(אני מנסה לכתוב את ההודעה הזו שעות, אני כבר למדתי מהניסיון ושומרת כל הזמן את מה שאני כותבת אבל המחשב שלי השתגע יותר מג'ו וון והוא כל הזמן נתקע או נופל. סיוט)
כשצפיתי בפרק הזה, וליתר דיוק בנאום של ג'ו וון לרא אים על גג בית הספר לפעלולנים חשבתי לעצמי - אין מצב שלקים און סוק (התסריטאית) אין בספריה עותק של "גאווה ודעה קדומה" ואין מצב שיש על העותק הזה טיפת אבק...
זו כבר הפעם השניה שביני משחק בתור מר דארסי, כבר כתבתי בעבר על הדימיון בין "גאווה ודעה קדומה" ל"סאם סון המתוקה". הפעם לא חשבתי על דארסי עד לנאום, כי הנאום הזה כל כך הזכיר לי את הנאום של מר דארסי לאליזבת' בבית של קולינס. אני מקווה שאני לא מספליירת את הספר לאף אחד, יש מצב שמישהו פה לא קרא? אז יאללה, תעשו טובה לעצמכם ורוצו לקנות את הספר. אני אמשיך לכתוב על זה אחרי התמונה של ביני עם הז'קט החדש, אז מי שרוצה לדלג מוזמן לקרוא מהתמונה הבאה אח"כ.
האמת, מר דארסי היה מעדיף להתחתן עם מר קולינס לפני שהוא היה לובש את האימונית הזו
אז רענון זיכרון: מר דארסי מבקר את אליזבת' במפתיע אצל מר קולינס ומציע לה נישואים. הוא מודע לכך שהוא מאוהב באליזבת', היא כל הזמן במחשבותיו, הדרך היחידה שהוא חושב עליה, מפני שהוא בחור הגון, היא להכנע לתחושות שלו כלפיה ולהציע לה נישואים אבל מפני שהוא יהיר כל כך הוא מתנהג כמו שמוק ומעליב אותה בהצעתו. מה שהוא בעצם אומר לה זה שהוא יצא מדעתו שהוא התאהב בה, שהיא לא מהמעמד שלו ובשום סטנדרט לא ראויה לו אבל שהוא רוצה אותה בכל זאת. זה בדיוק מה שג'ו וון אומר לרא אים על הגג, שהיא לא מהמילייה שלו, היא לא עונה לשום קריקטריון שבחור מוצלח ומבוקש כמוהו יכול לדרוש ובכל זאת, הוא יצא מדעתו ורוצה אותה. הוא מתחיל את הנאום שלו בתשובה לשאלתה האם הוא מעוניין בה ועונה שרק משוגע ירצה בחורה כמוה, מפרט כמה היא נחותה ממנו, מסביר שהוא למרות זאת כל הזמן חושב עליה והוגה בה יומם וליל ומסכם שהוא אכן משוגע. כלומר, הוא סוגר את המשוואה, צריך להיות משוגע כדי לרצות אותה והוא משוגע, משמע הוא רוצה אותה.
וכמו דארסי הוא לא קולט כמה שהוא מעליב, הוא חושב שהוא מאוד ישיר (זה נכון) וברור (לא נכון) ושרא אים היא הלא מובנת.
Down, Tiger!
וזה מעניין. ג'ו וון כל הזמן מתקשר עם הרגשות שלו והרצונות שלו, הוא כל הזמן מעבד את המחשבות שלו ומנסה להבין מה קורה לו (כל השאלות שלו לבן דודו אוסקה) וזורם עם מה שהוא מרגיש תוך כדי שהוא משתף את רא אים. לעומת זאת רא אים נמצאת בנתק עם הרגשות שלה ומסתתרת מאחורי הפאסדה הטום-בויית שלה. היא בוחרת ללכת בדרכים צדדיות, להיות בסדר עם כולם, לא למשוך תשומת לב יותר מידי וג'ו וון מבלבל אותה, מוציא אותה מהאיזון ושם אותה באור הזרקורים נגד רצונה. זה מחמיא לה ומעורר אותה קצת (למשל כשהוא השווה אותה לשחקניות המפורסמות והיא ראתה פרסומת של אחת מהן ככל הנראה וחיקתה את התנוחה לרגע עד שחזרה לעצמה או שהיא בפעם הראשונה בסדרה התקשטה בצורה נשית, כשהיא ענדה את הצעיף במועדון) אבל בעיקר זה מפחיד אותה.
רא אים היא דמות מסקרנת. מדוע היא חיה את חייה ככה? היא נראית כמו הנערה הקשוחה אבל בעצם הצד הזה נחשף רק לג'ו וון, היא לאורך כל הדרך מפחדת מעימותים. זוכרים את הסצינה הראשונה שלה? נראה כאילו רא אים הולכת להחטיף לסול כבר בלאונג' של הכלבו אבל לא, היא מתנצלת ומנסה לפייס אותה ככל האפשר, רק כשסול עולה לה כבר על כל העצבים היא מאיימת עליה שתכריח אותה לחפש את הטאג בפח הזבל ודוחפת לה טישו מלוכלך לתיק. תודו שציפיתם יותר ממנה כשראינו אותה בתלבושת הילדה הרעה והקעקוע של הדרקון על הזרוע... וזה בעיקר בא לידי ביטוי על הסט. השחקנית הראשית משפילה אותה והיא נפצעת עבורה ומבקשת סליחה מכל העולם גם שמתעללים בה ומשתמשים בה כמרבד לניגוב רגליים. למה?
