http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107006,00.htmlוזה מזכיר לי שחזרתי עכשיו מבילוי עם הנכדים שלי כשנאלצתי להיכנס איתם לראות סרט של 'הדרדסים' ברחובות ובדיוק קראתי את הכתבה הנ"ל וזה גרם לי לכתוב כמה מילים:
אז ככה:
אני (אזרח ותיק) פלוס שני זאטוטים = כרטיסים ל'דרדסים' (לא תלת-מימד) כדי שלא יהיה כאב ראש = 87 ש"ח
פופקורן בינוני (סרט זה לא קולנוע אם אין פופקורן) + שני בקבוקי מיץ תפוזים + מנטוס אחד שהייתי חייבת לנכד עוד ממקודם = מעל 40 ש"ח, אני מצטערת שלא בדקתי את החשבון במדויק, אבל אני זוכרת שזה היה המון כסף...
בקיצור, באמת הגיע הזמן להפסיק לשדוד אותנו במזנונים של בתי הקולנע, מה גם שבשום פנים ואופן הם לא מרשים להכניס חטיפים ומזון מהבית.
בילוי בקניון לסבתא עם נכדיה, אם ניקח בחשבון גם איזה המבורגר וצ'יפס, יכול להסתכם בקלות רבה בקרוב למאתיים ש"ח, וזה רק יום אחד מתוך חודשיים של חופש גדול...
נו, יבואו עכשיו כל החכמולוגים ויגידו לנו לצמצם את החגורה ולהפסיק לקנות מותגים ולשתות קפה. כולה רציתי לגרום לנכדים שלי נחת רוח ולקחת אותם לסרט של הדרדסים. לא מותגים ולא נעליים. פשוט המחירים יקרים!
כמובן שקיבלתי תגובה בנוסח של: תרבות צריכה כמו שכתבתי היא מקור הבעיה...
במילים אחרות: בואו נפסיק ליהנות מחוויית הבילוי בקולנע, נביא אוכל וסנדוויצ'ים מהבית, נצטייד בצידניות עם מיצים קרים ופירות ונחגוג בקולנע כי המחירים במזנונים הם בלתי נסבלים...
כמובן שזאת דמגוגיה בלתי נסבלת, כי אני זוכרת שאפילו כשהייתי ילדה ותרבות הצריכה היתה במדרכה, בכל זאת כילדים הלכנו לקולנע וקנינו פופקורן ושתיה כי זה חלק מהחוויה. קולנע זה לא פיקניק. לראות סרט בקולנע זאת חויה מסוג אחר. אי אפשר להפוך את הכל לפיקניק ישראלי.
![http://emoticons.agenda.co.il/07aj__Pose_4_Picture.gif Pose4Picture]()
יום טוב לכולם