ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
מצטרפת לדעה יחידה שראיתי פה באמת כולן פה מלאכיות?! אין אפאחת שמידי פעם "חרמנית"? כולן פה מחפשות רק "אהבת אמת"??
לפעמים אני לא בטוחה אם הפורום הזה מתחסד או שהוא באמת חסיד
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: חסידת אומות העולם מאת: דמיiנית אני מאמינה שלא.. לא כולן, כל הזמן מחפשות מול עינן רק את "אהבת האמת" שלהן..
אני מאמינה שרובנו, ואני בתוכן, מסתכלות לא פעם בעין פזלת או ישירה לעבר בחורה, אישה, נערה, יפייפיה, חטובה, נאה, שמנה וכיוצא בזה..
אני יכולה להבין למה הן.. ואני לא בתוכן, לא יפרסו את התכנים האלה דווקא פה. ולא, אני לא חושבת שזה עיניין שאי אפשר להתעלות מעליו... (אם או בלי נייק ניימים מפוברקים). אני מאמינה שאפשר, אם רק רוצים, לקחת אומץ.. לשים את הבושה מאחור. ולדבר גם על דברים שכאלה.. על דילדו, וסטריפ- און, וסקס, ומיניות. אבל ברור לי שזה מצריך הרבה פתיחות, אומץ והבנה ששיחה כזו חייבת תמיד להיות בונה, נעימה, ובטעם טוב.. גם כי אלה נושאים רגישים. ובעיקר כי אנחנו בכל זאת מכירות אחת את השניה גם בחיי היום יום.
ולא איכפת לי להרים את הדגל..
אז ככה... בכל אפטר מבית דרור לפני היציאה המדריך התורן היה מחלק לנערים הצעירים קונדומים. זה היה מין רטואל כזה.. לעלות למעלה לקחת את הפלאפונים שלא היו איתנו כל היום. כל הבנים פלא' וקונ' ואני.. אני רק פלא'...
פעם אחת התרעמתי על ההפליה וסחבתי לי קונדום מהחבילה.. מה?! כל הצוציקים האלה יצאו עם הצהרה (שכמעט אף פעם לא התממשה:) כשבידם כזה אביזר, בעוד שאני מקסימום אסתפק בלשים את הפלא' על שקט... ו... תבינו כבר לבד!:)
אז הקונדום ללא עזר לי... כי עם הצוציקים תמיד הייתי יוצאת למקומות בהן הכניסה היא מאחורה. ואותי, בואו נגיד.. זה לא מסקרן משו.
ויום אחד באחת משיחות הבית עלה נושא הסטוצים.. ואני! שומו שמיים! התרעמתי כמו חסיד קדוש על ההעלבה! שאני יעשה סטוצים.. שאני אלך עם משהיא שאני בקושי מכירה! ובכן, החיים מפתיעים אותנו כל פעם מחדש.. ומה שהיה כ"כ ברורו לנו היום. לא חייב שיהיה חוק בזל מחר!
אז מה?! מה יש לומר על סטוצים?
לילה טוב... אני:) שכולכן הייתן עדות לחיזוריה של "הסטוץ" ההוא.. פה.
בתגובה ל: עונה ברצינות... מאת: RONI2060 אני לא מבינה מה כזה גרוע בסטוצים אומרים שבשביל למצוא את הנסיכה צריך לנשק הרבה צפרדעות
אני מתארת לי בחורה שלא ממש יודעת מי נגד מי בשום מקום אין לה אפשרות לשאול כי הרי סיכמנו שהפורום של דתיות וגם פה יש תחושה של "זה לא נעים לשאול" או "מוטב שתדברי על הקשיים שלך ולא על הרצונות שלך"
אתם יודעים מה?! כנסו לפורום או צאט של הומואים או לפורום או צאט של לסביות.. מצאו את ההבדל. אני שונאת את מידת החסידות הזאת! אני מכירה בנות פי כמה יותר חרמניות מגברים למה יש תחושה שזה רע להודות?!
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: אז גם את חסיד?! מאת: דמיiנית ובכל זאת היא לא נשראה להיות נסיכתי...
ולשאלתך, מה רצית שיהיה?! תיאורים של אוריות וסקס אלים? שנישם יחזרו ממפגש אינטימי ויספרו איך היה מחרמן לשבת ליד איזה כוסית על אחת??
אולי לדעתך אני חסיד.. אבל אין לי בעיה עם זה.
ואם וכשאני חרמנית או לא- הפורום לא ידע על זה!
מצד שני אני לא רואה מבוכה בלדבר על הדברים האלה... מספק אותך?! - יופי!
ואם לא, את מוזמנת לפזול לפורומים אחרים... לי לא איכפת:)
אני:)
בתגובה ל: נישקתי.. ולא היה לה טעם של צפרדע... מאת: בת קול צעירה כתבתי שצריך לנשק הרבה צפרדעות כדי למצוא נסיכה כנראה שנפלת על צפרדע מגעילה במיוחד.... וזה בסדר, את בכוון
ובקשר לנושא, ממש הוצאת דברים מהקשרם!!! אבל ממש הוצאת... מי דיבר על אורגיות וסקס אלים?(אפילו שגם אפשר) דברתי על שיחות קלילות מעבר ל"קשה לי בחיים" או "תנו חיבוק" או "מכתב שלא נשלח"
בנתיים אני אשאל את עצמי "למה ענית ככה בתקיפות?!" אני מקווה שזה סתם יום רע, ויעבור לך
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: ואווו עצרי שניה! מאת: דמיiנית שהתשובה של רוני מדגימה בדיוק את הבעיה:
זה או גסות וגועל נפש (הדוגמאות שרוני נתנה, לא הכתיבה שלה), או "לא מדברים על סקס בכלל". אין אמצע.
בדיוק בגלל זה כולן חסידות.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: אני חושבת מאת: alla_alla אני מבינה את מה שכתבת. ואני מסכימה צריך למצוא את האמצע הזה (:
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: של רוני או של בת קול הצעירה?!?! מאת: דמיiנית אני היא אני... ואני אפילו לא רוני:) אני רק שליחה שמפרסמת אירועים...
בת קול הצעירה גדולה ומלאה בדעות! שרובן לא נשמעות בפורום לצערי, אבל גם זה ישתנה אני מקווה..
אני מתנצלת עם דברי נשמעו תקיפים.. לא עבר עלי יום רע.. להפך! עבר עלי יום נהדר! עם הרבה עשיה ותועלת. כתבתי את הדברים בנימה משתהה ואולי תמהה... מה את רוצה? (בנימה יפה! באמת שיפה!)
אני חשבת שדבריך אלה הם התוקפניים מכולם.. את מאשימה קבוצה גדולה בהתחסדות או באי אמיתות, כלפי עצמן, חברותיהן, כלפי בת קול והקוראות בפורום...
אני חושבת שכל אחת תעשה כרצונה... תדבר על מה שבא לה וטוב לה.. העיקר שכולן ירגישו פה בנוח!
ואם לומר את האמת לי לא נוח השירשור הזה.
לילה טוב.
בתגובה ל: רוני היא לא בת קול צעירה... מאת: RONI2060 ערב טוב :)
תקראי אותי טוב, אני הגבתי לבת קול הצעירה, לא אלייך! את בסדר את (וגם היא ;-) )
אני לא יודעת מה הקטע לעשות ממני כה מעוותת באמתי במטרה טובה ויצאתי ג'חנון חח
ליל מנוחה
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: רוני?! מאת: דמיiנית אני כותבת תחת הניק "בת קול צעירה"... ושתי הצעירות שהגיבו לך (כלומר אני ונעמונת) הן אלה שמארגנות את הקבוצה.. ולכן הגבתי אישית...
לא יצאת ג'חנון.. יום טוב.