גם ג'ונג סו הוא תעלומה עבורי. למה למה למה הוא לא מתחיל עם רא אים? נגיד שהוא לא היה מודע לרגשותיו עד שג'ו וון נכנס לתמונה אז זה הזמן להכנס לתמונה, לפני שהיא גם תתאהב בג'ו וון, למה הוא מחכה? זוכרים את הקקטוס מ"פסטה"? אותו סיפור למרות שאצל הקקטוס זה נראה לי יותר אמין, מה גם שהוא גילה מאוחר מידי שיו קיונג מאוהבת בשפ! הוא חיכה יותר מידי ופספס את המומנטום אבל יש לו איזה בדל תירוץ, לג'ונג סו אין. במקום להתחיל עם רא אים הוא הולך לשחק את הבחור הטוב ולהציל את שמה הטוב ותומתה של רא אים כשהוא הולך להתעמת עם ג'ו וון. עוד תעלומה: אולם הספורט שבו נמצא בית הספר של ג'ונג סו נראה מהודר וחדיש, זה לא איזה חור עלוב סימן שלג'ונג סו ממש לא חסר כסף בעצמו, אז למה, לעזאזל, הוא לא מעלה לרא אים את המשכורת אם הוא כל כך אוהב אותה ורוצה לעזור לה??? יש פה משהו לא הגיוני, למה בכלל רא אים כ"כ עניה? יש לה מקצוע שאולי לא מרוויחים בו מי יודע מה אבל אמורים להרוויח בו משכורת נורמלית והיא גם מלמדת בבית הספר ויד ימינו של ג'ונג סו, אז איך זה שאין לה פרוטה לפורטה? ולמה ג'ונג סו, המודע לעוניה של רא אים לא משלם לה משכורת טובה? ולמה כשהיא אושפזה בבית החולים הוא לא טרח לשלם את החשבון? הרי הוא הבוס שלה והיא נפצעה בתפקיד ובעבודה ומעל הכל הוא מאוהב בה וחשבון של בית חולים בקוריאה הוא לגמרי קורע... מישהו יכול להסביר לי את זה? אם כבר מדברים על הקקטוס הרי שהוא דאג ליו קיונג למקום מגורים חינמי ואישפז אותה בבית חולים על חשבונו. אז סביר להניח שג'ונג סו לא עשיר כמוהו אבל לתת לה משכורת נורמלית ולשלם את הוצאות האישפוז שלה כשהיא נפצעת בעבודה הוא יכול, ואם הוא לא יכול, אז איך הוא כן יכול להרשות לעצמו כזה לוקסוס בבית הספר שלו? ואני מאוד מקווה שעוניה המרוד של רא אים יוסבר בהמשך אחרת זה יהיה חור רציני בעלילה ולא בא לי להתאכזב מהסדרה, אני רוצה שהיא תהיה מהודקת ומושלמת כמו "סיטי הול" (ששם דווקא עוניה של מי רה הוסבר בכך שהיא משלמת את ההלוואות של האקס המאנייק שלה).
גם אוסקה עובר תהליכים רגשיים בעצמו, זה שיש לו רגשות לסול הביצ'ית זה ברור. אהבתי גם את הקטע שלו עם הבחור שהוא רוצה "לטפח", טה סון, הוא ממש נכנס לאובססיה עם הבחור הזה, כנראה ששני בני הדודים דומים זה לזה יותר ממה שהם חושבים. מעניין אם גם הוא יתאהב בו בסוף במקום להרפות ולמצוא לעצמו איזה פרח זמרה אחר שיתמוגג מכך שאוסקה רוצה להיות הספונסר שלו הוא מתאבסס עליו לגמרי. הקטע בו אוסקה שר לטה סון בטלפון וזה האחרון מעביר לזבנית מקרית את השפורפרת היה פשוט מעולה. אני תוהה מדוע טה סון מוכר את אורגנו, האם הוא פורש מתחום המוזיקה ואז ברור למה הוא דוחה את אוסקה? או שהוא נורא עני כי בזבז את כל כספו על ג'ל לשיער ואז ההתעקשות שלו מול אוסקה היא אקט של גאווה?
אין לי זמן למוזיקה, אני עסוק בטיפוח הפוני המושלם
עוד דברים שאהבתי בפרק:
מצד אחד ג'ו וון מתייחס לאוסקה כילד קטן ומפונק שהוא יכול לתמרן בו כרצונו, אוסקה חי בעולם הילדים והוא צריך לעשות מה שהמבוגרים (ג'ו וו והמנהל שלו) אומרים לו, ומצד שני אוסקה, כנראה חברו היחיד בעולם, משמש לו כאח גדול שהוא רץ אליו ושואל אותו שאלות כמו ילד בן 12 שנחשף לראשונה לעולם הבנות ומחפש תשובות אצל אחיו הגדול והמנוסה.
אוסקה רוקד עם המיניונים שלו כמו אחרון הפופ איידולים לנוער.
ג'ו וון משחק את המופתע בצורה חמודה מול סול ומנפנף אותה אחר כך. כשרא אים מופתעת באמת כשהוא מגיח מאחוריה הוא סבור שהיא משחקת כדי להיות חמודה.
הסצינה שבה ג'ו וון ואוסקה משוחחים בסטריאו, כל אחד מדבר על הבחורה שמעניינת אותו ולא עונה לשאלות האחר. אוסקה שואל על הדייט של ג'ו וון עם סול ואילו ג'ו וון מנסה לתחקר את אוסקה על רא אים והאם היא הזכירה אותו באזניו.
הסצינה של חברתה של רא אים והמזכיר הייתה מתוקה. ברור שהוא מאוהב בה....
ג'ו וון מחטט בלוקר של רא אים, מצלם את התמונה של הוריה ושלה, מתעצבן למראה התמונה המודבקת שלה עם אוסקה (אותה הוא הורס) ובעיקר, מגלה סימנים לנשיות: לקים, איפור...
הקטע בו השמות על כריכות הספרים הופכות בעצמן לסוג של סיפור הזכיר לי את "אם בלילה חורפי עובר-אורח" של קאלווינו.
והסצינה הזו, כמובן, איך לא?
אאוץ.
ולסיום, שיר שנזכרתי בו בהקשר של ג'ו וון:
Can it be, can it be? It's not impossible, I know 'Cause I led/let it here Now it seems to make more sense And I know I'm round the bend
(אני מנסה לכתוב את ההודעה הזו שעות, אני כבר למדתי מהניסיון ושומרת כל הזמן את מה שאני כותבת אבל המחשב שלי השתגע יותר מג'ו וון והוא כל הזמן נתקע או נופל. סיוט)
כשצפיתי בפרק הזה, וליתר דיוק בנאום של ג'ו וון לרא אים על גג בית הספר לפעלולנים חשבתי לעצמי - אין מצב שלקים און סוק (התסריטאית) אין בספריה עותק של "גאווה ודעה קדומה" ואין מצב שיש על העותק הזה טיפת אבק...
