לא טענתי בהכללה כי המילה היא זו שמכניסה אדם לחיק היהדות או שאימילה מוציאה אותו ממנה. לפחות לא רציתי לומר זאת.
אני כן אומר ש*עבורי* ברית המילה היא אלמנט משמעותי בזהות היהודית שלי (ונכון את צודקת, הדגש הוא עלי ולא על זהותו רצונותיו ותחושותיו של בני העתידי). במסגרת סדרת ההחלטות מסכנות החיים שאני מחליט עבור בני (לחיות בישראל, לחיות בירושלים, לחיות כיהודי, לנהוג בפז'ו חבוטה ולא בוולוו וכד') אני כנראה אחליט על אלמנט עם אלמנט-מה של סכנת נזק (וגם אם כן ברוב המקרים נזק הפיך) כדי ש*אני* ארגיש טוב עם זהותי היהודית-חילונית.

אכן, זה אולי דפוק שאנו ההורים מחליטים החלטות גורליות לילדינו ואפילו מסכנים אותם בהחלטות אלה, אבל אלה החיים.

הפורום הייחודי שלנו חוגג ארבע שנים של דיונים מרתקים וגולשים (לפחות ברובם המכריע) ערכיים ואינטיליגנטיים.

אמנם התאריך המקורי חל ב-29 בדצמבר, אבל רצף ההתרחשויות המהיר קצת השכיח. לא נורא, כי כמו שאומרים אצלנו (הסובלים מבעיות קשב וריכוז): מוטב מאוחר מאשר לעולם לא!

אז שיהיה לנו המון מזל טוב והמשך הצלחה ושגשוג.

מוזמנים לברך ולהשתפך...

דקות.

הוא מציין שהימין השמרני בעולם, נוהג לייחס ממד של קדושה למדינת ישראל, ואילו השמאל ביקורתי למוסדותיה. גם בישראל, חלק גדול מהימין, מייחס קדושה למדינת ישראל. מי שאומר הלל ביום העצמאות, אם לתת דוגמא מזערית, בוודאי שרואה קדושה במדינה. היחס לשירות הצבאי וכו', מעיד על כך גם כן.

הנקודה היא, שהשמאל השתלט על המדינה. לכן אין קשר בין בחירת ממשלה "ימנית" למדיניות שלה. בסופו של יום, תוך שימוש באמצעים קלוקלים, כתקשורת מגויסת, פרקליטות ובית משפט עליון מושחתים, גם הימין נאלץ לנטות שמאלה. אגב, אמרתי השתלט, למרות שהוא מעולם לא הפסיק לשלוט, כי בעבר, מפלגות שהוגדרו שמאל, היו בעלות אידיאולוגיה ימנית יותר מהאיחוד הלאומי, וההשתלטות היא למעשה של השמאל הקיצוני על המוסדות שציינתי.

הימין השמרני, ואני מדבר על הציבור הימני ולא על המתקראים ימניים בטעות בהנהגה, ימשיך לייחס קדושה לדרך הציונית. פשוט, מאחר והוא רואה שהמדינה שלו סוטה מדרך הציונות והדמוקרטיה, אז הוא יוצא למלחמה. מאחר ולשמאל יש אינטרס לסטות מהציונות והדמוקרטיה, אז הוא נאלץ לדבר על "שלטון החוק". כמובן שזו ציניות שאין כדוגמתה. מי שנפגש עם אנשי אש"ף בשנות ה-80, לא התרגש מהחוק. כמו שמי שצרח בגין רוצח או שרון רוצח, לא חשב שהוא מסיט לרצח ראש ממשלה. השמאל פשוט מבין שהוא מיעוט מספרי, ולכן, כדי לממש את מדיניותו, עושה שימוש בכל אמצעי פסול שהוא יכול, בשם רוממות החוק, עליונות המדינה וכו'. אחר כך נציגיו נוסעים לחו"ל ומכפישים את המדינה באופן שגורם לגדולי התועמלנים האנטישמיים להסמיק מנחת ומקנאה.

