לילה לבן

לילה לבן
פורסם לפני 711 ימים מאת fred איש קריות סה"כ תגובות: 49 תגובה אחרונה לפני: 706 ימים

הייתה זו שעת לילה מאוחרת. כולם כבר ישנו במיטותיהם בבטחה. גיאחה ישן שנת ישרים, ואילו yaddo ישן שנת עקומים. רק שנתו של פרד נדדה ממנו. לא היה לו מושג איך יתעלה על הטקס של שנה שעברה, עם במות בידור וזיקוקים ויאיר לפיד אחד. מתוך ייאוש, הוא פנה לעבור על הכתבים העתיקים ומעלי האבק עליהן התנוסס בכתב קדיש לבנה "נבואות המיקי".
פרד ידע היטב כי נפתלות הן דרכי הגורל ויש להימנע משבירת חוקי הזמן והמרחב. לרוע מזלו, מגילות עתיקות נטו להיות מנוסחות בצורה מטופשת ולרוב דיברו על נושאים ממש לא מעניינים. בין פסוקי ביקורת והטפות מוסר לנבואות זעם הפכו עיניו של איש קריות לכבדות יותר ויותר. רחש מסתורי שנשמע מאחוריו הקפיץ אותו לפתע.

"פרדי בייבי, הגיע הזמן להתעורר", היה זה קולו של ארי גולד, שמשום מה לבש חצאית ורודה וסט כנפיים מניילון. איש קריות חשב שזה נורא מוזר שארי לובש חצאית ורודה וכנפיים. "זה נורא מוזר שאתה לובש חצאית ורודה וכנפיים" אמר והודה למוחו שעזר לו בניסוח.
"אני הפיה הטובה שלך, פרדי" אמר ושלף שרביט קסמים (אף הוא מפלסטיק), "אני פה כדי לעזור לך להפוך את הטקס הזה לבלוקבאסטר! אני אומר לך, יש לי בקו אחד את פול האגיס שיכתוב את התסריט ובקו השני את כריסטופר נולאן שיביים" הכריז וניפנף בשרביטו. "ארגנתי לנו שבוע צילומים על האי של "הישרדות" ואפילו אפשר להטיס במיוחד את מדונה שתשיר את ההמנון עם שמעון פרס!" הצהיר הפיה בהתלהבות. פרד מצידו, נראה מנומנם. ארי שם לב.

"מה קרה, אתה חושב שזה כיף לי להסתובב ככה בחצאית טוטו בין בתים?" ירה ארי לכיוונו של פרד.
"שמע, היה קשה להתרשם ממך העונה בסדרה שלך. וגם יש לך רכבות בגרביונים" אמר פרד בין פיהוק אחד לשני. "יאללה יאללה, יש אלף כמוך פרד. אם אתה לא רוצה את העזרה שלי אני באותה קלות יכול לנפנף את הכנפיים שלי לבית של מ. נייט שאמילאן ולעזור לו למצוא עוד סיבה טיפשית לחשוב שהוא יודע לעשות סרטים!" ארי נבח בזעם והחווה זאת בתוספת נפנוף כנפיים עצבני.

פרד פיהק פעם נוספת והסתובב חזרה לכתביו, לארי כבר לא היה אכפת הוא התנפנף לו לביתו של שאמילאן ועכשיו אתם יודעים איך "The Happening" נוצר. פרד שלף עט והתחיל לכתוב על המגילה. "אם יש משהו שאני שונא יותר ממגילות נבואיות" מלמל לעצמו, "זה פיות עם תסביך פיטר-פן שחושבות שהן יודעות לכתוב יותר ממך איך כותבים טקס מיקי. בוא נתחיל את השינדיג הזה..."

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: לילה לבן מאת: fred איש קריות
הזרקורים כיסו את השמיים מעל האמפיתיאטרון של קיסריה בעוד האורחים חצו את השטיח הירוק (ירוק כי אנחנו אקולוגים בשיט) אל מושביהם בטקס פרסי המיקי השישי למצוינות ושקרצ'יות טלוויזיונית. מי לא היה שם, העלמה בוז'רסקי ליוותה את הדוקטור, שזכו למבטים חודרים מכיוונם של סטיבי והמאסטר. אביטל וגיאחה באו עם סטרפלסים תואמים. רעות הגיעה לטקס עם דלי מוכן של פופקורן, ואילו בן זוגה צ'רלי קרוז שלף דלי של אפרסמונים. כולם ראו את אושן, וכולם ראו את האוס. אבל משום מה אף אחד לא ראה אותם באותו מקום. ג'ואן הולוויי באה עם שמלה שלא השאירה מקום לדימיון ואילו יאדו בא עם וילון אמבטיה שלא השאיר מקום לצנזור. פרד ורובין שרבטסקי כבר התמקמו ליד הפסנתר וזמזמו להם בלדות פופ מתקתקות מהאייטיז. ברקע יכלו לראות את ג'ק דונגי בעוד שיחה צפופה עם דון גייס בטלפון. ג'ים ופאם הסתודדו בצד וצחקו על השמלת המגוחכות של משתתפות היפה והחנון, שמשום מה התחרו ביניהן מי תיקח את דווייט איתה פנימה. קפטן האמר עשה שרירים, דקסטר נראה קפוא במקומו. בן ליינוס עמד בצמוד לכניסה ובחן בעצבנות את שעון היד שלו, "נו, איפה הוא?". רק שני אנשים לא נכחו בטקס.