זו כבר הפעם השניה שביני משחק בתור מר דארסי, כבר כתבתי בעבר על הדימיון בין "גאווה ודעה קדומה" ל"סאם סון המתוקה". הפעם לא חשבתי על דארסי עד לנאום, כי הנאום הזה כל כך הזכיר לי את הנאום של מר דארסי לאליזבת' בבית של קולינס. אני מקווה שאני לא מספליירת את הספר לאף אחד, יש מצב שמישהו פה לא קרא? אז יאללה, תעשו טובה לעצמכם ורוצו לקנות את הספר. אני אמשיך לכתוב על זה אחרי התמונה של ביני עם הז'קט החדש, אז מי שרוצה לדלג מוזמן לקרוא מהתמונה הבאה אח"כ.
האמת, מר דארסי היה מעדיף להתחתן עם מר קולינס לפני שהוא היה לובש את האימונית הזו
אז רענון זיכרון: מר דארסי מבקר את אליזבת' במפתיע אצל מר קולינס ומציע לה נישואים. הוא מודע לכך שהוא מאוהב באליזבת', היא כל הזמן במחשבותיו, הדרך היחידה שהוא חושב עליה, מפני שהוא בחור הגון, היא להכנע לתחושות שלו כלפיה ולהציע לה נישואים אבל מפני שהוא יהיר כל כך הוא מתנהג כמו שמוק ומעליב אותה בהצעתו. מה שהוא בעצם אומר לה זה שהוא יצא מדעתו שהוא התאהב בה, שהיא לא מהמעמד שלו ובשום סטנדרט לא ראויה לו אבל שהוא רוצה אותה בכל זאת. זה בדיוק מה שג'ו וון אומר לרא אים על הגג, שהיא לא מהמילייה שלו, היא לא עונה לשום קריקטריון שבחור מוצלח ומבוקש כמוהו יכול לדרוש ובכל זאת, הוא יצא מדעתו ורוצה אותה. הוא מתחיל את הנאום שלו בתשובה לשאלתה האם הוא מעוניין בה ועונה שרק משוגע ירצה בחורה כמוה, מפרט כמה היא נחותה ממנו, מסביר שהוא למרות זאת כל הזמן חושב עליה והוגה בה יומם וליל ומסכם שהוא אכן משוגע. כלומר, הוא סוגר את המשוואה, צריך להיות משוגע כדי לרצות אותה והוא משוגע, משמע הוא רוצה אותה.
וכמו דארסי הוא לא קולט כמה שהוא מעליב, הוא חושב שהוא מאוד ישיר (זה נכון) וברור (לא נכון) ושרא אים היא הלא מובנת.
Down, Tiger!
וזה מעניין. ג'ו וון כל הזמן מתקשר עם הרגשות שלו והרצונות שלו, הוא כל הזמן מעבד את המחשבות שלו ומנסה להבין מה קורה לו (כל השאלות שלו לבן דודו אוסקה) וזורם עם מה שהוא מרגיש תוך כדי שהוא משתף את רא אים. לעומת זאת רא אים נמצאת בנתק עם הרגשות שלה ומסתתרת מאחורי הפאסדה הטום-בויית שלה. היא בוחרת ללכת בדרכים צדדיות, להיות בסדר עם כולם, לא למשוך תשומת לב יותר מידי וג'ו וון מבלבל אותה, מוציא אותה מהאיזון ושם אותה באור הזרקורים נגד רצונה. זה מחמיא לה ומעורר אותה קצת (למשל כשהוא השווה אותה לשחקניות המפורסמות והיא ראתה פרסומת של אחת מהן ככל הנראה וחיקתה את התנוחה לרגע עד שחזרה לעצמה או שהיא בפעם הראשונה בסדרה התקשטה בצורה נשית, כשהיא ענדה את הצעיף במועדון) אבל בעיקר זה מפחיד אותה.
רא אים היא דמות מסקרנת. מדוע היא חיה את חייה ככה? היא נראית כמו הנערה הקשוחה אבל בעצם הצד הזה נחשף רק לג'ו וון, היא לאורך כל הדרך מפחדת מעימותים. זוכרים את הסצינה הראשונה שלה? נראה כאילו רא אים הולכת להחטיף לסול כבר בלאונג' של הכלבו אבל לא, היא מתנצלת ומנסה לפייס אותה ככל האפשר, רק כשסול עולה לה כבר על כל העצבים היא מאיימת עליה שתכריח אותה לחפש את הטאג בפח הזבל ודוחפת לה טישו מלוכלך לתיק. תודו שציפיתם יותר ממנה כשראינו אותה בתלבושת הילדה הרעה והקעקוע של הדרקון על הזרוע... וזה בעיקר בא לידי ביטוי על הסט. השחקנית הראשית משפילה אותה והיא נפצעת עבורה ומבקשת סליחה מכל העולם גם שמתעללים בה ומשתמשים בה כמרבד לניגוב רגליים. למה?