אני:)
בתגובה ל: וכדי להסביר.. מאת: בת קול צעירה לא החלפתי את הניק של "בת קול צעירה" אחרי שכתבתי את ההודעה על המפגש...
וכתבתי לך תגובה תחת אותו ניק... בטח יצאת מזה מבולבלת:)
סורי.. גם אני טועה לפעמים..
בתגובה ל: ועכשיו הבנתי את הטעות.. מאת: RONI2060 גם אם תכתבי תחת ניק "מלכת שווא" או "ליצן קטן שלי"... אנחנו נזהה אותך מיד... לפי... הנקודות...!
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: עונה ברצינות... מאת: RONI2060 (או לשבוע).
וזה נאמר ברצינות וללא שמץ ציניות. כמו שיש צרכים מיניים רבים ומגוונים החורגים מהחיפוש אחר אהבת האמת הנצחית, כך יש עולם שלם של רגשות בין אותה אהבת נצח לסקס אקראי וחצי אנונימי (האסוציאציה הרווחת לסטוץ).
עבורי לפחות, התקשרות מינית היא התקשרות רגשית, גם אם אין שום כוונת המשכיות מאחוריה. פשוט מעולם לא הצלחתי להפריד בינהם. סטוצים ענו על צורך מיני וגם על צורך רגשי (אני כאמור לא יכולה להפריד בינהם)
אין לי ממש טיעון או פואנטה ברורה, חוץ מזה שאני חושבת שכדאי להכניס קצת חום ואנושיות למושג הזה ולגאול אותו מיחסי הציבור הגרועים שלו. ולשם כך, הנה שיר הסטוצים האהוב עלי:
בתגובה ל: אני מאמינה גדולה באהבה לילה אחד מאת: פוליטאה ללא תוכן
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: אני מאמינה גדולה באהבה לילה אחד מאת: פוליטאה אני נוטה להסכים איתך באבחנה :-)
והנה עוד אחד, קצת יותר ישיר (פעם, בפורום הישן, התעקשתי למצוא בו זוית לסבית, עד שקלקלו לי...):
בתגובה ל: חסידת אומות העולם מאת: דמיiנית אני עדיין בדעה שזה פשוט לא לגיטימי בציבור שלנו, לרצות "סתם" סקס. אז אנשים מדחיקים, או פשוט שותקים.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: חסידה - זה מין של ציפור. מאת: alla_alla אני לא חושבת שהבנות היום יותר טובות מהגברים אפילו שהגברים קבלו את השם "חרמן" בקלות ייתר...
אני מכירה בחורות סטרייטיות "אללה יסטור" עם כל בחור שני........
העיניין הוא, שגם הן אפעם לא יודו בזה..!!!
אז כמובן כמובן אני לא מבקשת "בא נחיה חיים פתוחים" כי אני אישית לא בעד התנהגות כזו אבל... לדבר? להתייעץ? לשתף? מה רע??????????????????????
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: יש הבדל בן רצוי למצוי! מאת: דמיiנית ואני באמת לא מצליחה להבין על מה בדיוק את רוצה שנדבר.
יש לך משהו לשתף אותנו? להתייעץ? תעשי את זה! מקסימום, לא תקבלי תגובות אוהדות. גם זה קורה פה לפעמים.. למרות שאני לא חושבת שמישהי תכתוב שזה לא בסדר להעלות כאלה נושאים פה בפורום. זה אינטרנט, ואין פה וועדת קבלה.
מי שלא מתאים לה הנושא, פשוט לא תענה.
בתגובה ל: קראתי את השרשור ואת כל מה שכולן כתבו, מאת: נעמונת זה גם על סגנון חיים... נראה שכל מי שמגיבה לשרשור הזה , היא מאותה קומונה
לא נורא, לא תבינו... או שלא בא לכן להבין
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: חסידת אומות העולם מאת: דמיiנית שאם אני הייתי בחורה (דתיה) בתחילת דרכי עם כל החששות ועם כל השאלות ועם כל הפחדים, והייתי מחפשת מקום שאולי קצת ייענה לי ויתן לי כוח ואוויר לנשימה, שרשור שכזה היה יכול רק להבהיל אותי ולגרום לי להתרחק.
זה לא קשור להתחסדות, זה קשור לאורח חיים. בגלל שאני לסבית אז זה נותן לי לגיטמציה לדבר חופשי על 'חרמנות' וסקס? חלילה אני לא שוללת את זכותה של כל אחת לדבר על מה שהיא רוצה ומרגישה, אבל רק בגלל שרובן לא עושות את זה (כאן לפחות) זה ממש לא הופך אותנו למחסדות. כנראה שיש דברים אחרים שמנחים אותי בהתנהלות מול אנשים אחרים (ואני מדברת על עצמי בלבד).
לא מוכנה להיכנס לתיוג הזה.
בתגובה ל: אני חייבת לציין מאת: סופר - פשוש את רואה מה קורה כשמעלים משהו כזה? 1. זה מבהיל את הצעירות, החדשות והחוששות. (בוווווווווו.) 2. אין לגיטימציה לדבר על סקס, לא ללסביות ולא לסטרייטיות, כי פשוט אין (אין לאדם צורך ביחסים אינטימיים, או לחילופין הצורך הזה לא לגיטימי, או לפחות לא כזה שניתן לדבר עליו, אפילו בצורה אינטרנטית שהיא יחסית אלמונית, לפחות אם יוצאים ונכנסים בניק אחר). 3. את סופר פשוש מנחים דברים אחרים בחיים או מול אנשים אחרים, ורק את אלה שהעלו את הנושא, לא מעניין שום דבר אחר בחיים (ככה זה השתמע, סליחה). כלומר, מי שמדברת על זה - סוטה, ולא מי שטוענת שאסור לדבר על זה, מתחסדת.
במצב כזה גם אם זה ממש יהיה חשוב לי, לא אכתוב כאן כלום. דה-לגיטימציה לנושא שלם מהחים של בני אדם - במיטבה. ממש הזכיר לי קטע משעשע משנות השמונים: אחרי נפילת מסך הברזל, נכנסו לאופנה שיחות טלוויזיוניות בשידור ישיר בין ארה"ב לברה"מ. מטרת השיחות הייתה להפשיר את הקרח ולגרום לאנשים להבין שהצד השני הוא אנושי. אחרי שהאמריקאים שאלו משהו על סקס, קמה אחת הנשים הסובייטיות והכריזה בגאווה "לנו בברה"מ אין סקס!" המשפט הפך לבדיחת היום, ברוסיה כמו בארה"ב, והדגים היטב את פערי המנטליות ואת הגישה הסגורה של ברה"מ לכל מידע שעלול להיות "בעייתי" או "לא מוסרי". אני חושבת שהמקרה בהחלט קשור לנושא הנידון. אתם לא?
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: וזו התשובה לנעמונת מאת: alla_alla שדרשה בתוקף שלסביות יוצאו מהחוק כנגד הומוסקסואליות כי פשוט אין דבר כזה, כלומר לא יכול להיות.
אף אחת לא בורחת מפורום בגלל שרשור אחד, או שנים, או שלושה על סקס. בדרך כלל כשמחפשים קהילה, עוקבים אחרי פורום מכירים קצת את הנפשות הפועלות ומחליטים אם להצטרף לחגיגה. מסכימה עם אלה: רטוריקה של פאניקה בהחלט אומרת דבר או שניים על מי המשתמשים בה. כמו כן יש קשר הדוק בין הלגיטמציה והחרות לדבר חופשי על חרמנות וסקס (או כל דבר אחר), לבין הלגיטמציה לחרות בככל ולחופש הפרט לחיות את חייו כהבנתו ובגלוי. אני חושבת שיחס למיניות, שיח על מיניות ושמרנות מינית בתוך קהילה שנאבקת בהומופוביה ראויים לקצת יותר תשומת לב וחבל לפטור אותם בהצהרה: "אצלנו הדוסים לא נהוג לדבר על זה" כאילו שעולם שלם שרלוונטי לכאן באופן ברור ומכאיב, לא עומד מאחוריה. אבל אם אני אמשיך עם זה אני אשעמם את עצמי למוות, אז אני מעדיפה לדבר על סטוצים.
