שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



גרנט גרין, תבשיל קדרה, ועיצוב מחודש לאיטליז


גרנט גרין, תבשיל קדרה, ועיצוב מחודש לאיטליז
פורסם לפני 2902 ימים     מאת עדין ו     סה"כ תגובות: 12     תגובה אחרונה לפני: 2901 ימים




נובמבר התחיל. זהו, נגמרו התירוצים, החגים עברו לגמרי, הסטודנטים חזרו ללמוד, צריך להדליק
אורות בנסיעה, ובצבא מתחילים להגיש תה בארוחת בוקר וערב (קנקן פלסטיק בצבע תכלת, עגולי שמן לא
ברורים צפים למעלה, טעם של קפה שנשאר תמיד בקנקן, מה שהחיילים קוראים "קתה") ירושלים מתקררת
בשבוע האחרון ואני מת על מזג האויר הזה במעבר בין הסתיו לחורף בירושלים.
דווקא כשיש לי שבועיים עד שמתחיל לי הפרוייקט הבא, חטפתי לראשונה מזה שנים חיידק אלים בגרון
שהשבית אותי ליומיים. אבל אתמול כבר הרגשתי מאושש וקבעתי עם חבר להפגש לקפה ברסטובר המקום
החביב עלי לקפה של בוקר בירושלים(מול איפה שהיה עד לפני שבועיים האוהל של הורי גלעד שליט).
החבר עומל על דוקטורט בנושא "תורות מלאכים בקבלה" והיה בדרך לפגישה עם אחד המנחים שלו ולכן זנח
את מכנסי הברמודה וכפכפי האצבע הנצחיים שלו ועטה על עצמו מקטורן קורדורוי בהיר בעל שיק אקדמי
ביותר. אמרתי לו שהייתי מאשר דוקטורט לכל מי שמתלבש כך. בדרך מהאוטו לקפה הצצנו ימינה ברחוב בן
מימון, למקום שהיה בשיפוצים עד לא מזמן. בקבוקי יין בחזית צדו את עיני חברי, "לא היה כאן
איטליז עד לא מזמן?" הוא שאל, עניתי בחיוב והוא משך אותי להציץ פנימה, מרצפות בצבע חום כהה,
עוד יינות וחומץ בלסמי, איזה חנות פתחו פה? רק כשנכנסנו לגמרי והסתובבנו ימינה, ראינו מקרר עם
ויטרינה שקופה ובה מסודרים בצורה מופתית נתחי בשר מעוררי השראה. איש גבוהה עם כיפה וזקן קצר
חייך אלינו מעבר לדלפק והמשיך לפרק עוף ללקוח. " אז השארתם את זה בתור איטליז?" שאלתי בסתמיות,
"כן" הוא חייך. "תהיו פתוחים גם ביום שישי?"
( שאלה מוזרה, אני יודע אבל הבעלים הקודם התפרסם בשעות פתיחה של סניף ביטוח לאומי בתקופת
עיצומים, וכמובן שביום שישי הוא היה סגור בטענה שרוב לקוחותיו מזמינים מראש.בנוסף הוא טען שהוא
צריך להגיע לשבת בבית והוא גר מחוץ לעיר, טענה שהייתה הגיונית אם הוא היה רוכב על חמור ומתמודד
בדרך עם ליסטים ופורענויות שונות, בקיצור- אם היינו חיים בתקופת המשנה. סביר באמת שרוב
לקוחותיו היו זקנים אנגלוסקסים מהשכונה שעורכים את שולחן השבת ביום רביעי, ובחמישי מבשלים על
מנת לפנות את שישי להגיע מוקדם למרפאה לוודא שלא יהיו חסרות תרופות בבית במהלך השבת. בכלל-
המקום הקודם היה בעל אפיל של שטעטל יהודי/ אמריקאי, ריח של חזרת, קופסאות של מלפפונים חמוצים
שמנמנים ומתקתקים עם בליטות מוזרות ושקיות קפואות של משהו אדום ומוזר בשם "רוברב", בקיצור מקום
ממש מזמין אם גדלת בלואר איסט סייד לפני 70 שנה...)