הראשון היה הלל, אשר נאסרה עליו הכניסה בהוראות מפורשות של פרד. "אבל יש לי הזמנה" הפציר במאבטחים. "אדוני, זוהי חשבונית מס על מכשיר עיסוי לכפות רגליים" השיבו לו בבוז והשליכו אותו הישר לשלולית בוץ שהוכנה מבעוד מועד. "אתם עוד תראו" נשבע הלל, "יש לי כוחות מסתוריים שאתם לא יכולים להתמודד איתם אפילו" איים בקול. "ספר לי על זה" ענה לו קול מצידה של השלולית. היה זה סיילר, האדם השני שלא הוזמן ובמקום זאת התבוסס בבוץ בשל עונתה המבזה של "גיבורים".

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: אי שם בתל אביב מאת: fred איש קריות

כל המוזמנים מצאו את מקומם בקלות, למעט אושן והאוס, אשר בטעות מצערת קיבלו את אותו כרטיס. האורות חשכו ולהקת הבית (תיסלם) התחילה לנגן את הנאמבר המוזיקלי להערב – Werewolf Bar Mitzva לפי מילים ולחן של טרייסי ג'ורדן. המחזה היה מבהיל, מבדר והילל את מיטב התכנים היהודיים שחשובים לכולנו. לאחר מכן עלה פרד, מבושם קלות ואפוי ביותר, לבמה.

"ברוכים הבאים לטקס המיקי לשנת 2008!" ~מחיאות כפיים~
"תודה רבה שבאתם, אתם מקסימים" ~מחיאות כפיים~
"אז מישהו ראה את 'שבוע סוף'?" ~צרצרים~

פרד כחכך מעט בגרונו, "אני מבין, אז בלי יותר מדי עיכובים. בואו נתחיל במופע האמיתי. להענקת הפרס לסדרת המדע הבדיוני הטובה של השנה. אנא קבלו את שני הכוכבים הישראלים אשר כל קשר ביניהם ובין השפה העברית הינו בגדר מפגשים מהסוג השלישי – משה דן ורוקסן פלדמן.

רוקסן: אני מחוייבת לספר לך משה, שאני מאוהבת בסדרות מדע דמיוני. אל"ף כול כי אני טובה במדעים, ושנית כי סדרות פנטזיונריות כאלה תמיד בידרנו אותי. יש שם חוקרנים ועבמים שלא פוחדים לנבוט בחלל עמוק 7!
משה: אני חושב שכשרוקסן אמרה שהיא אוהבת תוכניות מדע בדיוני. היא בעצם אמרה שהיא מוצאת את עצמה צופה ב... ב... בסדרות מדע בדיוני. כאילו היא צופה בהן כל הזמן.
רוקסן: זה לא מה שאמרתי.
משה: כשרוקסן אומרת שזה לא מה שהיא אמרה, אז אני חושב שהיא אומרת לי שבעצם, מה שאמרתי שהיא... שהיא... אמרה זה בעצם זה... אה... זה לא מה שהיא אמרה.

"פשוט תקראו את מה שכתוב בטלפרומפטר, מפגרים!" נשמע קול מאחורי הקלעים.

רוקסן: משה, הם אומרים שתקרא מהפרופלור.
משה: אה... הזוכה בפרס סדרת המד"ב הטובה לשנת 2008 היא... דוקטור הו!
רוקסן: דוקטור מי?!

לצד הבא נשמעו קולות מוכרים של "וווש וווש וווש" כאשר הטארדיס הופיעה משום כלום וממנה יצאו הדוקטור ומרת'ה. הדוקטור ניגש לשני פליטי הריאליטי ובחן אותם מקרוב. "כמה מוזר" אמר, "נדיר למצוא שרידי סלית'ין בצד הזה של כדור הארץ. בטח עוד פאשלה של הטמבלים מטורצ'ווד". הדוקטור ומרת'ה הודו לקהל הנפלא ומיהרו לחזור לטארדיס, בעיקר כדי לחסוך למרת'ה זמן מסך ולהעביר את הזמן כמה שיותר מהר עד עונה 4.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: הטקס + הזוכה בקטגוריית המד"ב מאת: fred איש קריות
אל הבמה עלו חמשת חברי הקאסט של "איך פגשתי את אימא".

טד: אז, אנחנו פה, למרות שאין לנו ממש סיבה. זה לא שאנחנו מועמדים או משהו
בארני: האמת היא שאני כן מועמד.
טד: אה, וואלה?
רובין: נכון, ואני פה יחד עם פרד.
טד: באמת?
לילי ומרשל: בהחלט, ואנחנו שכרנו וילה בקיסריה, אז זה לא טרחה בשבילנו.
טד: הו. אני מבין.
בארני: אז מה אתה עושה פה, טד?
טד: באמת שאין לי מושג.
בארני: כלומר, כולנו אהובים ופופולאריים ולנו יש מעריצים ולטד מוסבי (ארכיטקט!), שהוא כוכב הסדרה, אין כלום. זו ה-בדיחה של הסדרה שלנו, שבכלל אמורה להסתובב סביב דמות מגניבה באמת, כמוני. דמות שנונה, שנכנסת למצבים משעשעים אך מסוקסים. דמות שהיא פשוט לג'נ – Wait for it

מרשל קטע את הנאום של בארני תוך כדי הטחת סטירה מצלצלת ללחיו הימנית.

