שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



מדריך למשתמשי הפורום חיפוש בפורום תוצאות סקר אחרון קישורים שימושיים
בראשית היה הווקמן...


Headphones בראשית היה הווקמן... S_Notes_Blue
פורסם לפני 3248 ימים     מאת asole     סה"כ תגובות: 26     תגובה אחרונה לפני: 3245 ימים

נתקלתי בעכבר העיר בכתבה הזו:

הווקמן הלך לעולמו. איך הוא שינה את חיינו?
סוני הודיעה שהיא מפסיקה את הייצור של מכשיר הווקמן. מעבר לכך שהפך לשם גנרי עבור כל נגן קסטות נישא, הוא קודם כל שם מותג שטבעה החברה, ולכן היום בו היא מפסיקה את ייצורו הוא יום של חשבון נפש.

ניר גורלי, עכבר העיר.

וכמובן שנתקפתי נוסטלגיה...

לפי הכתבה "עד אז מוזיקה היה דבר שצרכת בבית, או עם חברים", זה לא מדוייק, אני זוכרת עוד שאנשים היו סוחבים איתם טרנזיסטורים (ובטלויזיה ובסרטים האמריקאים היו שחורים שהיו סוחבים איתם על הכתף את כל המערכת, Boombox קראו לזה), הווקמנים החליפו את הטרנזיסטורים והמערכות הגדולות, אבל היה בהם טוויסט שונה - הקשבת למוזקה לבד, בתוך החלל שלך, העולם שלך. אדם שמסתובב עם מערכת רעשנית או אפילו עם טרנזיסטור אומר לסביבה - הנני כאן, זו המוזיקה שאני שומע ואתם תשמעו אותה גם (כמו הערסים שנוסעים עם חלונות פתוחים וסטריאו בפול ווליום), האדם עם הווקמן מכונס בתוך עצמו ובתוך עולם הצלילים שלו, פונה עורף לעולם החיצוני. גם האוזניות הגדולות, בניגוד לאוזניות העדינות של היום, העידו שהאדם שנושא אותן מבודד מהשאר.

הווקמן הראשון שלי היה קודם של אחיי הגדולים, הוא היה של סוני, כבד ויפה ממתכת כחלחלה. הייתה לו גם אפשרות הקלטה, אבל אני זוכרת שהיא לא עבדה כל כך טוב, האמת, הוא היה הווקמן הכי משובח שהיה לי. אפילו מצאתי תמונה שלו, די בקלות ברשת, נכון יפה?



מסתבר שזה היה הווקמן הראשון, קראו לו: Walkman TPS-L2 והוא נולד ב-1979.

אלו שהחליפו אותו כשהתקלקל (הוא החזיק המון זמן מעמד אצלי והיה קודם בשימוש אצל אחי כאמור) היו קלים ופלסטיקיים ופשוטי מראה וגם התקלקלו במהירות. היו לי המון קסטות, חלקן הקטן קנויות, חלקן הגדול מוקלטות מהרדיו, הייתי חולת רדיו (אבל זה כבר עיניין לפוסט אחר...), היו לי גם קסטות שקיבלתי בירושה עם הווקמן שהיו של האחים שלי, אני זוכרת את מייק אולדפילד, מרק אלמונד, פול סיימון וארט גרפונקל... בטח היו עוד אבל את אלו אני זוכרת.

כשהדיסקים החליפו את הקסטות, עברתי לדיסקמן. הראשון שלי היה של פנסוניק, לשני הייתה כבר אפשרות קריאת דיסקים צרובים. זה היה מכשיר מסורבל יותר מהווקמן ויותר עדין, הייתי צריכה להזהר שלא יפול ולא היה הכי נוח להסתובב איתו ברחוב, ובכל זאת, כמו עם הווקמן, לא זזתי בלעדיו. הייתי שמה אותו בתיק שלי, כל תיק שהיה לי הייתי חושבת אם הוא יהיה נוח עם הדיסקמן או לא...

וכשזה התקלקל קניתי איי-פוד. לקח לי זמן כי המחיר הרתיע אותי בהתחלה, אבל איזה עולם חדש נפתח בפני! לאיי-פוד הראשון שלי (לבן) היו 4 ג'יגה בייט זיכרון, לנוכחי (סגול) יש 16 וגם זה בטח נחשב היום מעט. מה הייתי עושה בלעדיו? עם הדיסקמן הייתי מוגבלת לדיסק אחד כל פעם, מקסימום היה לי בתיק עוד אחד או שניים ספייר, להחזיק את קלסר הדיסקים זה כבר היה מכביד עלי. כנ"ל עם הווקמן, קסטות תופסות מקום, היום הייתי יכולה לשים את כל הקסטות שלי באיי-פוד והיה לי עוד מקום (והיו לי המון... האמת, הן עדיין אצלי, איפשהו בארון. לא כולן, כמובן).

היום רוב האנשים שומעים בכלל מוזיקה דרך הסלולרי שלהם. אני דוגלת בהפרדת רשויות, הסלולרי שלי הוא לא חברה ולא משחקת, הוא מכשיר יעיל ושימושי, האיי-פוד הוא בן לוויה, את הסלולרי אני צריכה, לאיי-פוד אני זקוקה. אבל יש מצב שאני מיושנת ולא צועדת עם הזמן, ולא בפעם הראשונה...

אגב, אני זוכרת שבאיזה הרצאה בלימודים המרצה נתן דוגמא את הווקמן ואמר שבמקרה הזה קודם כל הומצאה הטכנולוגיה ורק אחר כך חשבו מה אפשר לעשות איתה ושככה זה עם רוב ההמצאות הגדולות, ולא כמו שחושבים שקודם יש צורך ומנסים למצוא לו מענה, ממש Function Follows Form...

והנה לקינוח On The Water של להקת The Walkmen והקליפ היפה שיצר ניר בן יעקב...



תוקן על ידי asole 31/10/2010 5:40




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
קישורים שימושיים
לגלישה ישירה לאתרי התוכניות
1/4/2010





                                       


*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0313)