הסדרות הגרועות של העשור: פורסם לפני
3509 ימים
מאת _A_P_
סה"כ תגובות: 54
תגובה אחרונה לפני: 3503 ימים
"כולם אוהבים את ריימונד"
(הבהרה קלה: אני בהחלט לא מתכוון לטעון שראיתי את כל הפרקים של "ריימונד". אני חושב שראיתי מספיק (מספיק = יותר מאחד))
(ועוד אחת: תחילתה של ריימונד אמנם ב-1996, אבל היא נמשכה (תאמינו או לא) עד 2005. ככה שנראה לי שאפשר לשייך אותה גם לעשור הזה. מה גם שממש קל לרדת עליה, אז תזרמו.)
מכירים את הקטע הזה כשאתם במפגש משפחתי כלשהו, ואז מישהו זורק איזו מילה, וכולם מתחילים לצחוק כי הם מבינים בדיוק על מה הוא מדבר? אתם יודעים, קטע כזה של משפחות. אז לראות את "ריימונד" זה ככה, רק שזו לא משפחה שלכם. ואין לכם מושג למה כולם צוחקים. וגם אף אחד לא צוחק. כי כולם בוכים. זו "ריימונד". ברור לחלוטין שזו סדרה איומה. אין ויכוח בנושא. "כולם אוהבים את ריימונד" היא שריד ארכיאולוגי. היא "אלף", רק בלי התירוץ של נאיביות יצירתית ותמימות. אבל מעבר לעובדה שכל פרק ופרק בסדרה הזו הוא חוויה מרגיזה, בלתי נעימה, מביכה ומאוד לא מצחיקה, נשאלת השאלה המטרידה מאוד- מי רואה את זה? מי אלו האנשים שבזכותם הסדרה הזו שודרה במשך 9(!) עונות? פגשתם אי פעם מישהו שאוהב את הסדרה הזו? וברור שיש אנשים כאלו. "ריימונד" זו סדרה מצליחה. היא זכתה באי אילו פרסים. אז ברור שיש אנשים כאלו. אבל מי הם? תעלומה.
אגב, זה הקליפ הראשון שלחצתי עליו. זה לא שחיפשתי קליפים גרועים בכוונה או משהו. זאת הסדרה.
נותר רק לקוות שבעשור הבא עלינו לטובה, לא נאלץ להתמודד עם עוד דינוזאורים כדוגמת "כולם אוהבים את ריימונד". אני אוהב לחשוב שהתבגרנו. מצד שני, "החיים על פי ג'ים" ירדה רק בתחילת 2009. אז עוד יש לנו מה ללמוד.
(הבהרה קלה: אני בהחלט לא מתכוון לטעון שראיתי את כל הפרקים של "ריימונד". אני חושב שראיתי מספיק (מספיק = יותר מאחד))
(ועוד אחת: תחילתה של ריימונד אמנם ב-1996, אבל היא נמשכה (תאמינו או לא) עד 2005. ככה שנראה לי שאפשר לשייך אותה גם לעשור הזה. מה גם שממש קל לרדת עליה, אז תזרמו.)
מכירים את הקטע הזה כשאתם במפגש משפחתי כלשהו, ואז מישהו זורק איזו מילה, וכולם מתחילים לצחוק כי הם מבינים בדיוק על מה הוא מדבר? אתם יודעים, קטע כזה של משפחות. אז לראות את "ריימונד" זה ככה, רק שזו לא משפחה שלכם. ואין לכם מושג למה כולם צוחקים. וגם אף אחד לא צוחק. כי כולם בוכים. זו "ריימונד". ברור לחלוטין שזו סדרה איומה. אין ויכוח בנושא. "כולם אוהבים את ריימונד" היא שריד ארכיאולוגי. היא "אלף", רק בלי התירוץ של נאיביות יצירתית ותמימות. אבל מעבר לעובדה שכל פרק ופרק בסדרה הזו הוא חוויה מרגיזה, בלתי נעימה, מביכה ומאוד לא מצחיקה, נשאלת השאלה המטרידה מאוד- מי רואה את זה? מי אלו האנשים שבזכותם הסדרה הזו שודרה במשך 9(!) עונות? פגשתם אי פעם מישהו שאוהב את הסדרה הזו? וברור שיש אנשים כאלו. "ריימונד" זו סדרה מצליחה. היא זכתה באי אילו פרסים. אז ברור שיש אנשים כאלו. אבל מי הם? תעלומה.
אגב, זה הקליפ הראשון שלחצתי עליו. זה לא שחיפשתי קליפים גרועים בכוונה או משהו. זאת הסדרה.
