שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה





*עברנו דירה! בואו לבלוג החדש והנאה של קפה+טלוויזיה
חיפוש בפורום

Follow CoffeePlusTV on Twitter
מה צופים רוצים? עוד תירוץ להתקרב (ספויילרים בלבן)


מה צופים רוצים? עוד תירוץ להתקרב (ספויילרים בלבן)
פורסם לפני 3207 ימים     מאת שין-גימל     אין תגובות    

דון
אני זוכר שבקומנטרי ל The Train Job, הפיילוט "השני" של פיירפליי, טים וג'וס דיברו על בעיית האקספוזיציה. הם היו צריכים לכתוב תסריט של ארבעים דקות שמציג את כל הדמויות וגם מצליח לבדר. בשביל זה, הרבה מאוד מהדמויות היו צריכות להתנהג כאילו שהן לא מכירות אחת את השנייה, והם קיוו שהצופה פשוט לא ישים לב.

ייתכן שזה גם המקרה בדאבל דייט של הסטרלינגים והדרייפרים: היוצרים ציפו שלא נשים לב שהשיחה נראית יותר כמו שיחת היכרות מאשר מפגש בין מכרים ותיקים.
אבל יכול מאוד להיות שזה לא מפגש כזה: בפרק הקודם דון העיד שהוא מפחד להיות מפוטר, ואחרי הדייט הוא לא משוכנע בכמה רוג'ר מעוניין בטובתו. כלומר, כשרוג'ר שואל על הילדות של דון, ובטי משיבה שדון לא אוהב לדבר על עצמו, אנחנו למדים מכך שהנושא באמת לא עלה אף פעם.
אנחנו יודעים מהפרק הקודם שדון נמצא במשרד לפחות חמש שנים, אבל נראה שהקידום של דון למשרה בכירה הוא טרי יחסית. עוד רמז לכך הוא כשרוג'ר אומר שהוא לא מתרגל לעובדה שרוב הזמן נראה שדון לא עושה כלום.

הלקוחות של החברה מצפים מסטרלינג-קופר לקחת את ניקסון, כי הם רוצים את ניקסון בשלטון. מה שגם מעיד איפשהוא על האמון הגבוה של הלקוחות בסטרלינג-קופר, ובתורו על האמון הגבוה של רוג'ר וברט בדון. או שברט הוא סתם מטורף שהולך במשרד עם גרביים.

העירו על הפרק הקודם שדון הוא לא חלק מהחבר'ה, אבל עם רמז קל מדון החבורה מתנפלת על קן ומרססת אותו. דון נתפס כמבוגר האחראי, אבל הוא צריך רק לשחרר את הרצועה או לא להיות שם, וכבר דברים עולים בלהבות. כפי שנראה מאוחר יותר בסדרה.

מידג' חיה חיים של חופש מוחלט - ברמה השטחית מפריע לדון שמישהו אחר הביא לה את הטלוויזיה, אבל ברמה היותר עמוקה מפריעה עצם נוכחות הטלוויזיה - דון זקוק לאי הלא-בורגני הזה.
מאוחר יותר, דון לא מצליח להחליט אם למידג' יש הכל או כלום - מה שמעיד על חוסר היכולת של דון לבחור בין הבורגנות לחופש.

דון מתרץ את האיחור לבטי בשיכרות של פרדי, שטרם ראינו. אולי זו הסיבה שפרדי שורד כל כך הרבה - הוא תירוץ טוב.

כמו בפרק הקודם, עם הקפיץ, אנחנו רואים איך דון "מדלג" מ 13 שכיבות שמיכה ל 97 - על מי בדיוק הוא מנסה לעבוד?

"אנשים הולכים לראות פסיכיאטר כשהם לא מאושרים" - דון מנתח את בטי ומחליט שהיא מאושרת על סמך התיאור השטחי של החיים שלה - וזה בדיוק מה שהוא עושה בעבודה ולעצמו - מוכר אשליות שטחיות.

בתשובה לשאלה "מה נשים רוצות", רוג'ר עונה: "הכל! במיוחד אם לאחרות יש את זה". דון ורוג'ר הם השליטים המאושרים שלא מבינים מדוע הנתינים שלהם אינם מאושרים.

