שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה

*פורום טלוויזיה - משכנה החתיכי והמתפקד של קהילת נענע לשעבר.

מיקי 2010

חיפוש בפורום דע מניין באת המסך המפוצל TV Tattle TV Squad פרויקט הנוטיז פרויקט הניינטיז
סקירת עונת 2010-11 בארה"ב - כל לוחות השידורים והסדרות החדשות של כל הרשתות

חיים ואדם
חיים ואדם
פורסם לפני 211 ימים     מאת erezronen     סה"כ תגובות: 3     תגובה אחרונה לפני: 209 ימים

אני מודה, בדרך כלל יש לי בעיה מאוד גדולה עם סרטים דוקומנטריים ישראליים. יש בהם, ברוב המקרים, משהו סטטי, משהו שלא מתפתח, כאילו היוצרים שלהם לא הפנימו את זה שסרט דוקומנטרי צריך להיות מאוד דומה לסרט עלילתי, רק שבקום שהשחקנים ישחקו דמויות מומצאות, הם צריכים לשחק את עצמם (את זה אמר המרצה שלי, לא אני).

גם ל"חיים ואדם", הסרט הדוקומנטרי על אדם ששודר אתמול ב"יס דוקו", היה את הסטטיות המעיקה הזאת: הוא הציג, לאורך רוב אורכו, את אדם באותו מצב, עם אותן הערות על החיים וגישה דכאונית אך אינטילגנטית להפליא. רק בסוף הסרט הוא הצליח לשבור את הסטטיות ולהתפתח למקום חדש, אבל זה כבר היה קצת מאוחר מדי, ונ' אהובתי ואני כבר ישבנו בשלב זה בעיניים מזוגגות מול הטלוויזיה, חוככים בדעתנו האם להעביר ערוץ או להשאר עד הסוף.

אז על מה "חיים ואדם"? על אדם, בעיקר. כוכב העבר האולטימטיבי צולם ותועד במשך כמה שנים (ארבע? נראה לי שארבע) בחיי היומיום שלו, שכוללים ניהול אמנותי של הפלגות, חיים משותפים עם בן זוג צעיר ואופטימי, הופעות בהצגות ילדים, גידול של שני כלבים חמודים והרבה תהיות והרהורים על חיי הכוכבות שלו, ועל החותם שהם השאירו בו עכשיו, כשהם רחוק מאחוריו, ושברחוב מזהים אותו רק אנשים בני ארבעים ומעלה.

אדם הוא בחור מעניין, והבעיה שלי עם הסרט הייתה בעקבות העריכה שלו, שפשוט חזרה על אותם דברים שוב ושוב. וזה אולי קצת מצב המציאות, שפשוט הפכה את אדם לבחור די סטטי במשך שלוש מתוך ארבע השנים בהם הסרט צולם, ככה שלמרות שלכל אורכו שוזרו סיפורים מרתקים ומרגשים (הסיפור של אדם אודות אימו החולה, למשל, היה מאוד חזק), הסרט הרגיש כתקוע במקום, שקוע בבוץ טובעני, ואפילו, לפרקים, די משעמם - דבר עצוב בהתחשב באורכו הקצר, שעה ועשרים כולה.

הכל השתנה ברבע שעה, פלוס מינוס, האחרונה של הסרט, השנה האחרונה בה אדם תועד, בה, בעקבות התקף דכאון, הוא סוף סוף קצת זז מהעמדות המוכרות שלו. הוא הפך לדכאוני יותר, כועס יותר. הוא נפרד מבן הזוג שלו, עבר לחיות לבד, והראה סוף סוף הרבה מאוד רגש לא מעובד בנוגע לעבר שלו - זאת לעומת נקודת מבט מפוכחת וכמעט אנליסטית בחלקים המוקדמים ביותר של הסרט.

וכך, הסרט נגמר ונותרנו מעט מאוכזבים. למרות שבסופו של דבר נהננו, ואדם הוא דמות מאוד מעניינת שבהחלט יש סיבה לשמוע את מה שיש לו להגיד (ויש לו לא מעט) - הסרט הזה, עם עריכה קצת יותר מאסיבית, קיצוץ בכעשרים דקות מתוכו, חידוד של השינוי שעבר על אדם - היה יכול להיות הרבה יותר טוב. חבל.

ועוד אנקדוטה: באחד הפתילים האחרונים בפורום ציין מישהו שחבל שהסרט הזה משודר בסמוך ליציאת סינגל חדש לאדם. מישהו אחר שאל אם יש קשר בין הדברים. אחרי צפייה בסרט - לצערי יש. הדקה האחרונה של הסרט (פלוס רול הכתוביות) מראים את אדם מקליט את אותו סינגל חדש, בקטע שלא קשור באמת לסרט, למה שהסרט מנסה להגיד. זה חבל, כי זה הופך סרט טוב בסופו של דבר (למרות כל הבעיות שציינתי עליו למעלה) למשהו שמרגיש קצת כמו קידום מכירות. בעעעעע.

Bookmark and Share

הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך






המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0469)