מרשל: זה שלוש. נשארו לי עוד שניים.
רובין: די חבר'ה, יש לנו דברים יותר חשובים לעשות כאן על הבמה. אז בלי דחיות נוספות: הזוכה השנה בפרס סדרת האנימציה היא... משפחת סימפסון!

אין חדש תחת השמש הצהובה. המשפחה עלתה מנומנמת לבמה. בארט הודה למעריצים, מארג' הודתה לאלוהים, ליסה קראה ליציאה מעיראק ורק הומר שתק והביט מפוחד בדקסטר שישב בקהל. את הפסלון מגי זרקה לעריסה שלה, שם הצטרף לשאר הפסלונים בהם זכתה המשפחה בכל השנים שעברו.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס סדרת האנימציה מאת: fred איש קריות
את הצגת פרס סדרת הריאליטי התכבד לתת ג'ק דונגי אשר לבמה במבט מוטרד למדי.

ג'ק: מהי המציאות? איך אני יכול לדעת מה אמיתי ומה לא? מציאות היא מקור להנאה ואמונה בכוח הרוח האנושית. מציאות היא גם מקור להוציא כסף מאנשים באמצעות אס.אמ.אסים. מציאות היא... אני מצטער. אני לא יכול להמשיך את המחדל הזה! רבותיי, הבחירות בטקס המיקי הן מזויפות! המארגנים בחרו בכוונה תחילה להתעלם מתוכנית המציאות הטובה ביותר של שנת 2007/2008 שכלל מתח, מין, מתח מיני ועוד קצת מין, MILF Island! וקידמה תוכניות כמו "היפה והחנון" או יותר גרוע "חתולי המאפיה"(!) רק כדי להתחנף לרשת המשדרת את הטקס – נענע 10.

"אנחנו כבר מזמן לא בנענע יא דביייל!" נשמע אותו קול מוכר מאחורי הקלעים.

ג'ק: או... אתם לא? מה קרה לנענע?

"הלכו קיבינימט. תקרא מהטלפרומפטר!"

ג'ק: אז לא משנה. אם כך נמשיך בתוצאות הבחירות שלנו. והזוכה בקטגוריית סדרת הריאליטי הטובה לשנת 2008 היא... הישרדות! לקבלת הפרס, מנחה התוכנית, ג'ף פרובסט, מתבקש לעלות.

על אף קריאתו הנרגשת של דונגי, פרובסט לא מיהר לבמה. למעשה, חיפוש זריז בין יושבי הקהל גילה כי פרובסט כלל נמצא בקהל. אי שם מתחת לבמה, בחדר הדוודים (אין לנו מושג למה לאמפיתיאטרון של קיסריה יש חדר דוודים) גופתו הכפותה של ג'ף נאבקה להשתחרר מקשרי חבלים עקשניים. קריאותיו של פרובסט נבלמו לצלילי ההתרחשות על הבמה. כאשר את מקומו של פרובסט במעמד קבלת הפסלון נטל גיא זו-ארץ, אשר עלה לקריאות "בוז" בלתי נגמרות מצד הקהל.

זו-ארץ נטל בידו האחת את הפסלון מידיו ההמומות של דונגי ולקח את המיקרופון בידו השנייה. הוא נתן לקהל את חיוך הפלצנות הרשמי שלנו וישר החל לדקלם בקול פומפוזי וגנרי "בפרקים הקודמים של הישר..."
רעשיו האימתניים של מסוק טועה קטעו את נאומו של זו-ארץ הבלתי נלאה. אשר הביט המום בעוד המסוק נוחת נחיתת אונס הישר עליו. לפתע נשמעו קולות "קחוחוחו קחיחיחי קחוחוחו".
"איחרתי?" שאל חתול-רובוט והתפלא לקבל גל מחיאות כפיים בעמידה לנוכח נחיתת האונס שפטרה את הקהל מאימת גיא זו-ארץ.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס הריאליטי מאת: fred איש קריות
בעוד עובדי הבמה עמלו על ניקיון מה שנשאר מגיא זו-ארץ. הלהקה החלה בנאמבר המוזיקלי השני שלה להערב: Sandcastle In The Sand בביצועה של רובין ספרקלס.

לאחר השיר המרגש, בו כל יושבי הקהל הזילו דמעות מרירות יותר מהפרק ההוא בעונה השנייה של המשרד כשג'ים עזב. הכרוז הכריז כי לפרס סדרת המוי כיף של השנה יעלו שניים מהקולות המפורסמים בטלוויזיה.