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: ולי זה הזכיר את המלכה מאת: פוליטאה היום הייתה פנינה ב"כיפה", כתגובה למשתתפת לסבית לא בארון (לא יודעת מי זו, אבל הבחורה מזוכיסטית. כל ההומופוביה הגלויה שם לא מרתיעה אותה!): "איזו חוסר התחשבות לספר על החיים שלה עם בת זוג בפורום דתי".
כאילו, מילא שאת חיה אתה, אבל ממש לספר שאתן הולכות להופעה ביחד? בפורום דתי? אוי ואבוי! פריצוס...
מלבב.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: ולי זה הזכיר את המלכה מאת: פוליטאה "יש קשר הדוק"(בין הלגיטימציה וכו') ש "כאילו שעולם שלם שרלוונטי לכאן באופן ברור ומכאיב,לא עומד מאחוריה"
יקירה,זה צימעס במיטבו..
את חלקי הדל והצנוע שאני נותנת מטעם הקהילה עליה את מדברת(בקו המידע והקשב), אני מעבירה ב"לוחמה" ב"גבולות המיניות הברורים" אותם יוצרת התרבות הסטריטית-ואז את(טוב.לא רק.עוד כמה טובות/ים מהקהילה הנ"ל) באה לי עם יציאה כזאת,שקובעת גבולות מיניות -הפעם פתוחה-המעידים,בין היתר על נקיון כפיים מהומופוביה?!
עוד לא הבנתי למה לא פשוט יותר לראות בעצמנו(ובגבולות שלנו.גם אלו המיניים)אינדוודואל-ולא שפחות פוליטיות. אין לי ספק שהצרכים המיניים(ובכללם צורך בשיח מיני לסוגיו)שונים מאישה לרעותה. אני חושבת שהבנת רמת הצורך -האישית- והיכולת לספק אותה-היא הקובעת אם עלייך לראות ספת פסיכולוגית ולא מידת השמרנות.
וקצת פמיניזם: הנה מה שהיה לג'רמין גריר לאמר בעניין(מתוך "האישה השלמה" המצוטט בספר של רוז'ין): "ב1968 הייתה לנשים הזכות לאמר "לא" בלי להתנצל.מה שלא הייתה להן זו הזכות לאמר "כן".עכשיו מוטלת עליהן החובה לאמר "כן"..בלי שום גבול.היום,אם הן רוצות להיות בעניינים,הן אינן רשאיות לאמר שהן חשות סלידה או שאינן נהנות,והן יעשו זאת גם אם יהיה עליהן לקחת לשם כך תרופה להרפיית שרירים"
ולסיום:וגרה זאבה עם כבשה-בשלום ובהערכה-ובלי לעשות צימעס..
בתגובה ל: למה צימעס? מאת: עיר קטנה מלהחליף ציטוטים.
כשמסמנים קשר בין נורמות חברתיות והתנהגות אישית, לא עושים את זה אחד לאחד, אבל גם להכחיש את הקשר הזה זה די נאיבי וגם קצת כורת את הענף הפמינסטי מתחת לישבנך.
כשהבעתי על הקשר החשוף והברור (שאני לא מבינה מה הטעם להכחיש אותו), בין שמרנות להומופוביה (וגם סקסיזם), לא התכוונתי לשלוח כל אחת כאן באופן אישי לחוויות סוערות ש מין קבוצתי ולהגיש לי דוח אחר כך. התכוונתי לענות לטיעון האומר שאנחנו לא מדברות על סקס (ובפועל חוסמות שיח כזה), כי אנחנו דוסיות, קרי מגיבות לנורמות של חברה שמרנית (אותן נורמות הפועלות נגדנו ידה ידה ידה). למעשה גם לא שלחתי אף אחת להתנער מהנורמות האלו באופן אישי כאן ועכשיו, אני לא מאמינה בהשתלות אישיות. אבל השליפה האוטומטית של ההזדהות השמרנית הזאת בכל מקום שנדמה שהוא חורג סנטימטר מהמשבצת הלסבית הצרה, היא בעייתית עד מאד (כי זה לא חורג בעצם).
בקצרה מאד לעניין הגלולה והמהפכה המינית: אלו באו לעולם שובינסטי (והעולם שלנו עדיין כזה), עולם שבו גברים כופים את רצונם המיני על נשים במבחר דרכים. אבל הנסיון לתאר את השחרור מהריון לא רצוי כמשחרר את הגברים להפעיל יותר לחץ מיני על נשים הוא קצת רומנטי מידי. גברים תמיד דרשו מנשים לעשות את מה שהן לא רוצות, הריון או לא. לעומת זאת, בחשיבות של שליטה על גופך והחרות לחקור את המיניות שלך כרצונך, אי אפשר להפריז.
בתגובה ל: אני מעדיפה להחליף מתכונים לצימעס מאת: פוליטאה וחוקים ונורמות וקהילות
וכשמסמנים קשר בין נורמות חברתיות להתנהגות אישית-אני מצפה שישאירו מקום גם ליוצאות דופן מתוך ראייה בכל אישה אינדוודואל
ושייתיחסו גם אליהן בכבוד
וז-ה חלק מהפמיניזם הר-ד-י-ק-ל-י (הס-פ-צ-י-פ-י) שלי
ובואי נדגים מהמקרה שלנו(וסליחה מראש על השטחיות): א)השובייניסט:נשים אוהבות סקס פחות מגברים ב)הנורמה החברתית:נשים סגורות מינית ולא מעזות לדבר על סקס ג)הפמיניסטית:מדברת על סקס ד)החזון:כ-ל נשות העולם נהנות ממיניות פתוחה ,אין אביר,יש חרות ובאה הגאולה
נשמע נהדר?אני אומרת לא:והנה המניפסטית הקטנה שלי: אחרי א)מחשבה של שובייניסט לא הולכת להוביל את חיי- כפמיניסטית-על דרך הנגטיב. אחרי ב)בטוח שי-ש כאלה שמתאימה גם להן מיניות פתוחה,כמה,מי,בואי נמצא אותן אחרי ג)שואלת את עצמי אם מתאים לי.ואם לא חטאתי בחטא החמור=הפיכת הגבר ודרכיו למודל מעצם הערצת הגבריות ולא רק מסיבת הניכוס וההשתלטות והדיכוי-שלו. אחרי ד)מה עם יוצאות הדופן?לכוווווווולן זה מתאים? החזון:אין גבולות ברורים,אין מתכונים,אין צימעס.והאחוזים לא ברורים,אבל יש נשים המבלות את מרבית זמנן בחוויות מיניות כאלה ואחרות.יש נשים שמבלות מחצית מזמנן,יש כאלה שמבלות מעט מזמנן ויש שמעדיפות לפתור תרגילים במתמטיקה. והכי חשוב:לכולן נחמד ועוד יותר:כל השיטות נמצאו ראויות,קבילות ובלתי שפיטות וייתמו נשים שפוטות מן הארץ.אמן. ועד כאן מבית ספרי
אני מלאה הערכה לפמיניסיות ולהיסטוריה הפמיניסטית אבל,חוששת שזה האחרון הרואה באישה פוליאמורית/חובבת סקס/מדסקסת סקס-נאורה יותר-הגיע הזמן שייסיים את תקופת הביכורים המשולהבת-ויתחיל לדון לעומק ולשורשי שיטתו (זה קרה לסוגיו הטובים ביותר של הפמיניזם) בעיקר כשמדובר בפמיניזם בקרב לסביות -שהלחץ מהשמרנות שתותיר את האישה תחת מלתעותיו של גבר-לא קיימת במיוחד כשמדובר בנשים שבוחרות את חרותן המינית-הלסבית אני מעדיפה לסמוך עליהן ולהשאיר להן(מחשבתית)את החרות לבחור את הגבולות המ-ת-א-י-מ-י-ם להן..
