כמה דברים בשם אמרם: התאריך העברי ביום שבו יהיה הניתוח שלי הוא ב' ניסן, היום השני של חודש ניסן. בספר שמות, פרק י"ב פסוק ב' כתוב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." חודש ניסן הוא החודש הראשון, כיוון שהספירה מתחילה מהאירוע המכונן ביותר - יציאת מצריים –היציאה מעבדות לחירות.
אני באמת מרגישה סוג של יום הולדת. מצד זה של הניתוח, הכול חדש ובלתי נתפס. מזכיר לי קצת את מה שהרגשתי לפני הלידה הראשונה. זה היה נראה פיקטיבי. נשים שכבר ילדו היו מעין מועדון סגור שאיש לא ידע מה באמת קורה מאחורי דלתותיו. אז זה דומה.
בהמשך אותו פרק יש הוראות מפורטות מאוד לגבי מצוות קרבן פסח, ולקחתי משם בפינצטה את הדברים האלה: "... בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת: אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ... וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.
בקיצור – הכול כבר נאמר!
ומצאתי בהרצאה שהעבירה מישהי בכנס נשים ציטוט של שיר מאת המשוררת האמריקאית אדריאן ריץ', שנקרא: Prospective immigrants please note:. אני רוצה להביא כאן רק כמה שורות מהשיר:
"…Things look at you doubly And you must look back And let them happen…
…The door itself Makes no promises, It is only a door."