VO: הלילה הוא הלילה. הלילה אני יוצא לציד. הטרף: טקס פרסי המיקי. המטרה: הענקת הפרס לסדרת המוי כיף לשנת 2008.
VO שני: היה זה קולו של הרוצח הסדרתי אשר הפריע למתרחש על הבמה.
VO ראשון: הלו הלו, מי אתה חושב שאתה? למה אתה מפריע לי לעשות VO?
VO שני: היה זה קולו של הקריין הבריטי המתנשא מהתוכנית על עושה העוגות אשר הפריע לVO של דקסטר.
VO ראשון: הסחת דעת בלבד, אף VO אחר לא ימנע ממני להגיש את הפרס הזה... לבד.
VO שני: קולו של הקריין מהסדרה של עושה העוגות, לא פחד בכלל. למעשה, הוא חשב שהכל חוזר אליך וקקה בידיך.
VO ראשון: אני מזהיר אותך, אני הורג אנשים כי זה עושה לי טוב.
VO שני: עושה העוגות נהג להחזיר אנשים לחיים כי זה עשה לו טוב.
VO ראשון: יאללה יאללה, הוא מחזיר אותם לדקה ואז הורג אותם שוב. חרא של גימיק.
VO שני: קולו של הקריין הבריטי מהסדרה על עושה העוגות אשר נהג להחזיר אנשים לחיים למשך דקה רק כי זה עשה לו טוב המשיך בשלו, הזוכה בפרס סדרת המוי כיף לשנת אל... אה!!!!
VO ראשון: אני שונא שמפריעים לי באמצע הVO. חזרה למשימה שלי: הזוכה בפרס סדרת המוי-כיף לשנת 2008 הוא... בלוג השירה בציבור של דוקטור נורא!

הקהל מחא מחיאות כפיים סוערות לנוכח העובדה שזו הסדרה הראשונה בתולדות ההיסטוריה של פרסי המיקי אשר לא שודרה בטלוויזיה אלא במסגרת האינטרנט. באופן מפתיע, אף אחד מהכוכבים הראשיים של הבלוג לא עלו לקבל את הפרס, במקומם עלו שלושה פרשים שהתחילו לשיר....

סוס רע
סוס רע
סוס רע
הוא רע

דוק הוריבל לא הגיע
היה צריך לעבוד
אז סוס רע הפתיע
וחולק את הכבוד

אז הוא מודה למצביעים,
מרוב דמעות הוא עלול לקרוס
סליחה לכל המתחרים
אבל אין לכם מה לכעוס
בפעם הבאה
אל תתמודדו מול ג'וס!

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס סדרת המתח/פעולה מאת: fred איש קריות
הקהל נחרד כאשר הכרוז הודיע כי את הענקת הפרס בקטגוריית שקרצ'י לסדרה הגרועה של השנה תיתן לא אחרת מפנית שקרצ'י בכבודה ובעצמה. העלמה עלתה לה בדילוגים לבמה, עיניה כבדות, חיוכה מוזר, שיערה מחומצן... הקהל לא עמד במתח. האנשים בשורות הראשונות כבר התכוננו למטח שוצף של קללות פיקנטיות וקריאות להצטרפות לתוכניות פירמידה.

פנית: זה בסדר חבר'ה. השתניתי. נסעתי להודו, כדי לגלות את עצמי. מאז אני לא שונאת אף אחד, אף אחד לא יזבל, אני אוהבת את כולכם. את כולכם. את כולכם. אני כבר לא צריכה את המעטפות שלכם, מספיקים לי רק הבולים. תני לי כמה בולים שאתם רק רוצים, גם אם אין אז גם דראם זה בסדר. אה... הנה יש פה מעטפה מולי. איזה יופי... אה, אבל אין פה בולים. חבל. מה כתוב פה בפנים? הסדרה הזוכה בפרס שקרצ'י... היי, זאת אני... לתוכנית המושמצת לשנת 2008 היא... הישרדות 10: האיים הקאריביים.

כאמור, אף אחד לא מחא כפיים לזוכה בקטגוריה הזאת. אף אחד גם לא העיז לעלות לבמה, אפילו לא דן מנו. לפתע נשמעו קולות חרחור מתכתיים מאחורי הבמה. ענן שחור החל להופיע מאחורי שקרצ'י. הייתה זו תפלצת נוראית יותר מכל טוויסט דפוק בהישרדות. הייתה זו חיה יותר נוראה מכל אתגר כוח כפול חסר משמעות. הייתה זו הברייה הנוראה ביותר שידעה שנת 2008. המפלצת חשפה את פניה האפורים, בצד הגוף השמאלי שלה השתרך לו סרגל כלים מעצבן, קצב עליית הקבצים שלה היה איטי להחריד וקולה הכבד השמיע קולות URL קטועים. "אני המנצחת האמיתית" הכריזה התפלצת. "איש לא יכול למפלצת הנענע10 בגירסת הבטא. מוהאהאהא".

המפלצת גחנה מעל לשקרצ'י, שמזמן הייתה מחוקה, ונטלה את הפסלון לעצמה. אותו בלעה יחד עם זכרונות טובים ורבים אחרים מתקופות של פעם והתפוגגה באוויר האמפיתיאטרון. היה זה הרגע העצוב בטקס. מפחיד, אבל עצוב.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: הפרס ע"ש שקרצ'י לסדרה הגרועה מאת: fred איש קריות
להגשת פרס הפנינה הנחבאת עלה לבמה כוכב של פנינה לא קטנה – קפטן פטיש לבית "בלוג השירה בציבור של דוקטור נורא". הברנש נפוח השרירים והאגו עלה לקדמת הבמה ועמד מאחורי הפודיום.

קפטן פטיש: אני אוהב טקסי פרסים. בעיקר כי בדרך כלל נותנים לי פרסים. כי אני מגניב וחזק. אבל אני חייב להודות שאפילו אני מתרגש לפעמים. לכן קודם מאחורי הקלעים לקחתי כמה טיפים ממישהו שיש לו ניסיון רב בטקסים כאלה, בחור נחמד בשם בארני סטינסון. הטיפ הכי חשוב שהוא נתן לי היה לזכור תמיד לקרוא את מה שכתוב בטלפרומפטר. היי... רגע אחד, זה בכלל לא נראה כמו טלפרומפטר!

