רוק כבד ומטאל
שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



נוכח התנועה הדלילה, פורום "מטאל" יוצא לחופשת מילוי מצברים... הרגישו נח לכתוב משהו אם בא לכם ואם לא - אז לא...  

קריאה מומלצת שתבינו על מה הפורום הזה בכלל : הבי מטאל     גלאם מטאל     גראנג'    אתר "מטאליסט"

וכאן - מסע אישי של "הזקן" בעקבות הלהקות הגדולות, כולל קישורים :

      Led Zeppelin     Guns N Roses     Pink Floyd     Bon Jovi     White Lion     Nirvana     Aerosmith   

        Def Leppard     Van Halen     Scorpions     Iron Maiden     Kiss     Saxon     Skid Row  

 Motley Crue     Ac/Dc     Black Sabbath     Nazareth     Tesla

"הכרך, האסם וטרנזיט לבנה"... - פורסם 1.5.2009

חלק שביעי : להקת נירוונה והופעתה הרועמת (תרתי-משמע) על רחבות הריקודים, תוך שהיא בועטת (תרתי-משמע) באסיד, בהאוס, בטכנו ובטראנס.

2/5/2009

אחד מעקרונות היסוד שאתה לומד בהדרכה, החל מקורס חוי"ה, המשך לקורס מדריכי תו-תקן של משרד החינוך והלאה לקורס מורי-דרך של משרד התיירות, הוא - שכשיוצאים לשטח, הנוף שסובב הוא תמיד תירוץ לדבר על דברים אחרים לגמרי... למשל - תצפית : נכון שזה נחמד לטפס, נניח, לפסגת הר מירון ולהפליא ידיעותיך בזיהוי מושבים נכשלים מסביב, אבל בת'אכלס זה משעמם תחת ! ובפרט את הקהל. ומכאן, שאתה חייב לשלוט באמנות הזו (אמנות ! כן !), של לקשור את השטח ל(סתם דוגמה, אם כבר) דיון בנושא "משק המים של ישראל"; או - "שליטה בגובה כמפתח להבנת חשיבותה של רמת הגולן"; ואפילו - "מהלך נפילת הגליל בזמן המרד הגדול ברומאים"...

ולמה אני מספר לכם את כל זה ? כי זה בדיוק מה שאני עושה כעת : מעניין אותי מאוד לכתוב לכם על "נירוונה", אבל מעניין אותי יותר לשתף אתכם בחוויות-חיי שנקשרו להתאהבותי בלהקה המדהימה הזו, אפילו שאחד מחברי הפורום פה כינה אותה "מוערכת יתר על המידה" (ואינו יודע על מה הוא שח, כמובן).

בקיצור, אי-שם בשנת 91 כבר הייתי עמוק בסדיר. חזרתי מקורס קצינים לשירות ביחידה אותה עזבתי קודם לכן, "שר-אל", ובערבים שלא הייתי מרותק לבסיסים אי-שם, הרשיתי לעצמי לחוות לעומק (הכל יחסי, כמובן), את הסצינה התל-אביבית. שלטו אז בזירה כל-מיני מתחמים אפלוליים כאלה, שדמו לבניינים שהוסרו הקירות המפרידים בין דירותיהם השונות : "רוזלינדה" ליד תחנת הרכבת ארלוזורוב, "בלאק אנד וייט" ברח' הרצל מול מגדל שלום וכמובן - "זמן אמיתי", במעבר בין דרך יפו לרח' אילת. למרבית האתרים נכנסנו בחינם, באמצעות כל מיני 'סידורים' בנוסח "אחים של" ואני חייב להתוודות - קרענו את הלילה ! המוסיקה הייתה מוסיקה (או כך לפחות נראה לי היום, במבט נוסטלגי), הבנות היו בנות (ואל תשאלו ! כמות הזיונים שפספסתי אז בשל שמרנות מטופשת וחסרת הגיון, היא מבהילה ממש !) והפינוקים היו פינוקים : ב"זמן אמיתי" למשל, אם הוגדר ערב מסוים כ"ערב איטלקי", פירוש הדבר היה, שלכל אורך האירוע, היו מפסיקים את המוסיקה אחת לכמה דקות ומרעיפים על הקהל כמויות לא אנושיות של פיצות, פסטות ויינות איכותיים – והכל חופשי – חופשי !... ואנו - חיילים דלפונים היינו אז... ואם אני משווה את זה "למדיניות" היד הקפוצה הנהוגה בימינו, אני פשוט עוד פחות מצליח להבין; בחלק מהמקומות היום גובים אפילו עבור כוס מים (!), אבל שיהיה.