בשורה התחתונה, המאבק של הימין במוסדות המדינה, נובע מתוך אהבה למדינה. ההגנה של השמאל על מוסדות מסוימים, נובעת מתפיסה שהם כלים שצריכים לשרת אותם בכל מקרה למימוש המדיניות המטורפת שלהם.

הפיגור של העולם הערבי איננו דעה. מדובר בעובדה קיימת. מי שפוטר את הערבים מאחריות הוא הגזען

ד"ר דן שיפטן עורר מהומה רבתי בדברים הבוטים שלו על העולם הערבי. גזענות? כדאי לבדוק. בשני העשורים האחרונים השתלט הזרם הפוסט-קולוניאליסטי על חלקים רבים ממדעי הרוח והחברה.

קשה למצוא הגדרה אחידה לזרם הזה, שבין מבשריו, יוצריו וכוכביו נמצאים פרנץ פאנון, אדוארד סעיד, הומי באבא, גיאטרי צ'קרוואטי ספיבק, ועוד. בתמצית, מדובר בביקורת על המערב, שהשתמש ומשתמש בכוחו כדי לדכא את המזרח, לצייר אותו כנחות, לעצב את התודעה במטרה להנציח את יחסי השליטה.

יש בביקורת הזאת חלקים חשובים, מאירי עיניים ונכונים. אבל כבר מראשיתה היו בתיאוריה הזאת פגמים, שהפכו עם השנים לעיקר העיקרים. כך, למשל, אחת המוטציות של הפוסט-קולוניאליזם היא אנטי-ציונות. כמעט כל צרה בעולם המוסלמי והערבי נקשרת לציונות, באובססיה שהפכה לטירוף.

הפניית אצבע מאשימה למערב הובילה לשני דברים: להתעלמות כמעט מוחלטת מהמציאות במזרח (סעיד, למשל, עסק בהתייחסות המערב למזרח, ופחות במזרח עצמו), ולמתן פטור למזרח מכל אחריות על גורלו. המזרח הפך לפסיבי. לנשלט.

בכך, למעשה, הפכה האסכולה הזאת לבעיה. זה לא שהפוסט-קולוניאליזם מסביר את היחסים בין מערב למזרח. להפך. הפוסט-קולוניאליזם הופך לבעיה. משום שאם המערב, הלבנים, הציונות, אשמים בכל צרות המדוכאים עלי אדמות, אז אין צורך בשום ביקורת עצמית.

האוריינטליזם סירס את המחשבה החופשית

האסכולה הזאת הלכה והתנתקה מהמציאות. העובדה שמדינות שלא עברו את החוויה הקולוניאלית הן מפגרות ומדוכאות יותר בקושי השפיעה על התיאוריה. הרי המערב אשם. הרי הציונות היא שורש הרע. אז למה לבלבל את המוח עם העובדות. ובכלל, כל ביקורת על תרבות המזרח הפכה ל"אוריינטליזם", מילת גנאי שגרמה לסירוס מוחלט של מחשבה חופשית. הפוליטיקלי-קורקט והרלטיביזם התרבותי נכנסו להילוך גבוה.

על הרקע הזה, דבריו של שיפטן הם שערורייה. איך הוא מעז לחרוג משירת המקהלה? איך הוא מעז לטעון שהעולם הערבי מפגר? ראשית, יש מקום להסתייג מהסגנון. ושנית, אינטלקטואלים ערבים רבים הבינו את זה
לפני שיפטן.

הם פרסמו, למשל, שני דוחות מקיפים על העולם הערבי, בחסות האו"ם. מה שטוען שיפטן נשמע מתון לעומת שפע הנתונים העגומים באותם דוחות. הדוח השלישי היה שונה, וכבר נשמעה בו נימה מאשימה כלפי המערב וישראל. זו לא הפתעה. עזמי בשארה הצטרף לרשימת החוקרים.