נותר רק לקוות שבעשור הבא עלינו לטובה, לא נאלץ להתמודד עם עוד דינוזאורים כדוגמת "כולם אוהבים את ריימונד". אני אוהב לחשוב שהתבגרנו. מצד שני, "החיים על פי ג'ים" ירדה רק בתחילת 2009. אז עוד יש לנו מה ללמוד.
תוקן על ידי yaddo 17/7/2009 16:38
בתגובה ל: הסדרות הגרועות של העשור: מאת: _A_P_ איזה קטע מזעזע, ממש מביך. ויותר משבע דקות! ואיך הקהל נשפך! המקבילה הנוכחית שלה היא כמובן שני גברים וחצי, שמצחיקה בערך כמו ריימונד.
בתגובה ל: אלוהים אדירים מאת: yaddo ז'אנר שנקרא "שבת בבוקר בערוץ 3". כשערוץ 3 עוד היה ערוץ 3 ושבת בבוקר הייתה שבת בבוקר.
אין בשיוך לז'אנר להעיד על איכותה של הסדרה. קשה להסביר את זה, אבל יש פשוט סדרות מסויימות ששייכות לשם. אם שני גברים וחצי הייתה נוצרת לפני עשור והזכויות עליה היו שייכות לכבלים, גם היא הייתה זוכה לכבוד המפוקפק להשתייך לז'אנר הזה.
ואגב - פיתחתי תאוריה, שאני בודק אותה כרגע בקרב קבוצות ניסוי. התיאוריה גורסת שלא משנה באיזו שעה תעביר לערוץ 14, יהיה שם את "שני גברים וחצי".
וכן, אני מסכים. היא נוראית ביותר. מה כבר אפשר לצפות מסדרה שמצולמת בפני יען חי?
בתגובה ל: הסדרה הזו משוייכת אצלי לז'אנר מסויים מאת: amittzor ללא תוכן
______________________________________ אני עדיין גדול, זה האינטרנט שנהיה קטן.
בתגובה ל: הסדרות הגרועות של העשור: מאת: _A_P_ אני יודע שאני בדעת מיעוט פה, אבל לא איכפת לי. קודם כל, הסידרה הזו מצחיקה - לא קורעת מצחוק, אבל יותר מצחיקה מלא מעט קומדיות אחרות. שנית - היא כתובה לא רע. יש פרקים חלשים, כמו הקליפ הזה ששמת כאן, אבל יש גם לא מעט כאלה שכתובים היטב. שלישית, היא לא מתיימרת, לא עתירת מודעות עצמית צינית ומתוחכמת, ונכנסת מצויין לנישה שלה - קומדיית מצבים חביבה לכל המשפחה. עבר זמנה של הסוגה הזו? אני לא יודע. לא כולם מסוגלים להתחבר למשפחה בהפרעה [האיומה, לדעתי], לא למשרד, ואפילו לא לארל. רביעית, היא נחמדה, טובת-לב ולגמרי בלתי-מזיקה. חמישית, היא הרבה יותר טובה מהחיים על פי ג'ים הירודה. נמאס לי לספור. אסתפק בלהצהיר בלב שלם שהצטערתי שהיא ירדה, ושאשמח להיתקל בה ולצפות בה כמעט בכל עת. מעריכים אותי פחות? זכותכם.
בתגובה ל: אני אוהב את הסידרה הזו. מאת: חתול-רובוט אני גם חיבבתי את ריימונד. בהחלט לא יצירת מופת ולקראת הסוף היא כבר עייפה אותי, אבל סה"כ סדרה חביבה. ראיתי דברים גרועים הרבה יותר.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: מצטרפת למיעוט מאת: miss bojarsky שמעולם לא חשבתי שהיא כל כך גרועה. ממה שראיתי היא נעה בין סתמית למשעשעת. לחובבי הז'אנר, מה שנקרא. התגובות הקשות כלפיה הן מן הסתם ריאקציה להצלחה העצומה של מוצר כל כך בינוני.
