ברוכות הבאות לביתן (הזמני) של הלסביות הדתיות.
הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירה
בין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.
יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
היי... האם גם חילוניות יכולות להצטרף לפורום או בכלל לבת קול?
יום מיוחד וטוב!
קרן.
בתגובה ל: חדשה כאן.... מאת: קרן83 אני לא מוסמכת לתת לך שום תשובה...אבל לשאול שאלה אני כן... למה לך?!:) שבוע טוב!
בתגובה ל: היי קרן.. מאת: Hפידוסית ללא תוכן
בתגובה ל: חדשה כאן.... מאת: קרן83 ללא תוכן
כשהכל שקט ונרגע חושבת עליך, עלינו והכאב לא מרפה אומרים שהזמן מרפא- אבל הוא לא משכיח. הכאב הזה לעולם לא יישכח. הוא נעוץ אצלי עמוק חרוט בלב.
כל לילה מנסה להירדם ולא מצליחה. מתהפכת במיטה הלבנה, מנסה להבין מנסה להבין איפה חיי ואיך זה קרה איך זה קרה שהלכת כך ממני בלי התרעה, בלי מחשבה
איך במעגל הקסמים הזה הכל הסחרר ולא ידע מתי להפסיק ואיך נשארתי כך עם הרסיסים והם כ"כ קטנים ובלתי ניתנים לאיחוי
ובכלל- איך???
איך לעזאזל ממשיכים הלאה?
ואני מדממת את ליבי ומנסה לראות עתיד, בלעדייך ומנסה לראות שמים, בלעדייך ומנסה לראות אופק, בלעדייך ומנסה לראות אותי, בלעדייך
אבל רואה רק מחול דמים ואין בהירות ואין אויר והלב- הפסיק לפעום!
מסורת נחמדה שלא זוכרת מי פתחה פה בפורום, והפעם בא לי לפתוח את השרשור הזה...
אז זה דווקא בעצם היה שיר של כל השבוע ולא רק של שבת, כי הוא מתנגן לי בראש כבר כמה ימים.
(כמו שאני דיפרנקו אומרת: every pop song in the radio, is suddenly speaking to me... ככה זה בימים כאלה)
(תוהה אם עד הבוקר הכאב הזה יחלוף. משום מה לא נראה לי)
בתגובה ל: שרשור שירים לשבת מאת: תה ירוק כנראה כשמגיעים הביתה הכאב חולף... ו-רונה, הוי רונה!- אם היא היתה באה אלי עכשיו אולי זה היה עוזר קצת ללב השבור שלי.. שירים לשבת?! גם לי כל שיר מעלה... אבל זכרון אחד בקשר לשירי שבת- יום שישי באופן קבוע הייתי שומעת את עפרה חזה.. היא לא אהבה אותה בהתחלה אבל אח"כ היא ביקשה...
בתגובה ל: שרשור שירים לשבת מאת: תה ירוק שהשיר הקורע הזה של איגי יושב אצלי עמוק בתוך הראש וממאן לצאת.....
טוב , לפחות אני כבר לא בוכה כשאני שומעת אותו...
בתגובה ל: וכבר כמה חודשים מאת: כבר לא שלך
בתגובה ל: שרשור שירים לשבת מאת: תה ירוק שאני התחלתי בזה, אבל אולי אני סתם לוקחת קרדיט על מה שמישהי אחרת עשתה לפניי, אם כך - התנצלותי מראש.
ושיר
ופרחים. יותר נכון, פרח אחד.
אני אוהבת שבתות . זו אמירה מדהימה, אתן לא יודעות כמה. אתן לא מבינות כמה שנאתי שבתות לפני כמה חודשים בודדים. לא מאמינה שהייתי בכלל במקום הזה והחזקתי מעמד כל-כך הרבה זמן.
קצת שמח, קצת עצוב.
