שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
איזה שבת.. השם ירחם..


איזה שבת.. השם ירחם..
פורסם לפני 3866 ימים     מאת שיר ללא     סה"כ תגובות: 28     תגובה אחרונה לפני: 3858 ימים

שבת בבוקר. קמתי לאחר לילה לא קל של הבנה שהמצב הבריאותי של אימי רק הולך ונהיה מורכב יותר.. דודה שלי הצטרפה לשבת, אחותה של אימי, וקצת הורידה מעלי את הקושי בלדאוג לשלומה של אימי בלילה.
חיכינו שיבואו מבית הכנסת ובזמן שהכנתי את הסלטים לארוחת צוהוריים.. ראיתי את אחי סוחב את אבא שלי כל הדרך .. אם יכל היה מרים אותו על הידיים..
הוא תיאר שאבי היקר נהיה חלש ככה מאז שעמד בתפילה במשך חצי שעה כי בתור כהן הוא היה חייב לעמוד חלק נכבד מהפרשה השבת. וגם כי רוצה לומר הגומל על הניתוח בעינים שעבר לפני שבועים.
ואבא שלי הרי כבר בן 74. ולא פשוט לו לעמוד זמן רב.. וכששב הביתה היה כמו מטולטלת.. ולא יכל ללכת לבד.
עשינו קידוש וכבר ראינו שאין ביכולתו לקרב את היד עם הכוס של היין לפה. וגם הקפה והעוגה שניתנו לו (מחשש שהסוכר שלו ירד..) לא הצליחו להגיע ליעדם.. החלטנו לתת לו לנוח ולראות מה יהיה בהמשך.. לא חשבנו לרגע שיש חשש לשלומו.. כי זה קורה לו לפעמים כל התשישות הזאת.. ועכשיו יש לו מספיק סיבות.. מצב בריאותה של אימי, החתונה שבדרך ופסח שמתקרב..
לאחר זמן מה הערתי אותו וביקשתי שיבוא לשולחן כדי להשתתף בסעודת שבת.. הוא ענה בשקט.. שהוא לא יכול ולא מרגיש טוב.. רצה ללכת לשירותים אבל לא יכל לעמוד יציב.. כל הזמן נפל לכל צד.. אחיזה של ידיו הייתה חלשה.. וכבר התחלנו לחשוש ולבקש ממנו שירים את הידיים למעלה וראינו שהוא לא מסוגל.. התתקשרנו למד"א.. ןגם עשינו כמה טלפונים.. לאחותי אחרי שאבא התחנן שאתקשר אליהם עם דמעות בעינים.. וביקש סליחה על זה שהוא "הורס לנו את השבת".
אני.. אני רק בכיתי איתו.. לא יכולה לעמוד מול החוסר אונים הזה...
הפארמדיק בא.. ופינו אותו לבי"ח באמבולנס לאחר זמן מה.. ואני כולי עם דמעות ולא מצליחה להרגיע את עצמי.. גאדד איזה מחשבות רצו לי בראש.. דודתי נסעה איתו.. כי הוא רצה שמישו יהיה איתו..
התקשרנו לאחיות שלי שגרות בעיר כדי לעדכן.. וכדי שיבוא לעזור קצת בבית.
אכלנו בחוסר חשק.. אבל היה חשוב שנאכל כיון שלא הכנסנו כלום לפה מליל אמש..
הכל היה עם טעם של כלום.. אף פעם לא חשבתי שאטעם טעם של כלום.. אבל כך הרגשתי.
ארגנו קצת את הבית.. והתחלנו לערוך דיון אני אחי ואמא.. מה יש לו.. ומה בדיוק קרה שם.. זה התחיל מתשישות עד למחשבה של "אירוע מוחין"- CVA.
לאחר זמן מה אחותי הגיעה.. וקבלנו טלפון מהדודה..(אני כבר לא מייחסת חשיבות לחילול שבת שעשינו היום.. כי לדעתי זה פיקוח נפש.. אפילו כמה נפשות.. איני יודעת מה היה קורה אם אימי לא היתה מקבלת עדכון על מצבו של אבא..) ואמרה שמכניסים אותו לCT.. ולעוד בדיקות.. ושחזר לו קצת הצבע לפנים.
הלכנו קצת לנוח כי לא ידענו מי ילך הערב לישון עם אבא ומי ישאר עם אמא..
ובצוהורים אחותי השנייה הגיעה.. ניסנו קצת להתעודד.. ושוב היה טלפון מהדודה בעדכון שכנראה היה לו "אירוע מוחין קל" שב"ה לא פגע בעורקים חשובים... וכנראה רק בכמה נימים קטנים ונתנו לו אספירין כדי לדלל את הדם.. ומזל שגילנו זאת יחסית בזמן ולא חיכנו והמצב יכל רק להתדרדר.
היתה תחושה של הקלה ומצד שני.. חשש למצבו ולמיקום שלו בענין תפקודו..
כל השבת חשבנו מה לקחת לבי"ח.. מה צריך שיהיה ובעיקר מי ישן איפה.. ומתי.

איזה שבת.. לא מאחלת לאף אחת שבת כזאת..
מקווה שנשמע בשורות טובות ותודה על המקום שפניתם לי כדי לשחרר קצת מהלחץ שיש לי בלב.
אשמח אם תתפללו לשלומו ולהשבתו בחזרה הביתה בריא ושלם "אהרון בן בארכה". וכן גם על אימי היקרה שגם אצלה מצבה הבריאותי לא משגשג.. "עליזה בת דז'ירה"
תודה על המקום שנתתם לי לשפוך קצת את ליבי ואת כאבי..
שבוע טוב!




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0938)