שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



רשמים מפסטיבל הג'אז באומבריה


רשמים מפסטיבל הג'אז באומבריה
פורסם לפני 3411 ימים     מאת free-man     סה"כ תגובות: 11     תגובה אחרונה לפני: 3409 ימים

כמתמידי פסטיבלי הג'אז באילת ובתל אביב , החלטנו לנסוע פעם אחת לפסטיבל בחו"ל, ובחרנו, בהמלצת ברק, בפסטיבל הג'אז בפרוג'ה שבאומבריה באיטליה.
צירפנו את הבת הקטנה שלנו החלילנית (שהיא והבן הפסנתרן החייל הם המוסיקאים האמיתיים במשפחה)..
לנו ב-B&B במבנה מהמאה ה-15 אצל מאוריציו ואנדרינה שארחו אותנו נפלא וישמחו לארח ישראלים. הם גם מבשלים ארוחות איטלקיות לפי בקשה. המקום מרוחק 50 ק"מ מפרוג'ה. אם כך, נסענו לפרוג'ה מידי יום לפנות ערב וחזרנו מאוחר בלילה.
להלן לינק לאתר שלהם:
www.ilbiribino.it

הפסטיבל פרוס על פני כעשרה ימים. בחרנו להגיע לשלושה ימים שבמרכזם ההופעה של סוני רולינס.
על האווירה:
מדובר בעיר עתיקה מקסימה על גבעה נישאה (אליה מטפסים בדרגנועים). מרכז העיר כולו מדרחוב וסימטאות. בימי הפסטיבל העיר כולה מוצפת המוני מבקרים המשוטטים עד השעות הקטנות של הלילה.
האפשרויות העקרוניות:

הופעה מרכזית אחת בערב בארנה, בדר"כ של "תותח על". הפעם הופיעו (רשימה חלקית) – מרק קנופלר, רנדי קרופורד, מנהטן טרנספר, צי'ק קוריאה (נראה בארץ בעוד חודש וחצי ולכן ויתרנו), פט מתיני, סוני רולינס, הרבי הנקוק וטוני בנט.

מספר הופעות קטנות יותר בתיאטרון המקומי החל משעות הצהריים ועד הופעה אחרונה שמתחילה אחרי חצות. ..

שני מוקדים של הופעות חינמיות , בפיאצה המרכזית של העיר או בגנים. בדר"כ של הרכבים ש"עושים שמח" – פאנק, R&B, דיקסילנד, ביגבנד וכו' - הרכבים מקומיים , הרכבים מברקלי, והרכבים נוספים מארה"ב.

הופעות משניות במסעדות שונות ובמלון היוקרתי של העיר במסגרת ארוחת ערב.
הקהל שהגיע להופעות שבתשלום – "קהל מוכר כמו בארץ (שאוהב ג'אז)". רק שמדבר איטלקית...

הרבה מאד הרכבי רחוב המנגנים לאורך הרחובות וההיסמטאות.


בחרנו בהופעות בודדות ובעיקר רצינו לספוג את האווירה.

בערב הראשון בחרנו לראות את ההופעה של אנריקו ראבה וסטפאנו בולאני בתיאטרון המקומי – הופעת חצות. היתה חוויה. זהו תיאטרון עתיק קלאסי "כמו בסרטים" עם שש קומות של תאים. ישבנו בתא פרטי.
על הבמה הרכב בינלאומי שכלל גם את הסקסופוניסט טור בונבורג, הקונטרבסיסט אנדרס ג'ורמין והמתופף מאנו קאצ'ה. בפעם האחרונה ראינו את בולאני בתל אביב בערב הבלתי נשכח על סאשה ארגוב, וגם כאן הוא לא הכזיב. ההרכב יחד הצליח להפיק מוסיקה מלודית אך מורכבת. חבל שלא נאמרה מילה אחת לקהל,..