דון מתייחס לפיץ' האסטרונאוט במה שנשמע יותר כמו עלבונות מטיעונים רלוונטיים. אם בפרק הקודם נחשפנו בקטנה לכך שדון ממנף רעיון של מישהו אחר כשלו, בפרק הזה אנחנו רואים את הנטייה של דון לפסול על הסף רעיונות שאינם שלו.

מה נשים רוצות? תירוץ להתקרב. וזה באמת מה שבטי רוצה - דון פשוט לא נותן לה.

בטי
ואם דון לא אוהב לדבר על עצמו, בטי חייבת לדבר על הבעיות שלה, וכפי שאיימס ציינה, נדחית על ידי מונה. מונה, מצידה, רומזת על הבעיות שלה עם רוג'ר כשהיא אומרת לבטי שבטח לא קשה לה להחזיק בדון דרייפר עם השפתיים האלה.

הפרק סובב סביב שתי בעיות מרכזיות של בטי: היא לא יודעת מיהו דון באמת, ואין לה עם מי לדבר על הבעיות שלה - ושתי הבעיות ביחד גורמות לה לבדידות. ההתקף השני של בטי נגרם כשהיא מסתכלת על הלן בישופ הגרושה - בטי מודאגת מכך שהמצב שלהן לא עד כדי כך שונה.

בטי ופרנסין זוממות להעיף את הלן מהשכונה מחשש שתפגע בערך הנדל"ן. יש כאן סוג של היררכיה, כשבטי נמצאת בשליטה של דון, אבל כשלעצמה נמצאת בעמדת כח מסויימת כלפי הלן, ולא מן הנמנע שתפעיל את הכח הזה.

בכל הנושא של סאלי בשקית הפלסטיק ובובי בתאונה יש לי רק דבר אחד להוסיף - בטי לא שמה לב בזמן אמת שהילדים שלה בסכנה. אני לא יודע עד כמה אז היו מודעים לסכנה שבשקיות פלסטיק, אבל המראה הזה מחריד עבור כל הורה מודרני, בעוד שבטי מעירה לסאלי על הכביסה. כנ"ל לגבי הקפיצה של בובי בין המושבים.

האמירה של בטי לגבי הסכנה שסאלי תחיה חיים בודדים נתפסת בעיני יותר כאמירה על עצמה.

בשיחה של בטי אצל הפסיכולוג היא יורה לכל הכיוונים חוץ מפנימה, ובעיקר נשמעת כמו הד של דון:
מעניין למתוח קו בין הקפיצה הלוגית של דון מהאסטרונאוט למקלט, להתייחסות של פגי לחשש מהפצצה.
העבודה של דון מבוססת על ההנחה ש"כולם חוששים\מאושרים ממשהו". פגי לא באמת חוששת מהפצצה - היא יודעת שכולם חוששים מהפצצה, ולכן היא סבורה שהיא חוששת ממנה ושזה מה שמטריד אותה.

מעבר לזה, האמירה של בטי שהיא גודלה "לא לדבר על עצמה" היא הד מדוייק של האמירה של דון מתחילת הפרק, ואולי אפילו לא נכונה עובדתית לגבי בטי.

כשכתבתי במסמ"צ על שני הפרקים הראשונים, כתבתי שהפרק הזה "מעיק". אני לא מוצא אותו מעיק עכשיו, אבל זה כי אני מכיר הרבה יותר טוב את הדמויות (ואני גם יודע שהמצב שלהן יילך ויתדרדר).
אבל אני מבין למה הרגשתי כך אז. מדובר בפרק הראשון שמציג לנו את הדמות של בטי, והוא לא עושה לצופה שמנסה להתחבר אליה חיים קלים. הקטע על ספת הפסיכולוג, והקטע של התמוטטות העצבים (שבדיעבד ג'נוארי ג'ונס גם לא הייתה מספיק טובה לסחוב אותו) - שניהם קשים לצפייה, ולא בלתי אופייניים לסדרה. אני באמת חושב שלו הייתי רואה את הסדרה כמה שנים לפני כן לא הייתי ממשיך לצפות.