בתגובה ל: שרשור שירים לשבת מאת: תה ירוק את אליסון מויי'ה מהצמד "יאזו" בשנות ה -80, היא הגיעה לארץ לפני כשבועיים להופעה אחת בפסטיבל האשה בחולון, מקסימה ויפהפיה , פחות 40 ק"ג עם שיער אדמוני במקום הבלונד ועם הרבה צ'ארם אירופאי. ההופעה היתה כובשת . (כך דווח לי,לצערי,היא הופיעה בשבת...)
בתגובה ל: שרשור שירים לשבת מאת: תה ירוק על חוסר הטאקט, אבל השיר שכואב לך עורר אצלי דווקא את אחד הזכרונות היותר נעימים ששכחתי שיש לי. (תיכף מגיע בכל זאת קשר לכאב...) אחת ההופעות המפתיעות והיותר מהנות שהייתי בהן הייתה של השמחות.
לא ממש הכרתי אותם חוץ מ"יהודה יהודה" שרץ ברדיו בלי הפסקה והסיבה היחידה שהלכתי להופעה היתה (הנה מגיע הכאב) כי חברה טובה עם לב מאוד שבור רצתה ללכת ולנשום קצת...
הלכנו. למוזיאון (!) והשילוב של השמחות במוזיאון עם פחות ממאה אנשים שיושבים ממש צפוף היה כל כך נעים ושמח שבאמת היא הצליחה לנשום ואני נהניתי כפול.
מאז השירים שלהם תמיד מעלים לי חיוך וצורך להתקשר לי. ולראות מה שלומה (שלומה מצויין אם את כבר שואלת, נשואה באושר ומחכה לילד שני...)אז עוד חזון למועד...חיבוק.
(אולי מתישהו גם נצליח לשתות את הקפה שלנו....)
בתגובה ל: שרשור שירים לשבת מאת: תה ירוק כאשר השיר הזה מתנגן כל פעם מזכיר לי את ארוסתו של אחי לשעבר ומשום מה היא הופיעה לי בחלום השבוע.. קצת טלטל אותי..
שבת שלום ומבורכת לכולנו..
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
בתגובה ל: שרשור שירים לשבת מאת: תה ירוק אבל משום מה הוא מתנגן לי בראש כבר כמה ימים. אז נכנסתי עכשיו ליוטיוב ואשכרה הקשבתי למילים. תהנו..
חברות, שתהיה לנו שבת של שלום, שלווה ואהבה.. ורק טוב!
נעמה
בתגובה ל: שרשור שירים לשבת מאת: תה ירוק
בתגובה ל: שיר השבת הכי יפה בעולם מאת: איגואנה בכלל המנהג הזה של ברכת הילדים בערב שבת הוא מנהג מדהים לדעתי.
תודה ושבת שלום...
בתגובה ל: שיר השבת הכי יפה בעולם מאת: איגואנה אני מתה על זה:
בתגובה ל: פרשה כל שבוע: ויקרא מאת: איגואנה (את צריכה להסביר לי פעם למה דווקא הכינוי הזה) יופי של פוסט שבת שלום עדנונה
שאני כאן.. אני בורה דתיה..קצת מבולבלת. בת 25.. מוצאת את עצמי מתאהבהת בשנים ולא יודעת איך להכיל את זה.. פוחדת לצאת עם זה אל העם ובאמת להיות גאה.. איך עושים את זה?
בתגובה ל: היי..פעם ראשונה שלי.. מאת: TUTI2011 יצאו לי, כנראה מההתרגשות.. אז כמה תיקונים- אני בחורה דתיה. מתאהבת בנשים..
בתגובה ל: חח פתאום אני קולטת כמה שגיואת.. מאת: TUTI2011 חח זה מצחיק, דווקא את המילים החשובות ביותר - טעית בהם. "בחורה ומתאהבת בנשים.." (כנראה את באמת מתרגשת..;) ) האמת, אני לא מאמינה שאני כותבת את זה, כי אם תסתכלי על ההודעות המועטות שלי פה, תיראי שאני לחוצה ברמות מהנושא הזה, או לפחות ככה הייתי. עצה שלי, פשוט תחיי. אל תנסי לצאת מזה, אל תנסי להכנס לזה. פשוט תיקחי את מה שהחיים מביאים לך, ברגע שזה יהיה נכון, את תדעי שזה נכון. תנסי לזרום, למרות כל המגבלות שיש מאחורי זה, כי אחרת אפשר להשתגע מרוב בילבולים, וחרדות, והרשימה עוד ארוכה.
