בני ברוך 11
שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



בני ברוך 11
כך בתחילה מארח.

כל יכול יחיד זה, הכוח האבולוציוני של הטבע חבוי מאתנו כאילו לא היה קיים.

19/1/2016

אבל היום או דרך ההתקדמות של מדעים או באמצעות החיפוש שלנו לצורך קיומנו אנו התחלה בלתי נמנעת למצוא רמזים לקיומו של מקור זה אחד ואיכויותיה הנדיבות, התנהגות. אז מה אנחנו יכולים לעשות אם הבנו באופן מלא, הבין שכל מה שיש לנו מגיע מכוח זה? מה אנחנו יכולים לעשות כאשר אנו מוצאים שם שום דבר בנו, אפילו בני ברוך לא במחשבות שלנו, רצונות, אף אחד ממעשינו, "בחירות", שמקורם בנו? אנחנו פשוט מקלטים של מתנה חינם, הקיום שלנו ואין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות, להוסיף, ליצור. כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא פשוט לחיות ולקבל את החיים, קיום הזרמה דרכנו ככוח יצירת שלנו תוכנן ובוצע בו.

איך אנחנו יכולים להראות את הכרת תודה, איך אנחנו יכולים להחזיר כל דבר, איך אנחנו יכולים להראות את ההערכה שלנו, איך אנחנו יכולים להצדיק את הכוח הזה? יתר על כן אנו מבינים גם "חטאים" שלנו, הנזק, הרס שגרמנו, "רע" בנו גם מגיע ממקור זה שכן אין שום דבר שאנחנו אחראים ל. לפחות אנחנו רוצים אנחנו יכולים לומר שאנחנו גרמנו נזק, שהיינו רשעים או משהו ... אבל לא, אין שום דבר שהמקור בנו. מחפש קצת "מרחב אישי" אנחנו לא יכולים להתמודד בני ברוך עם הבושה חסרת אונים הזה של להיות מוגש ללא ראוי לכך, מבלי לשלם עבור זה. אנחנו לא יכולים להתמודד עם התלות המוחלטת שלנו או שאנחנו בובות פשוטות ללא בחירה חופשית. אנחנו יכולים לנסות להרחיק את עצמנו מהמקור שלנו מסרבים מה זה נותן לנו. אבל אם אנחנו מוגבלים בעצמנו, מנסה למזער, לצמצם את קיומנו, מנסה לדחות המקור שלנו הייתי לגרום לבעיה גדולה עוד יותר. אם דחיתי את כל מה שיש לטבע להציע היינו לזלזל תכניתה, לאהוב את ההשפעה כלפינו לחלוטין.

זה כמו תינוק שדחה את האמא מנסה להניק, מנסה לטפח אותו יהיה. היינו "לירוק בפרצוף" של המקור שנתן לנו קיום ודואג לנו באהבה שלמה. כך אנו מגיעים לפרדוקס נורא. מצד אחד אנחנו קיימים במערכת מושלמת, נהנה מהקיום האופטימלי ביותר ואירוח אנחנו יכולים לאחל מהמארח האוהב ביותר, בברכה, אוהב הורה אפשרי, נותן לנו כל מה שאנחנו צריכים, בדיוק איך שאנחנו צריכים את זה ממלא את כל הרצונות, הצרכים שלנו עם לוח המלא של טעמים. מצד השני אנחנו פשוט לא יכולים לשאת את התחושה של בושה, לא להיות מסוגל לתת משהו בחזרה, יתר על כן אנחנו לא יכולים לסבול את התלות המוחלטת שלנו בכוח הזה ללא כל בחירה חופשית אמיתי, תנועה. הגבלה עצמית זמנית, הולכת ופוחתת בני ברוך הקבלה של תענוגות, מצרכים חיוניים, ניתוק זמני מכוח זה ייתן לנו הפסקה, כמה מקום פנוי כדי לנסות למצוא דרך להדדיות ביחס אוהב מהחלק מהכוח האבולוציוני של הטבע. אנחנו יכולים לגייס כמה עצמאות, מנסה לגייס את עצמנו לפחות שקילות מוגבלות עם זה.


*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר עבודה בעגלות Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0313)