צמחונות וטבעונות
שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



ביקור בבית חולים לחיות בר


25/5/2009

ביקור בבית חולים לחיות בר

 

 

 

ביום שבת הזדמן לי לבקר בבית חולים לחיות בר וזו היתה חויה ממש מענינת.
היא קרתה בזכות זה שהתידדתי עם שמוליק שעובד ברשות הטבע והגנים. באופן עקרוני לא מכניסים מבקרים אל תוך בית החולים. אין סיורים או משהו בסגנון, אבל מכיוון שאני צפרית חובבת, שוחחתי עם שמוליק על ציפורים ושכנעתי אותו שאני לא עומדת לדחוף ידיים לכלובים, לצרוח בפנים או לצלם..... :(
כך שהכל מבוסס על זכרוני בלבד.


ראשית הביקור היה כשנכנסנו לחצר, שם בכלובים היה עיט ניצי שכמעט והתחשמל למוות ונקבת קאק. העיטים הניציים ככל הדורסים הגדולים, מאוימים מאוד בארץ אבל הקאק שהוא עוף סתגלן נמצא דוקא במגמה של הגדלת תפוצה ושטח המחיה. זה לא דוקא דבר חיובי כי הוא מפעיל לחץ על אוכלוסיות קיימות.
העיט הניצי שם כשבוע. ראיתי אותו כשהוא הוא הובא לשם.
הוא נמצא במה לגמרי על ידי בחור של רשות הטבע והגנים שחזר מלהחרים תוכי נדיר מערבי מואדי ערה (לפי מיטב זכרוני), התוכי הושם במלכודת ושימש כפיתיון לתפיסת דררות מקומיות.

 הוא מצא את העיט הניצי במקרה על הכביש או בקרבתו לאחר שהתחשמל. טוב שהיו לבחור עיניים חדות.
מצבו גרוע מאוד עדיין אבל הוא מתאושש. נקוה שיוכל להשתחרר.
נקבת הקאק צרחה בקולניות עד ששמוליק האכיל אותה. אחרי שהיא אכלה כמו בהמה היא היתה כל כך סתומה באוכל שלא יכלה לצעוק בכלוב....חחחח....

בואו נעבור לצד השני של החצר....

בצד השני של החצר מכלאות מכוסות בבד יוטה ירוק.
בפנים נמצאים הצבאים. המכלאות מכוסות כדי שהצבאים לא יראו אנשים עוברים כל הזמן ויתרגלו אליהם, כך יש יותר סיכוי להשיב אותם לטבע בהצלחה.
במכלאה אחת צביה בהריון מתקדם שמשמשת אם מאמצת לשני צביונים פצפונים יתומים. אחד מן הסוג הנפוץ ביותר בארץ: המצוי או הארץ ישראלי והשני הוא מהזן הדרומי שנקרא צבי הנגב ויש לו צבע חולי (בז') ופסים חומים ולא שחורים. במכלאה השניה שהיא גדולה בהרבה שכנו שבעה עופרי צבאים, כולם מהמן הנפוץ יותר שמספיק גדולים כדי לשמור על עצמם אבל לא מספיק גדולים כדי להשתחרר.
הם היו כל כך חמודים!
האוזניים שלהם ענקיות, לגמרי לא בפרופורציה לשאר הגוף ומקדימה יש להם פרצופים קצת ארנביים.
כולם מפחדים מאוד מבני אדם חוץ מאחד שהסתקרן והתקרב אלינו. אני מקוה שהוא רק הסתקרן לראות מה יש מחוץ לשער המכלאה, אבל ברגע שהוא פסע קדימה שמוליק צעק והפחיד אותו והוא ברח. קצת ריחמתי עליו על הטפשון. הוא עוד תינוק ולא מבין שזה לטובתו.
ליד המכלאות, קצת מאחורה, היה כלוב גדול מלא בענפים ועלים שם שכנה לה אחת הציפורים היפות שיש בארץ: הזהבן. הוא פשוט היה מדהים ממרחק כל כך קטן. נוצץ כמו אבן חן בצהוב ושחור.
הוא היה נורא ביישן וקפץ בכלוב כמו משוגע כשהתקרבנו אליו אז מיד הלכנו, אבל מעבר לפינת המכלאה עוד הצצתי עליו בלי שהוא ראה. הוא היה פשוט יפיפה.

