עומדים בשער

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בראשית בראו ROSK את הבלוג עומדים בשער שעסק בתקשורת הספורט האינטרנטית בעיקר, והברנז'ה היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. ויאמרו ROSK יהי אור ויאירו חלק מהרעות החולות בתקשורת הספורט. ויראו הגולשים כי טוב.

אחר כך לקח ייגר מאיסטר את הבלוג והחל לטפל גם בעיתונות הכתובה, והוא החזיק מעמד לאורך זמן עד שאתר ONE פתחו את פיהם ואיימו על תפוז. ייגר מאיסטר החליט לסגור את הבסטה ולהעביר את השרביט הלאה.

בהמשך הגיע תמיס תופולוי שניסה לחדש את הבלוג באכסניה חדשה. כך עשה מספר מועט של חודשים עד שנעלם פתאום ללא שום הסבר שניתן לגולשים.

כאן החלטתי לקחת את הפיקוד על הבלוג ולאורך שנה וחצי (עם הפסקה קטנה) ניסיתי לעקוב, להעיר, להצביע על בעיות ולסקר את תקשורת הספורט בארץ על כל גווניה. בחלק מהזמן הצטרף אלי שושו השועל ועל כך תודתי.

העבודה הסיזיפית על הבלוג גבתה ממני משאבים רבים. הזמן שבו עברתי על מגוון אמצעי התקשורת היה בעוכריי, וכתוצאה מכך נעלם גם מעט הזמן הפנוי שהיה לי. עקב כך החלטתי לשנות את הבלוג ולהפוך אותו לפורום בו כולם יוכלו לבקר, לסקר ולהתדיין על האספקטים השונים של תקשורת הספורט, ובכך להקל מעט את העומס שנמצא על כתפיי.

המציאות די טפחה על פניי במהלך החודשים האחרונים כשראיתי שעדיין רוב התכנים מועלים בפורום החדש ממקלדתי ומספר הגולשים שלוקחים חלק פעיל בפורום הוא מינימלי.

לפיכך אבקש מהגולשים לא להתעצל ולהעלות כאן את טרוניותיהם בנושא תקשורת הספורט, להגיב ולבקר את המוצר שנותנים לנו בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונים ובאינטרנט. אני ממשיך לכתוב כאן בפורום, אך בתכיפות נמוכה יותר, ולכן בקשתי זו מכם. כמו כן אני ממשיך להשתדל לעמוד בכל הכללים שקבעתי לעצמי, כשהכלל החשוב ביותר הוא לסקר בצורה אובייקטיבית ללא משוא פנים. אני מקווה שעמדתי בו בעבר ואני גם עומד בו בהווה.

תודה לכל מי ששלח ושולח אלי חומרים אל האימייל, לכל מי שכתב וכותב אייטמים, לכל מי שהגיב ומגיב וגם לכל מי שקרא וקורא. תודה מיוחדת לתקשורת הספורט שלנו שמתנהגת כפי שהיא מתנהגת (מצטער על ההכללה) שבלעדיה לא היה קם הבלוג עומדים בשער מלכתחילה.

היו ברוכים וזכרו: אם שוטים, לא נוהגים ישר להאמין להם.

קולורבי
colorabi9@walla.co.il

תוקן על ידי קולו רבי 22/6/2010 12:16

הביקורת נגד הליך המינוי של גיא לוזון לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה בתקשורת קיבל נפח עצום הרבה יותר מאשר שווי התפקיד עצמו. החל מהכנסת השם לפול של המועמדים, דרך הקפצת השם לרמת המועמד המוביל וכלה בבחירה עצמה.

אני בספק אם 20% מהקוראים יודעים מי בכלל נמצא בסגל של הנבחרת הצעירה, אבל כמות המלל שנכתבה בנושא המינוי למאמן הנבחרת הזו היה עצום ורב. לדעתי בצדק.