מתח אנרגיה מקפיאה פילח את חלל האמפיתיאטרון ופגע ישירות בקפטן. "מוהאהאהא!" אמר הקול המסתורי. "תמיד תקראו את הטלפרומטר" חשף עצמו דוקטור נורא, אשר הסתיר בגאוניות מרושעת את הפריז-ריי במקום הטלפרומפטר (מה שגורם לנו לתהות מאיפה לכל הרוחות הטקסטים של האחרים הגיעו?). "הפעם בלי שירים!" הפציר, "יש לנו אנדרדוג שזוכה סוף סוף לכבוד המגיע לו. וכאנדרדוג בעצמי, אני הוא זה שצריך להעניק את הפרס!" אמר תוך כדי טיפוס לבמה. "והזוכה בפרס הפנינה הנחבאת של שנת 2008 היא... רד בנד!!!".

רד אורבך, לפטי, פונצ'ו ופיליפ והאחרים עלו לבמה נרגשים. מתעלמים מהזרועות שתקועות להם בתחת. רד הודה לקהל האוהד והמפרגן. פיליפ ציין ש"רד בנד" היא הסדרה השנייה בתולדות המיקי שזוכה מבלי להיות משודרת בצורה פורמאלית בטלוויזיה. אולם רחשי זעם נשמעו באולם, והם נבעו מכיוונה של להקת הבית (תיסלם).

"יו קאן קיס מיי פרפול אס, ניצני!" קילל אורבך בעודו מנופף בפסלון הנכסף. "נאו רד בנד איז דה בסט רוק בנד אין איזרעל מאדרפאקר!" הרעים בתרועת ניצחון.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס הפנינה הנחבאת מאת: fred איש קריות
להענקת הפרס עלו לבמה ראיין סיקרסט וסטואי גריפין.

סטואי: תגיד לי ראיין, אתה ידעת שתעשיית הטלוויזיה הישראלית כל כך התפתחה בשנים האחרונות עד שהם התחילו לייצא את התוכניות שלהם אפילו לארצות הברית?
ראיין: כן, לא מזמן הם הציעו לי לבוא לאודישן להפקה אמריקאית למשהו שנקרא "כוכב נולד". אני מקווה שזה יהיה שינוי מרענן ברפרטואר שלי.
סטואי: הו, אני בטוח שזה לא יהיה נורא כמו שקרה לי ולוולף בליצר בטורניר ווימבלדון האחרון... מה, אין קליפ? טוב נו, לא משנה.
ראיין: הרבה מועמדים טובים היו השנה, אבל יש רק זוכה אחד. ואנחנו נגלה מי זה מיד אחרי הפרסומת הזו!

פיראטיות היא פשע, מי שמוריד תכנים לא חוקיים מהרשת, דינו להיות דמות פיגורטיבית בעלת סממנים הומוסקסואלים בתוכנית ריקודים לילדים!

ראיין: וחזרנו!
סטואי: נפלא! והזוכה בקטגוריית הסדרה הישראלית הוא...
ראיין: ייחשף מיד אחרי הפרסומת הבאה!
סטואי: לא שוב...

קארלסברג עם מנטוס. זה הורג!

ראיין: וחזרנו!
סטואי: עכשיו אפשר?
ראיין: בטח שאפשר... לעבור לעוד פרסומת
סטואי: נמאס לי מזה, בוא הנה רגע...

בקרוב – פייסבוק: הסרט!

סטואי: טוב, ראיין כבר לא איתנו. הוא בטח תלוי איפשהו בסביבה. בכל אופן, הזוכה בפרס הסדרה הישראלית המצטיינת לשנת 2008 היא... סרוגים!

את הפרס קיבלו נתי ויפעת בשם צוות השחקנים. אולם היה זה פרד שהתעקש לנאום במקומם.

פרד: אה... היי, בעיקרון אמור להיות נאום מצחיק עם מלא בדיחות שבטח מצחיקות רק אותי. אבל חשבתי במקום זה להעביר איזה מסר עם יותר נפח. אני רוצה לפנות לקברניטי ערוץ 2 וערוץ 10, לחבר'ה בyes ובHOT ולכל חברות ההפקה העצמאיות, שעשו השנה עשרות דרמות וקומדיות ישראליות. אני רוצה לבקש מהם בקשה אחת קטנה. אל תפסיקו. אל תפסיקו ליצור, זה טוב שיש טלוויזיה בעברית שהיא לא שעשועון או תחרות ריאליטי או תוכנית תחקירים. אני מבקש כי אני יודע שבשנים הבאות ההשקעה הזו לא תהיה בראש מענייכם בגלל כל הקטע של הרפורמה והפרסומות, אבל בכל זאת תראו. היה השנה כל כך הרבה תוכניות ישראליות טובות עד שלא יכולנו להכניס את כולן תחת התחרות הזאת. זה בפני עצמו מצדיק את ההשקעה. אבל אם זה לא מספיק, עצם העובדה שהוכחתם שאפשר להריץ במשך שנה שלמה תסריטים בעברית מדי ערב בטלוויזיה (אלא אם אתם 'קשת' ואז אתם כל ערב דוחים עוד פרק של "על קצות האצבעות") שווה את הקרדיט.