בתגובה ל: מצטרפת למיעוט מאת: miss bojarsky סטנד-אפ של קומיקאי בינוני! כמה סדרות כאלו כבר נעשו בשלושת העשורים האחרונים?) שלכאורה לא היה אמור להיות יותר מסיטקום משפחתי ממוצע שמבוטל אחרי 2-4 עונות. איכשהו זה נמשך הרבה יותר. אני מסכים שבתור סדרה מהז'אנר (סיטקום משפחתי בנאלי) היא עשתה את העבודה בעונות הראשונות, אבל מרגע שזה נמשך ונמשך עד הביטול המאוחר מדי (בייחוד עם כל גריפת הפרסים המיותרת והרייטיניג המוגזם), היא כבר הייתה מעבר למשהו מאוס. תשע עונות של שנאת האחים המטופשת והילדותית של ריי והשוטר המגושם? הסבתא שוב יורדת על כלתה? וואו! איך זה לא הסתיים בטבח משפחתי פלוס התאבדות אחרי שתי עונות, לא ברור.
הכי עצוב לי זה שפיטר בויל המנוח יזכר לעד רק בזכות הסדרה הזו.
בתגובה ל: רעיון לא מקורי (מבוסס על מופע מאת: Spidey_82 שהיא נמשכה יותר מדי וקיבלה יותר מדי פרסים. עדיין, אני לא שונאת אותה על זה. אני יכולה להבין אבל למה אחרים כן.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: הסדרות הגרועות של העשור: מאת: _A_P_ וההומור - או יותר נכון חוסר ההומור - אינו הבעיה; היקום מופצץ בסדרות גרועות, רק שרובן מבוטלות עוד בעונתן הראשונה או מקסימום סוחבות כמה פרקים לעונה 2 ואז נבעטות לנשיה. גוש הפיגור הזה צלח 9 עונות והתפרק רק כי לכל המעורבים נמאס, הקהל המשיך לצפות והיה ממשיך גם עד העונה ה-129. זה בעיקר מה שעצוב. כל כך הרבה סדרות טובות בעולם חיפשו צופים ולא מוצאו כי הם ישבו מול משפחת הטימטום של ריימונד.
בתגובה ל: הסדרות הגרועות של העשור: מאת: _A_P_ היא שכולם כל כך סובלים שם. ריי לא סובל את ההורים שלו, לא סובל את אישתו, שלא סובלת, בתורה, את השנניגנס שלו, ואת ההומרים שלו. הם קצת מפחדים מהילדים שלהם, ויש את האח הגדול שכולם בכלל לא סובלים. ואם הייתי רוצה לראות זוג נשוי שכל הזמן רב על דברים קטנוניים בזמן שהאישה מורחת קרם ידיים, הייתי מתחתנת כבר וזהו. בקיצור, כואב לצפייה, לפרקים.
אמא שלי, שמוכנה לצפות בהכל, תמיד היתה אומרת אחרי פרק של ריימונד, "למה הם לא מתגרשים כבר וזהו?".
וזה לא שהם עשו את זה טוב, כו? כי גם ברוזאן ובנישואין פלוס לא כולם מתים על כולם כל הזמן, אבל החבילה הכללית בכולם אוהבים את ריימונד מזעזעת.
אבל זה סיפור אחר ויסופר בהזדמנות אחרת
בתגובה ל: הבעיה שלי עם ריימונד מאת: איימס למרות שהם עדיין טובים יותר מ"כולם אוהבים את ריימונד".
בתגובה ל: מסכימה, וגם לא נפלתי מנשואים פלוס ורוזאן מאת: Drusilla איך אפשר שלא?
אחת ה-קומדיות. הם המציאו משהו חדש ובעידן שבו "משפחת קוסבי" שלטה והדבר הכי מופרע שיכולת למצוא בטלוויזיה היה חייזר קטן ושעיר שאוהב לאכול חתולים ופיצה, הם באו ואמרו בקול רם: "אנחנו שונאים אחד את השני". "כולם אוהבים את ריימונד" זה סתם עוד קומדית משפחה של ערוץ 3 שפשוט הצליחה יותר כי הדמויות בה היו קצת יותר מוצלחות (רוברט, מארי) והבדיחות קצת (אבל ממש קצת) יותר מתוחכמות.
אני לא טוען ש"ריימונד" היא הסדרה הגרועה שאנשים טוענים שהיא, אבל היא רחוקה שנות אור מ"נשואים פלוס".
בתגובה ל: לא נפלת מ"נשואים פלוס"? מאת: חובצי ואפילו צפיתי בה בעבר. אבל במבט לאחור, כשיש שידורים חוזרים, היא לא כזאת יצירת מופת כמו שחושבים שהיא (לדעתי) וממחזרת את עצמה מאוד. אחת הסדרות היותר אוברייטד שיש...
אולי הייתה פורצת דרך בזמנה, אבל לא עד כדי כך מוצלחת בעיניי. סימפסונס למשל גם לא מציגה משפחה מושלמת, והיא טובה בהרבה (אז מה אם אחת מצויירת והשניה לא).