היתה גם מכלאה שהיתה מלאה עופות דורסים גדולים. שמוליק הראה לי רק לרגע את הענקים בפנים. היתה שם גם אית צרעות. זה מה שאני זוכרת מההצצה בחטף.

 

בכניסה מראה עצוב מאוד.
מקרר גלידה ישן ענק של חברה ידועה מאוד...
מה רע במקרר גלידה אתם שואלים?
רע מאוד.
כי בפנים גופות של שלושה עופרי צבאים שניצודו על ידי בדואים בנגב. רק אתמול הם עוד רצו בחולות הלס עם האמהות שלהן ולמחרת הם גופות קפואות במקרר גלידה, עטופים בשקיות ניילון של זבל, קפואים וקשים.
הם הוחרמו מידי הציידים והסיבה שהם נעולים במקרר היא כי הם נחשבים עכשיו "ראיה" במשפט נגד הציידים ועד שלא יהיה אישור אסור לגעת בגופות. זה יכול לקחת חודשים אבל למזלינו קורה בארץ לעיתים נדירות.
הייתי עצובה מאוד אבל שמחתי שתפסו את הציידים. אני מקוה שיחמירו איתם וישלחו אותם לכלא. העופרים היו פצפונים. ממש תינוקות. זה נורא.
בנוסף בשקיות שקופות היו שם חולדות מעבדה, עכברים וולדות של עכברים וגם אפרוחים, אוכל לשלל העופות הדורסים.
מקרר שעושה רע בלב.

בתוך בית החולים מראה מרהיב.
מכלאות קטנות וכלובים קטנים עבור הפצועים קשה יותר.
קופסאות קרטון גדולות. כלובי חתולים.
הכל מסודר ונקי ולכל פציינט יש גיליון רפואי וכתוב מה ומי ואיפה וכמה ולמה ומתי.
למרות הדלות היחסית בתקציב שניכרת, רואים שיש מאמץ להתעלם מחוסר האסטתיקה ולשמור על בעלי החיים.
ליד הדלת קופסא עם בחורצ'יק מסכן ששבר את שתי הרגליים כשנפל מן הקן.
כוס פצועה ושעיר ששבר כנף.
תחמס אחד שנורא הסתקרנתי לראות את הפרצוף שלו. לציפורים האלו יש שפם ואומרים שהן דומות לחתול אבל הבחור היה עקשן נורא וסירב בכל תוקף להסתובב אלינו.
אית צרעים נוספת ששברה כנף.
בז
מצוי ובזה אדומה שנתקלו בכל מיני צרות שיצאו מהם וידם על התחתונה. עדיין נותנים בי מבטים חודרים ומצמיתים. קצת מרגיש כמו בסרט ההוא "ליידי נץ".
בכלוב קטן מתרוצץ. כרוון. ציפור מוזרה למראה. כמו שחף חום על כלוסנאות. גם הוא שבר כנף.
אבל לדעתי המרגש מכולם היה ינשוף ענק בארגז קרטון עצום.
הוא שם כבר הרבה זמן. לא אורח. יותר דייר.
הוא נורא בראשו ולאחר שהתאושש מהפציעה בסיוע הוטרינרים של בית החולים ושרד בגבורה, התברר מעל לכל ספק שהעיניים הכתומות הענקיות אינן רואות דבר.
הינשוף הענק והמלכותי עיוור לחלוטין.
כאן אין שאלה בכלל. לא ניתן יהיה שוב לשחרר אותו לטבע- לעולם. שמוליק אמר שהוא חמוד. עדין. אפשר בעדינות ללטף אותו באחורי הראש.
ליטפתי והוא היה רך ופלומתי. היה לי נעים מאוד ללטף אותו אבל פחדתי שאני מבהילה אותו ופחדתי מהעיניים הענקיות הפעורות. היה לי קשה לעכל שהוא עיוור. יכולתי להישבע שהעיניים הענקיות עוקבות אחרי בכל מקום בחדר.

