שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
סוג של.. הרמוניה?


סוג של.. הרמוניה?
פורסם לפני 3541 ימים     מאת רות אחת     סה"כ תגובות: 27     תגובה אחרונה לפני: 3530 ימים

בימים אלה אני מציינת 4 שנים ליציאתי מהארון (העצמי), 3 שנים ליציאה בפני ההורים, ושנתיים בזוגיות.

בשנים האלה עברתי לא מעט תקופות קשות ואף קשות ביותר.
מול עצמי - הומופוביה על כלל השלכותיה.
מול ההורים - תחושות של ייאוש, בלבול, המון המון כאב. הומופוביה.
בזוגיות - פרידות, בלבולים, וגם כאן הומופוביה.

אתמול חזרתי מהודו, אחרי חודש עם זוגתי.. נסעתי אליה אחרי חודש של ייסורים. הלב כאב מרוב געגועים, הראש לא הסכים להירדם בסופו של כל יום, המחשבות שלא נתנו מנוח. אבל יותר מכל העינוי שהיה החודש הזה בשבילי, אני מרגישה שעברתי במהלכו תהליך משמעותי של התבגרות, של התחזקות, תהליך שהגיע לשיא שלו בהודו. תהליך שלא יכולתי לעבור בלי החברות שהפכו להיות למשפחה בתקופה הזאת.

ועכשיו אחרי שחזרנו מחודש כל כך מוצלח ביחד, חודש שבו היינו לחלוטין מחוץ לארון, הייתה לי עם ההורים שיחה שבה הם הצהירו על ההבנה שלהם שככה החיים שלי הולכים להיראות, ועל זה שהגיע הזמן להכניס את הזוגה למשפחה. הדברים נאמרו בסוג של השלמה, לא מתוך שמחה אמנם, אבל ממקום שמכיר במציאות ומסתכל לה בעיניים.

אני מתחילה להרגיש שהכל תופס כיוון, שהדברים מתחילים להסתדר, שהעבודה מתחילה להצמיח פירות, שהכאב לא היה לשווא. אני מרגישה טוב, שמחה בחלקי, מרגישה גם איך אט אט אני מתחילה להרגיש שוב את אותו רגש דתי שהתחבא ממני כל כך הרבה זמן..

מאחלת לעצמי שהשנה החדשה הזאת תמשיך בכיוון שהיא התחילה.




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר עבודה בעגלות Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0664)