כלבים גזעיים
שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



ברוכים הבאים אוהבי כלבים!!

רשימת מועדונים/חוגים החברים בהי"ל (קובץ תמונה)לוח מודעות כלבים גזעיים

אתר ההתאחדות הישראלית לכלבנות / לוח תערוכות - הי"ל / המועדון הכלבני - הי"ל

בכל שאלה, בקשה, מענה, הערה, הארה ניתן לפנות למנהלי הקהילה - דן, מיטל וניל"י למייל purebreedil@gmail.com (כללי התנהלות הפורום)

אילוף באמצעות חיזוקים חיוביים בלבד? לא בדיוק.. (חלק א')

חלק א' – התיאוריה הביהביוריסטית, התניה קלאסית וחוק התוצאה

23/6/2010

אני מחלקת את המאמר הזה לשלושה חלקים בכדי לא ליצור עומס יתר קוגניטיבי J

הרבה פעמים אני אומרת משפטים כמו - אילוף וחינוך של ילדים בסופו של דבר זה אותו הדבר או שאפשר ללמד אנשים וכלבים בדיוק באותם שיטות.. כמובן שהמשפטים האלה מעט פרובוקטיביים במבנה שלהם ובגלל זה הם זוכים לתגובות שאליהם הם זוכים. עם זאת, המשפטים האלה נכונים לחלוטין! כמובן שחשוב לזכור שהאופן שבו ניישם את אותה שיטה בדיוק תהיה שונה בין בן אדם לכלב. אם בגלל הבדל "קטנטן" שנקרא שפה. לילד אפשר להסביר וכלב צריך ללמד "בשיטה העיוורת".

תיאוריות התנהגותיות התפתחו לפני לא מעט שנים. שיא הפופולריות שלהם היתה (באופן לא מפתיע לדעתי) אחרי מלחמת העולם השניה. מה שנקרא "מקצה אחד לקצה השני". אם עד ובתקופת מלחמת העולם השניה התיאוריה ששלטה היתה תיאוריה שגרסה שאופי האדם נקבע על פי הגנטיקה שלו ולכן אין מה לעבוד על ההתנהגות שלו, שהיא מולדת ותורשתית. אחרי מלחמת העולם השניה כשהעולם היה קצת ב"הלם" התחילו לתפוס את הבמה התיאוריות ההתנהגותיות ("בהיביוריסטיות" מהמילה Behavioral) שטענו שאופי האדם מתבסס מתהליכים של למידה שהוא רכש וממשיך לרכוש לאורך החיים שלו. חשוב לי לציין שהתיאוריות האלה היו בשטח עוד לפני מלחמת העולם השניה אבל קיבלו את ה"תוקף" שלהם רק אחרי המלחמה.

אני לא בטוחה שללכת מהקיצון אל הקיצון זאת הדרך, אבל בפועל כך היה. ברור לנו היום שילד או כלב, לא משנה כרגע, כל יצור חי נולד עם טמפרמנט מסוים, שמהטמפרמנט הזה נוצר האופי הסופי של אותו יצור חי. הטמפרמנט הוא מולד. אפשר לעדן אותו במידה מסוימת אבל הבסיס ישאר אותו בסיס. היום נהוג לשלב בין הגישות.

 

אנסה לתת מעט רקע על התיאוריות הביהביוריסטיות.

 

התניה קלאסית / איוואן פבלוב:

פבלוב ערך ניסויים בכלבים בסוף המאה ה 19. המחקר שלו התחיל בתחום שונה לחלוטין – הוא חקר את הפיזיולוגיה של מערכת העיכול. התגלית שלו היתה שכלבים מריירים למשמע פעמון אשר מקדים את הופעת עוזר המחקר שלו המגיע עם אוכל לתאים של הכלבים.