חלק גדול מהעליהום התקשורתי הביאו אבי ועמוס לוזון על עצמם בהתנהלות שלהם בתקשורת. במקום להוציא עצמם מן המשוואה ולומר שמטעמים של ניגודי אינטרסים הם משאירים את הבחירה בידיים אחרות, הם העדיפו לתקוף את התקשורת בטענה שאם לא היה מדובר בשם "לוזון", אז המועמדות היתה לגיטימית. במקום להוריד פרופיל, הם התראיינו בכל מקום על כך שגיא לוזון הוא מוכשר, עם קבלות ומאמן מ-עו-לה. בחודשיים האחרונים אני רק שומע מהלוזונים דיבורים על גיא לוזון עצמו, כאילו אין כלל מועמדים אחרים. האמת? לא ממש היו. הועדה אמנם בחרה בשמות של גילי לנדאו, איל ברקוביץ' ומישל דיין כמועמדים נוספים, אך ברור היה שמדובר במראית עין של בחירה דמוקרטית. לפני שבועיים ויותר לא ידעתי שגילי לנדאו הוא בכלל מועמד. גם דני ענבר כשראיין ברדיו את מי מהלוזונים או את בן זקן לא ידע כלל עליו, כיוון ששמו של גיא לוזון נכנס למצנפת ממנה שולפים את הפתק חודשים רבים לפני כל השמות האחרים, והלוזונים טרחו לספר לכולם כמה השם הזה מוצלח וטוב.

ברגע בו אבי ועמוס לוזון לקחו צד, יש כאן טעם לפגם וטוב שבתקשורת עסקו שוב ושוב בנושא הזה. ההתקפה מטעם ההתאחדות וראשיה על התקשורת עצמה, רק הגדילה יותר את הביקורת המוטחת בלוזוניה הידועה בכינוי "ההתאחדות לכדורגל". הסיפור כבר פרץ את גבולות התפקיד המדובר. זה הפך לעניין של יוקרה אישית ושל התנגחות הדדית. ההתאחדות מול התקשורת. אני בכוונה לא מציין גורם מסויים, כי קראתי ושמעתי המון ביקורת נגד המועמדות של גיא לוזון: גם על היותו מועמד בכלל, גם על התמיכה הגורפת שקיבל בראיונות מטעם הגורמים האינטרסנטיים ווגם על היעדר עוד שמות בהתחלת התהליך.

היה ברור לכל שהמועמדים האחרים מתחרים על המקום השני, ושם המאייש כבר סגור. ההצבעה היתה רק פורמלית.

עכשיו התנועה לאיכות השלטון עושה שרירים, אבל כולנו יודעים שכל עוד היועצים המשפטיים לא מוצאים פגם, אז אין מה לעשות.

התגובות היום מעורבות. בחרתי ארבעה כיוונים שונים: רביב שכטר בישראל היום הוא הבוטה מכולם: הוא פשוט רוצה שאבי לוזון ילך הביתה. פוהורילס במעריב כותב כי מדובר במדינת פרטאצ'יה, אך בעצם הלוזונים ירו לעצמם ברגל כיוון שגיא לוזון יישפט עכשיו לחומרה הרבה יותר מאשר כל מאמן נבחרת צעירה אחר בגלל הקמפיין הגדול שעשו עבורו (הוא מפרגן לידיעות על הפרסום אתמול שהכל בעצם סגור בהצבעה, יפה). בוני גינצבורג ב-ONE הולך על ביצים: הוא נזהר לא לנקוט עמדה אישית נגד ההתאחדות, אך אומר שהתגובות מסביב מחזקות את החשש שמדובר בהליך כשר אך מסריח. שום דעה אישית, אולי משום שהוא שכיר של ההתאחדות בתפקיד מאמן השוערים. שלומי ברזל בעיתון הארץ דווקא טוען כי בגלל כל הרעש התקשורתי הליך המינוי של גיא לוזון הוא אחד היותר טובים שהיו.

שתי נקודות נוספות: ההתנהלות של גיא לוזון עצמו מוסיפה לו כבוד. הוא לא עלה על קרוסלת התקשורת של הראיונות והבחישה בקדרה. לעומתו אייל ברקוביץ' שהוא אחד המועמדים הסופיים, כן ראיין ב-103FM בשבועות האחרונים גורמים בהתאחדות כולל הלוזונים.

תוקן על ידי קולו רבי 5/8/2010 8:48

דפדוף בעמודים:

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8

עמוד הבא