שערים לקהילה אמונית

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

נתקלתי בשם "ברית החשמונאים" באקראי, במהלך שיעור תורה בספרו של הרב טאו "נשמה לעם עליה" העוסק במורשתם של הראי"ה והרב צבי יהודה קוק. השם אינו מוזכר בספר במפורש בספר, אבל הרב איזכר אותו בשיעור בהקשר של נושא תנועת "דגל ירושלים" שניסה הרב קוק להקים, אך נכשל בכך.
הלכתי לאינטרנט כדי לבדוק האם ישנו חומר על תנועה זו, והחומר מועט אך מרתק להפליא. אנשי התנועה היו מסונפים כזרוע דתית במסגרת בית"ר, ולאחר הפילוג בין האצ"ל ללח"י , הצטרפו ללח"י ביוזמת יצחק שמיר. החיבור ללח"י היה טבעי. עיקרי התחיה מדברים על חידוש המלכות ושיבה למקורות, והדבר יוצר את "החוליה החסרה" בין האתוס הגאולי ההיסטורי למעש המהפכני.
בחומר המועט והמקוטע על התנועה שמצאתי ,מסתבר שאנשיה נרדפו ועונו על ידי ההגנה בקיבוצים ומושבים, כמו אנשי הלח"י, כדי לשכנעם לעבור לשורות ההגנה. כנראה שבן גוריון הבין כי אמונה יוקדת בה', אומץ לב והקרבה ,הם מצרך חשוב ללוחמים נועזים אשר הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי אינו מייצר.
כמו כן נכתב, כי התנועה הוחרמה על ידי המימסד הדתי-לאומי, כמו בני עקיבא,ועיתון הצופה הוקיע אותה בחריפות.
מדוע חשוב ל"מנהיגות יהודית" ללמוד ולהפיץ את המורשת של תנועת "ברית החשמונאים".
הסיב העיקרית לכך היא מתן מענה רעיוני כפול ליריבי התנועה בליכוד המאשימים אותה כי היא "נטע זר" והנה הרעיונות של התנועה מחוברים עמוק למורשת של הרביזיוניזם, וגם ליריבי התנועה במימסד הדתי-לאומי המאשימים אותה ב"הליכה נגד הרבנים".
בתנועת "ברית החשמונאים" היה חבר הרב שאר ישוב הכהן והיא ראתה בראי"ה והרב קלישר כמורים הרוחניים שלה,ואלו הם רבנים ענקים בהלכה ואמונה, ואף עסקן דתי לא יוכל לסתור זאת.
עובדה מענינת נוספת היא כי חומר רב שנאסף על ידי הש"י (שירות הידיעות של ההגנה) על התנועה נותר מסווג, ואין אזכור רב שלה . מענין מה כל כך "סודי" ומה המימסד מנסה להסתיר. אולי סזון והדרה.
בכל מקרה היום יש אינטרנט כך שהצנזורה הבולשיביקית רפה יותר. אם ישנם גורמים ב"מנהיגות יהודית" או גורמים אחרים שיש להם מידע על התנועה, הרי שחשוב מאוד להפיצו ברשת בתקופת משבר זו.

סיור בעקבות פעולות הלח"י בחיפה
חול המועד סוכות.יום א. 19.10.08 שעה 8:00
12:19 (23/09/08) אראלה נץ

לוחמי הלח"י חוזרים לחיפה

ערב הקמת המדינה, הייתה העיר חיפה העוינת ביותר ללוחמי המחתרת. ראשי העיר וגם רוב מוחלט של תושביה, היו נאמנים למפלגת העבודה ולשיתוף פעולה עם הבריטים, והתנגדו לכל פעולה נגד השלטון הזר.

לוחמי המחתרות, אצ"ל ולח"י, נרדפו, הוכו, גורשו מבתי הספר וממקומות העבודה, והציבור נקרא להלשין עליהם ולמסור אותם למשטרה הבריטית. למרות זאת פעלו בעיר סניפי לח"י ואצ"ל, שביצעו פעולות חמושות רבות נגד השלטון הזר, ורבים מחבריהם נתפסו, עונו ואף הוצאו להורג.