הסדרה\המשרד
קשה לדעת אם התרסיס הוא בגדר פרודקט פלייסמנט. האמירה של היוצרים בעניין היא: "אתם לא צריכים לדעת עבור איזה מהמוצרים משלמים לנו", והערפול הזה די תורם לאותנטיות של הסדרה.

רוב הכסף של הלקוחות הולך על המדיה. קריאייטיב הוא "קישוט" שניתן בחינם. האמירה הזו קצת מוזרה בהתחשב במיקוד של הסדרה - באנשי הקריאייטיב והחשבונות, שהם, אנחנו למדים, הגורמים המרכזיים בהחלטה של לקוח לחתום עם החברה. אפשר רק להניח שבתחום המדיה יש יכולות דומות לכלל חברות הפרסום. מצד שני, זה מעלה כמה מחשבות מעניינות על איך עובדת החברה החדשה בעונה ארבע.

ואם לאנשי המדיה יש נוכחות דלה בסדרה, לרואי החשבון יש נוכחות כמעט אפסית יחסית להשפעה שקינזי מייחס להם. פרייס הוא כזה, כשחושבים על כך, אבל הוא נתפס כלא חשוב.

פגי, קן, קינזי ופיט
אני אוהב את הרעיון שלכם שהמקרים הספציפיים של פגי והאופי האמיתי של הגברים במשרד נפגשים בחצי הדרך. פיט, וקן (שהעיד על עצמו בפרק הראשון שהוא מלאך יחסית לפיט), הם ללא ספק הקצנה של מה שהולך שם.

את קינזי אני תופס כקצה השני. הסדרה במובהק מנסה לגרום לנו לחבב אותו. מעבר לסימפטיה שנגרמת מספיגת העלבונות אצל דון, ההתנהגות המאוד ידידותית עם פגי, וזה שהוא נסוג ברגע שהיא מבקשת, גם האמירות שלו על שיוויון הזדמנויות לנשים לא מגיעות לגמרי לדעתי מתוך הרצון להיכנס לשמלה של פגי. זכור לי שמאוחר יותר הסדרה עוסקת בקונפליקט הפנימי של קינזי עם האידיאלים שלו, ומעניין להקביל את זה למה שפגי עוברת בעונה ארבע.
נכון - זה עדיין לא הופך אותו לאדם נאור לחלוטין, אבל בוודאות ממקם אותו במקום אחר מקן ופיט.

פגי עומדת בסוג של גבורה מול החיזורים וההטרדות, וג'ואן מציעה לה ליהנות מזה. אבל אז מתברר שמקור הכח שלה הוא הגלוייה של פיט. אופס.

קינזי מציג את פיט כמי שאין לו מקום בקריאייטיב - כנראה שהגיחה הכושלת של פיט לקריאייטיב בפרק הקודם הפכה לשמועה במשרד, או לחילופין זו לא הפעם הראשונה שהוא מנסה.

קינזי מוכר את העתיד (ואנחנו מגלים שהוא חובב מד"ב), בעוד הפרסום של דון מתבסס על העבר.




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
"הסמויה" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "הסמויה", הסדרה הטובה ביותר בתולדות הטלוויזיה (הוכח מדעית).
26/9/2010
"מד מן" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "מד מן", AKA "הגברים של שדרות מדיסון".
23/9/2010
"glee" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי glee.
27/10/2010
"אבודים" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי סדרת המיסתורין.
30/10/2010
"יומני הערפד" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי סדרת הערפדים.
4/11/2010
"ילדי האנרכיה" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי דרמת האופנוענים של קורט סאטר.
2/11/2010
"צ'אק" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "צ'אק".
10/10/2010
"קומיוניטי" - דיוני הפרקים
כל הדיונים על פרקי "קומיוניטי".
11/10/2010
"דם אמיתי" - דיוני הפרקים
דיוני הפרקים של סדרת הערפדים של אלן בול.
30/9/2010
"דקסטר" - דיוני הפרקים
דיוני הפרקים שהיו לנו על פרקי "דקסטר".
9/10/2010
"שובר שורות" - דיוני הפרקים
כל הדיונים על פרקי "שובר שורות".
9/10/2010



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0625)