אז נכרת לי איזה ענף,למי אכפת כשיש שורשים :)
ועכשיו נשארו לי שעתיים לשינה..:O
-
בתגובה ל: ולי יש פוביית מתכונים מאת: עיר קטנה רק מבחינתי לא ממש קשור לנושא או לפחות לנושא שלי (לכן אין לי שום כוונה להתווכח ולהגן על עצמי מפני האשמה בעדריות או התנהלות על פי סדר יום סקסיסטי).
בואי נתחיל מהתחלה: שמיים וארץ בין להגיד שלא מתאים לך לדבר על סקס או לעשות סקס, או לבשל צימעס, לבין ההצהרות כמו: אצלנו לא נהוג לדבר על זה/דיבור על סקס הוא חוסר התחשבות וחוץ מזה הלסביות שלנו בכלל הופכת את השיח הזה ללגיטימי? זאת בדיק החריגה מן האינדיוודואליות לסימון גבולות הקבוצה.
חוצמזה, לא תהיה מאושרת ממני אם יהיה כאן דיון בפמיניזם רדיקלי למרות שאני מפוהקת לחלוטין מהרדיקליזם לסוגיו[1]. רק חשוב לי להתייחס לנקודה קטנה: שמרנות קיימת גם קיימת בקהילות לסביות וגם המשך החיים תחת מערכות של שליטה סקסיסטית, החל משכפול שלהן וכלה בהכפפה עצמית לגברים. כמעט שאין לנו קיצורי דרך, אנחנו לא חיות בשום אוטופיה וכדאי לא לשגות באשליות.
[1] כל היומרות לתיקון האדם
בתגובה ל: הכל מצויין ונהדר מאת: פוליטאה אני אתחיל איתה: ראשית,שכפול מערכות שליטה סקסיסטית בקהילות/יחסים לסביים-זה עניין ששווה דיון בפני עצמו. מסכימה ב100% וביגון קודר שאנחנו לא חיות בשום אוטופיה(ותאמיני או לא בתוך אסופת המאמרים הפמיניסטיים חוצבי הלהבות פרי עטי-שרואה רק השקית במגירה-יש מאמר בנושא הנ"ל,תחת הכותרת:"לסבית פמיניסטית?" אבל הייתי משאירה את הדיון לפעם אחרת) עם זאת,חשוב לי לציין בקצרה שאני רואה צורך בהבדלה:לפמיניזם אוייבת ואוייב,הקשורות זב"ז אך פועלות גם לחוד.הלא הן הגבריות והגבר החשש שנושא עימו הרעיון המונוגמי-הוא מפני האוייב -הגבר (ובייחסים לסביים הגבריות עלולה להמצא בתוך היחסים.לא בעצם היחסים.יש הבדל.)
ועכשיו לענייננו: אני לא תומכת בהצהרות כוללניות גורפות(אם היו,לא קראתי את השרשור במלואו) אני רק מתנגדת נחרצות להעדפות מכל סוג שהוא וכשאת שולחת לספת הפסיכולוג נשים שאינן משוחררות מינית,או מחפשת להן בייביסיטר-את יוצרת העדפה אז בדיוק כמו שהפמיניזם הפוריטני/אמהי/שמרני-המעדיף את האישה המסורתית-הוורוד,המקושט והרך-חוטא לנשים רבות ולמהפיכה הפמיניסטית
כך הרדיקלי(ליתר דיוק:זרם נכבד ודי חדשני)-המעדיף את הכחול(תרתי משמע) הקצוץ ה"קול" והנועז-חוטא לנשים רבות-ואם כך למהפיכה הפמיניסטית
שני קצוות הפמיניזם (ליתר דיוק:זרמים מסויימים בהם)משתמשים באותם הכלים תוצרת התרבות הפטריארכלית:הכללה והעדפה/רצוי/אידיאל/מודל ושניהם יוצרים שוליים.
ומבחינתי,זה הנושא.
חוצמיזה,אין לי בעייה עם הפמיניזם הרדיקלי. מושגים כמו:סולידריות נשית,אחוות נשים ושיתוף פעולה לוחמני בין נשים-רצויים וראויים בעיניי כזכור,אין לי בעיה עם תיקון עולם צדקנות ומוסרנות-כשאלה באים לעולם רעוע חסר צדק ומוסר.. (שלא לדבר על הסתכלות על העולם במבט ביקורתי-פמיניסטי ושימוש בשפה המשתדלת להשיל מתוכה סקסיזם)
אם לתמצת את האג'נדה:כאישה אחת עם הרבה לבבות
בתגובה ל: בגלל חיבתי לנקודות קטנות מאת: עיר קטנה אני אתקטנן על כל נקודה.
אני שוטמת את שיח האויבים. זה לא שיש לי בעיה עקרונית, למפות לפרטים, ככל יכולתי הדלה, את האתגרים העומדים בפני כל מי שרואה את עצמה פמיניסטית, אבל סימון אויבים גדולים ומטאפיזים זה לא השואו שלי. גברים הם לא האויב שלי. צורה מסויימת (ורווחת מאד) של הבניית הגברויות אכן מאיימת עלי מאד, אבל אני לא מוצאת הרבה טעם להשקיע בזה יותר מידי אנרגיות פמינסטיות. מקבילתה - הבנית הנשיות המסורתית, מעניינת הרבה יותר. עליה אפשר לדבר עם נשים (ועם עצמך) מתוך נסיון, חוויה משותפת וצרכים משותפים. כשהנשיות תשתנה (והיא משתנה) הגבריות לא תוכל להשאר במקומה.
אני לא חוששת מהרעיון המונוגמי (כמו שאני לא חוששת מהרעיון הלא מונוגמי), דיברתי כאן על המחירים שהוא גובה (ודיברתי בעיקר על המחיר שהוא גובה ממני באופן אישי). המחיר הזה לא קשור רק לתבניות פטריארכליות זוגיות, הוא ישאר איתנו גם באוטופיה הפמינסטית. אבל אם כבר מדברים על זה, בכל היבט מעשי של החיים (פרט לזה הקשור למעמד האישי הפורמלי במדינה הנשלטת ע"י חוקי דת) זה ממש לא משנה אם יש לך "גבר" או "גבריות" ביחסים.
יקירתי, זכית בסטראוטיפ הפמינסטי ובכלל הרדיקלי המושמץ ביותר (ובצדק). אם לא תתני לי לשלוח את עצמי לספה עם הפסיכולוג או הבייביסיטר, אם לא תרשי לי לצחוק על עצמי (וגם עלייך), הרי שתדירי אותי מהפורום (כי כבר אין לי כח לזה).
הכללה/העדפה/הצבת מודל אידאלי הם תוצאה של אנושיות. זה אכן לא צד מלבב במיוחד שלנו בני האדם, אבל הוא שם. ביקורת פמיניסטית (שהיא ביתה האהובה של הביקורת הנאו מרקסיסטית) היא חשובה מאד כי היא חושפת את המנגנונים האלה, מעלה אותם למודעות וכך יוצרת מחסום בפני הגדרות אחרUת ושוליים אלימות או פוגענית. אבל כמו אמה הורתה, הביקורת הפמינסטית הרדיקלית מעולה כשיטת ביקורת וניתוח, לא כל כך כשיטה ישימה לחיים (ואני עוד לא פגשתי פמיניסטית רדיקלית אחת שהצליחה להשיל את עורה האנושי ולהתעלות מעל כל אלה). בגלל זה ובגלל נקודות רבות אך דומות לזו, אני מאד בעד תיקון (בעיקר שיפור) העולם, אבל לחלוטין נגד תיקון האדם - זה לא יקרה. זאת משמעותה של צדקנות ומסרנות שמטילה את כל מה שאת רוצה להתנער ממנו (או חושבת שאת יכולה להתנער ממנו) על מישהו אחר - על האויב (וזה לא משנה אם מדובר במוסרנות מינית או באריות לכל פשעי הפטריארכיה).