"בוודאי שנהיה פתוחים בשישי!" הוציא אותי הקצב החביב מהרהור פנימי ארוך ומפותל, "מה באמת היה
הקטע הזה של סגירה בשישי?" שאל הקצב בחיוך, חייכתי בחזרה, משכתי בידי בתימהון ושקעתי שוב
במחשבות- מישהו הבין שכמו כל עסק, גם איטליז שכונתי צריך להיות פתוח לקהל ואפילו להיות מזמין
ונעים. הושקעה מחשבה בעיצוב, הצבעים מזמינים, היין בחזית, נקי פה כמו בית מרקחת, אבל יש כאן
איזה חום נעים. ואז הבנתי- זו המוזיקה הקאמרית שברקע! (אני בטוח שגם עבור כמה מכם מוזיקת הרקע
היא פרמטר עיקרי בהחלטה אם להכנס או לשבת במקום כלשהו, זה גם התרוץ שלי לאישתי למה אני סולד
מקניית בגדים חדשים- המוזיקה בחנויות הבגדים בלתי נסבלת בעליל!) הסתכלתי לכיוון מערכת הסטריאו
שישבה על מדף נמוך ומייד קפץ למול עיני דיסק של סוני רולינס, ואז צ'ט בייקר, ואחד של מיילס...
קצת בחוצפה ניגשתי והתחלתי לעלעל בערימה של בערך 10 דיסקים, נעצרתי כשהגעתי לאלבום של גרנט
גרין STREET OF DREAMS , האורגן של לארי יאנג, שעוטף את כל האלבום הזה, הויברפון החללי של
האצ'רסון, המקצבים המתוחכמים של אלווין ג'ונס וכמובן הצליל המזוהה כ"כ של גרין בגיטרה, אני
יודע שזו לא נחשבת לפסגת יצירתו של גרין, אבל זהו אלבום שהוא פנינה אמיתית! הרמתי את הדיסק
והראתי לקצב, "זה דיסק חורף אולטימטיבי" אמרתי "חכה איתו עד לגשם שיבוא מחר ורק אז תשמיע אותו,
זה דיסק מגביר גשמים!" הקצב שוב חייך והנהן בהסכמה. "אבל מוזיקה קלאסית באמת מתאימה יותר
לבוקר" אמרתי וסימנתי לכיוון המערכת שדלקה על קול המוזיקה. החבר שלי עדיין בדק בקבוקי יין,
מתרשם ממחירו של בקבוק מסדרת ירדן של יינות רמת הגולן, "חשבתי שהחבר היפני שהביא לי את היין
הזה התקמצן" הוא אמר, "לא- 'ירדן' זו דווקא הסדרה הנחשבת יותר שלהם" ענה לו הקצב. נראה לי שאם
החבר היה יודע את העובדה הזו בביקורו של היפני לפני כמה שבועות גם היין היה טעים יותר בעיניו,
וגם היפני היה מוערך יותר. מדהים כמה יוקר מקושר אצלנו לאיכות, חשבתי לעצמי. לקחתי מהקצב
שהתנצל שעדיין לא הספיק להדפיס כרטיסי ביקור מספר טלפון להזמנות, "מה לרשום בשם?" שאלתי "השם
הוא שמחיוף" הוא ענה. גרנט גרין אצל קצב ירושלמי דתי בשם שמחיוף, הנה משפט שובר סטיגמות!

כל הסיפור הארוך וחסר הפואנטה הזה בא לפתוח את שירשור אלבומי החורף השנתי, שאפשר לצרף לו
שירשור מתכונים לתבשילי קדרה חורפיים לבשלנים שבינינו, ואפליקציות חורף לטכנולוגים.
אני חושב שאלך על קדרת הבית שלנו שהיא חזה בקר בירקות שורש ובירה, עשינו את הסיפתח בשבת סוכות,
אבל עכשיו באמת הגיע הזמן!
סופ"ש נעים וחורפי לכולם!





אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
אומנות הטריו (7)
מאת בן אהרוני. חלק שביעי מהסדרה המאיימת להיות ארוכה יותר מ"היפים והאמיצים". והפעם הרכבי טריו ברוח ECMית (אבל לא רק)
10/4/2009
אומנות הטריו (6)
מאת: בן אהרוני. חלפו להם 120 יום מאז הפוסט האחרון של אומנות הטריו (5) והנה עוד כמה טריו פסנתר ששמעתי לאחרונה, ןהם מומלצים, כמו שאר ההמלצות בפינה הזו.
16/3/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - חליל בג`אז: משנות ה-70 ועד היום
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק הרביעי והאחרון (בינתיים) בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז מוקדש לחליל משנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום. תקופה שהתחילה בפיוז'ן ובפרי ג'אז, המשיכה בתחיית המיינסטרים והיום מתפתחת(?) לכל הכיוונים. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - שנות ה-60
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק השלישי בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לחליל בשנות ה-60 של המאה ה-20. עשור זה הוא לטעמי השיא ביצירתיות החליל בג'אז. הוא מאופיין בשיאי טכניקה ובשתי השפעות מוסיקליות מרכזיות: המוסיקה הקלאסית-מודרנית והבוסה נובה מברזיל. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - שנות ה-40 וה-50
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק השני בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, השנים בהם החליל הפך להיות כלי לגיטימי בעולם הג'אז. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - ראשית הג`אז
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק הראשון בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לחלילני הג'אז הראשונים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. כתב: ברק ויס
1/1/2009



*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0938)