למחרת היה מסמר הפסטיבל מבחינתנו והוא ההופעה של סוני רולינס בארנה.
המקום מאורגן להפליא, התאורה והסאונד מצויינים, מסכי הוידאו מאפשרים גם צפיה מרחוק.
ההרכב שליוה את סוני רולינס כלל את מלבורן רוברט קרנשאו על בס, קובי ווטקיס בתופים, סאמי פיגוארה בכלי הקשה ופיטר ברנשטיין בגיטרה.
סוני רולינס בן שמונים וזו היתה הופעה היחידה שלו באיטליה השנה.
עולה על הבמה איש שבקושי הולך, ברעמת שיער לבנה וחולצה/גלימה אדומה. אבל למרות שהוא ממש בקושי הולך וקצת מכופף, מהצליל הראשון זה סוני רולינס עם הצליל הכל כך מוכר מהדיסקים הישנים. לא היה רגע דל כל ההופעה. לא תאמינו, אך הבן אדם נתן שעתיים ורבע ללא הפסקה! אנחנו ממש לא מגזימים. גם בקטעי הבלדות וגם בקטעי ה"ריצה". קשה היה לראות שהבן אדם כבר התבגר! היתה לו תקשורת מצויינת עם הקהל, והיתה אווירה מחשמלת. הקטעים היו ארוכים, מלודיים, קליטים. הוא שלט בהרכב וממש ניצח עליו. כל ההופעה הצטיינה בדו-שיח בין הכלים עם הקשבה מלאה בינהם (ולא בסולואים ארוכים אישיים של חברי ההרכב). בקיצור, סוני לא נח כל ההופעה!
בשורה התחתונה – הייתה חוויה חד פעמית שרק עבורה היה שווה לנסוע את כל הדרך!

ביום השלישי החלטנו לראות עוד שתי אגדות שהופיעו בארנה – הרבי הנקוק וטוני בנט (שתי הופעות בכרטיס אחד). החלטנו לוותר על רון קרטר שכבר ראינו פעמיים בארץ.
הרבי הנקוק הופיע עם פרויקט ה-Imagine שלו וניגן את כל הדיסק והוסיף מספר מיקסים של קטעים מוכרים שלו.
ליוו אותו ויני קוליוטה בתופים, הבסיסטית העולה (האוסטרלית במקור) טל וילקנפלד, ליונל לואקי בגיטרה וקולות, גרג פילינגנס בקלידים וקולות וקריסטינה טריין בשירה.
לא התלהבנו. נראה שהרבי הנקוק בתקופה של התלהבות מכל הגאדג'טים. כמעט ולא היתה מקלדת ולא היה אפקט אלקטרוני שלא ניסה...
לעומת זאת, מהקטעים הישנים והטובים שלו נהנינו מטבע הדברים.

בחצות עלה לבמה ההרכב של טוני בנט. זו היתה הזדמנות טובה לבת הקטנה שלנו לראות ולשמוע הופעה מהוקצעת לעילא של הג'אז הקלאסי. הרכב מחויט, פסנתרן ג'אז מקצוען מעולה, והגשה מדויקת ע"י טוני בנט של ספר השירים האמריקאי – אמריקה של פעם.

לסיכום:
נהננו מאד, אך חברים יקרים, אין לנו במה להתבייש בפסטיבלים שלנו, להפך, היה מאד טוב להרגיש שאין כמו בבית.
אנו מצרפים מספר תמונות להתרשמותכם. מצטערים על האיכות הבינונית.




קבצים מצורפים:















אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
אומנות הטריו (7)
מאת בן אהרוני. חלק שביעי מהסדרה המאיימת להיות ארוכה יותר מ"היפים והאמיצים". והפעם הרכבי טריו ברוח ECMית (אבל לא רק)
10/4/2009
אומנות הטריו (6)
מאת: בן אהרוני. חלפו להם 120 יום מאז הפוסט האחרון של אומנות הטריו (5) והנה עוד כמה טריו פסנתר ששמעתי לאחרונה, ןהם מומלצים, כמו שאר ההמלצות בפינה הזו.
16/3/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - חליל בג`אז: משנות ה-70 ועד היום
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק הרביעי והאחרון (בינתיים) בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז מוקדש לחליל משנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום. תקופה שהתחילה בפיוז'ן ובפרי ג'אז, המשיכה בתחיית המיינסטרים והיום מתפתחת(?) לכל הכיוונים. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - שנות ה-60
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק השלישי בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לחליל בשנות ה-60 של המאה ה-20. עשור זה הוא לטעמי השיא ביצירתיות החליל בג'אז. הוא מאופיין בשיאי טכניקה ובשתי השפעות מוסיקליות מרכזיות: המוסיקה הקלאסית-מודרנית והבוסה נובה מברזיל. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - שנות ה-40 וה-50
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק השני בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, השנים בהם החליל הפך להיות כלי לגיטימי בעולם הג'אז. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - ראשית הג`אז
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק הראשון בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לחלילני הג'אז הראשונים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. כתב: ברק ויס
1/1/2009



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1099)