גם ג'ונג סו הוא תעלומה עבורי. למה למה למה הוא לא מתחיל עם רא אים? נגיד שהוא לא היה מודע לרגשותיו עד שג'ו וון נכנס לתמונה אז זה הזמן להכנס לתמונה, לפני שהיא גם תתאהב בג'ו וון, למה הוא מחכה? זוכרים את הקקטוס מ"פסטה"? אותו סיפור למרות שאצל הקקטוס זה נראה לי יותר אמין, מה גם שהוא גילה מאוחר מידי שיו קיונג מאוהבת בשפ! הוא חיכה יותר מידי ופספס את המומנטום אבל יש לו איזה בדל תירוץ, לג'ונג סו אין. במקום להתחיל עם רא אים הוא הולך לשחק את הבחור הטוב ולהציל את שמה הטוב ותומתה של רא אים כשהוא הולך להתעמת עם ג'ו וון. עוד תעלומה: אולם הספורט שבו נמצא בית הספר של ג'ונג סו נראה מהודר וחדיש, זה לא איזה חור עלוב סימן שלג'ונג סו ממש לא חסר כסף בעצמו, אז למה, לעזאזל, הוא לא מעלה לרא אים את המשכורת אם הוא כל כך אוהב אותה ורוצה לעזור לה??? יש פה משהו לא הגיוני, למה בכלל רא אים כ"כ עניה? יש לה מקצוע שאולי לא מרוויחים בו מי יודע מה אבל אמורים להרוויח בו משכורת נורמלית והיא גם מלמדת בבית הספר ויד ימינו של ג'ונג סו, אז איך זה שאין לה פרוטה לפורטה? ולמה ג'ונג סו, המודע לעוניה של רא אים לא משלם לה משכורת טובה? ולמה כשהיא אושפזה בבית החולים הוא לא טרח לשלם את החשבון? הרי הוא הבוס שלה והיא נפצעה בתפקיד ובעבודה ומעל הכל הוא מאוהב בה וחשבון של בית חולים בקוריאה הוא לגמרי קורע... מישהו יכול להסביר לי את זה? אם כבר מדברים על הקקטוס הרי שהוא דאג ליו קיונג למקום מגורים חינמי ואישפז אותה בבית חולים על חשבונו. אז סביר להניח שג'ונג סו לא עשיר כמוהו אבל לתת לה משכורת נורמלית ולשלם את הוצאות האישפוז שלה כשהיא נפצעת בעבודה הוא יכול, ואם הוא לא יכול, אז איך הוא כן יכול להרשות לעצמו כזה לוקסוס בבית הספר שלו? ואני מאוד מקווה שעוניה המרוד של רא אים יוסבר בהמשך אחרת זה יהיה חור רציני בעלילה ולא בא לי להתאכזב מהסדרה, אני רוצה שהיא תהיה מהודקת ומושלמת כמו "סיטי הול" (ששם דווקא עוניה של מי רה הוסבר בכך שהיא משלמת את ההלוואות של האקס המאנייק שלה).
גם אוסקה עובר תהליכים רגשיים בעצמו, זה שיש לו רגשות לסול הביצ'ית זה ברור. אהבתי גם את הקטע שלו עם הבחור שהוא רוצה "לטפח", טה סון, הוא ממש נכנס לאובססיה עם הבחור הזה, כנראה ששני בני הדודים דומים זה לזה יותר ממה שהם חושבים. מעניין אם גם הוא יתאהב בו בסוף במקום להרפות ולמצוא לעצמו איזה פרח זמרה אחר שיתמוגג מכך שאוסקה רוצה להיות הספונסר שלו הוא מתאבסס עליו לגמרי. הקטע בו אוסקה שר לטה סון בטלפון וזה האחרון מעביר לזבנית מקרית את השפורפרת היה פשוט מעולה. אני תוהה מדוע טה סון מוכר את אורגנו, האם הוא פורש מתחום המוזיקה ואז ברור למה הוא דוחה את אוסקה? או שהוא נורא עני כי בזבז את כל כספו על ג'ל לשיער ואז ההתעקשות שלו מול אוסקה היא אקט של גאווה?
אין לי זמן למוזיקה, אני עסוק בטיפוח הפוני המושלם
עוד דברים שאהבתי בפרק:
מצד אחד ג'ו וון מתייחס לאוסקה כילד קטן ומפונק שהוא יכול לתמרן בו כרצונו, אוסקה חי בעולם הילדים והוא צריך לעשות מה שהמבוגרים (ג'ו וו והמנהל שלו) אומרים לו, ומצד שני אוסקה, כנראה חברו היחיד בעולם, משמש לו כאח גדול שהוא רץ אליו ושואל אותו שאלות כמו ילד בן 12 שנחשף לראשונה לעולם הבנות ומחפש תשובות אצל אחיו הגדול והמנוסה.
אוסקה רוקד עם המיניונים שלו כמו אחרון הפופ איידולים לנוער.
ג'ו וון משחק את המופתע בצורה חמודה מול סול ומנפנף אותה אחר כך. כשרא אים מופתעת באמת כשהוא מגיח מאחוריה הוא סבור שהיא משחקת כדי להיות חמודה.
הסצינה שבה ג'ו וון ואוסקה משוחחים בסטריאו, כל אחד מדבר על הבחורה שמעניינת אותו ולא עונה לשאלות האחר. אוסקה שואל על הדייט של ג'ו וון עם סול ואילו ג'ו וון מנסה לתחקר את אוסקה על רא אים והאם היא הזכירה אותו באזניו.
הסצינה של חברתה של רא אים והמזכיר הייתה מתוקה. ברור שהוא מאוהב בה....
ג'ו וון מחטט בלוקר של רא אים, מצלם את התמונה של הוריה ושלה, מתעצבן למראה התמונה המודבקת שלה עם אוסקה (אותה הוא הורס) ובעיקר, מגלה סימנים לנשיות: לקים, איפור...
הקטע בו השמות על כריכות הספרים הופכות בעצמן לסוג של סיפור הזכיר לי את "אם בלילה חורפי עובר-אורח" של קאלווינו.
והסצינה הזו, כמובן, איך לא?
אאוץ.
ולסיום, שיר שנזכרתי בו בהקשר של ג'ו וון:
Can it be, can it be? It's not impossible, I know 'Cause I led/let it here Now it seems to make more sense And I know I'm round the bend
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גן סודי פ' 3 - ג'ו וון כמר דארסי מאת: asole
אז קלעת בדיוק למה שרציתי לומר - וניסיתי לא לספיילר לך.
הבוס של רא-אים ג'ונג סו... יש לך סבלנות או את רוצה ספויילר ?
אגב, הוא למד ועבד בהוליווד - עוד תשמעי את האנגלית המצויינת בפיו - ואולי קיבל את בית הספר הזה בעסקה טובה ?
אולי הוא קנה את המקום (או שכר אותו) בשארית כספו, למשל עם הלוואה עצומה, שאותה צריך להחזיר מדי פעם ?
אגב, הצילום בארונית של רא-אים = האבא ולא המשפחה.
האבא שלה הוא הגיבור שלה, האיש שהקדיש את חייו למען הצלת אחרים - ומת בסוף, תוך כדי שהוא מציל מישהו.