אז אם את מתאהבת במישהי, תחיי את האהבה הזאת, תממשי ותמצי הכל עד תום, כי דברים שלא פותרים אותם, ולא ממצים אותם- יחזרו אלינו יום אחד ואז אולי באמת יהיה מאוחר מידי.
אז פשוט לזרום, למרות שלפעמים זה לא קל. בהצלחה.
בתגובה ל: שבוע טוב מאת: סתם_מישהי איזו כברת דרך מרשימה עברת.
אין אין אין
כמו במבה.
בתגובה ל: שבוע טוב מאת: סתם_מישהי שאנו עוד נקרא מילים כאלה שאת כתבת. זה היה ברור. בחורה ברמת המודעות ועם יכולת ההתנסחות שלך לא יכולה לשקר לעצמה לנצח וגם לא להישאר לנצח בחוסר-ודאות ובבלבול ובכסאח עם עצמה.
כיף לקרוא אותך. מעודד.
קצת שמח, קצת עצוב.
בתגובה ל: שבוע טוב מאת: סתם_מישהי ללא תוכן
בתגובה ל: אז זהו ש.. מאת: TUTI2011 שמה..?
לא הבנתי.
בתגובה ל: היי..פעם ראשונה שלי.. מאת: TUTI2011 היה ההתחלה של כולנו... ברוכה הבאה הנה.. מבטיחה שתוך זמן לא ארוך, תהיי הרבה פחות
שבוע טוב..
בתגובה ל: היי..פעם ראשונה שלי.. מאת: TUTI2011 איך עושים את זה? אז בשביל ההתחלה, פשוט תקראי פה בפורום ותגלי שאת ממש לא לבד.
בהצלחה.
קצת שמח, קצת עצוב.
בתגובה ל: היי..פעם ראשונה שלי.. מאת: TUTI2011 זה המקום לשתף, את לא לבד
..מזה אומר בורה דתיה?
בתגובה ל: היי..פעם ראשונה שלי.. מאת: TUTI2011 קודם כל לנשום עמוק. כתיבה בפורום היא צעד טוב כדי למצוא את הדרך להכיל, לבחור וליצור את החיים שלך. כאן את יכולה לחשוב בקול, לנסות לעשות לעצמך סדר, וגם סתם להתרגל (אחרי שאומרים משהו בקול - זה בדרך כלל כבר פחות מאיים). וכשירגיש לך נכון - העם תמיד יחכה לך שתאמרי את דברך :-)
רוצה לספר עוד קצת על עצמך, ועל מה שצריך להכיל?
נעים מאד.
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: אנה ק תודה על קבלת הפנים החמה.. חשבתי לי שזה עוד אחד מהפורומים שמגיבים להם פעם ביובל או משו כזה.. אז כן אני דתיה. וכן אני נמשכת לנשים. וכן אני הכי מפחדת מזה בעולם.. ההורים שלי ככה קרובים ללגלות את זה, למרות שאני בטוחה שהם כבר יודעים.. זה כל הזמן כזה ללכת על חבל דק והם זורקים אמירות שגורמות לי לחשוב שהם יודעים.. ולפעמים בא לי פשוט לומר- כן אני כזאת.\ ולנשום.. אבל אני תוהה לעצמי- האם באמת אוכל לחיות ככה? האם באמת יקבלו אותי? והנה באה ההפתעה.. הייתי נשואה. חודשיים, והתגרשתי.. ולא, לא בגלל זה.. בעיות אחרות. אז בכלל לאפשוט לי המצב.. מבולבל לי, מורכב לי, ודי כבד לי.. אבל חוצמזה אני דווקא בחורה מעניינת ואופטימית. נחמד להכיר אתכן ולהיות כאן..
