לאנשי יס אין בעיה עם ביקורות רעות

לאנשי יס אין בעיה עם ביקורות רעות
פורסם לפני 429 ימים מאת assafTV אין תגובות

אבל יש אנשים ביס שנמאס להם מנקבות ממורמרות ופאתטיות ואין להם יותר כח להתעסק איתם.

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo
תמיד רציתי לספר לכם איך הגעתי לפורום, אבל לא כל כך יצא לי עד עכשיו. טוב, זו לא האמת. אם כבר כנות, אז עד הסוף, לא? זה לא בדיוק שלא יצא כמו שהסכם החשאיות שחתמתי עליו אסר עליי.

~ פלאשבק צבעוני לעבר~

השנה היתה 2005, והחורף בדיוק עמד להסתיים. הייתי סטודנטית ירושלמית משועממת, כשיום אחד אדם שהתחזה לסוכן ה-CIA יצר איתי קשר בקפיטריה של מדעי החברה, והציע לי לעבוד בסוכנות. באותה תקופה עבדתי באחת העבודות הגרועות ביותר הידועות למין האנושי ולכן לא בדיוק טרחתי לחשוב פעמיים. חתמתי על חוזה ומיד הוטסתי למילאנו, שם הייתי אחראית משמרת ב"ברית ה- 12" הסודית, תחת פיקודו של אבי, סוכן כפול ואיש אמיץ להפליא. החיסיון על הפעילות שלנו יפוג רק בעוד 23 שנים, ולכן אני עדיין לא יכולה לספר לכם מה בדיוק עשינו שם באיטליה ומה היתה סיבת גיוסי לפורום תחת השם הבדוי r-4-s. עד היום יש אנשים שחושבים שהשם המוזר ההוא מסמל את הנשק הבלתי קונבנציונאלי המועדף עליי. הוא לא. למעשה, רק דבר אחד החיסיון מתיר לי להגיד: עשיתם עבודה מצוינת. המולדת שלכם גאה בכם (מכתבי התודה כבר מוכנים בת.ת של 2032).
.
.
.
אני מנסה להיזכר איך הגעתי לפורום, אבל אני מניחה שהגעתי אליו במקרה דרך הודעה ראשית שפורסמה בנענע. חבל שאני לא זוכרת איזו, היה נחמד אם הייתי יודעת למי להודות, מלבד ליאדו שמנהל את הפורום הכי מגניב שיכול להיות. לקח לי זמן לכתוב את ההודעה הראשונה שלי, אבל לפני 4 שנים בערך אזרתי אומץ ומאז, כמו שבוודאי כולכם יודעים, מאוד קשה להשתיק אותי.

ומה התפקיד שלי בכוח? לא יודעת. אולי להיות המריירת הראשית לשעבר על האוס, ולנתח כל דבר עד מוות. זה נשמע נכון.

בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo
הנה, הגעתי גם לכאן. להתחיל מהסוף או לתת פלאשבק להתחלה? מותר לספר על הילדות הקשה? נדמה כי זלגתי לפורום טלוויזיה אחרי כתיבה בפורומים אחרים בנענע. באיזשהו שלב, עוד תחת פיקודו של קודמו של יאדו בתפקיד, נחתתי גם בפורום זה. קראתי קטעים מרגשים מיומניהם של הקולוגות לפורום אודות הטלוויזיה בארץ וחלקתי, אני עצמי, מרשמיי.

יום אחד, זה נגמר. ובכן, הנה, חזרתי. סיפור שהיה, כך היה (בקצרה) - לפני כשנתיים וחצי עזבתי את מדינת ישראל. לפני מספר שבועות שבתי ארצה למקורותיי. במהלך התקופה הזו לא היה בבעלותי מקלט טלוויזיה והייתי מוגבל בעיקר לסרטים אשר מצאו את דרכם למחשב שלי או לשידורי ספורט חשובים. פה ושם, קיבלתי עותק של העונה השלישית של אבודים, נניח. בכל אופן, לפני כחודשיים עברתי על אימיילים בתיבות דואר עתיקות שמזמן הפסקתי להשתמש בהן. אחד המיילים, מסתבר, היה מיאדו והכיל הזמנה לפורום זה. העפתי מבט כבר אז אבל רק עכשיו התחלתי באמת לעקוב אחרי ההודעות בפורום.

כאמור, אני קצת בפיגור אחרי כולם בפורום הזה. אני מנסה לערוך השלמות מסוימות (עונה רביעית של אבודים, למשל) אבל אני לא בטוח אם יהיה לי משהו לתרום לפורום זה בזמן הקרוב. למרות זאת, אני מבטיח לעקוב מרחוק אחר הפורום. על כן, שוב, עליי לשבח את מפעל החיים ששמו "המלצת היום". יאדו, יתברך שמך.

בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo
מאז שכתבת את ההודעה שלך אני מנסה להיזכר איך הגעתי לפורום, ויוק, כלום, נאדה. אני ממש לא מצליחה להיזכר איך ולמה, אני אפילו לא זוכרת שהבאתי את ארז רונן כפי שהוא טוען. אולי אני סובלת מאמנזיה, וזה יעביר איזה 42 פרקים בקו עלילה שחוק רק כדי שהכל יחזור אליי בדקה התשעים באיזה רגע דרמטי (נגיד, ממש כשהכומר ישאל האם מישהו מתנגד לנישואי גיאחה ואביטל, כשהעולם יינצל לכאורה והשעון הדיגיטלי יראה 23:59 אבל פתאום להקת יונים תתנפל על חובצי, כשסופי תחזור בלבושי שחורים להחיות את רובוט-חתול בשדה תירס בחמש שניות לפני ביטול העונה השלישית של קרניבל או כשההורים של פנית יטעו לחשוב שהיא הפנימה את המסר ואפשר לחדש את החיבור לאינטרנט בבית שקרצי). אולי אני מדחיקה. בכל זאת, יאדו בוילון אמבטיה שקוף. בררר. או סתם סנילית.

נדמה לי שהצטרפתי מתיישהו אחרי שובי מאפריקה ב-2004. לא תצליחו ממילא להפעיל את אופציית החיפוש הכושלת בחורבות הפורום בנענע כדי להוכיח ההיפך. הסיבות? לוטות בערפל, ממש כמו הסיבות להגעתה של מיכל זוארץ אל מסכי הטלוויזיה.
תפקידי בכוח? רשימות 10 במיל', צלמת פפראצי של טקסי המיקי, מכבי אש של נרות החנוכה, מאותגרת טכנולוגיה (בכלל זה כל דבר שהומצא אחרי הווקמן, כולל), עורכת העיתון הפופולרי "חתולי המאפיה גאזט", מומחית הבית לענייני פינגווינים ופורטיס ומתלוננת סדרתית.

אפילו עז. http://yael.haoneg.com

בתגובה ל: רטרוספקטיבה מאת: yaddo
את המסך המפוצל מצאתי באקראי. אני לא זוכרת איך. הגעתי אליו בחודש הראשון להקמתו, סגרתי עם שגיש שאני מתחילה לכתוב, אבל תקפו אותי פיק ברכיים וחוסר ביטחון. הרגשתי שאני לא כותבת מספיק טובה בשביל המסך. ואז היתה כתבה על המהפך, והכותב לא ידע על מה הוא מדבר, ואני כתבתי תגובה חריפה וארוכה, ואיזה גולש או שניים הגיבו שהם נהנו מהתגובה יותר מהכתבה, ואז התחלתי לכתוב שם.

במסך היה לינק "רוצים לשאול את ווילו שאלות? כנסו לכאן", וזה קישר לפורום נענע, שם היה שרשור של מיטול, המנהלת דאז והכותבת האהובה עלי בפנאי פלוס. שכן, שנים נהגתי לקרוא אותה בטור "שולטת בשלט", וכמעט כל טור שלה התעסק בדברים שאני אמרתי או ניסיתי להגיד לחברות שלי, ואותן זה לא עניין. אף אחד לא לקח טלוויזיה ברצינות תהומית כמוני קודם לכן, ובטח שאף אחד לא הבין מה יש לי עם הבאפי הזאת (*הטלת ראש הצידה, צמצום עיניים* "את קצת דומה לה, את יודעת?" ואז משיכת כתפיים והתרחקות לפינה אחרת של המסיבה).
אז הייתי מוצאת נחמה בטור של מיטל, וכשקלטתי שהיא-היא מנהלת הפורום בנענע - התחלתי לכתוב.

בהתחלה שמתי לב רק למיטול ולשי. אני אפילו לא יודעת אם יש כאן עוד אנשים (חוץ מדרוסילה) שזוכרים את התקופה הזאת. היו חולה טלויזיה, והיו המון קבועים אחרים. זה מדהים איך העולם משתנה אבל מצליח להישאר אותו הדבר.
הדימיון בין מיטול לביני הלך ונעשה כמעט מפחיד, עכשיו ששתינו כתבנו באותו הפורום. אני הייתי כותבת הודעה בפורום ויום יומיים אחר כך היה יוצא פנאי פלוס ובטור של מיטל היא כתבה את אותו הדבר בדיוק. מיותר לציין שהיא הגישה את החומר שלה לפני שאני כתבתי את ההודעה שלי, ולי לא היתה גישה לחומר לפני שפורסם. אפילו אותם הדברים היו מעלים בשתינו את אותן האסוציאציות, וככה קרה ששתינו כתבנו על ניקי קראסניקוב מ"הקרב על הרייטינג" את אותם הדברים, באותו השבוע. זאת למרת שמיטל כבר מזמן צפתה בסדרה אבל הזדמנה לשד"חים ביס, אותם ראיתי אני לראשונה.
אותו הפרק העלה בשתינו את התגובה הסימולטנית "הו, ניקי!"

בהדרגה נעשיתי מעורה יותר במסמ"צ. ארזתי את פקלאותי ונסעתי לארה"ב. רבתי עם כולם בפורום עשרים פלוס השכן, אבל בפורום טלויזיה הייתי אחת הכותבות האהובות ביותר. במסמ"צ בכלל הייתי אחת מעמודי התווך של הקהילה.
עוד זמן עבר.
בעזרת מיס בוז'רסקי שהפכה רשמית להיות הדרייב שלי, התחלתי לעשות דברים. דברים כמו לפגוש ולראיין את אנדי האלט.
עוד זמן עבר.
אנדי מת.
עוד לפני שהוא מת גססו וגוועו יחסי עם המסמ"צ, וגם לפורום בנענע מיעטתי להגיע.
די מהר, התחילו לשכוח בפורום את ימי ההולדת שלי והפסקתי לקבל בלונים וירטואליים. בשנה הראשונה, חייבת להודות - נעלבתי מאוד.

פרד סיפר לי על משכנכם החדש, ומדי פעם כשיש לי משהו חשוב להגיד, אני נכנסת לבדוק.
פעם חשבתי שאמשיך לכתוב בפורומי נענע (טלויזיה ועשרים פלוס) לנצח. גם כשאהיה בת חמישים. וראו זה פלא, הפסקתי הרבה לפני שהסתיימו להן שנות העשרים שלי. מה שכן, אני עדיין מבקרת, אחת לכמה זמן.

בתגובה ל: בהחלט זה היה הטור האהוב גם עליי בפנאי פלוס מאת: Drusilla
היא הגיעה הרבה יותר מאוחר, אחרי שאני נכנסתי לניהול. עלעול ב"זינוק לאתמול" מעלה שמיקה הגיעה באוגוסט 2001 (כמו גם סטיבי ויושי, אגב), את הגעת באוקטובר 2002. הוותיק ביותר הוא כמובן Number6, שעוד מסתובב כאן מדי פעם לדעתי - הוא היה מנהל הפורום הראשון ונמשח לתפקידו באוגוסט 1999.

אני עצמי הגעתי בספטמבר 2000 בעקבות כתבה וראיון ברייטינג עם דייריו של פורום טלוויזיה פורה ומהולל. נכנסתי חזק לנענע בפורומי טלוויזיה, קולנוע ובעיקר מוזיקה - באותה עת הייתה בנענע קהילה קטנה ואיכותית שחלשה על המון פורומים במקביל, וגם הם לא היו רבים. רק באיחור גיליתי שהתבלבלתי והכתבה ברייטינג הייתה בכלל על פורום טלוויזיה ביואל, אבל אז כבר היה מאוחר מדי. מעט לפני שמיטל עזבה את הניהול באוגוסט 2002 לטובת *שי*, זלגתי גם אני החוצה והתמקדתי יותר בניהול השרת העיוור, בהתחלה עם המנהל הראשי ואחרי כן לבד. מעת לעת נכנסתי לפורום טלוויזיה, אבל את הדיונים הטלוויזיוניים עשיתי בשלב הזה כבר במסמ"צ.

ביוני 2003 פורום טלוויזיה של נענע היה די ריק מדיונים ומורכב בעיקר מספאם ושאלות של ארחי פרחי. שי יצר איתי קשר וביקש לדבר איתי. שוחחנו והוא אמר שזמנו הקצר לא מאפשר לו יותר לנהל את הפורום, ואחרי התייעצות עם מנהלת הפורומים (אז עדיין מיכל יפה, למיטב זכרוני, אבל בהחלט ייתכן שאני טועה) הם סברו שאני מתאים לעניין. ביקשתי לחשוב על זה, בל נשכח שניהלתי את השרת באותו זמן, אבל אני חושב שתוך יום כבר עלו לי לראש כמה רעיונות נחמדים (המלצת היום בראשם) והחלטתי ללכת על זה.

וזהו, עכשיו החלטתי לפרוש.

סתם.

מדהים אותי שהפורום הוא עדיין אחד הדברים הכי כיפיים בחיי. אני אוהב את הקהילה כאן ואני נהנה מהדיונים ואני שמח על כל גולש חדש שמגיע. המעבר לאג'נדה אף שדרג את התחושות האלה. מאז המעבר שלנו לכאן באוגוסט של השנה שעברה, כתבנו 15,651 הודעות בפורום (אפשר לראות את זה דרך הניווט לכל הקהילות, מתחת לכותרת למעלה), כלומר קרוב ל-1500 בחודש. כן ירבו.

פורום טלוויזיה (עם קפה) אג'נדה
http://tv.agenda.co.il/
http://www.agenda.co.il/149/forum/

בתגובה ל: קולולו מאת: איימס
אני מהקוראים הפסיביים אבל פעם בכמה זמן אני מצליחה להתגבר על הביישנות ולכתוב משהו (שתי הודעות היום! שיא אישי!).
מפישפוש שעשיתי בארכיון הפורום בנענע הזדעזעתי למצוא את עצמי שם כבר מ- 2001. חזרתי אז מהטיול-של-אחרי-צבא, הייתי מובטלת וגיליתי את נפלאות האינטרנט בכלל ושל הפורומים בפרט.
לא ממש זוכרת איך הגעתי לנענע אבל מהר מאוד הפכתי אותו לאתר הבית שלי.
גלשתי שם בכל מיני פורומים אבל הייתי מכורה לפורום מוזיקה בהנהלת זולי. משם כנראה הגעתי לפורום טלויזיה ומאז לא עזבתי.

היו תקופות (של אבטלה בעיקר, בוא נודה בזה) שפורום טלויזיה היה הדבר הראשון שהייתי יושבת לקרוא בבוקר, עוד לפני ששתיתי קפה. בודקת אם מישהו כתב משהו מעניין אתמול בלילה (על באפי בעיקר). כתבתי אז תחת הניק darla ורוב ההודעות שלי שמצאתי עכשיו די הביכו אותי. ברור לי עכשיו למה אני לא כותבת יותר.

אני מספיק קשישה כדי לזכור כותבים כמו שי ואוזניון, עי-דו החולה וגיקר.
אני זוכרת את תחרות התמונה הסקסית של ניקיטה ורשימות עשר ואינספור שיחות על באפי.
וברור שאני זוכרת את מיטול. איך אני אשכח את מי ששלחה לי מרצונה הטוב מעטפה עם גלויות של באפי שהיא קיבלה כבונוס עם המארז שהיא הזמינה מאמאזון?
בשנה האחרונה הייתי (שוב) מובטלת לתקופה ארוכה כך שביליתי כאן די הרבה. כיום אני משתדלת להיכנס פעם ביום ואם אני לא מספיקה לקרוא את כל הודעות החדשות, על המלצת היום אני אף פעם לא מוותרת. מדהים שזה הפך להיות חלק כל כך קבוע בשגרת היום שלי במשך כל כך הרבה שנים...
תודה רבה יאדו! הפורום הזה פשוט נהדר. בזכותך ובזכות כל הכותבים המוכשרים.