רוצה לדעת מי ? אבל זה ממש ממש רציני - אז תרצי ולא אספר לך (נא, נא, נא, נא ....)
הזמר הצעיר ... עוד יפתיע. וזה לא רציני - אבל הוא ישקיע גם בצבע שיער חדש, לא רק ג'ל חחחחח
לג'ו וון אין נסיון עם נשים, לאוסקה בהחלט יש - לכן הוא מתייעץ איתו. "האם יצאת פעם עם מישהו שמשלמת שכר דירה ?"
זוכרת את הסצינה בבית החולים ? היא גורבת גרביים של אוסקה !!!
הסצינה שצירפת נבחרה ל(נדמה לי 4 או 5) מבין 10 הסצינות האהובות ביותר (זה בספיישל, שמצאתי אותו כבר באנגלית וכמובן צפיתי, איך לא ...)
קבצים מצורפים:
Sights and Scents - Jerusalem
מורת דרך ישראלית - ספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
קוריאה ? יש לנו האנוק בשבילכם 1184
?Waiting by the Dung gate, Jerusalem, a tourist asked: What are we waiting for
.I responded: In Jerusalem, we are waiting for Messiah .If the bus happens to come first, we'll take it
בתגובה ל: בבקשה - נכון שכתבתי "גן אנגלי ומוסיקה אנגלית" ? מאת: Rebeccan לא... אל תספליירי לי, בסדרה הזו אני לא רוצה ספויילרים, רק אם השאלות שאני מעלה נפתרות או אם הן נשארות חורים בעלילה (אני מתכוונת אם מסבירים למה רא אים כה עניה ולמה הבוס שלה לא משלם לה משכורת טובה בעוד שהוא העלים של מוסד מכובד בהחלט).
חשבתי שהתצלום של האבא היה עם האמא, אבל עכשיו באמת בדקתי וזה תצלום שלו עם רא אים עצמה והוא לבוש כמו כבאי או איש מע"צ.
הסצינה הזו הייתה אדירה כי היא כ"כ מפתיעה ו... ואגב, גם קודם ג'ו וון היה כזה חמוד שנשכב על המזרון כאילו הוא דון ג'ואן שמנסה לפתות נערה תמה להכנס למיטתו.
לא מפתיע אותי שלג'ון וו אין ניסיון, זה התרשמות שלך או ספויילר? אם זה ספויילר אז אל תעני
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גן סודי פ' 3 - ג'ו וון כמר דארסי מאת: asole יש כמה ספרים שמכירותיהם זינקו בקוריאה רק בזכות העובדה שהוצגו בסדרה. כך למשל "אליס בארץ הפלאות" חזרה פתאום לרשימת רבי המכר (מקווה שאין ספויילרים, לא התעמקתי). ממש כמו שהמכירות של "מומו" זינקו אחרי שידורה של "סאם סון המתוקה". מה משותף לשתי הסדרות הנ"ל?
ומה זו התמונה הזו?
זה התור של האנשים שמחכים לקבל חתימה מביני, שמייחצן מוצרי קוסמטיקה. הלוקיישן: חנות כלבו בסיאול בשבוע שעבר. בעקבות הצלחת הסדרה הוא הוצף גם בהצעות לפרסומות. נראה מה הוא יספיק לפני הגיוס.
אגב, צבא קוריאה אישר למלש"ב להשתתף בפסטיבל ברלין (עם הסרט Late Autumn), ממש כמה ימים לפני שהוא הופך לרכוש צד"ק. אתם מדמיינים איך ייראה היום שבו המעריצים ילוו אותו לבקו"ם?
בתגובה ל: אפרופו ספרים מאת: iDana כשכתבתי את הפוסט והתעצלתי מלהרחיב על זה, כל הקטע של של ג'ו וון שחושב שהוא משוגע הזכיר לי את דברי חתול הצשייר על שגעון. מהזיכרון זה משהו כזה: אליס שואלת לאן הדרכים מובילות והחתול עונה לה שאחת לביתו של הכובען המטורף והשני לבית ארנב האביב שגם הוא משיגנע. אליס טוענת שהיא לא רוצה להסתופף בין משוגעים והחתול משיב שהיא עצמה משוגעת ואף הוא. אליס חוקרת אותו על שגעונו והוא שואל אותה אם כלב הוא יצור משוגע והיא עונה שלא, אז אם כלב לא משוגע אז הוא כחתול משוגע כי הכלב מכשכש בזנבו כשהוא מרוצה ונוהם כשהוא כועס ואילו הוא, החתול מכשכש בזנבו כשהוא כועס ונוהם כשהוא מרוצה.
ללינק חששתי להכנס בגלל ספויילרים.
משעשע שביני חותם למעריצים בכלבו, זה הרי מה שהוא הכריח את אוסקה לעשות...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: ובעצם, כשאני חושבת על זה... מאת: asole ללא תוכן
בתגובה ל: נראה לי שעלית על משהו מאת: lady fanni כשאליס באה לארץ הפלאות (וגם המראה) כל היצורים שהיא פוגשת מעליבים אותה, מתנשאים מעליה, מעירים לה הערות אישיות על איך שהיא נראית וכולי (והיא מתמודדת איתם בגבורה). לאף אחד מהיצורים אין טקט וכולם אומרים לה בפרצוף בדיוק מה שהם חושבים עליה... מזכיר לכם מישהו?
הנה דוגמא:
Have some wine,' the March Hare said in an encouraging tone.
Alice looked all round the table, but there was nothing on it but tea. `I don't see any wine,' she remarked.
`There isn't any,' said the March Hare.
`Then it wasn't very civil of you to offer it,' said Alice angrily.
`It wasn't very civil of you to sit down without being invited,' said the March Hare.
`I didn't know it was your table,' said Alice; `it's laid for a great many more than three.'
`Your hair wants cutting,' said the Hatter. He had been looking at Alice for some time with great curiosity, and this was his first speech.