בחול המועד סוכות הקרוב, יתקיים בעיר חיפה סיור בעקבות לוחמים, "פעולות לח"י בחיפה".
"הסיור הותאם לכל גיל" אומרת עדינה גילרמן, מנכ"לית העמותה להנצחת לח"י, "כדי שהחברים הותיקים יביאו את נכדיהם וימחיש להם במראה עיניים במה עסקו הסבא והסבתא". מדריך הסיור הוא מודי שניר, שלדברי גילרמן "מתמצא בפעולות לח"י בחיפה, אפילו יותר מאשר חברי המחתרת עצמם".

במהלך הסיור ייחשפו שיטות המחתרת ודרכי פעולתה בהתנקשות בקציני הבולשת הבריטית מרטין וקונקוויסט במושבה הגרמנית, ניסיון ההתנקשות בקצין קאפארטה בעליה לכרמל, פיצוץ בנין הבולשת בכניסה לנמל, ההתנקשות בקצין הבולשת קילי בדרך העצמאות, פיצוץ מיכלי הדלק בחוף שמן ופעולת בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה.

לדברי שניר, בחלק מהאתרים יציגו את הפעולות , חברי המחתרת עצמם, שביצעו אותם תחת אש.

הסיור יערך כאמור בחול המועד סוכות, ביום ראשון, כ' בתשרי תשס"ט (19.10.08). היציאה לסיור בשעה 8:00 בבוקר מתחנת רכבת ארלוזורוב בתל אביב, במסוף "יונייטד טורס", והוא ימשך כל היום כולו.

כתבים וצלמים מוזמנים.

לציבור הרחב, עלות הטיול 100 ₪ לאדם, וההרשמה במשרדי העמותה 03-6837582, 03-6837681, 03-6820288.

לפרטים וראיון: מודי שניר, 03-6998885, 052-4480590.
עדינה גילרמן, 052-8722467.

לתקן עולם במלכות שד-י

לאחר בחירת לבני לראשות קדימה, ישנן כמה מסקנות חשובות עבור האסטרטגיה של מנהיגות יהודית ואלו הן:
1. אולמרט לא הולך כל כך מהר - למרות שאולמרט הודיע על התפטרותו, למעשה הוא יוכל לדחות את ההליך הרשמי עד לאחר החגים או מעבר לכך. לבני היא ראש ממשלה של תודעת התקשורת אך לא מבחינה חוקית. אולמרט הוא עורך דין ערמומי ואינו אציל נפש. תמיד הוא יוכל לעשות שימוש בתירוץ של מו"מ עם אבו מאזן או המשבר הכלכלי, כדי לדחות את ההתפטרות.
2. המשך הנסיגה מיהודה ושומרון,הגולן ומיתווה קלינטון כקיבוע תודעתי - כפי שציינתי בנושא חוק פינוי-פיצוי מרצון, השמאל יוזם , מעצב את התודעה ומגבש אסטרטגיות והימין עוסק במחאה עקרה,כעס והפחדה. אולמרט פועל לקבע את המשך תהליך הדה-לגיטימציה להתישבות ביהודה ושומרון, ואת מיתווה קלינטון והירידה מהגולן כאקסיומות תודעתיות, שגם נצחון מוחץ של הימין יתקשה למחוק. מול תודעת "המתנחלים בארץ פלישתים" אשר מודדים הכל בעיניים פרגמטיות וביהביורסיטיות, יש להציב תודעה של יעוד גאולי, ורק פייגלין יוכל לעשות זאת. אין טעם בבטחוניזם. הציונות החילונית תמיד תחפש "מוסלמי פרגמטי", אפילו במי שרואה באנשיה "צאצאי קופים וחזירים" ולכן יש להסיר את מסווה התודעה היהודית מעל הישראליות הנבובה ומלכחי הפנכה שלה בכיפות שחורות וסרוגות.
3. האופציות של לבני - בפני לבני עומדות שתי אופציות אשר משרתות את האסטרטגיה של מנהיגות יהודית באופן הבא:
א. בחירות כלליות יחזקו מאוד את הליכוד ויביאו את פייגלין ואולי עוד אנשי מנהיגות יהודית לכנסת. גם אם קדימה תהיה המפלגה הגדולה ביותר היא תיקח להערכתי את מירב הקולות מהשמאל, כך שגוש שמאל לא יהיה והיא תזדקק לליכוד,ש"ס או ישראל ביתנו בקואליציה. פייגלין יוכל לטרפד את כניסת הליכוד לממשלה של לבני ולבנות את כוחו בתוך סיעת הליכוד לקראת העימות הבא עם נתניהו.
ב. ממשלת שמאל צרה של קדימה,מרץ,העבודה,פלגי הגימלאים והערבים מפחידה את הציבור האמוני אבל יש בה יתרון גדול לקראת הבחירות הבאות - השמאל יבצע את מדיניות השמאל ולבני תהיה מנהיגת השמאל ולא תבצע מדיניות שמאלנית במרמה על ידי גניבת קולות הציבור האמוני.
ממשלה כזו תחזק מאוד את הליכוד וכוחה של מנהיגות יהודית בליכוד בבחירות הבאות ותביא לקריסת השמאל בבחירות.
הדבר החשוב הוא לרכז אנרגיה בשני הדברים החשובים הפעילות בליכוד וגיבוש האלטרנטיבה האמונית, ולא ניהול מלחמות מאסף מיותרות, ומסעי פרסום של "אהבה למי שאינו ראוי לה" על ידי פרסומאים שמאלנים שאינם מאמינים ברעיון האמוני.

