמה שנים (ארבע?) התפרסמה במדור גלריה של הארץ כתבה על פורום הג'אז שפועל בנענע. החלטתי לבדוק את העניין, אך מה חבל שגם נענע וגם תפוז הם ממשפחת הצמחים, והגעתי אל פורום הג'אז הלא נכון.
עמדתי על טעותי די מהר, והלכתי לבדוק את עניין פורום הג'אז. אני כבר לא זוכרת מה היתה ההתרשמות שלי ממנו, או במה בכלל עסקו הדיונים שם (אני אכן מחבבת ג'אז, אבל כנראה שלא מספיק). איכשהו, מפה לשם נכנסתי גם לפורומים אחרים בנענע. אחד מהם היה פורום טלויזיה ומאז אני קוראת כאן באופן קבוע.
הקטע הכי אירוני הוא שאין לי טלויזיה, ואני רואה רק מה שמשודר בסטרימינג (המחשב שלי ישבוק חיים אם אנסה להוריד סדרה).
אין כאן רגע דל, ואני תמיד יכולה לסמוך על הפורום שיהיה בו משהו מעניין, שנון וכו'.
|
|
|
|
בתגובה ל: גם אני רוצה! מאת: misty רבים בפורום גולשים בו גם בלי שיש להם טלוויזיה, חיבור לספק כלשהו או סתם לא צופים הרבה. סוג של קטע.
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddoשמעתי על הפורום דרך המסמ"צ, אבל לא זכורה לי הודעה מסוימת. נראה לי שזה היה בסוף 2004 או תחילת 2005. הקריקטורה הראשונה עלתה ביוני 2005, אחרי שקלטתי שלכולם יש איזושהי פינה קבועה בפורום חוץ ממני. ואחרי נבירות בפורום נענע הישן, מצאתי את ההודעה הזו שמזכירה לי נשכחות.
|
|
|
בתגובה ל: אני לא ממש זוכר מאת: איילון צפוןמי יתן ותגיע לאלף  . ocean
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo בהתחלה הגעתי לפורום הנענעי כי הפכתי ג'ובניק וחיפשתי משמעות לחיי המפנקים בצבא. חיפשתי פורום מעניין ומצאתי. הייתי מרבה להשתתף אבל עברו הרבה ימים מאז וכבר לפני הרבה זמן הפכתי קורא מהצד. עניין של זמן וסדר העדפות. מעדיף להיות מעודכן בחדשות האחרונות ובעניינים הקהילתיים האקטואליים. נהנה בטירוף.
:)
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo אני הגעתי לפני שנה ומשהו. קראתי המון זמן במסמ"צ, אבל הייתי מאוד פסיבית ובקושי קראתי תגובות. ואז התחיל השרדות, התחלתי לכתוב על השרדות, אנשים הגיבו עם מחמאות שמיד עלו לי לראש, והתחלתי לחפש מקומות אחרים בהם יאהבו אותי. מאיזו תגובה של יאדו הגעתי לפה, אבל נשארתי בכל מקרה :P
ומחיפוש בפורום נענע (אח, פעם הייתי צעירה ורעננה) מסתבר שגם אז כתבתי בעיקר על ריאלטי. כנראה שאני רדודה.
אבל זה סיפור אחר ויסופר בהזדמנות אחרת
|
|
|
|
בתגובה ל: קולולו מאת: איימס אני מהקוראים הפסיביים אבל פעם בכמה זמן אני מצליחה להתגבר על הביישנות ולכתוב משהו (שתי הודעות היום! שיא אישי!). מפישפוש שעשיתי בארכיון הפורום בנענע הזדעזעתי למצוא את עצמי שם כבר מ- 2001. חזרתי אז מהטיול-של-אחרי-צבא, הייתי מובטלת וגיליתי את נפלאות האינטרנט בכלל ושל הפורומים בפרט. לא ממש זוכרת איך הגעתי לנענע אבל מהר מאוד הפכתי אותו לאתר הבית שלי. גלשתי שם בכל מיני פורומים אבל הייתי מכורה לפורום מוזיקה בהנהלת זולי. משם כנראה הגעתי לפורום טלויזיה ומאז לא עזבתי.
היו תקופות (של אבטלה בעיקר, בוא נודה בזה) שפורום טלויזיה היה הדבר הראשון שהייתי יושבת לקרוא בבוקר, עוד לפני ששתיתי קפה. בודקת אם מישהו כתב משהו מעניין אתמול בלילה (על באפי בעיקר). כתבתי אז תחת הניק darla ורוב ההודעות שלי שמצאתי עכשיו די הביכו אותי. ברור לי עכשיו למה אני לא כותבת יותר.