`You should learn not to make personal remarks,' Alice said with some severity; `it's very rude.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גן סודי פ' 3 - ג'ו וון כמר דארסי מאת: asole אמנם אני כבר בפרק 10 ועברתי חצי סדרה אבל מחשבותייך מחשבותיי..אני גם חשבתי בפרק 3 שיש דמיון בין ג'ו וון לדארסי ובין רא אים לליזי, הראשון התאהב במישהי שהיא לא המעמד שלו ועם כל ההכחשות שלו והנסיון להתגבר על כך הוא לא מצליח ופונה אליה באופן גלוי, אבל לא בצורה הכי ראויה שיש.
והיא? אפשר להגיד שהיא חיה בהכחשות, בכל זאת יש שוני מסוים בין ליזי לרא אים כי ליזי יותר מודעת לסביבה ולמה שאנשים חושבים או מרגישים (פרט לדארסי עצמו) אבל שתיהן בהתחלה סולדות מהגיבור , מצהירות שהן שונאות אותו ולא מרגישות אליו כלום (אם כי זה לא ממש נכון) ובהדרגה הן נהיות מודעות לעצמן ולרגשות שלהן (אל תדאגי אין פה ספויילר, אני רק מתארת לעצמי שזה מה שיקרה עם רא אים).
בקיצור אני נורא אוהבת את העובדה שיש דברים מסויימים בסדרה שמאוד דומים לספר האהוב עליי, אולי בגלל זה אני מכורה כ"כ לסדרה
בתגובה ל: בראבו כמו תמיד אסול מאת: lady fanni אכן, ליזי נמצאת במקום הרבה יותר טוב מרא אים, היא גם הרבה יותר מודעת לעצמה, כפי שציינת, וגם יש לה ביטחון עצמי והכרת עצמה, היא לא הייתה נותנת לאיזה במאי שמגגה או שחקנית עלובה להשפיל אותה.
גם אצלי כל רפרנס ל"גאווה ודעה קדומה" מתקבל בברכה כי גם אצלי הספר לא מצליח לעלות אבק.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גן סודי פ' 3 - ג'ו וון כמר דארסי מאת: asole מישהו העלה את ההשוואה ל"גאווה ודעה קדומה" ואפילו קרא לסדרה Pride and Prejudice 2.0... (חפשי את תגובה 37 וספיחיה בסיכום לפרק 4).
ואגב, הופתעתי גם ממשהו ששרה מדרמבינס כתבה על יחסה לדמות של ג'ו וון בפרק 5... אבל נחכה לסיכום שלך, למרות שזה לא ממש מספיילר.
בתגובה ל: אגב, גם בתגובות בדרמבינס מאת: iDana זה נחמד לגלות שעוד אנשים רואים את זה ואני לא סתם מפנטזת אבל אני חולקת עליו בעיניין הכניסה של רא אים לאחוזה, אומנם כמו אליזבת' היא מופתעת מיופיה, גודלה ועושרה (היא ידעה שהוא עשיר אבל לא תיארה לעצמה כמה), אך אליזבת מוצאת באחוזה דארסי משופר, דארסי שחזר בתשובה והבין את טעותו ועושה הכל שתרגיש בנוח בביתו, ואת זה אי אפשר לומר על על ג'ו וון!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גם הוא קלט את הדימיון בנאום, איזה יופי מאת: asole
כשתגיעי לפרק 6 -
יש משהו שפספסו שם, ובעיני היה בולט.
לרשום לך כאן או אח"כ ?
Sights and Scents - Jerusalem
מורת דרך ישראלית - ספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
קוריאה ? יש לנו האנוק בשבילכם 1184
?Waiting by the Dung gate, Jerusalem, a tourist asked: What are we waiting for
.I responded: In Jerusalem, we are waiting for Messiah .If the bus happens to come first, we'll take it
בתגובה ל: כבר פרק 5 ? מאת: Rebeccan התכוונתי לכתוב עליו יחד עם פרק 4 ו-5 אבל אפסו כוחותי... את יכולה לכתוב לי בשרשור החדש לפרקים האלו עם אזהרת ספויילר בכותרת? (האמת שפתחתי שרשור חדש כי קיוויתי שהשרשור הנוכחי יתמלא בתגובות כמו הקודם...)
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: עכשיו כתבתי על 4 ביחד עם 5 מאת: asole אבל מצאתי את הספר בבית (מעלה אבק...). זה התרגום של אהרון אמיר והספר נקרא בכלל "גאווה ומשפט קדום". הבנתי שיצאה לא מזמן גרסה חדשה שתרגמה עירית לינור (היא גם עשתה איזו סדרת טלוויזיה שהתיימרה להיות גרסה מודרנית ישראלית לספר, לא?).
הייתי מתחילה לקרוא, אבל לצערי יש לי חומרים אקדמיים מעיקים שאני צריכה לעבור עליהם, ובכלל להתגבר על משבר הקריאה המתמשך שלי (יותר נכון בצורת).
אני זוכרת שממש מזמן ראיתי את אחת הסדרות שנעשו ע"פ הספר, לפני שנים, בערוץ הראשון או בחינוכית.
בתגובה ל: לא תאמיני! מאת: iDana הוא שווה קריאה..קראתי אותו כבר יותר מעשרות פעמים.. והסדרה ששודרה בחינוכית מעולה , היא של הBBC, כל פעם שהיא משודרת אני צופה בה. לדעתי זו הגרסא הכי טובה שעשו לספר והכי נאמנה לסיפור.
בתגובה ל: רוצי לקרוא את הספר מאת: lady fanni אבל אני לא מסוגלת להתחיל לקרוא אותו עכשיו, כי יש לי הרבה דברים על הראש, אני לא אוכל להתרכז בו כמו שצריך.
אני לא בטוחה שאנחנו מדברות על אותה גרסה - הגרסה שאני מדברת עליה שודרה לדעתי לפני שנולדת... בטח היו המון ורסיות, לא?
בתגובה ל: הורדתי את הספר מהמדף. זה הצעד הראשון מאת: iDana אחת מ-1980 והשניה מ-1995. השניה נחשבת לקאנונית.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: יש שתי גרסאות ששודרו בארץ מאת: asole את של שנות ה80 לא ראיתי והאמת אני גם לא חושבת לראות כי זו של 1995 לדעתי הכי יפה...קולין פירת
בתגובה ל: לא תאמיני! מאת: iDana איזה יופי שגם יש לך את התרגום ה"נכון", כלומר, אני בטוחה שעירית לינור עשתה עבודה נהדרת, קראתי את התרגום שלה לניקולס ניקלבי והוא היה מצויין, אבל אהרון אמיר חביב עלי ביותר בכל תרגומיו.