המוסיקה ששלטה אז בסצינה (אם בכלל היה דבר כזה), הייתה בעיקר מז'אנר האסיד, ההאוס, הטכנו והטראנס ובכל מקום שנכנסת אליו, בוודאות פגשת את שני אלה, כקטעים מייצגים –






בסופי-שבוע שבהם חזרנו הביתה ("אנחנו" = אני והחברה'), נהגנו לבלות בעיקר בפאב "האסם" בקיבוץ גבולות. לא יודע אם הוא עדיין קיים אבל יש מצב. אני זוכר היטב גם את המקום וגם את הדרך אליו, בפרט כמה עיקולים מסוכנים בירידות, ברגע שאתה פונה מצומת אורים דרומה לכיוון צאלים. החל משעה מסוימת בלילה ובמיוחד אם שתית כמה 'דרינקים' קודם לכן, היה לך סיכוי סביר לפגוש את נחל צאלים יחד עם הרכב (...) או אפילו את הבורא. אך אל דאגה : כבר סיפרתי לכם שסחבק היה הנהג הקבוע, יען כי הדבר החריף ביותר שהיה שותה היה משקה בנוסח דייאט-קולה או משפחתו הקרובה...

ב"אסם" –ובכלל במועדונים של קיבוצים, אם כבר הכללות- המוסיקה הייתה יותר בכיוון הזה -




הזיכרון הגדול ביותר שלי מהתקופה הזו, של "חיפוש מועדונים מרוחקים", הייתה נסיעת סופשבוע ספונטנית, שארגן חבר טוב שלי טלאור, שהיה אז קצין במצ"ח והצליח לקמבן טרנזיט "לבנה" (רכב צבאי עם מספר אזרחי, יא בורים !), העמיס את כל החברה' ויאללה לפארק הירדן... בערב, בחשיכה מוחלטת, נסענו לג'יהנום לאורך כל כבישי רמת הגולן המשובשים, בחיפוש אחר המועדון המפורסם של קיבוץ מישר. הלהיט שקיבל את פנינו באותו ערב בלתי נשכח (אחד החברה' היה כל כך שיכור, שנאלצנו להשכיב אותו מתחת לרכב החונה, שלא ייחטף או משהו. אני, "האביר בעל המצפון", יצאתי כל כמה דקות מהמועדון רק כדי לוודא שלא השתחרר הארמברקס בטעות, שאחרת הביור היה נמחץ ומת בוודאות ובייסורים קשים...) היה זה –




אלא מה ? גם במועדונים התל אביביים וגם באלה של הפריפריה המרוחקת, בין כל הלהיטים הבאמת דביליים הללו, שנכתבו מלכתחילה לרחבות הריקודים ושברור היה שמשקלם הסגולי -בפרט בתחום הטקסט (?)- לא ישרוד מעבר לכמה אוספים מטופשים בעתיד, שירכשו ע"י כמות מזערית של נואשים שטרם הפנימו את יתרונות היו-טיוב, הצליח להבליח לפתע קטע שונה, לא לחלוטין ברור בהאזנות ראשונות -מה זה ושל מי זה בכלל ?- שהיה סוחט מהבליינים אנרגיות חדשות יש מאין; מעגלים אנושיים נוצרו כהרף עין ואירוע מוזר של השתוללות המונית היה מתפתח. אח"כ הסבירו לי, שה"ריקוד" המוזר הזה מכונה "פוגו" ושלשיר קוראים "מריח כמו רוח נעורים"...