עזבתי את בית החולים, לא לפני שהודתי לשמוליק מקרב לב על הסיור המהמם. בהחלט לא משהו שמזדמן כל יום.
שמוליק היה צריך להאכיל את החיות אבל קשה לי לומר שלאור מה שראיתי במקרר הגלידות, חשבתי שזו פעילות אטרקטיבית.
בקושי עיכלתי מה שראיתי.
בתוך בית החולים שמוליק בחן אותי על הידע שלי בציפורים וממש התגלתי במלוא חרפתי (יותר נכון, שמוליק התגלה בגאונותו) ואני ציינתי בפניו שרק לפני חודש הצלחתי בפעם הראשונה (אחרי שנים!) לראות ירגזי.
הוא לגלג עלי בידידות.
כשעה לאחר מכן פתאום אני רואה את שמוליק מגיח עם קופסאת נעליים. הוא היה נראה נלהב ומתרגש.
"
נחשי מה? היינו צריכים לדבר על מיליון דולר!"
בפנים היה ירגזי פצוע שבדיוק הובא אל בית החולים. שמוליק נשא אותו פנימה והניח אותו בתוך הקופסא השחורה בחדר השקט, איפה שיש את מכשיר הרנטגן ואין ציפורים אחרות.
המטרה היתה שהמסכן ירגע בינתיים בחושך. לא רצינו להלחיץ אותו אז הצצנו מעט מאוד לקופסא, אבל אין מה לדבר, העוף הזה מרהיב. פתאום הזהבן איבד מזוהרו.... כל כך התלהבתי מהצבעים שלו ששמוליק נזכר שיש עוד כלוב מאחורי המרפאה שבו יש שרקרק שהוא שכח להראות לי.
בעוונותי, אני מתלהבת מנוצות נוצצות וצבעים מרהיבים...
השרקרק היה יפה מאוד אבל מה לעשות שכבר ראיתי שרקרקים ליד כפר סבאט, בעיקר בקרבת השדות החקלאיים וראיתי שרקרקים בשמורת נחל אלכסנדר ולכן איכשהו הירגזי הקטן והמכווצ'ץ' היה פי שבע יותר מרשים בעיני!
כששמוליק רצה להאכיל את הירגזי ברימות דוחות ולבנבנות הסתלקתי....עד כאן.

זהו.
מקוה שנהניתם.



מאמרי הקהילה
טופו עם סלק- טעים!
מתכון מהיר לטופו מוקפץ עם סלק. בסוף רבע שעה של בישול לא מאומץ יוצא תבשיל שהוא גם טעים מאוד וגם ורוד.
18/3/2011
שומרים על איכות הסביבה
כמה עצות פרקטיות וצעדים קלים שיעזרו לכולנו להיות קצת יותר אקולוגיים בבית. מבוסס על עצות והודעות משרשור שבו השתתפו חברי הפורום.
5/9/2009
הקינואה המנצחת של דרור
לפי טענתו: המתכון הכי קל, הכי פשוט והכי טעים שיש לקינואה.
5/9/2009
תאריכון הפורום
כדי שלא נשכח ימי הולדת וימים חשובים אחרים!
5/9/2009
ביקור בבית חולים לחיות בר

25/5/2009
פשטידת ממותה
קשה מאוד למצוא ספרים לילדים שרוח של צמחונות וטבעונות מפעמת בהם. הספר הנ"ל מצליח להאניש את הממותה ולהציג גם את הצד שלה בעינין.
28/4/2009
סדנאת אוכל טבעונאי
כתבתינו החרוצה האלת' יוצאת לברר באשר לטרנד החדש: אוכל טבעונאי- וחוזרת עם בטן מלאה! באוכל! אלא מה?
25/4/2009
סדנאת בישול יפני: רשמים ומתכונים
האלת' המקסימה עשתה תחקיר עומק והביאה לנו רשמים ומתכונים מסדנא שהתקימה במרכז הקהילתי הצמחוני בירושליים. אתם מוזמנים להנות מהמתכונים ומהתמונות המשגעות של נציגנו.
14/3/2009
ירקות שורש בתנור- מנה טבעונית וחגיגה של צבעים
אם אתם צריכים להכין תוך זמן קצר מאוד מנה שתראה יפה ומושקעת, המתכון הזה בשבילכם. שפע של טעמים, ניחוחות וצבעים במנה טבעונית משגעת שנראית מדהים על הצלחת.
24/1/2009
בצק אחד- שני מאפים שונים
איילת עושה נפלאות מבצק פילו וממלאת חצי במילוי פירות וחצי במילוי שוקולד. התוצאה? היא טוענת שזה יותר טוב מקונדיטוריה- נסו ותיווכחו!
20/12/2008



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0469)