אני מספיק קשישה כדי לזכור כותבים כמו שי ואוזניון, עי-דו החולה וגיקר. אני זוכרת את תחרות התמונה הסקסית של ניקיטה ורשימות עשר ואינספור שיחות על באפי. וברור שאני זוכרת את מיטול. איך אני אשכח את מי ששלחה לי מרצונה הטוב מעטפה עם גלויות של באפי שהיא קיבלה כבונוס עם המארז שהיא הזמינה מאמאזון? בשנה האחרונה הייתי (שוב) מובטלת לתקופה ארוכה כך שביליתי כאן די הרבה. כיום אני משתדלת להיכנס פעם ביום ואם אני לא מספיקה לקרוא את כל הודעות החדשות, על המלצת היום אני אף פעם לא מוותרת. מדהים שזה הפך להיות חלק כל כך קבוע בשגרת היום שלי במשך כל כך הרבה שנים... תודה רבה יאדו! הפורום הזה פשוט נהדר. בזכותך ובזכות כל הכותבים המוכשרים.
|
|
|
|
בתגובה ל: וואו, אני ממש מרגישה זקנה עכשיו מאת: nezek אני נאלץ להודות שלא זוכר את הניק דרלה מהפורום הישן, אבל לאור הודעותייך בניק nezek אני חושב בהחלט שעלייך לכתוב יותר.
|
|
|
בתגובה ל: עי-דו החולה? מי זה? מאת: yaddoללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: עי-דו החולה? מי זה? מאת: yaddoדווקא איך שהיא כתבה דרלה אז נזכרתי באמת שהיתה איזו דרלה. יו, רשימות עשר והתמונות הסקסיות של ניקיטה. אני זוכרת את זה במעורפל משהו.
|
|
|
בתגובה ל: החולה - חולה טלויזיה אאל"ט מאת: מיקהafter all, we share history together...  סתם... באמת הכינוי זכור לי.
|
|
|
|
בתגובה ל: החולה - חולה טלויזיה אאל"ט מאת: מיקה זה סתם נראה משעשע.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo bmx
|
|
|
|
בתגובה ל: אאוטינג מאת: maybe baby אבל למה זה סוד עד עכשיו? את בתוכנית להגנת עדים?
אושר גדול.
|
|
|
בתגובה ל: את אופניים? באמת? מאת: yaddoסתם התנתקות יזומה. אין, אין עליך. זוכר את הפטפוטים שלנו מ"ללא תוכן"? [נסיון כן להוכחת בדיקת רקמות].
|
|
|
|
בתגובה ל: לא סוד מאת: maybe baby ללא תוכן
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
|
|
|
|
בתגובה ל: פורום נוסטלגיה? מאת: ocean ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: לא סוד מאת: maybe baby ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo אחי כתב כאן פה ושם, וכשהסאטירה שלו על קחי אותי שרון התפרסמה בעמוד הראשון של נענע, הוא היה מאוד גאה בזה, והראה לי גם את הפורומים של נענע. זה היה בסוף 2003 או בתחילת 2004 ואני, משוחרר טרי מצה"ל, התלהבתי, למרבה הבושה, בעיקר מפורום מתגייסים ופורום צבא-וביטחון. בשלב מסויים נכנסתי חזק לפורום לכל שאלה תשובה [ואני עדיין תוהה על זהותו של בלדד השוחי המופלא]. בפורום הזה, כלומר בגילגול הקודם של הפורום הזה, התאהבתי בגלל הקהילתיות שלו והשנינות של חבריו, ועד מהרה הוא הפך לפורום המרכזי שלי, ולקהילה שלי ברשת.
תפקידים: דראמה-קווין; יוצר ומפיק חתולי המאפיה; אחראי בעקיפין למסורת הדלקת נרות החנוכה הפורומית; מתלונן סידרתי שאני לא רואה אף אחת מהסדרות שמדברים כאן עליהן; הילד שצועק שהמלך [משפחה בהפרעה] הוא עירום; נציג הערוץ הראשון בפורום - תפקיד שנכפה עלי באכזריות, יש לציין; חושף הרבה-יותר-מדי התקפי זעם, ייאוש, חרדה, כישלונות רומנטיים ומקצועיים והרגלי שתייה רעועים; נציג-לשעבר של הפורום במזרח אירופה ודרום אמריקה, ונציג-לעתיד של הפורום במזרח הרחוק; שונא את חם; ג'ינג'י בלי נמשים; צמחוני.