הבעיה החמורה יותר היא שהאסכולה נגועה בגזענות. אסור להשמיע ביקורת על מוסלמים וערבים, משום שהם הילדים המפגרים של העולם. הם רגישים. הם פגיעים. אז אסור להרגיז אותם. הם ראויים ליחס שונה ופטרוני. זו הגישה המקובלת של חלקים ניכרים מ"כוחות הקדמה" הנאורים, שרובם ככולם הם גם אנטי-ציונים אדוקים.

הנחיתות הערבית היא פועל יוצא של דיכוי עצמי

האמת הפוכה. מוסלמים או ערבים אינם נחותים. יש גורמים, דתיים ותרבותיים, מעכבי התקדמות. רק מי שחושב שהערבים הם בני אדם שווים מסוגל לומר להם את האמת בפנים. גורמים כאלה משפיעים גם על חלקים בעולם היהודי. בראשם ניצבים דיכוי האישה, השפעת כוהני הדת ודיכוי המחשבה.

הנחיתות הערבית, אם כן, היא פחות פועל יוצא של דיכוי מערבי ויותר של דיכוי עצמי. טוניסיה צועדת בכיוון הנכון, בעיקר בגלל השתחררות מהאיסלאם הרדיקלי. בתימן, שלא חוותה קולוניאליזם, אך שולטים בה ערכים מדכאים, הנחיתות מגיעה לשיאים. בטוניסיה יש איסור על רעלות. בתימן כל המוסלמיות מכוסות מכף רגל ועד ראש.

אינטלקטואלית לבנונית, נזירה אל-דין, כתבה על כך ספר: "הרעלה והסרת הרעלה" (Veiling and Unveiling). היא טענה שככל יש יותר רעלות במקום מסוים - כך הוא סובל יותר מפיגור. הספר האמיץ הזה יצא לאור ב-1928 ועורר מהומה רבתי. האמת שלו בוהקת עד היום. מה שאל-דין הבינה לפני שמונה עשורים מתקשים כוהני הפוסט-קולוניאליזם להבין גם היום. אילו זה היה תלוי בהם, הם היו משתיקים אז את אל-דין, והיום את שיפטן.

לינק

זה מה שרבים מאיתנו אומרים כבר מזמן - האשמה של המערב במצבו של המזרח היא הגזענות האמיתית וכל התירוצים האלה "לא היו להם משאבים" היא גזענות קלאסית ושימוש ברטוריקה שמבוססת על כשלים לוגיים מהותיים. ההסטוריה מראה שלטווח ארוך קולוניאליזם קידם את העולם, ורק העולם הערבי-איסלאמי אינו לוקח אחריות על עצמו ומנסה להשליך את האחריות לכשלונותיו על העולם המערבי, למרות שהאיסלאם הוא הכובש בעולמנו ולא ההפך, אחרת לא היה הדת השלטת בכל-כך הרבה מדינות. בינתיים השמאל התבוסתני שסובל משינאה עצמית עזה משתף פעולה עם הרטוריקה המבישה והמסוכנת הזו כדי לקבל הכרה שלעולם לא תגיע, בדומה לילד מוכה המנסה לרצות את הוריו.

ברוכים הבאים למשחק המטריף שיחמם לנו את המקלדת.

כאן המקום לשאול את מה שתמיד רציתם ומעולם לא העזתם את הגולש או הגולשת שיבחרו באותו השבוע.

כללי המשחק:

- מידי שבוע יבחר המועמד שאליו יופנו שאלות בכל נושא העולה על דעתכם המעניין בקשר אליו. ניתן לשאול יותר משאלה אחת.

- המועמד/ת יענה על איזה מהשאלות שיבחר, ככל שיענה על יותר שאלות כך הניקוד שלו יעלה.

- חושומור יתקבל באהבה ובברכה.



* הזוכה יזכה בסופשבוע בגוש קטיף הכבושה, שתבנה במהרה בימנו אמן.