***

להקת "נירוונה" (Nirvana) שאמנם הוקמה כבר בשנות השמונים אך פרצה לתודעה העולמית בסערה אדירה רק בשנת 91, הייתה מסוג התופעות שקשה להסביר – לא בזמן אמת ולא בדיעבד. המוסיקה הייתה אמנם מתוחכמת – בית שקט עפ"י רוב ופזמון רועש ומפתיע, אך התזמור היה מינימליסטי – כולה גיטרה 'ליד', באס ותופים; הטקסטים (ברובם של קוביין זצ"ל) היו רחוקים מלהיות ממוצעים ואפילו הומוריסטיים, אך הסרקאזם שבבסיסם - אינני מוכן להתערב שהובן עד תום ע"י מי שממילא לא נהג להעניק תשומת לב מיוחדת למילים; רובנו, זאת אומרת.




אלא שגם במאמצים רבים, אני מתקשה למצוא דוגמה נוספת ללהקה כלשהי בעידן המודרני, משנות השמונים ואילך –ולא מז'אנר להקות הבנים המלוקקות האלה, שבנויות על 'ההייפ' שנוצר סביב המראה של חבריהן והמוסיקה היא אצלן תמיד עניין משני, אם בכלל- שממש מזהים את השפעתה חובקת העולם – וזו לא מליצה ! עטיפת התקליט "Nevermind" – מי לא דיבר עליה ? מי לא שאל את עצמו וגם חברים רופאים מוסמכים "כיצד זה עשו שהתינוק המסכן לא יטבע" ? מי לא הלך לברר על יכולתיהם של תינוקות לעצור נשמתם מתחת למים כבר בדקות הראשונות בהן הפציעו לאוויר העולם ? והדיסק עצמו ? מישהו בעולם בכלל שיער, שלהקת פופ-רוק בקצהו המזרחי של הים התיכון תוציא דיסק שלם משל עצמה, שכולו מחווה (קצת דבילית, יש להודות ושלומי ברכה גם ככה לא יודע עברית) להוא של נירוונה ?!...




אז נכון : מותו הטראגי אם כי לא ממש מפתיע של קורט קוביין נתן ללהקה עוד כמה שנים של חסד לאורה של תשומת הלב הציבורית וגם אשתו הנעלולית הפכה פתאום למיני סלבריטאית בצילו של בעלה המת ואפילו בימינו ממשיכים כל-מיני נערים דחויים בגיל ההתבגרות שלא יודעים בכלל מה פירוש המילה "נירוונה" ללבוש טי-שירטים עם התמונה המוכרת של Nevermind או של In Utero, אבל מידת הרחמים נדרשת : הרי מצד אחד, האזנה ליצירותיה הגדולות של הלהקה מוכיחות שלא איבדו גרם מחיוניותן גם כיום ומצד שני, הרי קוביין עצמו לא הרוויח דבר מהתאבדותו ויש להניח שגם לא הייתה לו כוונה כזו; אם אכן היה צלול ברגע הנורא שבו לחץ על ההדק.




ומכאן שהמלצתי לכולכם היא אחת : האזינו ! גם ככה עושים פחות ופחות מוסיקה טובה בימינו ואפילו פחות מזה מוסיקה טובה שמתחברת למילים קוהרנטיות ובעלות משמעות בקונטקסט הצר של השיר והרחב של היצירה כולה.

ועוד הערת אגב, להשכלה כללית : "גראנג'" בצרפתית זה "אסם" ומכאן ששמו של הזרם המוסיקאלי במטאל, שנירוונה היא המייצגת הבולטת ביותר שלו ולבטח המוכרת ביותר (כ' דגושה ו-כ' רפויה - שתיהן נכונות), כוונתו - ליצירה מוסיקאלית שמקורה מחוץ לרחובותיו המסותתים של הכרך האורבאני; היא מחוספסת וכועסת, בוכה וכואבת, צרודה ובועטת ובעיקר-בעיקר – מלאת עצב. וכדי לכרוך הכל בזר נאה רק אומר, שנירוונה בשבילי, תמיד תריח כמו רוח נעורים...





