שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



עוד הגיגים ומחשבות


עוד הגיגים ומחשבות
פורסם לפני 3744 ימים     מאת chiuaua     סה"כ תגובות: 3     תגובה אחרונה לפני: 3740 ימים

אז החלטתי לכתוב עוד קצת חגיגים ומחשבות. לא יודע אם אתם זוכרים, כתבתי פה קצת מחשבות לפני כשבועיים, וחשבתי לעצמי- זה היה כל כך כיף ומשחרר בשבילי שאולי כדאי שאני אעשה את זה שוב.

הפעם החוויה שעברתי שגרמה לי לכתוב שוב הרבה יותר קשורה למוסיקה.

בדיוק חזרתי מהופעה של חבר יקר, ד.מ (שמו שמור אצלי ואם תרצו לדעת את שמו צרו איתי קשר במייל). ד. הוא פסנתרן, והכרנו פעם ראשונה כאשר ניגנו ביחד בהרכב בבית הספר רימון. התחלנו שם ביחד וסיימנו שם ביחד, עברנו לברקלי ביחד, אנחנו מסיימים ברקלי ביחד ואנחנו עוברים לניו יורק ביחד, אם כי לא נגור ביחד. לד. יש גם חברה למי שמדאיג אותו כל הביחד הזה (סתם צוחק). אז אפשר להגיד שאני מכיר את נגינתו מקרוב. זאת ועוד, ד. כותב את המוסיקה הכי יפה שאני מכיר. ואני זוכר פה את הדיונים לגבי הריסת היחצ"נות את השפה העברית ועל כך שהיום כל אחד הוא גאון, וכותב את המוסיקה הכי, שלא לאמר מנגן כרב-אמן או כגראנדסלאם. אבל באמת שאני חושב שד. כותב מוסיקה פשוט יפיפיה. אני משוחד כמובן, כי הוא חבר טוב וכי מדי פעם הוא קורא לי לנגן איתו, ובכל זאת. בכל מקרה, אני מכיר את המוסיקה שלו טוב מאוד ואני המעריץ מספר 1 שלו ושמעתי כל הופעה שהייתה לו בשלוש השנים האחרונות שאני מכירים (חוץ מאחת אבל לא נורא).

היום הוא ניגן את ההופעה האחרונה שלו בברקלי, לאחר שהקליט את אלבום הבכורה שלו, והוא החליט לעשות מופע סולו פסנתר. מיותר לציין שהוא שבה אותי מהצליל הראשון שהוא ניגן היום ושהיה לי תענוג להיות בהופעה (חברה שלי לשעבר תמיד כעסה עלי שהייתי אומר מיותר לציין אבל אני אוהב את זה). אבל מה שבאמת הפיל אותי וגרם לי לחזור לכתוב הוא שיר אחד שלו בשם בומביי. זה שיר טיפונת מורכב שמבוסס קצת על האינטרקציה עם כל הלהקה. וכאמור, ד. הופיע לבדו עם הפסנתר. כשהוא התחיל לנגן אותו, ישבתי על הקצה של הפסנתר רק מחכה לרגע בו הלהקה אמורה להיכנס בשיא הכוח ולראות מה הוא יעשה. איך הוא יחקה את האפקט הזה?. הרי אם הוא רק יתחיל לנגן יותר חזק הכל ישמע סתם ריק. אם הוא יוותר על העניין, הרי שהוא פספס את השיר... אפשר לאמר- בין הפטיש לסדן. אבל ד. מוסיקאי משכמו ומעלה וידע בדיוק מה לעשות. הוא פשוט הוסיף עוד קול בפסנתר ועיבה את כל הטקסטורה שהוא ניגן. לכאורה לא משהו מיוחד, אבל יצר מין אפקט כזה, כאילו הכל גדל והתרחב, והתוצאה הרצויה הגיעה ללא להקה ובלי ששום דבר היה חסר לי.

ולמה בעצם אני כותב את כל זה, מעבר לכך שיצא לי לשמוע וראות רגע מוסיקאלי ממש יפה?. בגלל שזה גרם לי לחשוב על איזה יופי זה כשאדם בא ומתגבר על מכשולים. והוא מתעלה מעל מה שהוא בדרך כלל ולרגע אחד ממלא במלוא ההיקף את מקומו ביקום. זה גרם לי לחשוב כיצד זה אפשרי לעשות את זה ולהבין שכך אני רוצה לחיות את חיי. שבכל רגע ורגע (או לפחות כל רגע שהוא משמעותי מספיק) אני רוצה להתעלות על עצמי ולתת את המקסימום האפשרי. מה שאומרים בלועזית-
to rise up to the occasion

אך זה אפילו יותר מזה. זה כאילו למלא בכונה (שזו מילה שאין בשום שפה אחרת חוץ מעברית במורכבותה). את כל המקום הפיזי שאתה ממלא. כאילו באמת להצדיק שאתה עושה משהו ולא מישהו אחר. ונראה לי זו התכונה הכי חשובה במוסיקאי או אולי בכל אמן. והדבר שהכי מבדיל תלמיד לבעל מקצוע (ואולי אומן לאמן). העובדה שמשהו נעשה במלוא הכונה ויש לו חותמת אישית. כאילו לאמר- זה איך שאני הרגשתי ביום כך וכך בשעה כך וכך כשעשיתי כך וכך. אני ולא אחר.

שוב, אני אשמח לשמוע תגובות ותובנות. אם שימחתי אתכם או אכזבתי אתכם או אפילו גרמתי לכם לחשוב על החיים לשנייה, אשמח לדעת. אשמח אם תעבירו הלאה את התחשובות והמחשבות האלה (בעיקר אם הן חיוביות). ושוב אם מישהו רוצה לדעת מי זה ד. שיצור איתי קשר.

צי'וואווה.

שומע כרגע-
Stevie Wonder: Innervisions.

תוקן על ידי ברק ויס 14/7/2009 6:18




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
אומנות הטריו (7)
מאת בן אהרוני. חלק שביעי מהסדרה המאיימת להיות ארוכה יותר מ"היפים והאמיצים". והפעם הרכבי טריו ברוח ECMית (אבל לא רק)
10/4/2009
אומנות הטריו (6)
מאת: בן אהרוני. חלפו להם 120 יום מאז הפוסט האחרון של אומנות הטריו (5) והנה עוד כמה טריו פסנתר ששמעתי לאחרונה, ןהם מומלצים, כמו שאר ההמלצות בפינה הזו.
16/3/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - חליל בג`אז: משנות ה-70 ועד היום
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק הרביעי והאחרון (בינתיים) בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז מוקדש לחליל משנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום. תקופה שהתחילה בפיוז'ן ובפרי ג'אז, המשיכה בתחיית המיינסטרים והיום מתפתחת(?) לכל הכיוונים. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - שנות ה-60
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק השלישי בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לחליל בשנות ה-60 של המאה ה-20. עשור זה הוא לטעמי השיא ביצירתיות החליל בג'אז. הוא מאופיין בשיאי טכניקה ובשתי השפעות מוסיקליות מרכזיות: המוסיקה הקלאסית-מודרנית והבוסה נובה מברזיל. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - שנות ה-40 וה-50
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק השני בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, השנים בהם החליל הפך להיות כלי לגיטימי בעולם הג'אז. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - ראשית הג`אז
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק הראשון בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לחלילני הג'אז הראשונים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. כתב: ברק ויס
1/1/2009



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0313)