חוצמזה, מה זה העניין הזה עם מגירות ושקיות. העם רוצה מאמר בשבוע, שיהיה לנו על מה לריב.
בתגובה ל: בגלל חיבתי לחיבתך מאת: פוליטאה בתנאי שתבטיחי שבסופ"ש הזה את הולכת לאכול כמויות אדירות של צימעס-להשלמת חסכים.."(כי כבר אין לי כוח לזה)"-למה(שוא)?למה(קמץ)?הזאת פוליטאה?
ולקרדיט:אני קוראת תגובות כמו של שירי ונטעדו וכדו'-וחייבת לאמר שבזכותך נשים שרצו לפתוח את הנושא-מדברות עכשיו.הרצון שלהן חשוב בעיניי בדיוק כמו הרצון הנגדי.עשית עבודה נפלאה.ברצינות.
ובהתייחס לדברייך,בקצרה: אין צורך להיבהל משיח האויבים-הוא אינו כולל בתוכו העלאה על המוקד ,או השקיה במיים ממארים ,או בחירת נשיא מטעמו פעם ב-50 שנה,אם בכלל (גם לי יש חברי נפש ואבא- שמאוד יקרים לליבי) הוא רק מסמן את מי שאם לא תשלבי ביחסייך עימו חשדנות וזהירות-מהר מאוד את עשויה לראות שהוא כולל בתוכו את אלה.ורגע אחרי זה אפילו יהפוך לטבעי..:( עם זאת, גם אני מעדיפה שיח על נשיות-ודווקא בגלל זה השיח שאני חפצה בו לא יכלול העדפה ע-ק-ר-ו-נ-ית, של רמות מיניות,למשל.
חוצמזה החטאים הגדולים ביותר הם תוצאה של אנושיות,הם חלק מהאנושיות.דווקא בגלל זה הם חמורים יותר האידיאל הוא להוציא את מה שאת רואה בו חטא מחוץ לגבולות הללו.(או להשאיר אותו ולראות באנושיות חטא-רק שאז אצטרך להוציא את עצמי מן העולם)
ולגבי השורה האחרונה שלך,ובהתקשר לשורה האחרונה שלי,אני בוחרת להשאיר את אלה להספדים שלי,ככה לפחות סימני השאלה שהם מכילים ייתקבלו בטוענה מכובדת יותר..
בתגובה ל: אני הולכת לתת לך קרדיט מאת: עיר קטנה שהמוטיבציה שמניעה אותה היא בעיות עמוד השדרה, ללמדך שגם פוליטאה מזדקנת.
אני לא חושבת שאפשר להאשים אותי לרגע בחוסר חשדנות או ביקורתיות או עוי נות כללית לסביבה ועדיין, כמו שציינת בהקשר הפוליטיקלי קורקט, שפה מייצרת מציאות ולכן אני עומדת בהתנגדותי לשיח האוייבים.
חוצמזה, תעזבי אותי מחטאים ותמצאי בבקשה מילה אחרת. מה זה חטא? תוקפנות? שבטיות? אנוכיות? לא תיפטרי מהם. יצר לב האדם רע מנעוריו. חשוב להציף אותם, להיות ערים להם, להגביל אותם. אבל חברה שחושבת שהיא מיגרה אותם, היא חברה מסוכנת (ובגלל זה כל האוטופיות מסוכנות), כי היא מתעלמת מהם, מה שמאפשר לה להשתמש בהם (ראי דיון חברון).
בתגובה ל: אי אפשר, אני בדיאטה מאת: פוליטאה ללא תוכן
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: אי אפשר, אני בדיאטה מאת: פוליטאה של הדיאטה (הסתבר שבשבילי איבוד של כמה קילוגרמים,הוא עסק בהחלט לא כדאי) אז קודם כל,רפואה שלימה
ולעניין האוייבים והחטאים יחד: אני יודעת שמה שאומר עכשיו בעייתי,במיוחד כשמדובר בשיח רדיקלי,אבל,אני חושבת שאחרי אלפי שנות משניות,הדרה,דיכוי, אלפי שנים בהם הגבר הוא הנושא והוא מושא הערצה שיח פמיניסטי,השואף למגר את המצב הנ"ל-ראוי שישים את הנשים- נושא,ולא את המוסר. הכיוון שאליו את מושכת הוא שיח על מוסריות, אני חוששת שאני לא ממש מומחית בנושא(אם בכלל) ושאני גם לא ממש רוצה לעבוד בשבילו(המבט הביקותי פמיניסטי שלי מתקומם מעצם המיקס) כנראה שאיכשהו למוסר יש יח"צ כ"כ טובים,שכולנו (כמעט)מספחות/ים אותו לצד האינטרסים שלנו (-רציתי לכתוב שצריך לנסות למגר את זה,כי זה פשוט מגוחך,אבל אני לא בטוחה-כי אוליי דווקא בזכות הערבוב הנ"ל לפעמים נעצרים מלעשות עוולות בשם האידיאלוגיה.רק כי נזכרים במונח..)
בתגובה ל: אני בדיוק בקיצוניות השנייה מאת: עיר קטנה אף אחד לא מדבר על צדק!!!
קצת איבדתי את הויכוח כי בעיקרון אני מסכיהמ איתך. לכן לא ברור לי מה משרתת כל קונספציית האויבים הזאת מחד ואיזה "חטאים" את רוצה להוציא מחוץ לגדר מאידך.
בתגובה ל: כולם מדברים על חיטה מלאה מאת: פוליטאה שלא מסוגלת לחשוב על לדבר עליה,אחרי שאני אוכלת ממנה בכפייה,עם סטופר ומשקל
הכל התחיל מצימעס :)
בתגובה ל: וזו התשובה לנעמונת מאת: alla_alla כאילו מה- העליתן את הנושא- ומה? היתה בעיה עם זה? מישהי עשתה לכן נו נו נו? רוצות לדבר- דברו! אף אחת לא טענה פה שאין לגיטימציה, או שהיא אישית חסידת אומות וכו'. לפחות כך השתמע לי מהשרשור הזה וגם הקודם... אני ראיתי פה בפורום הרבה תגובות גם על דברים מורכבים מאוד וקשים לעיכול. איכשהוא ,לי נראה שהפורום יכול לעכל גם את זה. אולי התרעומת באה יותר מהציפיה למשהו,ופחות מתוך דבר שהיה. יש מצב?
בתגובה ל: סליחה, אבל באמת נשמע לי קצת מוגזם מאת: רביד_ כדי לדבר על משהו רגיש, לא מספיקה האווירה שבה לא עושים לך "נו נו נו" ישיר. זה הרבה יותר מורכב. יש אווירה מזמינה ואווירה חוסמת. כאן יש שדר חוסם חזק שהתבטא בכמה וכמה תשובות פה. כשאין מקום לנושא א' מסיבה זו או אחרת, מרגישים את זה. עובדה.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: תראי מאת: alla_alla ללא תוכן
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: תראי מאת: alla_alla יש מספיק נשים שרוצות ומוכנות לדבר על סקס בפורום, והן אלה שיזינו שרשור כזה אם יפתח. נוכחתן בזה בעצמכן בימים האחרונים. מי שלא בעניין - לא תשתתף, היא לא תקצוף, לא תחסום ולא נעליים. הערה כמו שהיתה לי ("לא הייתי רוצה לפתח כאן את הנושא", או משהו בדומה) לא נועדה לחסום ולא נכתבה בביקורתיות חלילה. התגובות של פוליטאה נגעו בנק' רגישה אצלי ותסכימי אתי שזכותי לבחור עד כמה נוח לי לחשוף. אני אישית אשמח לדבר על נושאים מסוימים, ואחרים אעדיף לשמור לשיחה עם חברים או לעצמי בלבד. רובנו באנו מרקע קצת יותר שמרני מהרגיל, לא רואה בזה פסול, בחיי...