מאמרי הקהילה
על הקשר בין גאון סרבי, דיוויד בואי ועומרי כספי... - פורסם 1.7.2009
חלק עשרים : להקת "טסלה" מקוטלגת כגלאם-מטאל, למרות שהחברה' שם מעדיפים בלוז, מתלבשים ג'ינס/טי-שירט ולא רואים סינטיסייזרים ממטר...
2/7/2009
נו, אז מי אמיץ מספיק לומר "לא" לאקסל רוז ?!...
חלק תשעה עשר : להקת "נצרת" מוכיחה שני דברים - 1. נאמנות היא לא מילה גסה; 2. גם בסקוטלנד יודעים לעשות מוסיקה טובה...
30/6/2009
הם אולי גדולים, אבל הוא ענק !!! - פורסם 26.6.2009
מייקל ג'קסון הלך לעולמו וסגר את השלטר על דור שלם של חלומות...
30/6/2009
מטורף, מטורף העולם ! - פורסם 22.6.2009
חלק שמונה עשר : והפעם - בלאק סבאת' ! להקה מפחידה משמיעה ראשונה, עם כל מיני מסרים וסמלים אללה-יוסטור, אבל אם טיפה מתעמקים - פנינה אמיתית ! מוסיקה נצחית וגן עדן להעתקות מוסיקאליות...
23/6/2009
משאל "המנון הרוק האולטימטיבי" - פורסם 16.6.2009
מקווין ועד רוד סטיוארט - מה הוא המנון הרוק שלכם ?!
20/6/2009
והנה אחד מעמודי התווך - ודווקא מאוסטרליה... - פורסם 13.6.2009
חלק שבעה עשר : יש הבי בסוף העולם ! וגם אם קיים ויכוח על מידת הוורסטיליות של ההרכב, אי אפשר לערער על המכירות...
15/6/2009
לחיות את הסצינה עד הסוף - ובחזרה... - פורסם 10.6.2009
חלק שישה עשר : היו להקות מופרעות בפלנטת ההבי-מטאל, אבל לא כמו "מוטלי קרו"...
11/6/2009
המחממת האולטימטיבית - פורסם 4.6.2009
חלק חמישה עשר : מהגלאם המאוחר יש את "סקיד רואו", שמלבד הסיפור המצוי על סקס סמים ורוקנרול, ייצרה גם הרבה מוסיקה מצויינת !
5/6/2009
דמוקרטיה סינית - פורסם 31.5.2009
עוד אחד שמתגעגע ל"רובים ושושנים"... כנראה מחלה מדבקת... :) עמית צור באחד הפוסטים המושקעים אי-פעם בפורום !
2/6/2009
שימו יד על לבכם והישבעו - פורסם 30.5.2009
חלק ארבעה-עשר : ברור שיש אנשים שרוכשים תקליטים בזכות עטיפותיהם המפתות-מאתגרות, אלא שבמקרה של "סקסון" - זה גם משתלם...
31/5/2009
בלי קשר לאדם למברט - פורסם 26.5.2009
חלק שלושה-עשר : עוד הצתה מאוחרת שכמעט עלתה לי באובדן שנים של כיף... קבלו להקה שהיא מובילת-תרבות של ממש, כולל בסיסט ישראלי וים של שירי-פאן לדורות הבאים !
28/5/2009
לפעמים כיף לצאת פארש... - פורסם 23.5.2009
חלק שניים-עשר : לפעמים תוהים ואין ברירה אלא להודות שטעינו... איירון מיידן זו פשוט להקה ענקית, בפרט הסולן האדיר שלה - ברוק דיקינסון !
25/5/2009
קיץ 81 היה חם מהרגיל - פורסם 18.5.2009
חלק אחד-עשר : להקת סקורפיונס, עטיפות תקליטיה מעוררות הפלצות בישראל הפוריטנית, ועדשים של עלית...
20/5/2009
הגדולה ביותר By far, אפילו שלא ידעתם - פורסם 15.5.2009
חלק עשירי : להקת ואן היילן ומסעה המדהים משנת 1972 ועד ימינו-אנו... "היכל התהילה" זה כאן !
16/5/2009
Dire Straits - Alchemy - פורסם 12.5.2009