בתגובה ל: לא נפלת מ"נשואים פלוס"? מאת: חובצי כלומר גם הם לא סבלו אחד את השני אבל באהבה. המשפחה הזו פרחה מלצחוק אחד על חשבון השני וגם הם פרצו את חומות הקוסבי ושינו את סדרות המשפחה של שנות השמונים. או בקיצור, אסף, תגיד להם!
גם "רוזאן" וגם "נשואים פלוס" הן מהקומדיות הטובות בזמנן, להשוות את אחת מהן ל"ריימונד" זה פשוט מעליב.
בתגובה ל: גם "רוזאן" עשו דבר דומה רק עם יותר אנושיות מאת: backbeat הררי מילים נכתבו כבר על הסדרות בעידן רייגן-בוש והאנטי-תיזה שהבאנדי'ס והקונור'ס באו והציגו על המסך. נשואים פלוס היתה הראשונה שהעיפה לכל הרוחות את הזיוף המתקתק והשמרני והציגה משחה שבה לא כולם מתים אחד על השני, אבא לא יודע הכל והוא די לוזר, האשה חרמנית ולא עקרת בית למופת והילדים הם כשלונות מוחלטים. כיוון ששודרה ברשת פוקס הצעירה את התהילה גנבה לה רוזאן שעלתה שנתיים אחריה ושודרה ברשת גדולה (ABC). רוזאן הציגה לראשונה אנשים שמנים בטלוויזיה (!), אנשי צווארון כחול שבקושי גומרים ת'חודש והחיים שלהם רחוקים מלהיות מושלמים. נשואים פלוס התיישנה, לצערי (אם כי הפרקים הטובים ביותר שלה עדיין מחזיקים). רוזאן עדיין סוחבת.
______________________________________ אני עדיין גדול, זה האינטרנט שנהיה קטן.
בתגובה ל: לא נפלת מ"נשואים פלוס"? מאת: חובצי יש הבדל בין 'דמויות לא מושלמות שלא תמיד אוהבות זו את זו' לבין 'דמויות מגעילות, מטומטמות ואטומות אחת-אחת, שמצליחות לא לרצוח אחת את השנייה רק מתוך עצלותן הכרונית'. באמת, כל דקה שראיתי מהסדרה הזו עשתה לי רע.
כמו שמישהו אמר קודם (איימס?), גם ב'משפחת סימפסון' למשל יש דמויות לא מושלמות, אבל לפחות הן מעוררות סימפתיה. 'רוזאן', למרות שלא היתה סדרה שהתלהבתי ממנה, גם היא לפחות הציגה דמויות שלא היו מבחילות לחלוטין. ב'נשואים פלוס' הם פשוט היו דוחים לגמרי, כל הזמן.
הו, כמה ששנאתי את הסדרה הזו.
בתגובה ל: אף פעם לא סבלתי את 'נשואים פלוס' מאת: פשוט יעל ודווקא כן עוררו סימפתיה. אף אחד שם לא היה מרושע, טוב אולי חוץ מפגי, אבל היא אדירה. שנים חלמתי על חיי הבטלה, טלוויזיה, שופינג ואכילת בונבונים שלה (על מי אני עובדת, אני עדיין חולמת על זה, במיוחד אם ממשיכים להראות כמוה אחרי כל זה).
אל לעומת זאת הוא איש שהחיים פשוט מתעללים בו וברור לך שהוא אף פעם לא יצליח לנצח אותם, אבל איכשהו הוא ממשיך לנסות ואני תמיד קיוויתי בשבילו שהוא יצליח.
קלי ובאד היוו אמירה מעולה על הסטריאוטיפים של החנון החכם והבלונדה הטיפשה.
אני גם לא חושבת שהם רק רצו לרצוח אחד את השני. הם העליבו אחד את השני כל הזמן ורוב המון, אבל בסופו של יום, הם היו משפחה מגובשת. ואם מישהו ניסה לפגוע באחד מהם, הם היו מתאחדים נגדו. תיאור ריאלסטי למדי של משפחה...
מבחינתי "נשואים פלוס" היא קלאסיקה.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: בעיני הם ממש לא היו דוחים מאת: miss bojarsky כל אחת ואחת מהדמויות שם היתה סטריאוטיפ מהלך של התכונות הגרועות ביותר האפשריות.