בתגובה ל: טוב אז קודם כל.. מאת: TUTI2011 מכל מיני סיבות, אנחנו כאן כדי להטות שכם ולעזור בנשיאת המשא.
אל תהססי להכנס ולפרוק ממנו מעט. רובנו אם לא כולנו יודעות מה עובר עליך ומבינות אותך, ואולי גם יכולות לעזור בעיצה או שתים...
בתגובה ל: כשאין דרך לפרוק את המטען הכבד מאת: סברה בעולם הגדול ללא תוכן
נשית ,איכותית כנה ואמיתית ,אחת עם שאיפות חלומות,רצונות לאושר ולאהבה רוצה את זו שתאהב נפשי...בהצלחה לך (:
בתגובה ל: מרימה להויז :-) פרשת שבוע מאת: איגואנה פוסט שלך?
בתגובה ל: מקסים מאת: ש י ר י ללא תוכן
בתגובה ל: מרימה להויז :-) פרשת שבוע מאת: איגואנה היה נחמד להפגש בשבת ובקשר להודעה הקודמת שלך, ראי הרהורי שם ביי דיר עדנונה
בתגובה ל: מרימה להויז :-) פרשת שבוע מאת: איגואנה וח"ח על הבלוג. הפוסט על "אפס בהתנהגות" עשה לי נוסטלגיה לשיעורי תולדות הקולנוע שלי.
Love is the difficult realization that something other than oneself is real Iris Murdoch
בתגובה ל: פשוט מקסים מאת: ציפור דרור גילית את הסרט הזה
ב"אוזן השלישית" ורוצה להמליץ לכל חובבי הקולנוע המיוחד...
קצת שמח, קצת עצוב.
בתגובה ל: אוף טופיק קטן מאת: alla_alla איך קוראים לסרט? על מה הוא? מי עשה אותו? מתי? אי אפשר להעתיק כותרות לתרגום בגוגל - את חייבת לעזור :)
בתגובה ל: את חייבת לחלוק פרטים מאת: אור__ (מתישבת בנוח, מיטיבה את המשקפיים ומצחצחת את מיתרי הקול)
שם הבמאי אנדריי טרקובסקי. שם הסרט "סולאריס", אני הכי אוהבת אותו מהסרטים של טרקובסקי אבל ראיתי ב"אוזן השלישית" גם סרטים אחרים והם גם מדהימים, וקשה לי לאמר איזה יותר טוב באופן אובייקטיבי (אם כי אולי אסתכן ואמליץ גם על "ילדותו של איבן" שזה סרטו הראשון ויחסית ריאליסטי, ועל "מראה" שזו הנאה צרופה וסוריאליסטית לעין). הסרט נעשה נדמה לי ב-1972. הוא מאוד מאוד סימבולי... ומדבר על מפגש של בני אדם מיוסרים עם כוכב לכת שיש לו אינטלקט ואולי גם נשמה. מבוסס על רומן מדע בדיוני מאת סטניסלב לם הפולני, אבל אל תחפשו הרבה קווי דימיון. בסופו של דבר הסרט הוא מראה של נפשו של הבמאי המיוחד הזה. מי שאוהב אסתטיקה בקולנוע ולא אכפת לו שלא קורה הרבה במשך דקות ארוכות... יש לזה גם פסקול יפהפה. אנדריי טרקובסקי ברח מברה"מ אי שם בסוף שנות השבעים, נדמה לי. זאת משום שלא התירו לו להמשיך לצלם סרטים. הוא נחשב לאחד הגאונים בקולנוע הרוסי לדורותיו. אחרי בריחתו הוא צילם 3 סרטים נוספים בחו"ל. החשוב בהם הוא "נוסטלגיה".
(אור! זה מספיק פרטים או שאמשיך את ההרצאה? :)))))
קצת שמח, קצת עצוב.