אז כל הכבוד ל"סרוגים" שניצחו, גם אני הצבעתי להם. בתקווה בשנה הבאה בעונה שנייה בירושלים הבנויה.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס עונג ישראלי מאת: fred איש קריות
אל הבמה עלה המפיק האימתני חתול-רובוט.

חתול רובוט: אני כאן כדי להגיש את פרס מפעל החיים לסדרה קומית. סדרה שאולי שרדה רק שלוש עונות, שהייתה בתחתיות הרייטינג, שלא הצליחה לנצל את ההזדמנויות שניתנו לה שוב ושוב ושוב. אבל לכל הרוחות, היא הייתה מעולה. שכחו כל מה שאמרתי, את מסך העשן שפיזרתי. מדובר בערך בסדרת הרשת הראשונה שאינה מצוירת שהביאה את החרפון הבלתי מסויג אל קדמת המסך. שלקחה את מוטיב המשפחה הלא מתפקדת כמה דרגות קדימה. שהייתה גאונית כשם שהייתה מצחיקה. ללא עכבות, ללא שפיות, ללא איברים בטוחים, ועם הרבה אלכוהול. אני יכול להפליג עוד ועוד ועוד בשבחה לדראון עולם. היא אמנם הסתיימה כבר לפני שנתיים, אבל כעת כשהיא כנראה הולכת לפנק אותנו בסרט חדש, חשבנו, ובעיקר חשבתי אני, שהיא ראויה לפרס מפעל חיים, למרות ששלה היו קצרים למדי. אתם כבר יודעים על מה אני מדבר. אני מדבר כמובן על ארסטד דיבלופמנט.

VO שלישי: מייקל בלות' פסע אל הבמה רק כדי לגלות שם את משפחתו, בהם אחיו ג'וב בתלבושת תרנגולת.
מייקל: מה אתה עושה, ג'וב?
ג'וב: כמו מה זה נראה לך, אח? אני הולך להילחם עם פיטר גריפין.
VO שלישי: פיטר גריפין נהג להתקוטט עם תרנגולות מעת לעת.

פוטג' ישן: פיטר גריפין נלחם בתרנגולת בכביש המהיר.

מייקל: לא אתה לא, ג'וב, כולנו יודעים מה אתה הולך לעשות. למעשה, אני יודע מה כולכם הולכים לעשות, והפעם אני לא הולך להיות חלק מזה. בוא, ג'ורג' מייקל, אנחנו הולכים.
ג'ורג'-מייקל: למעשה זה ג'ורג'-מייקל, עם מקף באמצע, כמו חתול-רובוט. אני מנסה להבדיל את עצמי מהזמר-יוצר, תפסו אותו אתמול שוב עם סמים בשירותים ציבוריים.
ג'וב: כן, מייקל, לך. אנחנו מסתדרים טוב בלעדיך. אל תתמודד, תשאיר את זה לנו. תמיד היית פחדן.
מייקל (מסתובב אליו): אוקיי, "פחדן", ומה עכשיו?

משתררת שתיקה בת כמה שניות.

ג'וב (מוחא כף וקופץ כדביל): קו קוקו קו קוקו קו קוקו!
מייקל: כך חשבתי.
ג'ורג' האב (מרים יד ורגל לסירוגין): קו קוקוצ'ה! קו קוקוצ'ה!
לינדזי (שמה יד ככרבולת ומניעה רגליה באופן מוזר): צ'ה צ'ה צ'ה צ'ה צ'ה!
לוסיל בלות' (מחווה כנפיים באלגנטיות): אקודודודו! אקודודודו!
מייקל (לוקח את הפרס מחתול-רובוט): בוא, ג'ורג' מייקל, אנחנו הולכים ולא רואים את האנשים האלה שוב.

הם יורדים מהבמה.

VO שלישי: מייקל כמובן טעה. ואם כבר התכנסנו כאן, חשוב לציין שהקריינים שהגישו את פרס המוי-כיף הם עלבון אחת גדול לקריינות.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל: פרס הקומדיה מאת: fred איש קריות
המתח לקראת הקטגוריה האחרונה בטקס גאה, חתול-רובוט מצא מטען והטעין את הבטריות בבטחה. דקסטר חדל משיוף סכינים. האוס הסיר את האוזניות מהטלוויזיה הניידת שלו. השניים ידעו היטב שמוטיב התחרות משנה שעברה ימשיך גם השנה. האהדה הגדולה לשניהם לא ידעה שובע במהלך העונות שחלפו, אבל רק אחד יוכל להיות המנצח הגדול של הערב.

אל הבמה ניגשו שניים, מייקל סקוט וטובי פלנדרסון.

מייקל: דרמה. סדרות דרמה. זה משעמם. שום דבר מעניין לא קורה בסדרות דרמה. אקשן, זה מעניין! מישהו פה ראה אבודים?
טובי: למעשה מייקל, סדרות דרמה היו ונשארו הסדרות המובילות ברייטינג בארה"ב.
מייקל: בלה בלה בלה... סתום ת'פה טובי. כולם יודעים שהסדרה הכי טובה בטלוויזיה זה "גיבורים". מה לא הייתי עושה כדי שיהיו לי כוחות על. כמו היכולת לעוף, או לירות לייזר מהעיניים. או טובי, להיפטר ממך.
טובי: אתה לא יכול להסתמך רק על כוחות-על, מייקל.
מייקל: לא?
טובי: לא, אתה חייב לתת דחיפה משל עצמך בעסק הזה.
מייקל: That's what she said.
טובי: אל אלוהים...
מייקל: טוב טוב, רק אל תבכה לי פה על הבמה. בכל אופן, הזוכה בפרס סדרת הדרמה המשעממת לשנת 2008. היא... אתם בטוחים שאתם רוצים לדעת?
הקהל: כן! נו כבר!
מייקל: טוב יאללה, הנה אני פותח את המעטפה. הזוכה היא... האוס!