כמו שאמרה רביד - רוצות לדבר? דברו. בינתיים עושה רושם שאתן יותר חזקות בלקטר על זה שלא נותנים לכם לדבר
בתגובה ל: alla, בחייך... מאת: זוהר דרומי ללא תוכן
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: וזו התשובה לנעמונת מאת: alla_alla באמת באמת שאין לי מושג איך הגעת למסקנות האלה מהדברים שאמרתי...
לא זוכרת שאמרתי שאין לגיטמיציה לדבר על זה, להפך אמרתי שאני ממש לא אמנע מאף אחת לדבר על מה שהיא רוצה כאן בפורום או בכלל, אני רק לא מוכנה שיחלקו לי ציונים על מה שאני בוחרת כן לדבר או לא לדבר (ראי ערך, מי שלא מדברת=מתחסדת).
ומאיפה הגעת למסקנה שאמרתי שמי שרוצה לדבר על זה היא סוטה? זוהי פרשנות מוטעית ומטעה של הדברים שלי.
וגם לא מוכנה לקבל את ההשוואה לקומוניסטים הסובייטים. אף פעם לא עלתה כאן טענה שאצל הדוסים או במקרה שלנו הדוסיות (והלשעבר, והבנות זוג של וכו') 'לא עושים את זה'. בעייתי? לא מוסרי? לקחת את הדברים קצת רחוק מידי לטעמי... וכמובן התשובה המתבקשת שלי לשאלתך היא שאני חושבת שלמקרה שתיארת אין שום קשר לדיון.
בתגובה ל: על אף הערכתי וחיבתי אל דמותך הפורומית, מאת: סופר - פשוש בהחלט דיברת על הלגיטימציה לדבר על זה, כלומר הלגיטמציה הזאת נתונה בסימן שאלה ובגלל שזה נושא עדין, אז כפועל יוצא מאויימת.
אני לא חושבת שההתחסדות היא בחוסר הרצון או המבוכה לדבר על סקס, אלא בהתבטאויות שהן נורא פאסיב אגרסיב[1], כמו למשל כאלה שמעמידות דיבור על הצרכים והרצונות שלי לעומת התחשבות (לכאורה) באחרים, כאשר ברור לחלוטין מה ראוי ומה אינו ראוי (גם את מדברת על עצמך בלבד). אני שוב מסכימה עם אלה. יש כאן אווירה מאד עויינת לנושא ובאותה מהירות שממהרים להסתייג ממנה (שכל אחת תכתוב מה שהיא רוצה וכ'ו, כך ממהרים ליצור אותה שוב ושוב)
[1] פולנית ספרותית אני מבינה מצויין. אני לא אמנע מאף אחת, תדברו על סקס כמה שאת רוצות ילדות, תהרגו את אמא, זה בסדר, אני כבר אשב לבד בחושך.
בתגובה ל: על אף הערכתי וחיבתי אל דמותך הפורומית, מאת: סופר - פשוש באמת, מי שהבינה אותי, הבינה אותי, ומי שלא, כנראה שאין לה עניין להבין או שזה פשוט לא מדבר אליה...
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: חסידת אומות העולם מאת: דמיiנית איך אתן עם עניינים כאלו ב"עולם האמיתי" שמחוץ לפורום? מדברים על הדברים האלו? עם מי?
בתגובה ל: הדיון שנוצר כאן מעלה עוד שאלה מאת: פרפרה ללא תוכן
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: חסידת אומות העולם מאת: דמיiנית לי זה נראה קצת חסר טעם לגעת באישה שאני לא באמת רוצה או מכירה. נראה לי שהקשרים האנושיים שלנו מאבדים משהו כאשר אפשר להגיע לאינטימיות כל כך מהירה שאין מאחוריה חיבור נפשי. אני יודעת שזה נשמע דוסי ואני כבר שנים רבות לא ממש דוסית, אבל, באמת התחושה שלי (שלא משתנה עם הגיל) שבשביל שמערכות הקשרים שלי יהיו אמיתיות אז כדי לי להימנע מלהגיע למקומות שיש בהם משהו מהיר שמרגיש לי פחות מחבר אלא אפילו מרחיק. אני יודעת שזה קצת אאוטסיידר, אבל, בזמן שאנשים אוהבים להשוויץ בכיבושים שלהם, אני דווקא אוהבת הפוך, ולגמרי לא בגלל שאני לא אוהבת סקס או אינטימיות, אלא כי נראה לי שאפשר לשמר איזה קדושה וסוג של התחייבות שהיא יותר ייחודית אם משמרים לזה מקום ייחודי. מבחינתי הלוואי שהאישה הבאה שאפגוש תהייה האישה האחרונה שאשכב איתה (למרות שזה יהיה בסדר גם אם דברים יתרחשו אחרת).
בתגובה ל: אני דווקא בעמדת מיעוט כאן... מאת: renana leviani אני יכולה לחתום על 90% ממה שכתבת פה :) אם כי יש את ה-10% שכנראה עושים את ההבדל :)
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: מי אמר שאת בעמדת מיעוט? :) מאת: alla_alla ללא תוכן
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: מצטרפת... :) מאת: דמיiנית ללא תוכן
בתגובה ל: אז או שלא... מאת: renana leviani תקבעי לי?!
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: מה לא? מאת: דמיiנית זו הייתה כוונתי, מי אני שאקבע, ועוד לך? התחושה שלי לפי מה שקראתי ושמעתי עד כה הייתה שאני בעמדת מיעוט, אז אולי בסוף אני לא באמת בעמדת מיעוט.
בתגובה ל: חסידת אומות העולם מאת: דמיiנית הפורום לא מוכן ולא יודע איך להכיל נושא כזה. ממה שהשתרשר פה נראתה חרדה וחוסר רצון לדבר על דברים. כבר מזמן העליתי הצעה להביא את גילי פליסקין לערב בנושא מיניות. אני מרגישה שיש לי צורך לדבר, ללמוד ולשתף בנושא אבל הפורום הוא לא המקום ההמתאים.. בפורום את לא יכולה לדעת מי קוראת, מה כל אחת חושבת, אפילו נימת הדברים שנכתבים נקראת אצל כל אחת בצורה שונה. אני חושבת ששיחה על סקס צריכה להיעשות במקום אינטימי בו כל אחת תבוא מרצונה וכן אולי תרגיש יותר בנוח לדבר על דברים.. בכל זאת, צריך לזכור שכולנו באות מהחינוך הדתי בו לימדו אותנו שלאישה אין צרכי מין ובטח שאין דבר כזה סטוצים. אני (שכבר כמה שנים לא נמצאת רק בחברה דתיה) מעט מאדימה (מבושה) כשמדברים על סקס ביומיום. אז בטח שלא ארצה לשתף בפנטזיות שלי כאן בפורום.. אני בטוחה שאף אחת לא חסידת עולם. בטח לא אם היא "העזה" להיות לסבית... פשוט אף אחת לא מרגישה פה בנוח לשטוח את רצונותיה וממאוויה בנושא.. וזה טבעי...
ולגבי גילי- אני מוכנה להרים את הכפפה ולהזמין אותה.. מי רוצה להצטרף לערב כזה???