היום דנה הממשלה בהצעת החוק לפינוי-פיצוי מרצון של תושבים יהודיים ממזרח לגדר ההפרדה.
ההצעה אינה מעשית ואולמרט ורמון יודעים זאת, אבל הם עשו את מה שהשמאל תמיד עושה, מאז שהעלייה השנייה השתלטה על הישוב העברי בארץ ישראל - קביעת התודעה,יוזמה ומעש.
תוך שימוש בכלי האליטה הלא נבחרת ובעיקר בעתונות, הם יצרו דינמיקה תודעתית,של עקירה ופירוק ישובים. דינמיקה זו מחייבת את "מנהיגות יהודית" בתור מחדשת דרכו של הרביזיוניזם המהפכני בליכוד, לגבש תוכנית פעולה אשר מבוססת על דינמיקה תודעתית אמונית-גאולית ומעש ויוזמה גאוליים, שיהוו משקל נגד ללניניזם כבוש החזון של מפא"י ויורשיה.
התגובה של הימין הקלסי הדתי והחילוני, ושל גופי שטח כמו מועצת יש"ע וגופים רדיקליים יותר, מתאפיינת ברעה החולה של הימין, מאז פירוק הלח"י ועד היום הזה - היגררות,מחאה,איומים עקרים,בטחוניזם,וכניסה לכלא התודעתי השמאלני בתואנה של "אחדות".
ברצוני לנתח את כל המרכיבים הללו:
1. היגררות - היגררות לתגובות מול רמון ואולמרט, חיפוש אנשים נאמנים ליש"ע וכעס. תגובות אלו חסרות טעם, משום שאינן מציעות חלופה. רמון מציג משנה סדורה ומהוקצעת ומולו התגובות חסרות מיקוד.
2. מחאה - החתמת עצומות,הפגנות, מסעות פרסום (של פרסומאים שמאלנים שאינם מאמינים ביעוד האמוני) וכרזות. המחאה צודקת בודאי, אבל היא אינה משנה דבר במציאות.
3. איומים עקרים - הפנית כעם כלפי רמון ואולמרט והצגתם כמושחתים. הדבר נכון אבל האיום עקר. פירוק ישובים הוא משאת נפשה של האליטה הלא נבחרת, והיא מוכנה שגם מושחתים יבצעו אותה.
4. בטחוניזם - איום בהגברת הטרור לאחר דלדול הישובים. הסכנה קיימת אבל אין לאיש ענין בכך. רמון ואולמרט יודעים זאת, כפי שהם ידעו זאת בעת הגירוש מעזה. היום נפלה רקטה ליד שדרות, אבל העתונות עסקה במחאה ליד יצהר, כך שהגברת הטרור אינה מזיזה לאיש.
5. כניסה לכלא התודעתי של השמאל - תהליך דומה לאוהלי ההידברות בין דתיים לחילוניים לאחר רצח רבין. דיון הוא דבר חשוב מאוד, אבל דיון באוהל המוקף גדרות תיל תודעתיות, אשר אינו מאפשר העלאת רעיונות לגבי עצם מהות והיעוד המדינה כמדינה יהודית - הוא טחינת מים, כמו המחאה של הגורמים הדתיים-לאומיים המוכנים שהשמאל ירמוס את כל היקר להם למען ה"אחדות" המזויפת.
מה צריכה לעשות "מנהיגות יהודית". נקודת המוצא היא כי המיכניזם של פינוי-פיצוי מרצון הוא מיכניזם נכון והומני, אבל משום שארץ ישראל היא "מדינה אחת לעם אחד" והוא העם היהודי, אשר בתוכו חי מיעוט לא יהודי עם זכויות אישיות וזכויות קנין, אך ללא זכויות לאומיות - קהל היעד לחוק הוא ערביי יהודה ושומרון בהווה וערביי רצועת עזה בעתיד.
"מנהיגות יהודית" רושמת לפניה את העובדה שחיים רמון דיבר על הקצאת 2,6 מליארד שקל לישום החוק. סכום זה יכול להיות בסיס לפיילוט בנושא הישום על ערביי יש"ע , וחשוב להקצות תקציב קבוע לישום החוק.
על ידי מהלך יזום של "מנהיגות יהודית" ברוח זו תעבור היוזמה לציבור האמוני מהשמאל ובמקום להגיב מעולם התודעה השמאלני, יהיה המהלך אמוני-גאולי.