ואם להסביר מבחינה סכמתית:

באופן טבעי כאשר כלב מקבל אוכל הוא מרייר.       אוכל -> ריור

הכלב שומע פעמון ומיד לאחריו הוא מקבל אוכל.    פעמון -> אוכל

הכלב "מחבר" בין האוכל לפעמון כך ש                  פעמון -> ריור

גם היום אפשר להשתמש בהתניה קלאסית. צריך לזכור שבהתניה הזאת הכלב לומד משהו שהוא אפילו לא מודע אליו. הלמידה היא סמויה.

גם עלינו אותו ניסוי בדיוק עשוי להיות אפקטיבי. בכל פעם שאנחנו עוברים ליד פיצריה ריח הפיצה גורם לנו להרגיש רעבים. יתכן ואם נעבור ליד אותה פיצריה כשהיא סגורה נחוש פתאום רעב למרות שאין ריח של פיצה שיגרה אותנו.

התניות קלאסיות אפשר לייצר בקלות. לעיתים קרובות לא נשים לב שאנחנו מייצרים כזאת התניה אם אצלנו ואם אצל אחרים (ואין זה משנה אם מדובר על אדם או כלב).

דוגמא פשוטה: כלב שמסתובב לו בבית במהלך היום עשוי לא להרגיש צורך לעשות פיפי אבל כשהוא ישמע את הרעש של האוטו נכנס לחניה פתאום הוא ירגיש בצורך. הוא מקשר (באופן לא מודע) בין הרעש של האוטו לבין הזמן שהוא יוצא החוצה.

חשבתי לתת את הדוגמה שכשכלב רואה שמרימים את הרצועה שלו הוא שמח ומאושר ומתחיל לרוץ לכיוון הדלת ואז עצרתי את עצמי. הדוגמה הזאת לא מתאימה כאן כלל! ומדוע? הכלב עושה פעולות – הוא רץ, הוא קופץ במקום, הולך לכיוון הדלת – כל אילו מעידים על כך שהוא מבצע פעולה מרצונו, פעולה שהוא מודע אליה כיוון שהוא מודע לכך שהמשמעות של הרצועה היא טיול. לכן לא מדובר בהתניה קלאסית אלא התניה אופרנטית שההסבר עליה יגיע בהמשך הדרך...

 

חוק התוצאה / אדוארד לי תורנדייק:

תורנדייק הוא תיאורטיקן שמשום מה "שוכחים". התרומה שלו למדע לא פחות חשובה ולכן אני לא רוצה לוותר עליו בסקירה הזאת.

הרעיון של תורנדייק היה מאוד פשוט. הוא שם חתול בתוך קופסה מיוחדת. בקופסה הזאת היתה דוושה מסוימת שבמידה והחתול היה לוחץ עליה הוא היה יוצא מהקופסה. תורנדייק לא אמר או עשה שום דבר מיוחד. הוא שם את החתול בתוך הקופסה וחיכה לראות מה החתול יעשה.

בהתחלה החתול הסתובב לו בתוך הקופסה (אולי יותר נכון לקרוא לה כלוב) וביצע מגוון רחב של פעולות שאופייניות לחתול. הוא גירד, הוא הסתובב, הוא ניסה לגעת בכל מיני חלקים שונים של הקופסה. בסופו של דבר בטעות או אפשר לומר בצורה אקראית לחלוטין הוא לחץ על אותה דוושה והצליח לצאת מהקופסה. תורנדייק חזר ושם את החתול באותה קופסה ובחן שוב את ההתנהגויות של החתול. גם הפעם החתול ביצע פעולות שונות ורגילות לחלוטין עד הרגע שהוא לחץ על אותה דוושה שהובילה ליציאה שלו מהקופסה. עם הזמן תורנדייק גילה שהזמן שהחתול נמצא בקופסה מתקצר, וכך גם יורד המינון של הפעולות ה"לא מועילות" שהחתול מבצע כשהוא בקופסה. בסופו של דבר החתול היה נכנס לקופסה לוחץ על דוושה ויוצא החוצה.