בתגובה ל: לדעתי מאת: נטעדו ולא רק מנסיוני, דווקא האנונימיות שמספק האינטרנט היא כלי נהדר להתגבר על המבוכה וליצור שיח שגם תהיה בו תחושה של אינטימיות והגנה וגם נכונות לפתיחות שאולי קצת צולעת או לא נוחה בהתחלה.
נראה לי שדווקא במפגש תלת מימדי זה יותר קשה, אבל אולי אני לא מבינה כלום.
בתגובה ל: מנסיוני מאת: פוליטאה בפורום הספציפי אין כ"כ אנונימיות וזה בדיוק מה שעושה את ההבדל. בפורום אחר אף אחד לא יודע מאיפה את באה, איך קוראים לך, מה הרקע שלך וכו' ואז את יכולה לכתוב כל דבר שבא לך.. דווקא בגלל המיוחדות של הפורום הזה אני חושבת שכדאי לדבר על הנושא בקרב אנשים (נשים) שמרגישים איתם בנוח...
בתגובה ל: את צודקת אבל מאת: נטעדו האנושיות שלנו דוחפת אותנו לחפש כל הזמן את האינטימי והמוכר[1]. אם תבדקי, תמצאי שהרוב המוחלט של הקהילות הוירטואליות הפעילות לאורך זמן, מורכבות מאנשים שלא מחזיקים פרסונה וירטואלית (כלומר כותבים את עצמם) וגם קושרים קשרים חברתיים מחוץ לפורום. הפורום הזה לא מיוחד באספקט הזה.
לעומת זאת, המדייה מאפשרת לך לכתוב גם בפורום פמיליארי בניק חד פעמי ובפרסונה שמתוחזקת לזמן מוגבל[2]. זאת פריוולגיה טכנולוגית.
[1] מה שמזכיר לי חצי עוף שקראתי איפשהו (לא זוכרת איפה ולא מתפנה לחפש את הלינק), שהנפח שתופסות הרשתות החברתיות השתווה לנפח שתופסת הפורנוגרפיה ברשת. מהפך!!!
[2] ולמי שמנהלת יחסים חבריים עד ארוטיים עם המילה הכתובה (ואני מניחה שזה חלק לא מבוטל מהכותבות), זה גם כיף גדול.
בתגובה ל: את צודקת אבל מאת: נטעדו אני יכולה לכתוב דברים שבחיים לא אגיד. פשוט כי אלה רק אותיות :). בחיים האמיתיים אני הרבה הרבה יותר מאופקת, אני חושבת. לכן מה שלא יעלה במקום רלוונטי ובכתב, לא יעלה בכלל. לפחות אצלי.
ואולי טוב שכך... מה אני מבינה?
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: מנסיוני מאת: פוליטאה כי בשביל רובינו הוא מזמן לא רק "פורום וירטואלי".
רובנו מכירות זו את זו דרך זו שהיתה עם זו שפגשה את...
יש לזה המון המון יתרונות, אבל גם אני בשלב מסוים הורדתי פרופיל (ובלי קשר בכלל לנושאים הנוגעים במיניות).
זה הפך לחשוף מידי (ואין לי זמן או רצון לפתוח ניק ניים חדש).
או בקיצור, דמיונית, יש לכל דבר יתרונות וחסרונות. אבל אם תפתחי שרשור שיעסוק בנושא שמעניין אותך - אני בטוחה שיהיו לו תגובות כמו לכל שרשור - תגבות נעימות וכאלה שפחות.
בתגובה ל: לדעתי מאת: נטעדו קודם כל לשאלה של הדיון, נראה לי שיש משהו במה שדמיונית,אלה פוליטאה ואחרות מרגישות בפורום. זה שאני בוחרת שלא לשתף כאן בנושאים כאלה מטעמים שלי, לא סותר את זה שאני יכולה להבין איך נוצרת אווירה של לא לדבר על זה.
מה שאני חושבת, זה שהרבה(לא הכל אבל חלק ניכר) מהדיונים לגבי מין בפורומים אחרים שונים ומגוונים הם מעין התפארויות בכיבושים או בהישגים במיטה, ואת זה קצת מוזר לחלוק.(כלומר, לי) אפילו מעבר לזה שהרבה פה מכירות אחת את השניה, גם במפגש פנים מול פנים, קשה לחשוף דברים כאלה. אז אם נגיד, גילי שהזכרת היתה מפתחת את הנושאים בצורה שאפשר לדבר על נושאים שונים במיניות,החל בנשיקה אסמואית וכלה בסאדו-מזו,וידאו וכו'..והיא היתה עושה את זה כך שלא נרגיש שאנו מדברים על עצמנו(אלא אם כן מישהי תבחר שכן) אז זה יכול להיות אחלה! מצד שני, שהמפגש לא יהיה אקדמאי מדי חחח...מגדרי-פמינסטי ושות'
אם ככה, אני בעד!
בתגובה ל: חסידת אומות העולם מאת: דמיiנית כתבתי ומחקתי
בקיצור, אין פה אף חסידת עולם!!! אף אחת לא רואה את עצמה ככה.....
לא כותבות כי לא יוצא או עדיין לא חשות מספיק בנוח או לא יודעת מה... או סתם שריטות דוסיות שעל "זה" לא מדברים. ולא סתם קוראים לנו "דתיות גאות"...
אולי את לא התכוונת, אבל מהנימה (בכל השרשור+דוגמאות של פורומים אחרים) שבה כתבת נראה שיש איזושהי ביקורתיות ושפיטה כלשהי כלפינו. צר לי אבל זו התחושה שאני קיבלתי...
אני אומרת את זה בתור דתל"שית מחוררת, מקועקעת, אוכלת שרצים, מחללת שבת, שהקשר ביני לבין היהדות הוא מקרי לחלוטין עכשיו. לי, באופן אישי, יש דברים שלא אדבר עליהם עדיין. דברים שבהם אני פרימטיבית, שמרנית וכיוצא בזה...
אולי יום יבוא והפורום הזה ייפתח יותר, ואולי לא. אז קודם כל, טוב לדעת (בשבילך/י) שיש עוד פורומים שבהם כן אפשר לשתף בדברים האלו.
ושנית, מי יודע, אולי את החלוצה שלנו (אם את מוכנה לקחת על עצמך את התפקיד...)!!!
אהבת אמת- לא יודעת, אולי יש כזה דבר... סטוצים- פעם הייתי ממש ביקורתית ושופטת לגבי העניין. אבל עכשיו אני מבינה ומקבלת את הרעיון. לא בשבילי- כי כרגע זה לא מתאים לי. אבל אני כבר ממש לא נגד כמו שהייתי, ואפילו מבינה מאוד. יזיזות- כנ"ל.....
לא ידעתי בדיוק לאיזו תגובה להגיב, אז זה פה....
ערב טוב שיהיה!!!
אני (שיותר קרובה להיות חסידה עם כנפיים ונוצות, מאשר חסידה דוסית...)
בתגובה ל: כתבתי ומחקתי מאת: למה אי אפשר 4 אותיות ללא תוכן
בתגובה ל: כתבתי ומחקתי מאת: למה אי אפשר 4 אותיות אני אענה ראשון ראשון ואחרון אחרון כתבת שנראה לך שאני בקורתית ושופטת אתכם. למה? מאיפה הגעת למסקנה הזאת?
אני כמעט מקבלת את הפורום כמו שהוא, בתור בחורה עם לבטים חשבתי לבוא ולהתייעץ ובלה בלה ופתאם הרגשתי סוג של סגירות פה... לכן העלתי את הנושא הזה.. זה לא שבאתי להתנגח. ועובדה שלא רק אני חשה ככה... זה רק היה הצעה ליעול :)
בכ"א אהבתי את הסיומת שלך
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
בתגובה ל: באמת אי אפשר 4 אותיות?!!? מאת: דמיiנית הגעתי למסקנה הזו בגלל שבהמשך השירשור הבאת דוגמאות של פורומים אחרים ועל סגנון הכתיבה שלהם. אולי בלי כוונה, אבל יצא שאת משווה בינינו ומתוך זה מגיעה הבקורת המוסוות, ככה היה נראה לי...