צפיתי בערוץ 99 בעימות בין דובר מועצת יש"ע לשעבר , יהשוע מור יוסף , ושמעון ריקלין לגבי המשך המאבק על ההתישבות ביהודה ושומרון.
לדעתי שניהם טועים, אבל הטעות של ריקלין היא טקטית ואילו של מור יוסף היא אסטרטגית.
מור יוסף חי עדיין בעידן שבו הוא מאמין כי הידברות שקטה וחתירה לקונצנזוס בצורה מימסדית תסייע להתישבות, אך הוא טועה.
האליטות המפעילות את המימסד הפוליטי רואות במתישבים איום על החזון הניהיליסטי של מדינת כל אזרחיה שהם רוקמים. מכיוון שלא ניתן לשחד אותם כמו את הפוליטיקאים החרדים, או הפוליטיקאים הדתיים-לאומיים הפשרנים, אז צריך לגרש אותם, גם אם על חורבות הישובים יוקמו בסיסי חמאס משום שהם מהווים איום על ההגמוניה שלהם.
שמעון ריקלין לעומת זאת, צודק בכך שיש לנהל מאבק תקיף, אבל הוא טועה בכך שהוא מנהל מלחמת מאסף על מאחזים, או מסרב להתגייס לצה"ל.
מחאה זו אינה משפיעה על איש. הצמרת הבטחונית תוכל למצוא אנשים אחרים שיבצעו גירושים, ותמיד ניתן למצוא מנפצי גולגלות שיהיו חזקים יותר מכל מחאה.
אז מהי הדרך ?
הדרך היחידה היא צבירת עוצמה פוליטית על ידי מתן גיבוי ל"מנהיגות יהודית" בליכוד.
מור יוסף צודק כי המאבק יוכרע בתל אביב, אבל גם התל אביבים רוצים לראות מנהיג אמוני כמו פייגלין בעל ראייה כוללת ולא מיגזרית של "הדתיים" או "המתנחלים".
הפנייה לציבור הרחב צריכה להיות במסרים חדים,ברורים וממוקדים, בתוך מסגרת ברורה והיא הליכוד, במטרה להגיע להנהגה.
מנהיגות אינה נבנית במסרים אנמיים כמו "מפלגת כל היהודים" ו"צה"ל קדוש", אלא במסר ברור של הנהגה יהודית-גאולית והפיכת צה"ל לכח מחץ במלחמה באויבי ישראל ולא למיליציה ללא תורת לחימה ברורה , בעל קוד אתי שמאלני.

שלום!

רצ"ב מאמר (קצר) בעניין האלימות שננקטה ע"י ראשי מועצת סוסיא (וכנראה בהסכמת ראשי מועצת יש"ע) כנגד יוחנן שרת בחוות "מגן-דוד"; ואיזו עובדה חמורה התגלתה בעקבות אירוע זה.

בברכה,

דב אבן-אור

להסרת שמך מרשימת התפוצה שלי, נא הודיעני באמצעות דוא"ל חוזר ואפעל לפי בקשתך.

מאמר: כמה פנים יש לראשי מועצת יש"ע?