כן, עירית לינור כתבה סדרה בשם "מה שנחוץ לרווק" שהיא גרסה מודרנית ל"גאווה ודעה קדומה" שפשוט מחרבת את הספר, עדיף לוותר. כתבתי עליה בפורום טלויזיה ונחשי איזו סדרה הזכרתי?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: רק אל תשכחי לדווח אחרי שתתחילי אותו... מאת: asole אני חושבת שבילדותי/נעוריי (וואו, אני מרגישה נורא זקנה עכשיו) חיבבתי אותו. אני לא זוכרת אם קראתי אותו לפני או אחרי שצפיתי בסדרה! ולפי התמונות ששמת, אני בטוחה שצפיתי בגרסת 1980, בהנחה שהיא שודרה אצלנו כמה שנים אחרי...
בתגובה ל: אני חוששת לאכזב מאת: iDana ואת זוכרת בטח איך זה, ש"ח בלופ, הקרינו את כל הסדרות על אוסטן שוב ושוב. גם הגרסה החדשה זכתה לאין ספור שח"ים בערוץ 23 של החינוכית.
אני חושבת שלא נולדה עוד האישה שלא אהבה את "אהבה ודעה קדומה", ככה שגם אם לא תאהבי אותו - תחשבי איזו מיוחדת תהיי!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: היא שודרה בחינוכיזיה מאת: asole וכאמור אני חושבת שנהניתי מהספר בזמנו, יהיה מעניין לבדוק את זה בקריאה חוזרת.
ואני חושבת שאני מספיק מיוחדת בכך שלא אהבתי את "סיטי הול" ו-BOF וטרם התחברתי ל"גן הסודי"
בתגובה ל: נראה לי שצפיתי בה טרם עידן הלופ מאת: iDana דווקא BOF זה לא כזה חריג, אני בהחלט מבינה איך אנשים לא התחברו אליה, מה גם שאחרי הקצביות של הפרקים הראשונים הסדרה התחילה להתברבר ובחורים בעלילה אפשר היה להעביר שיירת פילים אפריקנית, משחתת מטוסים ואת המזרקה של אגם.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: תמיד אפשר לשאוף ליותר מאת: asole (שכותב על הפרקים של הגן הסודי) פוסט של מישהי שכתבה שהגרסה הקוריאנית של BOF יכלה להיות מצוינת אם היו מוותרים על הפרקים של 13-20 שהיו מרוחים לגמרי
בתגובה ל: בדיוק קראתי באיזה בלוג מאת: lady fanni אפשר היה לעשות מזה מותק של סדרה, להעיף את כל המריחות המיותרות ועיקולי העלילה המיותרים, לסדר לג'י הו אישיות ולשייף את ג'אנדי כדי שהפוסטמיות תרד ממנה. בזמן הפנוי אפשר גם לארגן לוון בין איזה סיפור משלו, כדי שלא ישתרך אחרי חבריו.
אין מה לעשות, רואים שהסדרה נעשתה בחופזה ובמהירות.
אגב, חזרה לגן, אני מאוד נהנית מהלוקיישנים בסדרה ומהצילומים המרהיבים, גם בדרמבינס מזכירים את זה, בהחלט סדרה מרהיבה ויזואלית.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מסכימה איתה מאת: asole הצילומים מדהימים ממש, אהבתי את הגנים שנמצאים בבית של ג'ו וון, את הבית עצמו פחות אהבתי..גם הצילומים באי ג'גו היו מהממים
בתגובה ל: "תרגם את זה יפה אהרון אמיר..." מאת: asole וגם לא ממש התלהבתי..בהחלט הרס את הספר, היו דברים יותר מדי מוזרים ולא מתאימים..וליזי הישראלית שיותר מבוגרת מדארסי? לא נראה לי בכלל..
בקיצור - היה חביב אבל לא יותר מזה.
בתגובה ל: ראיתי את מה שנחוץ.. מאת: lady fanni ללא תוכן
בתגובה ל: אז לא נחוץ לראות מה שנחוץ... מאת: iDana ללא תוכן
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: ראיתי את מה שנחוץ.. מאת: lady fanni א. לינור רצתה להדגיש את הפער בינהם ועד כמה אלונה היא לא זיווג נכון (מבוגרת, חד הורית, מרושלת וכו'). זה כמובן שונה מהספר, ליזי הייתה נחותה בגלל מעמדה ומשפחתה הפדחנית, היא עצמה, וג'יין, היו ללא רבב.
ב. לינור רצתה את יעל הדר ואת דן שפירא לתפקידים הראשיים.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: "ליזי" יותר מבוגרת מ"דארסי" כי... מאת: asole בסה"כ יעל הדר הייתה לא רעה אבל רחוקה מלהיות "אליזבת" של הספר..
בתגובה ל: "תרגם את זה יפה אהרון אמיר..." מאת: asole
אפילו אחת בבוליווד ... עם Aishwarya Rai המדהימה
Sights and Scents - Jerusalem
מורת דרך ישראלית - ספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
קוריאה ? יש לנו האנוק בשבילכם 1184
?Waiting by the Dung gate, Jerusalem, a tourist asked: What are we waiting for
.I responded: In Jerusalem, we are waiting for Messiah .If the bus happens to come first, we'll take it
בתגובה ל: ושכחתם כמה גרסאות קולנועיות מאת: Rebeccan לא שסבלתי, זה היה כמו צמר גפן מתוק, הרבה סוכר ובלי ערך תזונתי, נהנים בהתחלה אבל צריך להפסיק לפני שמקבלים בחילה. האמת שגם בזמנו חשבתי שהסרט תלוש ולא ממש מאפיין את החברה ההודית ועכשיו, בגלל שקראתי על הודו בעקבות "הדרך להודו", אני מבינה עד כמה אין לו קשר למציאות. זה אגב לא סרט בוליוודי אמיתי אלא בסגנון בוליווד. הבמאית היא אנגליה ממוצא הודי והתסריטאי אמריקאי ומראש הסרט פנה לקהל המערבי (כמו "נער החידות ממומבאי").
