שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
מי אמר שאי אפשר להתמסתל בחינם?


מי אמר שאי אפשר להתמסתל בחינם?
פורסם לפני 3852 ימים     מאת שיר ללא     סה"כ תגובות: 12     תגובה אחרונה לפני: 3849 ימים

עכשיו שכל הריח של האקונומיקה התפשט סופית לתאי המוח הקטנים והחמודים שלי.
עכשיו אני יכולה לומר שלנקות לפסח זה פשוט עוול..
מז"א? שכל השנה כנראה עיגלנו כל מיני פינות בזמן נקיונות הבית.. ועכשיו מגלים אותם במלוא הדרם.. אחח איזה שחיתות יש בחיים.. אפשר לומר שהקירות, מגרות חלקיקים נוספים כבר עייפים מהשפשופים..

יש כאלה שבוכים כשמנקים את הבית ויש כאלה שמתבכיינים שמנקים להם.

כל השבת חשבתי, לא לא ישנתי, גם אם ההורים שלי יגידו לכם שכן..
חשבתי על זה שהעולם היה יותר נחמד אם הינו יודעים מה הקב"ה רוצה מאיתנו. כאילו יש לי תחושה למשל שהקטע של נקיון פסח אנשים לוקחים אותו ברבדים מטורפים, ומגיעים לחג עם הלשון בחוץ ומתים שכבר יסתיים במקום להנות מהתהליך של ההכנות שלפני ובחג עצמו.. "היסטריית החגים".
ואצלי זה קצת יותר עמוק, כאילו תוהה עם עצמי מה רצון ה'? מה הוא באמת רוצה ממני והאם אני הולכת בתלם? או שכל מה שקורה בחיים שלי הוא סימנים ממנו לומר לי לפנות שמאלה או ימינה או לעצור לעשות רוורס רציני.

די עייפה, (לעיתים זה עייפות תמידית) ולא יכולה לומר ממה.
לא חושבת שזה קשור למשהו פיזי שביצעתי או כמות שעות השינה שאני מעניקה לעצמי.
אולי עייפה מלחפש את האמת שלי בעולם.
אולי זה מגיע מתוך בלבול מאוד עמוק לגבי חיי וכיוונם.
ואולי הביעור חמץ האישי שלי כבד ומורכב מדי.
בנתים מנסה לתפוס מרחק מדברים מסויימים שהתרגלתי אליהם ואולי כשאביט מהם ממרחק מה, אוכל באמת את האור שבהם, לראות מה עושים הלאה ואיך מתמודדים.
ולעת עתה ממשיכה ללכת.. כי זהו עולם של עשיה.

בנימה אופטימית זו
אאחל חג שמח מלא באור ובלבלוב (מלשון לב אל לב) אישי וכללי.
ובאמונה שלמה שהכל בסוף יתבהר.
פסח כשר ושמח!




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0313)