האוס דידה אל הבמה. קטף את הפסלון בנונשלנטיות, הרים אותו מעל ראשו ואמר "הצדק נעשה". דקסטר נחר בבוז בפינה, אך זה לא שינה כלל להאוס, שכעת כשזכה הרשה לעצמו לחגוג בסעודת שחיתות הכוללת את מיטב כדורי ההרגעה המותרים לצריכת בני אדם וחיות משק שונות.

פרד עלה לבמה לצלילי הסיום. "תודה רבה לכם שבאתם הערב" אמר בין פיצוצי הבלונים והקונפטי. "אל תשכחו לבוא למסיבת בריכה בבית של yaddo מיד אחרי הטקס!" . "אבל אין לי בריכה בבית" הפציר yaddo. "עוד נראה" השיב לו פרד. "עוד נראה".

FIN

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה

בתגובה ל:

מאת: גיאחה
היה מבריק, במיוחד דיאלוג הקריינים!

כריסטינה ואני נהנינו עד מאוד, ועכשיו אנחנו עוברים אל מסיבת האפטר-פארטי הסוערת, שם יביך את עצמו פרד כתמיד אחרי שתייה מופרזת של אלכוהול, גיאחה יריץ יותר מדי שורות בשירותים ושוב ינסה לעגוב עלי (הפעם אני לא נכנע!) כשאביטל מושכת בעגילי הפנינה שלו, הלל יצעק עלינו שהווליום גבוה מדי, החתול יקרע את הרחבה בלי הפוגה (רובוט, אחרי הכל), הומר יאכל את כל הבוטנים, באקביט תקבל המון מחמאות על העיצוב בטקס, יעל תצלם ותצלם ותטריד את כולנו, היידי וסליפי ראביט יתרועעו עם ניו יורק פולארד, רעות תלטוש מבטים כלפי האוס אבל לא תעשה כלום כל זמן שאושן שם, נרגנת יחד איתו, בוז'רסקי תתן פידבקים לדי ג'יי (המעולה), אסף יחשב את אחוזי הרייטינג של הטקס למחר, ובמיוחד את פלח הנשים בגילאי 18-34 הנחשב, איימס תיצמד כל הערב למייקל סקוט, שיהנה מתשומת הלב, סטיבי תחתוך מוקדם כדי לראות סרט אירופאי טוב לפני השינה, דרוסילה תנשוך כמה צווארים לפני שתיעלם אל הלילה, איציק 21 יעשה לכולנו "מי שברך", חומסת הפילים תתבאס על הפיל האפריקני שלא הצליחה להכניס אל האולם, ההרצליינית תצפה במשחק הפוטבול שמשודר במקביל ב-NBC, יסמין תרקוד בספרד בשידור לווייני, ספיידי 82 ישלח קורים באקסטזה לכל פינה בחדר, אקסליבר יחשוף ישבן על הבר, ואיתמר לא יהיה משועשע למרות הכל. כיף חיים.

פורום טלוויזיה (עם קפה) אג'נדה
http://tv.agenda.co.il/
http://www.agenda.co.il/149/forum/

בתגובה ל: פרס הדרמה מאת: fred איש קריות

But as it turns out, if you try sometimes you get what you need.

הציפיה היתה מורטת עצבים וגבות, אך כפי שהסתבר לכל היא היתה שווה כל רגע: הצדק האכן נעשה, יו לורי זכה בפסלון ויחדיו יצאנו ממש עכשיו לקרוע באישית לוחצת את הרחבה באפטר-פארטי רוויית הורמונים, סוכריות וכימיקלים: ויקודין / קטמין וויסקי משובח בשבילו, וקפאין + פרלינים עם ליקר בשבילי. אכן, אנחנו זוג* שחי על הקצה בכל המובנים.

מצטרפת לקודמיי - טקס יאה ונאה אירגנו לנו השנה באולם החדש. בעודנו יושבים האחת בחיקו של השני צחקנו לרוב מהרפרנסים לתוכנית הריאליטי של הפורום, הלוא היא 'חתולי המאפיה!!1', מהגילוי המרעיש אודות מעצב העל-חלל שהיה אחראי הפעם לוילון האמבט של יאדו, וכמובן התמוגגנו עד לאין שיעור מפרס מפעל החיים מפיו של לא-פחות-ולא-יותר הוד חתוליותו המפתיע. בחיי שלא היינו מודעים לצד המבין בדברים החמים והרך שבך, חתול אכזר, ואתה מוזמן להדחיק את מילותיי ברמה הכי הטרוסקסואלית שאתה מסוגל.

כה לחי, דקסטר יקר. הוכחת שגם בנסיבות מאולצות ולא ממש נעימות, אם רוצים - אין זאת אג'נדה. יאללה, הזמן קצר וההילולה מרובה (שלא לדבר על ברט וג'ימיין שמחכים לי בבית כדי שאגאל אותם כדבעי מבתולי השלישיה שלהם).