אל אמנם היה לוזר, אבל הוא לא היה לוזר סימפתי; לפי מה שזכור לי, הוא היה כ"כ מלא שנאה לכל מה שנתקל בו (העבודה שלו למשל - בעיקר כשנתקל בנשים שהעזו לא רק להיות נשים, כלומר ביצ'יות ושתלטניות, אלא גם שמנות, ושמנים כידוע זה נוןרא מצחיק - או כל המשפחה שלו, או השכנים שלו...) שאני לא מבינה איך אפשר בכלל להזדהות איתו.
פגי היא סטריאוטיפ של האישה השתלטנית-צעקנית-אנוכית-מבזבזת-את-הכסף-של-בעלה, עם תוספת של חרמנות. קלי היא סטריאוטיפ מוקצן של הבלונדינית הטיפשה, שמכיוון שהיא בלונדינית וטיפשה היא גם 'נותנת' (לא שיש לי בעיה עם סקס, אבל ההצגה של זה בתוכנית היתה בפירוש שלילית). באד... הוא אמור להיות חנון חכם, באמת? אני זוכרת אותו בעיקר כ-creep, בחור קטן ודוחה שתמיד רוצה להציץ לבנות ולא מצליח (ואל תגידו לי שככה זה מתבגרים, הייתי מתבגרת בעצמי לא כ"כ מזמן, ולא הכרתי אף בחור שהיה אפילו דומה לזה). אף אחד שם לא ניסה לעשות משהו עם המצב שלו, הם פשוט קיבלו את החיים שלהם כמשהו קבוע, והשתכשכו בהם כמו חזיר שמשתכשך בערימת דומן.
אז כן, אפשר לומר שהסטריאוטיפים האלה בעצם היו 'אמירה על' סטריאוטיפים. אבל לדעתי מדובר פשוט מאוד בשימוש בסטריאוטיפים בצורה הפשוטה שלהם. בד"כ, שימוש חכם בסטריאוטיפ ישבור אותו באיזושהי צורה, או יציג את היחס בין הסטריאוטיפ לאנשים אחרים (למשל ברונו של ברון-כהן, שמציג דמות סופר-סטריאוטיפית בכוונה כדי להקצין את אי-הנוחות שנגרמת לאנשים שהוא בא במגע איתם; אפשר לא להסכים עם השיטה הזו, אבל כאן בהחלט יש שימוש קצת יותר מורכב בסטריאוטיפ). לפי מה שאני זוכרת מ'נשואים פלוס', ה'צחוקים' נבעו בעיקר מהירידה המתמשכת על הדמויות. איזו אמירה יש כאן?
הו, כמה ששנאתי את הסדרה הזו.
בתגובה ל: לא יודעת, ממה שראיתי זכור לי ש... מאת: פשוט יעל
(כולל הקטע בו אל מרביץ לאנג'ל)
______________________________________ אני עדיין גדול, זה האינטרנט שנהיה קטן.
בתגובה ל: הם פשוט היו מצחיקים מאת: assafTV שרדתי... דרה ו-14 שניות בדיוק.
איכס. איכס, איכס, איכס. איזה אנשים בלתי-נסבלים.
בתגובה ל: לא יודעת, ממה שראיתי זכור לי ש... מאת: פשוט יעל ...שאומרים שהם לא אהבו את "נשואים פלוס". בעיני זה אחד הסיטקומים הקלאסיים, המבריקים והמפילים מצחוק, ששודרו בטלוויזיה האמריקאית.
בתגובה ל: אני לא מבינה אנשים... מאת: ההרצליינית זה ששנאתי אותה שנאת מוות. פשוט לא סבלתי אותה. לא הצלחתי להבין איך מישהו בכלל מסוגל לרצות לראות אותה. היא עשתה לי רע. היא לא הצחיקה אותי, לא עניינה אותי, וגרמה לי לשנוא אפילו את שיר הפתיחה (הדי-פרווה, בסה"כ) שלה, ואפילו לפתח איזה אנטי לשחקנים ששיחקו בה - למרות שלאחרונה ראיתי פרק של 'סמנתה מי' והגעתי למסקנה שהיא סדרה חמודה למדי, הפרצוף של כריסטינה אפלגייט עצבן אותי, ולדעתי זה בעיקר בגלל התפקיד שלה ב'נשואים פלוס'.
הו, כמה ששנאתי את הסדרה הזו.