בתגובה ל: או קיי אז ככה מאת: alla_alla לפתוח את היוטיוב שצירפת, מפאת חוסר זמן. אבל הי, ראיתי את סולאריס של טרקובסקי! סרט מדהים!
תודה שהזכרת לי אותו :)
בתגובה ל: לא טרחתי מאת: נוסעת סמויה אחד המדהימים בקולנוע העולמי... לפחות לדעתי. (אני לא מבינה גדולה אבל יודעת מה הטעם שלי ומה לא).
אין בעד מה :) ראית גם את היתר?
קצת שמח, קצת עצוב.
בתגובה ל: הייתי אומרת, מאת: alla_alla אוסיף אותם לרשימת צפיית החובה המתארכת שלי.
בתגובה ל: מרימה להויז :-) פרשת שבוע מאת: איגואנה ללא תוכן
עשיתי שבת בירושלים. או לפחות כך תכננתי לעשות. הי, חצי מזה גם קרה: הגעתי לירושלים, ולוח השנה הראה שמדובר בשבת. רק בין התכנון למציאות, בימים של פרידה, ניצבת תהום עמוקה של חוסר אונים. זו הייתה אמורה להיות השבת הראשונה שלי בלעדיה, קרי, השבת הראשונה שאני יכולה לשמור כמו שצריך, בלי רגשות אשם, בלי ייסורי מצפון, בלי מניפולציות.
ההתחלה נראתה מבטיחה. הגעתי לעיר, פגשתי חברה, הלכתי ל"שירה חדשה" (ויש לי חשבון לא סגור איתם על ההמנעות משירת "ושמרו בני ישראל", דלהלן - חלקיק התפילה האהוב עלי). חזרתי לבית בו התארחתי, אכלנו, דיברנו, ליוויתי את החברה לבית בו היא התארחה (לא לפני שחפרתי לה, למסכנה, והזלתי דמעות בכמות שיכולה למלא את אגם מישיגן).
ואז, שחזרתי את רחוב יפו לבית הריק, זה התחיל להיות גדול עליי. השקט, הבדידות, הפרידה. והכובד הזה של השבת, שמי בכלל מרגיש אותו בתל אביב. גדול עליי. זה פשוט היה גדול עליי. ניווטתי חזרה לדירה בעיניים מזוגגות מדמעות, בקושי רואה את הדרך. עליתי במדרגות, פתחתי את הדלת, שעה שלמה הסתובבתי בין החדרים.
הרגשתי שאני פשוט הולכת ומתחרפנת. מאבדת את שפיותי. מרוב בדידות רציתי לתקוע אגרוף בקיר. ואז נכנעתי. פתחתי את המחשב, האקסית הייתה מחוברת. "אני רוצה הביתה", כתבתי לה. "אז בואי". היא ענתה. סגרתי את המחשב, עליתי על מונית שירות. "שבת!" אמר לי קול קטן בראש. "הביתה", צרחו עליו עוד אלף. ונכנעתי. נסעתי הביתה.
בדיעבד זה היה לטובה. בכינו, התחבקנו, דיברנו, לראשונה מאז הפרידה ישנתי שבע שעות שלמות. לא, אנחנו לא חוזרות. זה לא יכול לקרות. אבל היינו צריכות, הייתי צריכה, את סגירת המעגל הזאת. את המלים האחרונות, כמה רגעים אחרונים של חום, של אהבה גדולה, של חסד.
והמסקנות? אחת בעיקר. עוד קשה לי. קשה לי נורא. הבדידות והשקט גדולים עליי כרגע. הידיעה שנפרדנו כי אי-אפשר להיות ביחד לא נותנת לי מנוח. ואני לא יכולה להיות לבד בשבת (ולשמור אותה תוך כדי). עוד לא. זה עוד יבוא.