לילה טוב והמשך צפייה מהנה,

ocean

*אירועי הערב וודאי יונצחו בהמשך, או אז תינתן פה תשובה מוחצת לכל המלעיזים ששפכו את דמי: תמונות משותפות שלי ושל האוס בוא תבואנה!

איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!

בתגובה ל: לילה לבן מאת: fred איש קריות
השנה החלטתי לפנק אתכם קצת בסטיסטיקה.

מספר המצביעים השנה בטקס עמד על 35 מתפקדים. אמנם יותר מהמתפקדים שהצביעו לציפי ליבני אבל נתון עגום בהשוואה לשנים קודמות.

עם זאת, הסדרה עם מספר ההצבעות הגבוה ביותר הייתה האוס, עם 22 קולות. מה שמראה שהלובי לטובת האוס לא ויתר וניצח את גרעין המעריצים של דקסטר, שהשיג 8 קולות בלבד.
מקום שני בספירת הקולות המירבית מגיע דווקא ממקור שלילי. הישרדות 10: האיים הקאריביים קטפה 21 קולות נגדה. אכן תמונות קשות.

מספר הסדרות שלא קיבלו אפילו קול אחד: 8 (שושלת טיודור, קליפורניקיישן, בניחוש חוקר, רביעיית רן, טינופת, ענק אנושי, פרויקט מסלול ופרשת השבוע) סמיילי_מוזר

שתי הקטגוריות הכי מותחות בשלב ספירת הקולות היו קטגורית הקומדיה, אשר שמרה על תיקו בין שלוש מועמדות לכל אורך דרכה. המשרד, רוק 30 והחיים על-פי נד שזכתה לבסוף התחרו ביניהן והתיקו ביניהן לא נשבר עד שני הקולות האחרונים. סמיילי_עיניים

הקטגוריה השנייה הייתה קטגוריית המוי כיף. בהתחלה, בטי שלטה ללא עוררין בספירת הקולות כאשר היא צברה קולות כמו פטריות אחרי הגשם. עד שהעלמה בוז'רסקי הגיעה וטענה שלא מצביעים נגד ג'וס. בשלב זה לבטי היו שמונה קולות והעלמה בוז'רסקי נתנה את הקול הראשון לבלוג השירה בציבור של דוקטור נורא. אחריה הגיע נחיל הצבעות עבור הבלוג, שהגיע לבסוף ל11 קולות אל מול 8 קולות של בטי שפשוט חדלה לצבור קולות. סמיילי_פטיש

כוחה של בוז'רסקי לא עוצר שם. מסתבר שהיא הייתה הסיבה העיקרית להצבעות לטובת דוקטור אחר - דוקטור הו. לא מעט אנשים הצביעו לדוקטור הו "רק כי סליירט אוהבת את הסדרה". היא עצמה, אגב, הצביעה בכלל לעל טבעי. סמיילי_לשון

גם השנה, הקטגוריה שהכי פחות הצביעו לה הייתה הקטגוריה הישראלית. וחבל. 18 קולות בלבד הגיעו לקטגוריה, רובם המכריע לטובת סרוגים (11 קולות). אחריה קטפה העונה השנייה של אולי הפעם 3 קולות ואילו מתי נתנשק ולהוציא את הכלב אספו שני קולות כל אחת. ישראל

הקרב בקטגוריית האנימציה השנה היה עקוב מדם. כאשר המסורתיים מצביעים למשפחת סימפסון ואילו הניאו-קונסרבטיבים המשיכו לתת גב למשפחת סמית'. קרב הסתכם בתוצאה כה קרובה אך לא מספיקה של 9 קולות לאבא אמריקאי לעומת 11 לצהובים.

רד בנד ובלוג השירה בציבור של דוקטור נורא חושפות את הסינרגיה המתהווה בין הטלוויזיה למדיומים אחרים. תכנים בלעדיים לVOD או לאינטרנט. בתקווה שהסינרגיה הזו תציב רף חזק גם בשנה הבאה. ביננו, אם הבחירות למועמדים של המיקי היו קורות היום. גם "התור" של ביל היידר וסת' מאיירס היה נכנס לתחרות.

השנה yaddo תרם את חלקו בטקס בניסוח החלק הכי מצחיק לדעתי של הטקס והוא פרס מפעל החיים לארסטד דיבלופמנט. הוא זיהה את הנקודות הכי חזקות בסדרה וניצל אותן בחוכמה, אני נקרעתי כשקראתי את זה. היאח הידד לyaddo סמיילי_בירה

התסריט המקורי של הטקס, שלא יצא לבסוף, כלל גם נבואה אפוקליפטית, פרשיית רצח מרובת חשודים, רומן לא חוקי, מסע בזמן, צלף קטלני, רוחות רפאים, אי לא כל כך נטוש ומערכון עם גורילה. לא יצא בסוף, מצטערים. אולי בשנה הבאה.

כבר ניסחנו כמה החלטות לטקס של שנה הבאה (יהיה טקס גם בשנה הבאה, יי!) שאמורות להפוך אותו למופרע ומגניב אפילו יותר. אז יש למה לצפות. שתהיה לכולנו שנה טובה של טלוויזיה.

אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה