שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
נשימה עמוקה


נשימה עמוקה
פורסם לפני 3717 ימים     מאת TAG27     סה"כ תגובות: 24     תגובה אחרונה לפני: 3713 ימים

שלום לכולכן,

אני חדשה כאן, עדיין אפילו לא יודעת איפה ומה זה "כאן" אבל מקריאה ראשונה , אני מאמינה שאני במקום הנכון..

משיטוט מהיר כאן בפורום, אני רואה שרובכן מכירות אחת את השנייה או כך לפחות נראה, אז מן הראוי שגם אני אציג את עצמי.

*אני בת 27 , במקור מבית דתי ("בני-עקיבא"), ההורים שלי גרושים ובדת נשארנו אני ואימי (אחותי ואבי חילוניים). אני מגדירה את עצמי דתיה, למרות שאני נעדרת "סממנים חיצוניים" -לא לובשת חצאיות וכדומה.אני מקפידה מאוד על כשרות, שבת\חגים והדת היא נושא הקרוב מאוד לליבי וברמה שבה בחרתי לחיות אותה אני מאושרת.

* סטודנטית לתואר שני ונמצאת כרגע בחו"ל לצורך הלימודים



בתקופת הצבא שלי, היה לי חבר ראשון רציני שממנו בחרתי להיפרד ולפני כארבע שנים הכרתי את חברה שלי,מקשר שהתחיל כידידות ומסקרנות שלי לגבי עולם הנשים (עם רצון להציץ מבלי להיפגע)
במשפחה לא יודעים עלי דבר (אולי חושדים)ורק מחכים ש"אביא איזה בחור הביתה סופסוף" ואני בעצם עמוק עמוק בארון,למעט אולי 2-3 חברים.

מנסה להבין כבר שנים מי אני ומה אני , ולא מסוגלת לענות לעצמי בכנות, מתהלכת בעולם כאילו גזר דין מוות מרחף מעל ראשי ואני נלחמת עם עצמי בשיניים.
כיום אני נמצאת בזוגיות הרסנית (כן.. גם לזה אני מודעת)עם בחורה , בידיעה ברורה שעתיד משותף בטוח לא יהיה,עקב כמו שאומרים בארה"ב "פערים שאינם ניתנים לגישור".

עומדת בצומת והחיים חולפים לנגד עיני, ועכשיו מגיע הרגע בו הכמיהה לזוגיות ולהקמת משפחה בוערת בעצמותיי.

כבחורה דתייה, "שידוך" ו"להכיר" הן מילים יומיומיות- עקרונית אני נגד שידוכים (ובמשפחתי יודעים זאת),אך זה לא אומר שלא מנסים.. והדיפת הנסיונות,מתישה בפני עצמה.יצאתי למספר דייטים ומצאתי את עצמי, מחכה שהערב ייגמר, שתהליך השיווק העצמי שלי יסתיים.אני בחורה שיותר מידי בעייתית לבחורים, קשה לעיכול. החיים ומה שהם הביאו איתם, לימדו אותי לשרוד וכן גם להיות לפעמים ה"גבר" בבית, שנשארו בו רק נשים(בגלל גירושים של ההורים). אומרים לי שאני מאיימת על הגבריות של הבחורים (לא, אני לא גברית)בגלל העצמאות שלי ועוד כמה תכונות שלא מתאימות כנראה לדפוס ה"אישה הקטנה" .
כולם כ"כ מחכים שאני רק אושיע אותם עם חתן ,ובמשפחה המורחבת שמאוד מאוד דתיה ,בכול הרמת "לחיים" והדלקת נרות (או עוד מיני טקסים דתיים)הבקשה הראשונה היא שאני אתחתן , הכול סובב סביב "כשאת תתחתני"... בתוספת ייסורי מצפון של סבתא שאומרת שמקווה שתחיה עד שאתחתן.

כשלא הייתי בקשר עם חברתי, אמרתי לעצמי שאתן צ'אנס להכיר אולי בחור, לבחון את העניין, אך כול מה שעניין אותי היו בחורות אחרות וגברים באופק אפילו לא היו...

אני חושבת שאני יודעת שאני נמשכת יותר לנשים ומצד שני, מאין לי לדעת אם הייתי עם בחורה אחת בלבד שנקשרתי אליה רגשית (דבר שאפשרי גם עם גבר), גברים לא ממש מעניינים אותי (אך אולי לא פגשתי את הנכון)ועם בת זוגתי, למדתי לראשונה בחיים מה זה להרגיש נאהב ומאוהב.
אך יש בי פחד מסגירת דלתות, מיציאה בהצהרות על דברים שאיני יודעת אם הם נכונים ואם הם כן.. אז איך חיים איתם?
וגם אם אחליט "לצאת מהארון", איך עושים את זה?? רק לדוגמא, יש לי דודה חרדית, שהקשר בינינו טוב ועדיין, עם מכשול הדת והנטייה המינית- איני יכולה לחשוב אפילו על מצב שבו אני אומרת לה משהו כזה גזר הדין שלי יהיה נידוי מוחלט.

נמאס לי להרגיש כאילו כול העולם מונח על כתפיי,עייפתי, זה הופך אותי לחולה, ההתבשלות הפנימית הזו , המחשבה איך כול האחרים ירגישו ואיך זה ישפיע על הסביבה והמשפחה (מבחינה דתית ובכלל)- הפחד משתק אותי ואיני יכולה לשאת זאת עוד.

קבעתי לעצמי שלזוגיות ולמשפחה אכנס מאהבה אמיתית, ללא התפשרות וללא קשר אם אחיה עם גבר\אישה.

אני אובדת עצות ,אפילו עצם היותי כרגע בחו"ל היא בריחה בשבילי,הימנעות מקבלת החלטות ומשיכת זמן אני אפילו לא יודעת מה לשאול פה..

קראתי שרבות מכן נשואות וחיות בזוגיות עם אישה ועם משפחה לתפארת וכולי מלאת הערצה. אני בטוחה שרבות מכן דתיות יותר ממני ועדיין :הצלחתן" לצאת מהארון, המשפחות שלכן יודעות ואתן... נושמות!

איך יודעים שזו משיכה לנשים בכלל ולא לקשר אחד ולרגש שהוא עורר בפרט?
אני מושכת את זה כבר משהו כמו חמש שנים ופשוט חיה חיים כפולים לחלוטין,איך מקבלים החלטות כה הרות גורל?


תודה ליסה




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר עבודה בעגלות Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0625)