בעצם החתול למד לבד איזה פעולה תוביל לכך שהוא יוכל לצאת מהקופסה החוצה. מתוך הממצאים האלה תורנדייק בנה את "חוק התוצאה" (Law of Effect) הטוען שהתוצאות של התנהגות מסוימת הם שיקבעו אם קשר בין גירוי לתגובה יחלשו או יתחזקו. כלומר, אם התגמול על הלחיצה על הדוושה תהיה חיובית (הוא יוצא מהקופסה) הוא ינסה ללחוץ על הדוושה. אם התגמול על הסתובבות במעגלים בקופסה היא שלילית (לא קורה כלום..) החתול יפסיק לעשות את פעולת ההסתובבות במעגלים כיוון שהיא לא אפקטיבית.

ובצורה סכמתית:

תגמול חיובי – הקשר בין הגירוי לתגובה יתחזק
תגמול
שלילי – הקשר בין הגירוי לתגובה ייחלש
גם כאן בדומה לפבלוב, ההתנהגות של החתול היא לא מודעת. החתול מתנהג בצורה שגרתית לחלוטין ואחת הפעולות השגרתיות האלה היא שמביאה ליציאה מהקופסה. הוא לא לומד לעשות שום דבר חדש!  ולוקח לו זמן עד שהוא "מבין" אילו פעולות חסרות ערך (חסרות תגמול) ומפחית אותן, ואילו פעולות כנראה גורמות לתגמול חיובי ולכן הוא מנסה לעשות אותן שוב ושוב.

דוגמה נחמדה: כשעבדתי במעון עם אוּלִי לימדנו אותה שכאשר היא מתיישבת היא מקבלת ביסקוויט. ההתנהגות הזאת עברה הכללה מסוימת וכאשר היא היתה רואה אותי אוכלת משהו שמצא חן בעיניה היא היתה מסתכלת עלי ובסופו של דבר הולכת צעד אחורה ומתיישבת. מבחינתה "חוק התוצאה" הוא – התיישבות מביאה לתגמול. הרי אם היא תנסה לקחת לי את האוכל מהיד או תתקרב אלי אני ארחיק אותה ממני, כלומר, זאת התנהגות עם תגמול שלילי ואין לה סיבה לעשות אותה. התגמול השלילי כאן הוא אי קבלה של האוכל שאותו היא רוצה.. זאת אמנם לא דוגמת "אחד לאחד" כיוון שיש לנו בדרך עוד כמה התניות אופרנטיות (תיכף נגיע אליהן אני מבטיחה!) אבל הרעיון הכללי הוא שהכלבה למדה שהתיישבות מביאה לתגמול ולכן היא מנסה להתיישב בכדי לקבל את האוכל. 


מאמרי הקהילה
אילוף באמצעות חיזוקים חיוביים בלבד? לא בדיוק.. (חלק ג')
חלק ג' – חיזוקים ועונשים
23/6/2010
אילוף באמצעות חיזוקים חיוביים בלבד? לא בדיוק.. (חלק ב')
חלק ב' – התניה אופרנטית
23/6/2010
אילוף באמצעות חיזוקים חיוביים בלבד? לא בדיוק.. (חלק א')
חלק א' – התיאוריה הביהביוריסטית, התניה קלאסית וחוק התוצאה
23/6/2010
מהן מטחנות גורים
(זהירות תמונות קשות לצפיה). נכתב ע"י ארז הרפז.
27/12/2008
בתי גידול מאושרים על ידי ה FCI
אנא עדכנו אותנו אם הפרטים לא נכונים או אם ברצונכם להתווסף לרשימה.
14/1/2009
אתרים של מועדונים / חוגים החברים בהתאחדות הישראלית לכלבנות
אנא עדכנו אותנו אם פיספסנו אתכם או שהפרטים אינם נכונים.
2/1/2009



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0234)