בתגובה ל: לא יודעת, ממה שראיתי זכור לי ש... מאת: פשוט יעל אהבתי וצפיתי (וכמו שאמרתי, במבט לאחור, הרבה פחות). כולם כל כך שנאו אחד את השני, ברמה שלא יכלה לעורר שום אהדה/סימפטיה/הזדהות וזה תמיד הפריע לי. צפיתי בתור ילדה, ותמיד חיפשתי בסדרה הזאת שמץ של חיבה, אבל היה קשה מאוד למצוא. גם חזר הקטע שמשהו עומד להסתדר לאחד מהם, אפילו סתם משהו קטן, ותמיד הם נדפקים בסוף. זה ממצה את עצמו בעיניי, כי זה כל הזמן קרה. רוזאן לא הצחיקה יותר מדי ממה שזכור לי, אבל הדמויות היו בהחלט סבירות יותר. בנשואים פלוס גם מיחזרו בדיחות. מישהו רשם כאן שיש קטע בסימפסונס שפג מבקשת מאל לבוא למעלה והוא אומר "לא עכשיו פג" ומוריד את המים. זה פשוט תיאור של כל הסדרה מרוב מחזור (לא מצאתי ביוטיוב...).
בתגובה ל: לא יודעת, ממה שראיתי זכור לי ש... מאת: פשוט יעל כתב בזמנו איתן גשם בצורה יוצאת מן הכלל, אז חבל שאני אתאמץ:
בתגובה ל: לא יודעת, ממה שראיתי זכור לי ש... מאת: פשוט יעל אל באנדי הוא מלך. וכמו מיס בוז'רסקי, גם אני רוצה להיות פג באנדי, ותכלס, בשלושת החודשים האחרונים הייתי די שרועה על הספה מול הטלוויזיה, אוכלת שוקולדים (אבל יש לי כישורי בישול טובים הרבה יותר מממציאת "פירורי הטוסטר").
היו גם כמה וכמה פרקים על הדבק שמחבר את המשפחה, ולמה הם נשארים ביחד למרות הכל. הם אכן השתמשו בציניות לועגת אחד נגד השני, ובמקרה של אל נגד שגרת היום-יום האיומה בעבודתו השנואה (ובמילים אחרות: הלקוחות = נשים שמנות, כצפוי מחנות נעלי נשים בקניון אמריקאי), אבל כמין דרך הישרדות והתמודדות. שימי אותי בעבודה שנואה ותוציאי ממני אמירות שכאלו בדיוק - בחיי, לא קראת את המניפסט שכתבתי נגד ילדים והוריהם המובסים בתקופת נסיעותיי ברכבת ישראל למשרד דרום תל אביבי בזמני חופשות בית ספר.
"נשואים פלוס" היתה סדרה גאונית בזמנה. היא היתה אנטיתזה מוחלטת לסדרות המשפחתיות ששלטו ברייטינג (תקופה שבה "מי הבוס" המתקתקה נחשבה נועזת בגלל יחסי הכוחות של בוסית ועובד תחת אותה קורת גג), והיתה הראשונה להציג את הזבל הלבן של אמריקה בצורה כה מבריקה - עבודות שהן מבוי סתום, עקרות בית כושלות, לחיות כל החיים על תהילה רגעית ואבודה מהתיכון, הפאסט פוד והדודג'. נכון שהיו עונות יותר חלשות וחלק מהפרקים לא שרדו את מבחן הזמן, אבל יש מספיק שכן, והמון המון רגעים שנחרטו לנצח*.
איך אפשר להזדהות איתם? בקלי קלות. אנחנו עד היום מצטטים את משנתו על ששנים של מזל גרוע ברצף עוד יכולים יום אחד להתהפך להיפך המוחלט - ואז, כשיגיע המזל הטוב, זה סימן שאוטוטו תשלם על זה בגדול ויהיה הרבה יותר גרוע. והעבודות הגרועות. המשכורת העלובה. פקקים בדרך לחופשה (או במקרה שלנו, ליל הסדר) כשאתה תקוע שעות עם המשפחה במכונית קטנה. הבישול(?) של אמא שלי. הפרק על מאמן הכושר כליל הבריאות שמנסה במשך שבוע אחד לחיות כמו פג ומתפגר - כי כמו הג'וק, מי שאוכל זבל עמיד יותר בפני החיים. הדימוי הנהדר של המוח של קלי שברגע שהוא מגיע לתפוסה מקסימלית, כל עובדה חדשה מוחקת אחת קודמת. כתבתי פעם פוסט שלם על עובדות ביזאריות ומיותרות על העולם בהשראת המוח של קלי.
סייקו-דאד, הסדרה הפיקטיבית, הקטלנית והאהובה על אל באנדי, שטרח להצטרף לשיר הפתיחה שלה רק ע"י מלמולי ההברות בסוף כל שורה.
מצטרפת לקודמיי ומוסיפה לסקירה של יעל המקורית גם את הלעג על הנשים הנאו-פמיניסטיות, שבתוך תוכן מגיעות למימוש עצמי אמיתי רק כשהן משיגות בעל חתיך.
בנוגע לנשים השמנות בחנות של אל: ההומור לא מכוון לשומן, אלא לעובדה שאותן בחורות התעקשו תמיד למדוד נעליים במידה 6. בתקופה שלנו זה מקביל לבחורות האלה שמאלצות את הגוף שלהן להידחס לג'ינס במידה 36, רק כדי שהלה ישמש להן כמחוך לצמיגי הבטן.
ocean
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
בתגובה ל: ואיך אפשר שלא להזדהות עם מאת: ocean ללא תוכן
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: ובאק! מאת: miss bojarsky שהיוו את ההיפך המוחלט שלהם: זוג נשוי טרי שהבעל קשוב לצרכי האישה ולא אוהב ספורט ומתעלם מקיומו של פורנו וכו'.. אחר-צהריים אחד בבית הבאנדי'ס הוריד להם כאפה מצלצלת והרבה להם איך באמת העולם הזה צריך לעבוד.
אחרי זה סטיב עזב כדי להיות פקח, והיינו צריכים לראות את מרסי בתור גרושה שעושה טעויות בבחירה של הגברים שלה. והשיא היה החיים שלה בתור השוגר-מאמי של ג'פרסון, הבוי טוי האולטימטיבי שאכפת לו שהתחת שלו יראה שטוח בג'ינס אז הוא לא נושא עליו ארנק בכיס האחורי.
עוד לא הספקתי לקרוא ולראות את הלינקים שכולם שלחו, אבל יש לפני לילה ארוך בשביל זה, ואני בטוח שאהנה.
בתגובה ל: ולעומתם, סטיב ומרסי רודס מאת: חובצי מה לעשות? באמת באמת באמת שלא סבלתי את הסדרה הזו. לא, אל לא נראה לי סימפתי. גם לא פג (לא, מימי לא רציתי להיות כמוה, אפשר לאהוב שוקולד ובטלה גם בלי לרצות להיות פרחה צעקנית ונצלנית), גם לא באד, גם לא קלי. גם לא השכנים. אף אחד לא נראה לי כ'אמירה' על כלום (בעיקר לא על 'איך באמת העולם הזה צריך לעבוד'; מה באמת? זו האפשרות היחידה? לא תודה). הם כולם סטריאוטיפים מגעילים ומוקצנים בלי אף טיפה של חסד.
אני מבינה שזו נועדה להיות אנטיתזה, אבל אני לא רואה בזה גאונות. באמת, אני לא מבינה אתכם. אי אפשר ליצור אנטיתזה למשפחתיות מתקתקה בלי ליפול לסטריאוטיפים מעצבנים ומיזנתרופיים (בעצם בעיקר מיזוגניים; זה לא שהגברים יוצאים שם טוב במיוחד, אבל הם אלה שהצופים אמורים להזדהות איתם ועם סבלותיהם, לעומת הנשים שהן או מטומטמות או חרמניות או ביצ'יות או שמנות או צדקניות, או שילוב של כמה מהנ"ל, והן הגורם העיקרי לסבל של הגברים... אבל הנה נסחפתי) ...? אפשר, בטח שאפשר. וזה נעשה. לדעתי בטוח גם לפני 'נשואים פלוס', למרות שחסר לי ידע בנושא אז אני לא יכולה לקבוע בוודאות.
בכל אופן, אני לא מנסה אפילו לשכנע אתכם, כי בסדר, אהבתם את הסדרה, יופי לכם. אני רק מנסה להגן כאן על ההעדפה שלי. ומה לעשות, זה הטעם שלי. שנאתי את הסדרה הזו. לא ראיתי בה שום דבר חכם. ולא, היא גם בכלל לא הצחיקה אותי. כל דקה שראיתי מהתוכנית הזו (וכבר יצא שישבתי עם אנשים שרצו לצפות בה) גרמה לי סבל. הקטעונים הקצרצרים בקליפ שהביאו פה למעלה גרמו לי לרצות לזרוק את המחשב מהחלון. שנאתי את הסדרה הזו.
[אגב, אם כבר אני מצהירה בגאון על ההעדפות הטלוויזיוניות שלי, גם את 'רן וסטימפי' לא סבלתי, ואני מניחה שמסיבות דומות - יופי יופי, זו אנטיתזה למצוירים שהיו לפני כן, אבל זו גם סדרה מגעילה לחלוטין. ולא אכפת לי שזה בכוונה ככה. זה לא מצחיק אותי. זה לא מעניין אותי. זה פשוט עושה לי רע. אנא, אל תנסו לשכנע אותי שגם זו סדרה גאונית. זה לא הטעם שלי. לא אכפת לי מה היו הכוונות של היוצרים, אם היו, אבל הצפייה בסדרה הזו גורמת לי סבל פיזי.]
תוקן על ידי yaddo 19/7/2009 10:24
בתגובה ל: מצטערת, אני נאלצת שלא להסכים עם כולכם מאת: פשוט יעל לפחות אני לא. זכותך לשנוא את הסדרה (וזה היה מובן אחרי הפעם הראשונה שאמרת, לא היה צורך לחזור על זה כל כך הרבה). את הגנת על ההעדפה שלך, אנחנו על שלנו, זה הכל. דיון.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: גם אנחנו לא מנסים לשכנע מאת: miss bojarsky ניסוחים כמו 'אני לא מבינה אנשים שאומרים שהם לא אהבו את נשואים פלוס' או 'איך אפשר שלא להזדהות עם...' וכו'. אולי לא התכוונתם, אבל זה יצר אצלי רושם שאתם מנסים לשכנע אותי שפספסתי יצירת מופת, או לפחות קומדיה היסטרית, ולכן ניסיתי להבהיר שוב ושוב כמה שהסדרה הזו פשוט עושה לי רע. אני מצטערת אם חזרתי על עצמי, אבל לא יותר ממספר הפעמים שהמלים 'מבריקה', 'גאונית' או דומותיהן חזרו בפתיל... אבל שוב אני נכנסת למגננה, וחבל. מגננות זה לא כיף.
בתגובה ל: סליחה, כנראה שהתבלבלתי בגלל מאת: פשוט יעל אולי הייתי צריכה לדבר רק בשם עצמי, כי אני באמת רק רציתי להביע את הדיעה שלי על הסדרה. אני מניחה אבל שזו הייתה גם כוונת המשתתפים האחרים בדיון.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: מצטערת, אני נאלצת שלא להסכים עם כולכם מאת: פשוט יעל ממש לא יצירת מופת או גאונית בעיניי, ואת כל מה שהיה להגיד לגבי הדמויות והמחזור כבר ציינתי למעלה.
אני מסכימה איתך לגבי רן וסטימפי - אחת הסדרות הכי דוחות שקיימות...
בתגובה ל: בדיוק, גם אני מעולם לא הבנתי את האהדה הגדולה לסדרה מאת: Drusilla סתם סידרה, מבחינתי. די מצחיקה פה ושם, אבל לא הייתי מסוגל לצפות בה בקביעות, מרוב הסיבות ש[פשוט]יעל העלתה. לא ראוייה לדיון מעמיק שכזה, אם שואלים אותי.
בתגובה ל: יאדה. מאת: חתול-רובוט אבל להגיד שהיא לא ראויה לדיון מעמיק זה פשוט שגוי. בהיותה הסדרה הראשונה שבאה כריאקציה לסדרות המשפחתיות השבלוניות, היא סללה את הדרך לכל מי שבא אחריה, בהן רוזאן, הסימפסונס, מלקולם באמצע ואחרות.
צריך גם לשפוט בהקשר לתקופה בה עלתה הסדרה - 1987, תור הזהב של קומדיות המצבים המתקתקות. עכשיו תזכירו לי: למה מדברים על הסדרה הזאת אם בפרוייקט שנות האלפיים עסקינן?
ocean
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
בתגובה ל: בדיוק מאת: ocean והזכרתי את שמה בהקשר לסידרה משנות ה-2000 (כולם אוהבים את ריימונד). :-)
אבל זה סיפור אחר ויסופר בהזדמנות אחרת
בתגובה ל: כי עשיתי טעות קטלנית, מאת: איימס אבל לא נורא. אין סיבה לא לדבר על סדרות עבר במסגרת פרויקט סיקור העשור, הרי הסדרות החדשות לא פועלות בוואקום ותלויות במה שהיה לפניהם. הנגיעה גם בעבר היא חלק אינטגרלי ומעניין בדיון.
בתגובה ל: טוב שהזכרת לי. מאת: חובצי אני לא יודעת מי בדיוק יבוא, אז לא בטוחה לגבי התשובה. אני כן יודעת שאף אחד עוד לא התנדב בסעיפי מנה עיקרית וסלט, ולמרות שנסתדר גם בלי אלה, זו בהחלט תהיה תוספת נחמדה.
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