"האלבום ששינה את חיי"... פרק ב'
14/5/2009
Pixies - Surfer Rosa - פורסם 10.5.2009
חובצי מזמין אותנו לסדרה עם פוטנציאל מרתק : "האלבום ששינה את חיי"... ופותח עם "סרפר רוזה" של "פיקסיז" !
12/5/2009
Glam, Slam, Thank you mom - פורסם 9.5.2009
חלק תשיעי : על להקת ההבי/גלאם מטאל הגדולה ביותר, דף לפארד ועל פועלה בתחום ה-Fun ובשיקום פצועי תאונות דרכים...
9/5/2009
"דוד מישל, להקה בת ארבעים ועוד קצת גלאם-מטאל בשביל הכיף" - פורסם 5.5.2009
חלק שמיני : איירוסמית' "מגיעה" לפורום ומראה לכם איך חודרים למיינסטרים ועושים בוחטות יפות על הדרך...
5/5/2009
"הכרך, האסם וטרנזיט לבנה"... - פורסם 1.5.2009
חלק שביעי : להקת נירוונה והופעתה הרועמת (תרתי-משמע) על רחבות הריקודים, תוך שהיא בועטת (תרתי-משמע) באסיד, בהאוס, בטכנו ובטראנס.
2/5/2009
Yeah, well, that's just, like, your opinion, man - פורסם 29.4.2009
חובצי לא מסכים עם הכללות הגראנג', מגמד את מקומה של נירוונה בדפי ההסטוריה ודווקא מאוד נהנה מפרל-ג'ם...
2/5/2009
"אריות לבנים - מכירים ?" - פורסם 22.4.2009
חלק שישי : על להקת הגלאם-מטאל עם סיפור הטלנובלה... ובכ"ז הביאו כמה שירים גדולים !
26/4/2009
"התהפוכות בחיי" - פורסם 22.4.2009
Silly Rabbit נותנת בראש ובועטת בישבנם של כל אלה שחושבים (כמוני, למשל), שגלאם-מטאל זה מטאל... התמונה פה זה מהלהקה היותר קומוניקטיבית (הכל יחסי, כמובן).
2/5/2009
"אז למה באמת בון-ג'ובי ???" - פורסם 20.4.2009
חלק חמישי : הגשר האולטימטיבי בין האסור למותר, בין המוקצה למאושר ובין 'היער' ל'בית', קבלו את להקת בון ג'ובי ! הרכב ענקי שאינו אלא 'קרבן של דימויים'...
22/4/2009
"הנשיקה הראשונה שלי" - פורסם 19.4.2009
ועוד במסגרת הספיישל, חובצי מספר לכם 'סיפורי בראשית' ואף משווה בין מוסיקה לסקס... או משהו כזה.
20/4/2009
"אני תמיד הייתי ערסית קטנה :)" - פורסם 18.4.2009
במסגרת הספיישל "חברי הפורום מספרים על תחנות חייהם בנתיב המוסיקאלי" - קייזר סוזי משחררת כמה וידויים נאים...
20/4/2009
"א-פרו-פו דור המייסדים" - פורסם 16.4.2009
חלק רביעי : כמה מילים על "האמא" של כל להקות המוסיקה המודרנית -Pink Floyd- ועל שתי נקודות של גאונות 'בקטנה'...
18/4/2009
"גאנס לא הקאפ-אוף-טי שלי" - פורסם 15.4.2009
Ultramarine מסבירה לכם מדוע המוסיקה הגותית זה הכי-הכי, בפרט להקת Haggard !
18/4/2009
"שושנים (ורובים) בשדות כפר הס" - פורסם 14.4.2009
חלק שלישי : רק גאנס אנד רוזס !!!
14/4/2009
"הפלאנט ננטע" - פורסם 11.4.2009
חלק שני : לד זפלין בכלל ורוברט פלאנט בפרט...
13/4/2009
"מתהיה לבגרות" - פורסם 11.4.2009
מסעות "הזקן" בנבכי הרוק הכבד והמטאל (חלק ראשון) : דפ לפארד, טסלה וקצת ווייט ליון...
13/4/2009



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0586)