בתגובה ל: שחרית ראש חודש ניסן בכותל מאת: נופרת בתפילת שחרית ראש חודש ניסן בכותל
בתגובה ל: חרדים השליכו כסאות על מתפללות מאת: תה ירוק רק להם יש חלק בו, לנו לכל השאר יש בעיקר חלק לעולם הבא...
בתגובה ל: לוח למודעות מאת: עינבל במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בירושלים תיפתח בשבועות הקרובים קבוצת תמיכה לנשים שעברו תקיפה מינית בבגרות (אונס, הטרדה מינית, מעשים מגונים וכול תקיפה מינית אחרת בבגרות)
הקבוצה תתקיים בשעות בערב במרכז ירושלים בהנחיית 2 נשות מקצוע ובעלות סמלית
לפרטים נוספים את מוזמנת להתקשר: 1202 או 02-6255558 לבקש את שמרית
עברת חוויה קשה - את לא לבד!
בתגובה ל: לוח למודעות מאת: עינבל בס"ד בחור נחמד דתי סרוג בן 44 עמוק בארון .נחמד סולידי, כנה ואמיתי מחפש דומה להורות משותפת\משפחה. או לאופציות אחרות. אציין שאני לא מוכן\מסוגל לחיות בשקר. לפגוע ולשקר למישהי ובעצמי. אשמח להכיר.TD2000@walla.com . תודה.
בתגובה ל: לוח למודעות מאת: עינבל משתתפות פורום יקרות,
שמי אופירה ואני סטודנטית לתואר שני בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
במהלך החודשים האחרונים למדתי רבות מהאתר המרשים של "בת קול" על חוויותיהן של נשים המבקשות לממש את זהותן המינית ולא לוותר על זהותן הדתית ועל הפעילות החשובה של הארגון לשינוי היחס ללסביות בציבור הדתי ובכלל.
במסגרת עבודת הגמר לסיום התואר אני מעוניינת ללמוד יותר על המשמעות של להיות לסבית ודתייה או מרקע דתי, ואשמח לראיין מי מכן שמעוניינת להשתתף במחקר ולתרום להעשרת הידע הסוציולוגי הקיים בתחום.
הראיונות הם לטובת מטרה אקדמית בלבד תוך שמירה על אנונימיות המרואיינות.
We are a Swedish photo team that will come to your country and work, in mostly Jerusalem, during March 31-April 12. We are now in dire need of your help in order to succeed in our goal to create a collection of photos about lgbt-people, religious oppression and also about coexistence. We would so much appreciate if you took the time to answer this e-mail!
Elisabeth Ohlson Wallin is a renowned Swedish photographer. She and her team are currently planning her next photo project. It will consist of photos taken in and around Jerusalem. The photos will circle around a theme she has successfully explored in the past, namely how religious interpretation oppresses people living outside the norm of heterosexuality and gender conformity. It will also confront the topic of religious and cultural coexistence. One of the ideas are to combine photos with texts from the holy scriptures of the three religions present in Jerusalem. According to the current plan the first exhibition of these photos will open during spring 2011.
We are looking for models willing to be in these photos. We are looking for models of all ages and from all religious backgrounds. As a model we prefer if you identify yourself as lesbian, gay, bisexual or transgender even if this is not an absolute requirement. It could also be the case that you have strong ties with the LGBT-community as a friend or a relative.
We will respect the level of anonymity you demand as a participant in this project. Your name and identity will not be revealed without your consent. Even if you¹re not willing to show your face in a picture your participation could be of interest. We will pay travel expenses of models and provide for food during the day of the photo shoot but we¹re not able to pay for the participation in itself. Everyone participating will of course get a copy of the photo they are in.
We also would appreciate if we could get in contact with people willing to help us as guides during our visit. As such you are familiar with the special conditions of living and working in Jerusalem and are sensitive towards safety matters and how we should act in order to prevent provoking any hostility that could put our project in jeopardy.
We would be happy to provide you with further information about the different photo ideas. Please also feel free to forward this information to anyone you think could be interested in participating as a model or helping us out. Your help and support is essential for us in order to be able to achieve a successful result!