1. כיום, ידוע כי ראשי מועצת יש"ע בתקופת הגירוש מגוש קטיף, עשו יד עם מתיישבי הגוש, להסדר פינוי מרצון, ללא מאבק אמיתי כנגד הגזירה; אלא רק הצגת "מחאה", כדי להראות בציבור אחרת – מכפי שהיו!
בכך, ראשי יש"ע דאז, הרגו מספר ציפורים; מחד – הציגו מצג של מאבק, ומאידך הגיעו להסדר עם א. שרון, שבגינו כנראה והוזרמו כספים גם לקופת ישובים ביו"ש (ומשם חלק לקופת מועצת יש"ע, כפי שהדבר נעשה לאורך השנים).
2. אולם, האירועים המתרחשים בחוות "מגן-דוד" (וגם בחוות אחרות), מעידים כי לפנינו מצג שווא לא פחות חמור, המעיד על העתיד לבוא!
ובמה הדברים אמורים?:
אליבא יוחנן שרת, אזי ביום ו' (5.9.08), סר לחוות "מגן-דוד", יואל מהרשק (שהנו מחזיק תיק "משימות מיוחדות" במרכז התנועה הקיבוצית, וידוע כאיש שמאל מובהק!), ואמר ליוחנן שרת כי בא בשם עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, וכי על יוחנן לפנות את החווה; "המקום", שייך לאגודת סוסיא, זו הייתה רשאית לנתק את החשמל והמים, עקב סירובו להתפנות; וכי יש לקיים בקרקע זו רק התיישבות קהילתית (קרי – לא חווה)!
3. מהי המשמעות האמיתית של דברי יואל מהרשק?:
א. אם מהרשק, העז להציג עצמו, כנציג מערכת הביטחון, ולאמר דברים אלו (ויוחנן שלח לי שמות האנשים שנכחו במפגש זה, ושמעו את דברי מהרשק); משמע, שיתכן ונעשה "דיל" סודי בין אהוד ברק ובין מועצת יש"ע (הנוכחית), לפיו ברק נותן יד לסילוק החווה והקמת ישוב קהילתי; ומאידך – מועצת יש"ע התחייבה לסייע ולתמוך בברק, והשאלה: היכן ובאיזה עניין?!
ב. מדוע אהוד ברק רוצה לסלק את חוות החקלאות ביו"ש?, שכן יותר קל להגיע להסדר עם מועצת יש"ע בכל הקשור לישובים קהילתיים, מאשר לקבל הסכמת בודדים המחזיקים בחוות, בגין פינוי עתידי!
ומדוע מועצת יש"ע עושה הכל, כדי לסלק חוות בודדים? כי אין לה שליטה על יחידים אלו, ומאידך – היא "רשאית" לדבר בשם מועצות מקומיות (קרי – ישובים קהילתיים)!
4. לא כאן המקום לפרט את המצב המשפטי של חוות "מגן-דוד"; אך יצויין בתמצית, כי בשנת 1999 אהוד ברק (בהיותו גם שר הביטחון), אישר את "המאחז" של החווה, במסגרת הסדר המאחזים! (ולא היה זה אישור לישוב קהילתי, אלא רק לחווה זו).
אין לי דבר וחצי דבר כנגד הקמת ישובים ביו"ש – נהפוך הוא! אך אם מוקמים ישובים, רק כדי שבעתיד מועצת יש"ע תדון ב"גורלם" (כמו מיגרון), ורק ע"ס היותה מייצגת המועצות המקומיות, אזי תושבי יו"ש מצויים בצרה צרורה!!

כשם שמועצת יש"ע נתנה יד חשאית לפינוי גוש קטיף וצפון-השומרון, כך היא עלולה להשלים עם פינוי ישובי דרום הר-חברון, ואח"כ עם ישובי צפון השומרון, להצטמצם בגוש עציון, עוטף ירושלים ועוד ,מובלעת" כל שהיא!
5. לפיכך, על תושבי יו"ש, לבחור להם לאלתר נציגות חדשה, שאין לה כל קשר למועצות המקומיות ולא לאף גורם המקבל שכר/הטבות מהמדינה; ומאידך – להפנים כי מועצת יש"ע הנוכחית, מסכנת את המשך חייהם ביו"ש!

בברכה,

דב אבן אור

לתקן עולם במלכות שד-י

דפדוף בעמודים: 1 2 3 4