שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
הרגש למול הדת


הרגש למול הדת
פורסם לפני 2194 ימים     מאת אחות_קטנה     סה"כ תגובות: 18     תגובה אחרונה לפני: 2160 ימים

קראתי את כל השרשור שהתחילה 'בתהליך' ושהפך לדיון בעניין הנישואין לגבר. יש בי תחושות מעורבות. מצד אחד רציתי להגיב, להבהיר יותר את איך שאני רואה את הדברים, אך זה באמת פחות מתאים שם. מצד שני רציתי להיפתח, לספר על החיים הבלתי אפשריים שיש לי [אין לי רזומה של 11 שנות נישואין :)], אך זה גם פחות מתאים. היה לי קשה שזה ירד לפסים אישיים, ואנסה לכתוב כאן מעט.

אנה, תודה על ההתייחסות המפורטת. אני יודעת שיש כאלה שלא מצליחות ליצור חיים עם גבר. [אני יודעת שזו לא הגזמה.. זה באמת בחינת 'מוות'] והנקודה שאת מדגישה, שיש מחירים שאסור לשלם, היא משמעותית וקריטית. בהתייחסות לתורה ובקיומה מתוך תפיסתה כמערכת של חוקים גרידא שחובה עלינו לקיימם בכל מחיר- מונח סיכון עצום. אפשר לפספס את כל כוונת הבריאה בצורה הזו, למרות שאנחנו לכאורה מקיימים את כל המצוות ומנהלים את אורחות החיים שלנו לפי התורה. אסור לשכוח את העיקר- התורה היא תורת חיים, היא המציאות היחידה של הבריאה, ופשוט שמי שבוחר אחרת ממנה, בחר במוות. אמנם קיום התורה 'נטו' עדיין לא מבטיח שבחרנו בחיים לחלוטין, כי צריך לדעת איך לקיים את התורה, אבל ברור שהתורה היא מציאות החיים היחידה. הלוואי והיינו זוכים לקיים את כל התורה אפילו רק מתוך פחד. אבל צריך להתבונן ולהבין כיצד לעשות זאת.. אי אפשר לעבוד את ה' כרובוט, זה פשוט לא שייך, בדיוק כמו שאת אומרת [לא בגלל שזה מחיר גבוה מידי, אלא פשוט כי זה לא נכון..]. אבל 'להניח' לתורה ולחשוב שאנחנו יכולים לבחור אחרת ממנה, זה כבר מנוגד לכל היגיון.
[קשה לי עם האמירה ש'אין כל ציווי לנשים להינשא' ועם כל הדיון ה'הלכתי' לגבי קיום יחסים עם נשים. האמנם? התורה היא מערכת חוקים טכנית?! זה שוב לקחת פרט ממהות של דבר, ולהפוך אותו למהות הכל. קשה עד בלתי אפשרי להתקדם באמת כשמסתכלים על העולם כך. אני מצטערת להגיד, אבל הסתכלות כזו היא קצת רדודה.. בתורה יש *גם* ציווים, אבל זו לא המהות שלה.. באדם יש *גם* משיכה מינית, אבל זה לא המהות שלו..]

כולנו יוצאות מתוך נקודת הנחה שמה שאנחנו מרגישות אמור להוביל ולהנחות אותנו בחיים. לכן את מדברת על חוסר נכונות שלי לכאורה לקבל את העובדה שהזולת חווה אחרת. את מאמינה שאם אני חושבת אחרת, בהכרח שהסיבה לכך היא שאני מרגישה אחרת, כי הרגש והעולם הפנימי שלנו הוא שורש הכל. אני לא מסכימה עם זה. אני מנסה לשנות את דפוס החשיבה הזה אצלי, כי אני חושבת שזה אבסורד. זה אבסורד להאמין שהתחושות של האינדבדואל הן מהות הכל. בתבנית הזו- כיצד תוכלי לבוא בטענות של ממש אל אדם שמרגיש אחרת ממך ופועל מתוך המקום הזה? לא חסרות דוגמאות של אנשים שהרגישו בצורה מסויימת, פעלו מתוך התחושות שלהם, ועשו דברים בלתי הפיכים. אני אומרת שחייבת להיות תבנית לבריאה, לא יכול להיות שהרגש הוא הסיבה לכל, ולא יכול להיות שהרגש הוא נתון בלתי משתנה. אם הייתי מאמינה כך, קשה לי להאמין שהייתי ממשיכה לשרוד בעולם הזה.

אני כן מנסה לעורר פה מחשבה קצת עמוקה יותר, כי אני חושבת שזה המפתח לקיום שלנו. אני לא חושבת שהייחוד שלנו כבני אדם מסתכם ביכולת להרגיש. הייחוד שלנו הוא בדיבור, בחשיבה.. אנחנו צריכים ללמוד להתבונן בדברים, להפעיל את כוח המחשבה בלי קשר לרגשות שלנו. אני לא ארד לפרטים הקטנים של הדיון, כי כאן כן אפשר ללמוד על הפרט מן הכלל.

אני חייבת להדגיש שלמעשה אני רחוקה מאוד מקיום הדברים. אני עדיין מתנהגת כאילו מה שאני מרגישה הוא נכון, אמיתי, קיים, בלתי משתנה.. לאו דווקא בנושא הספציפי של משיכה לאישה. אבל לפחות אני יודעת איפה אני נמצאת. לפחות אני יודעת שזה לא צריך להיות כך.

בשורה התחתונה, אני רוצה להודות לכן. לבתהליך- על שהעזת וכתבת פה, על האומץ לכתוב על העולם הפנימי שלך. זה נגע בי, והוציא ממני בכתב את התהליך העצום שאני עוברת בחיים, ואת המהפך שעשיתי עם עצמי. לאנה- על שאת מתייחסת כל כך בכבוד לכל אחת כאן, אני מעריכה את המתינות ואת יישוב הדעת שלך, את הסובלנות. זה נדיר. לנעמומה- על שהיית כאן כשעדיין הקושי סימא את עיניי ולא יכולתי לראות תקווה לחיים, לחיבור, לאהבה עם בעלי. [אני אמנם קצת רחוקה משם, אבל התבנית קיימת לי בראש.. מכאן זו פשוט עבודה, עבודה קשה ויומיומית] לרזיאל- על שביטאת את ההערכה שלך, זה מחזק. גם על זה שאת לא נופלת לויכוחים ודיונים מתישים. לבאלאנס [אפשר לכתוב בלי לפגוע! :)], לההיא משם על שהפסקת את הדיון שם, לבגללה על שהדברים נגעו בך, לבדרך לחופש על השיתוף... תודה! כל אחת על האיכויות שהיא מביאה לכאן. המקום הזה חשוב לכולנו.

הילה, תודה מיוחדת לך, על ש'הערת' אותי. אני מרגישה שפעם ראשונה בחיי אני כותבת ממקום בהיר כל כך, אני חושבת שמצאתי את המקום שלי בחיים, וזה מתבטא בכך שאני מעיזה לכתוב יותר בפורום. את היית ה'טריגר' שבשלו הרגשתי צורך להגיב.. אז תודה. אני באמת רואה את הדברים כך.

תוקן על ידי אנה ק 30/6/2014 20:44




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1484)