במפתיע, לא היו הרבה עיבודים לספר הכה פופולרי הזה. העיבוד הראשון לקולנוע נעשה ב-1940 עם לורנס אוליבייה כדארסי וגריר גארסון כאליזבת והקשר שלו לספר היה רעוע ביותר, הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו זו איזו סצינת קליעה למטרה עם חץ וקשת.
שישים וחמש שנה עברו עד שיצא העיבוד השני לקולנוע, הפעם עם קירה נייטלי ומתיו מק'פדן. לא אהבתי את הגרסה הזו למרות שהיו בה כמה שחקני משנה מוצלחים, ראשית כל היא עמדה בצל גרסת הטלויזיה מ-1995 ושנית קירה נייטלי הייתה קצת מעצבנת ונוירוטית ומת'יו מ'קפדן... אני אפילו לא זוכרת איך הוא נראה, זה דארסי זה?
עוד אדפטציות: לפי ויקי היה גם קומדיה רומנטית מ-2003 שמיקם את העלילה ביוטה המורמונית. הם לא מציינים דווקא סדרה בריטית חמודה בת ארבעה פרקים בשם "אבודה בעולמה של ג'יין אוסטין" מ-2008, בה אמנדה, בחורה בת זמננו שמעריצה את ספריה של אוסטן וחולמת על רומנטיקה בסגנון הרומנים שלה מחליפה מקומות עם ליזי בנט ומגלה שלמעשה הדברים אינם בדיוק מה שהם בספר, ההופעה שלה בסיפור (וההעדרות של ליזי) כמובן מערערת אותו לגמרי והיא מנסה, כמו מרטי מק'פליי מ"בחזרה לעתיד", לתקן את העיוותים שהופעתה יצרה. יש בסדרה גם הומאז' לסצינה הידועה מהמיני סדרה... ג'מה אתרטון כאליזבת' ואליוט קאוון כדארסי, אבל הם פחות חשובים פה, כי הפוקוס הוא על אמנדה אותה מגלמת ג'מיימה רופר.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: האמת שלא השתגעתי על הגרסה הזו מאת: asole אבל ברור שאין מה להשוות אותה לגרסת הBBC או גרסאות אחרות, זה בסה"כ הסיון ליצור אדפטציה בסגנון הודי.
גם אני לא התלהבתי מהסרט עם קירה נייטלי. לא אהבתי את קירה כליזי, מתיו מקפדן היה דווקא לא רע כדארסי אבל כל הסרט השרה אווירה אפלה כזו ומדכאה..אולי זה בגלל הצילום.
ראיתי את הקומדיה הרומנטית מ2003 ויש לציין שכל קשר בינה לבין גאווה ודעה קדומה הוא מקרי בהחלט. חוץ מזה שהבחור ששיחק את דארסי היה יצור אמיתי..
את הסדרה הבריטית התחלתי לראות ואני זוכרת שלא סיימתי אותה..האם שווה לסיים אותה?
בתגובה ל: הגרסה ההודית הייתה נחמדה מאת: lady fanni זו סדרה קלילה, אני נהניתי ממנה אז ראיתי אותה ברצף (אני פתאום לא בטוחה שהיו 4 פרקים... אולי רק שניים?), אם הפסקת אותה באמצע כנראה שהיא לא עיניינה אותך יותר מידי. זו לא סדרה עם ערך מוסף שמתגלה רק אחרי שמסיימים אותה, סתם כייף.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גן סודי פ' 3 - ג'ו וון כמר דארסי מאת: asole היי אסול, איזה סקירה מקסימה. תודה. התחלתי לצפות בסדרה והגעתי לפרק 4 ואני ממש נהנית מכל רגע. סיימתי לראות את Swallow the sun ואני ממליצה מאד עליה. כמו כן אני כמעט מסיימת לראות את All in ואני גם ממליצה עליה ושוב תודה על הסקירה הנהדרת.
בתגובה ל: גן סודי מאת: rella ואת יותר ממוזמנת לכתוב בשרשור האסייתי על שתי הסדרות האלו שאת רואה!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מאת: asole תודה. אבל אני כל כך עסוקה שממש אין לי זמן, את הסדרות אני רואה ממש בלילה מאוחר, מצטערת. הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה להמליץ על הסדרות שאני רואה, אבל זה הטעם האישי שלי, כי למשל מד"ר צ'אמפ ממש לא התלהבתי. אבל ברור שאני אמשיך להמליץ ולחלק חוויות איתכם כי אני מאד מעריכה את כל מה שאתן כותבות, לומדת מכם (ספרים וכתבות) וצופה בהמלצות שלכם. כרגע אני רואה את Secret garden ואוהבת.
גן סודי פ' 3 - ג'ו וון כמר דארסי 
במקום להרפות ולמצוא לעצמו איזה פרח זמרה אחר שיתמוגג מכך שאוסקה רוצה להיות הספונסר שלו הוא מתאבסס עליו לגמרי. הקטע בו אוסקה שר לטה סון בטלפון וזה האחרון מעביר לזבנית מקרית את השפורפרת היה פשוט מעולה. אני תוהה מדוע טה סון מוכר את אורגנו, האם הוא פורש מתחום המוזיקה ואז ברור למה הוא דוחה את אוסקה? או שהוא נורא עני כי בזבז את כל כספו על ג'ל לשיער ואז ההתעקשות שלו מול אוסקה היא אקט של גאווה?
מצד אחד ג'ו וון מתייחס לאוסקה כילד קטן ומפונק שהוא יכול לתמרן בו כרצונו, אוסקה חי בעולם הילדים והוא צריך לעשות מה שהמבוגרים (ג'ו וו והמנהל שלו) אומרים לו, ומצד שני אוסקה, כנראה חברו היחיד בעולם, משמש לו כאח גדול שהוא רץ אליו ושואל אותו שאלות כמו ילד בן 12 שנחשף לראשונה לעולם הבנות ומחפש תשובות אצל אחיו הגדול והמנוסה.
.gif)
מאת: iDana
מאת: asole
מאת: iDana
מאת: iDana
מאת: asole
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