|
|
|
|
בתגובה ל: הגעתי לכאן בדרכים עקלקלות. מאת: חתול-רובוט אפשר לשאול להיכן במזרח הרחוק אתה מתעד לנסוע?
|
|
|
|
בתגובה ל: יפה לך מאת: יעל וזהו אבל אעדכן ברגע שאקבל תשובה סופית.
|
|
|
|
בתגובה ל: גם אני עדיין לא יודע לבטח מאת: חתול-רובוט ואני צופה כי תיסע לסין.
|
|
|
|
בתגובה ל: יש לי מכונת זמן מאת: mortana נורא רטוב שם עכשיו!
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo נתקלתי באיזשהו קישור להדלקת הנרות של חנוכה 2007 (יכול להיות שזה בכלל היה דרך אתר נענע עצמו כשעוד טרחתי לעקוב אחריו). התחלתי לעקוב אחרי ההתרחשויות בפורום עד שיום אחד פשוט הייתה לי סיבה לכתוב הודעה. זה היה חודשים מעטים לפני השינויים המחרידים וכשהוכרז שהפורום עובר למשכן חדש, הצטרפתי מיד לאג'נדה.
אני מתחרט שאני לא כותב פה מספיק, אבל אני עדיין משתדל לקרוא את ההודעות בפורום פעם ביום-יומיים.
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo למרות שבשנה הראשונה לקיומו של הפורום נמנעתי לכתוב בו מטעמי סנוביות נאלחה. אבל לאחר שנוגה "סטוקס" יקירתי קיבלה את שרביט הניהול הפכתי לכותב קבוע פחות או יותר. הבעיה היתה שהפורום פשוט לא הצליח להתרומם. כותבים איכותיים ומנהלים מוכשרים היו גם היו, אבל לאיש מהם לא היו שאר הרוח ותעצומות הנפש לבנות קהילה נושמת ומחוייבת, כמו שהכרתי מפורומים אחרים בנענע. ואז הגיע יאדו. את יאדו גיליתי כשהוא התחיל לכתוב בפורום מוזיקה שאותו ניהלתי אז והוא ישר צד את עיני. כשהוא קיבל סופסוף פורום לניהול היה לי ברור שמקומי שם. אפילו אם אני אצטרך (פה ושם) לצפות בטלוויזיה לצורך העניין.
|
|
|
|
בתגובה ל: נראה לי שאני הכי וותיק כאן מאת: zooly יש לציין שהרבה ממה שידעתי היה בזכותך ובזכות התקופה בפורום מוזיקה.
|
|
|
|
בתגובה ל: נראה לי שאני הכי וותיק כאן מאת: zooly איזה מחמאת ענקים חלקת לעידו! האמת? מגיע גם מגיע.
אם כי באופן איש - עידו לא צד את עיני בפורומי נענע ולמעשה הייתי די בקטע של "מי מנהל את הפורום עכשיו?" אבל אז הוא התחיל לנהל והיה נהדר, והביא גם את גיאחה - ומאז אני שייכת לעדר מעריציו :-)
|
|
|
|
בתגובה ל: וואו, זולי מאת: מיקה ניהול פורום זה כיף גדול, אבל גם משימה מאוד שוחקת. אני אומרת את זה כמנהלת של שני פורומים שמאוד אהבתי. קשה להחזיק בניהול אותו פורום במשך פרק זמן כה ארוך כמו שש שנים בלי נפילות מתח, בלי תקופות שבהן אתה הולך הצדה, מפסיק לכתוב ומתבונן מהצד בגלל עייפות החומר. ואצל יאדו מעולם לא הרגשת את זה, לא עייפות, לא שחיקה, לא בטיח. אני בשוק שאתה מנהל את הפורום כבר שש שנים, מתמיד בהמלצת השבוע (המועילה להפליא, אני בודקת כל יום) שוב ושוב מדי יום ביומו, תמיד ממהר להעלות נושאים חדשים ולפתח פרויקטים מעניינים (ולהיראות כה חתיך בוילון אמבטיה) כאילו רק התחלת את הקדנציה. לא פלא שזה הפורום האהוב עליי ברשת בשנים האחרונות.