העיקר שתרגישי כמה שיותר טוב ובנוח עד כמה שאפשר... (ונראה לי שאת דווקא כן חשה בנוח, אם נגעת בנקודה שקצת סתומה פה...)
יאללה תפסי ת'מושכות...
יום טוב!!!
בתגובה ל: חסידת אומות העולם מאת: דמיiנית טוב, לא יהיה כאן סאדו או סטוצים, אבל כן יהיה יצא מיני מול אהבה, במה בוחרים? אולי תוכלו לעזור לי.
אני בקשר של יותר מחצי שנה עם מישהי נפלאה, מכל הבחינות. חכמה, מקסימה, מצחיקה בטירוף וכמובן יפה מאוד בעיני. אני מאוד נמשכת אליה ו"רוצה" אותה כל הזמן. בתחילת הקשר היא גם התנהגה כמוני, רצתה אותי כל הזמן והקשר היה מאוד מיני (כמובן, לא רק מיני או בעיקר מיני. אנחנו מדברות המון, עושות דברים ביחד וכו'). לדאבוני הרב, ככל שהחודשים נקפו, הקשר נעשה פחות ופחות מיני, בגללה. אז כמה פעמים הערתי על העניין ושאלתי אותה אם היא עדיין נמשכת אלי, כועסת עלי, האם קרה משהו? לא. היא פשוט עייפה. אני יודעת, היא עייפה, היא לחוצה, עובדת המון, אבל עדיין, ראבק, כשרוצים, מוצאים זמן וכוח. אז כעסתי על עצמי שאני נפגעת ומתעצבנת מכך שתדירות הסקס ירדה, הרי אני אמורה להיות אישה רגישה ולהבין ולקבל ולהכיל... בסופו של דבר, אמרתי לה (ולעצמי) שזה בסדר ואני מבינה, והתרגלתי לסקס פעם בשבוע, שבועיים, שלושה.
השאלה היא כזו, האם אני מסוגלת לחיות ככה לאורך זמן? אם המצב הוא כזלקמן לאחר חצי שנה, מה יהיה אחרי עשר שנים, בית, ילדים, קריירה של שתינו... אני אישה מאוד מינית ואני יודעת שהחסך הזה גורם לי למחשבות שהייתי מעדיפה שלא יהיו לי, תסכולים, כעסים, מחשבות על נשים אחרות. אבל, אני אוהבת אותה נורא וחוץ מהעניין הזה אני בהחלט יכולה לתאר אותנו חיות חיים מאוד מאושרים ביחד. מה לעשות?
בתגובה ל: דמיונית, בשבילך... מאת: שורטי ואל תקחי את הסוג הזה של ויתור כדבר מובן מאליו. אין כזה דבר "חוץ מהעניין הזה" מיניות זה חלק דומיננטי ביותר מהחיים בכלל ומזוגיות בפרט (אחרת לא היו סטרייטיות בעולם וכולן היו ממשיכות לחיות עם החברות הכי טובות שלהן מהתיכון). ממה שאת כותבת, משתמע שלא רק שלא תוכלי לחיות כך לאורך זמן. כבר עכשיו את לא יכולה.
תראי, הדיון בנושאים כאלה בתוך הזוגיות הוא נורא עדין ורגיש וצריך להזהר בו, כי תפקוד מיני, משיכה מינית, דימוי עצמי ואגו, קשורים בקשרים עבותים. אנחנו יכולות להתחיל לדבר על זה ואז לפגוע ולהפגע באופן שיהיה קשה לשקם. אבל בכל זאת כדאי להעלות את השאלות של התאמה מינית, טמפרמנט וצרכים מיניים וגם עצם ועוצמת המשיכה (שבאופן טבעי יורדת כלפי פרטנרית קבועה, השאלה רק כמה ותוך כמה זמן), לא כדי לקבל דין וחשבון מפורט ותשובה לכל שאלה, אלא כדי שכל אחת עם עצמה, תחשוב על זה ברצינות ולא תטייח. אולי משם הדברים יתחילו להשתנות.
בתגובה ל: דמיונית, בשבילך... מאת: שורטי שהייתה להן בעיה זהה *בדיוק*, ואחרי שהן התחילו ממש לפתוח את הנושא, בשיא הכנות, התגלו דברים שהיה "הצד הנעלם של הקרחון". לכן אני לא "קונה" את העייפות. אני בטח אחד האנשים העייפים ביותר עלי האדמות כרגע, אבל אם היו מביאים לי לפה את אהובתי ממש עכשיו, והיו לנו תנאים... אני לא רוצה לתאר בפורום צנוע זה, מה הייתי עושה אתה וכמה. "הרעב" המיני אמנם שונה מאישה לאישה, אבל שינויים כאלה דורשים בירור, במיוחד כשלך כל-כך קשה עם זה (ואני מבינה אותך מאוד, גם לי היה קשה מאוד במקומך).
אני לא יודעת מה הפיתרון חוץ מלנסות לגלות איפה מסתתרת הסיבה להתקררות - ולנסות לפתור אותה.
אם את רוצה אני יכולה לנסות לשאול את החברות ההן מה המצב כיום והאם יש יותר הבנה, ומה לדעתן עזר. (הן מגדלות יחד שתי בנות פיציות, ורק אחת מהן עובדת מחוץ לבית, אז העייפות לא חסרה שם גם היום). אני פשוט לא רוצה להידחף לחיים שלהן סתם כך, למרות שיש לנו יחסים מאוד פתוחים וקרובים ובטח לא יהיה אכפת להן כל-כך, אם זה יעזור למישהו. אז רק תצייני אם את רוצה שאדבר אתן. אפשר למסרש.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: יש לי חברות מאת: alla_alla ללא תוכן
בתגובה ל: דמיונית, בשבילך... מאת: שורטי סוריי רק עכשיו קראתי את ההודעה שלך... אחרי כמה זמן זה קרה?
זכור לי שפעם אחת שהייתי משועממת על אמת (וזה קרה רק פעמיים) האזנתי לתוכנית של איריס קול במוצ"ש. ואז עלתה מישהי עם אותה בעיה. ואז איריס דיברה על זה בכללי... וכך היא אמרה: היא אמרה שהבעיה בחלק מהזוגות שהם אומרים "הסקס לא חשוב" היא מקסימה ויפה וחמודה, ובאמת בתחילה הכל טוב ויפה ונראה ורוד אבל לאט לאט כבר נמאס שהרף של הצרכים המיניים שונה. כי אז "איאפשר לעשות סקס פיוס" כי אחד אוהב יותר מהשני או להפך. וסתם כי הגוף דורש את שלו.. לכן ההצעה שלה הייתה מראש לא להכנס לקשר כאשר הבנ/תזוג עם רוף שונה של צרכים מיניים כי בסוף יורדת האהבה ואז זה קשה....
אבל מה אני מזבלת לך בשכל?!?! אצלך המקרה קצת שונה. כי סיפרת שזה לא היה כך מתחילה. אז אני הקטנה מציעה לך לשבת איתה בבית קפה או מקום שלא קוראים לו "בית" ולדבר על זה. ואם היא כל כך עסוקה. יש מצב שהיא מורידה שעות מהעבודה שלה? עזבי עכשיו סקס.. נפשית, שלא תתמוטט.. תוריד קצת מהלחץ
הא, ותבהירי לה שדר' רות קובע שסקס מוריד לחצים (בעצם אל תגידי לה חח)
חסידת אומות העולם 
מאת: דמיiנית
מאת: דמיiנית
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