|
|
|
|
בתגובה ל: ובצדק חלק מאת: יעל וזהו ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: ובצדק חלק מאת: יעל וזהו ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: ובצדק חלק מאת: יעל וזהו ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: ובצדק חלק מאת: יעל וזהו ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo ואני באתי בגלל שאביטל נידנדה לי. זה היה כמה ימים אחרי המעבר המדובר מנענע. בהתחלה התנגדתי, אחרי זה צפיתי מהצד לכמה ימים, מתישהו כתבתי הודעה על המגן שנתקלה בתגובה מגעילה וגרמה לי לרצות לשבור את הכלים (ואת הפרצוף של מישהו) ולחזור לאלמוניות שלי, אבל אחרי זה התמכרתי. והנה, כמעט שנה אחרי, אני עדיין פה. לפחות יותר מ-2000 הודעות, 6 פורומים שונים, 2 תמונות פרופיל, ואחד יאדו.
ופרד, כפרה עליך, משוש חיי, עיניים שלי - אני לא אעשה מרד נגדך בחיים.
|
|
|
|
בתגובה ל: המממם.. מאת: חובצי נו, איך היה?
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
|
|
|
|
בתגובה ל: אני מוקסם ונגעל בו זמנית מאת: fred איש קריות ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddoקצת מהמסמ"צ, קצת מנענע, שנהגתי להסתובב שם, בתגובה שלפני העידן האפור. נראה לי שההודעה הראשונה שכתבתי הייתה בתגובה להודעה של יאדו על הפיילוט של וונדרפוס, משהו באמת של מילה אחת, ואז שמחתי שהמנהל הסכים איתי. (ואיזו סדרה טובה זו וונדרפולס  ) אז הייתי בן 11, וכתבתי תחת כינוי מבין שאין להזכיר אותו מלא הודעות מביכות, ואני עדיין פה איכשהו. ועברו בערך 5 שנים, וואו. מה שכן, גם אז היה לי טעם טוב בתוכניות טלוויזיה, לפי מה שאני זוכר. ואני עדיין פה, למרות שאני כבר פחות מרגיש שייך מפעם וכותב לעיתים די רחוקות. נראה לי שהעדפתי את הפורום כשהוא היה פורום "אליטיסטי" שדיבר רק על סדרות רכש והכחיש כל חיקוי ישראלי גרוע של ריאליטי אמריקאי. ותמיד רציתי שיציינו את היום הולדת שלי בפורום וישלחו לי בלונים ווירטואליים , אז יש סיכוי שזה יקרה מתישהו? (רמז: 7 במרץ)
|
|
|
בתגובה ל: לא לגמרי זוכר איך הגעתי מאת: גיאותודה לכל המחמיאים למעלה, אתם עושים לי נעים בגב.
|
|
|
בתגובה ל: קיבלת מאת: yaddoללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddoבאתי בהתחלה כי כתבת לי אבל היה לי קשה לשלב את הפורום עם הפעילות במסמ"צ. כשהתחלתי לכתוב בפורום טלנובלות, התחלתי לבקר הרבה יותר ובלי לשים לב הפכתי לקבועה. במקביל נטשתי את המסמ"צ ויש לי עדיין רגשות אשם  וכל הכבוד לך יאדו על פורום הטלויזיה הכי איכותי ברשת ועל ההמלצות היומיות שבלעדיהם אנה הייתי באה?
|
|
|
|
בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo אפשר להזמין גם את מי שטרם כתב לספר איך הגיע אל פורומנו הקט.
|
|
|
|
בתגובה ל: אם כבר קפצנו מאת: yaddo ראיתי את השרשור, קראתי בעונג איך כל אחד הגיע לכאן והתכוונתי להוסיף הודעה משלי, ואז קלטתי את השם שלי בסוף. כבר הגבתי??? מה קורה כאן? ואז קלטתי שאין לי עדיין פיצול אישיות, זה שרשור מלפני שנה...
|
|
|
|
בתגובה ל: אני סקלרוטית אני מאת: asole ללא תוכן
|
|
|
|
בתגובה ל: כיף להיות סניליים מאת: yaddo סקלרוטית נשמע לי כמו מהמילה "סקרוזה", כלומר, "צלקת" או "טרשת", ומניסיון - לא הכי כיף בכלל. ובלי שום קשר, קרה לי בדיוק מה שקרה לאסול, ועוד תהיתי באמצע איך זה שיאדו טוען שמעולם לא היה שרשור כזה בעבר, כי זכרתי שכן היה משהו דומה. ואז הבנתי שזה המשהו הדומה שהיה בעבר - זה פשוט הוקפץ.
|
|
|
|
 |
|