לרדת בגדול
שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



הפורום יצא לחופשה!! נחזור לפעילות בעונה החדשה..




הפורום הרשמי של תוכנית הריאלטי לרדת בגדול בערוץ 10. כאן נדבר על המתמודדים, נפתח דיונים ונעודד את הפייבוריט שלנו עד הגמר הגדול. צפייה מהנה לכולם.



קיים מאז 28/9/2010
הפורום מנוהל על ידי ilanatam

libi79
קייזר סוזי
קשת מרפאות דיאטה
טלית נודדת
אסף





לרדת בגדול

מחשבות עם טעויות
למילים בהן אנו משתמשים יש עוצמה אדירה.הן משפיעות על החוויה שלנו , על ההתנהגות שלנו ועל איכות החיים שלנו.מילים יכולות להחליש או לחזק, למחוק או ליצור, להעלים או להגשים.
בעקבות שימוש מרובה שנתקלתי בו לאחרונה במילה "טעות"- החלטתי לשתף אתכם בכמה תובנות מעניינות שיש בי לגבי המילה הזו או בכלל לגבי אנשים שמשתמשים במילה הזו על מנת לבטא צורת הסתכלות או התייחסות לדברים שהם חווים בחיים. כאשר אדם טועה משמעות הדבר שהוא עשה משהו שלא הניב תוצאה רצויה. אדם המתייחס לפעולה או ההתנהגות בהקשר המסוים כאל טעות שביצע, אינו מקשר או אפילו עיוור לקשר בין האירוע לבין תחושת הערך שלו כאדם.
כלומר: רק אם החוויה הפנימית של האדם היא של תבוסה או חולשה הוא יכול להכתיר סיטואציה מן העבר כטעות. אדם שמכיר את הערך שהפיק מכל מקום של גילוי חולשה או אכזבה מתוצאה לא רצויה ומחפש ללמוד דרך יעילה יותר שתאפשר לו להצליח טוב לעמוד בפני מצב דומה בעתיד- מבין שאין שום סתירה בין פעולה שנכשלה להצלחה. להגיד בדיעבד טעיתי- זה כמו להגיד- מיליתי כרטיס לוטו ולא זכיתי אז כנראה שטעיתי- מי שלא לקוח המורים ומסתכן בחיים לא עושה טעויות אבל גם אין לו סיכויים ממשיים להצליח בחיים. סביר מאוד להניח שתמשיך לטעות גם כאשר תצליח מאוד . הטעויות הן הבסיס להצלחה הענקית שלך או יותר נכון- לחשוש לנקוט בפעולה מסוימת מהפחד שתטעה אולי תמנע את הנפילה הבאה אבל גם בוודאי לא תביא אותך לשום פסגה של הצלחה.

אז תשאלו אותי מהי פילוסופיית החיים שלי לגבי אנשים שמתייחסים לפעולות שעשו כטעות?

מאוד פשוטה- אלו אנשים שמפספסים את השיעור, שמתייחסים אל עצמם כאל כשלון, זקוקים לחיזוק הערך העצמי , ולא מזהים את התבניות החוזרות שלהם.

איך יוצאים מזה?

מבטלים את מימד הזמן ומתחילים להכיר בכך שמי שהייתי ומה שעשיתי הביא אותי בדיוק לנקודה בה אני נמצא היום. עבר- הווה- עתיד אלו מושגים שמייצרים אשלייה. אם מתייחסים לרצף האירועים שקורים כתמונה אחת רחבה מבינים שכל דבר שקרה- אבל כל פרט ופרט ולו הכי קטן שארע- הם רק עוד שלב ודרגה בדרך להגשמת מי שאתה.

מי שמביט על עצמו ועל מעשיו דרך עדשות של פחד- לא זוכה לראות את כל המתנות שקיבל בדרך ואותן הוא מכנה "טעויות".

לכן- מציעה לכולנו החל מרגע זה להתחיל ולהיות מודעים יותר למשמעות הדברים שאנחנו אומרים לעצמנו ולסובבים אותנו- ובמקום לחוש אכזבה מאי מימוש תוצאה רצויה על פעולה שנעשתה בעבר- אפשר לנסח כל חוויה ולומר אותה בדרך שתעצים ותחזק את התובנה והשיעור שקיבלנו ממנה- אחרת אפסו הסיכויים אי פעם לממש הצלחה.

ובהקשר של התכנית- צפיתם בפרקים של הסדרה- ונראה כי עוד יאמרו מגוון דברים לגבי למה נעשה כך ולא אחרת במגוון הקשרים- אז כבר כעת אני מצהירה- שמחה ומודה על כל מה שארע וגם על אותם דברים שיהיה טעות להכתיר אותם כטעות ולפספס בכך את השיעור החשוב שנועדו ללמד אותי.

מוקדש לכל אלו שחשבו שטעו בדרך -( אבל כעת אני בטוחה שהם מזהים את הטעות שלהם) :)


לחץ כאן להמשך קריאה פורסם לפני 3354 ימים מאת הסגלגלה- החצי השני

שנה ליציאה מהחווה - חוזרת מריצה ארוכה:)



היום לפני שנה הרגשתי מלכה!
אני נזכרת כמה חיכינו ל- 8.8- – תאריך היציאה הביתה מהחווה של לרדת בגדול. בהסתכלות אחורה ובראייה מפוכחת ובהירה- לא ידענו מספיק להעריך את החממה המוגנת והתנאים הסטריליים שניתנו לנו כדי לעשות את השינוי והמהפך אולי הכי משמעותי שאי פעם חווינו ונחווה בחיים. לרדת בגדול- האגדה שהפכה למציאות, התכנית, התקופה , הפורמט, האנשים- ששינו לי את החיים מהקצה אל הקצה. מתקשה להאמין שכבר עברה שנה ליציאה שלי החוצה לעולם האמיתי –ואני כבר לא אותה לארה.
יש רגעים שנדמה לי שכל זה היה חלום, תעתוע, מן סוג של אשליה או בועה, ועוד רגע אני מתעוררת למציאות אחרת הפוכה ומגלה שאני עדיין אותה בחורה שמנה ושום דבר בעצם לא השתנה. ישבתי הבוקר ושאלתי את עצמי –אז היום אחרי שנה- מה בעצם השתנה השנה? והתשובות מיהרו להציף אותי ולהופיע. אמנם התעוררתי הבוקר- אותה לארה – אבל לגמרי שונה- הסתכלתי במראה וחלחלה פתאום ההבנה שכבר חלפה שנה וזה לא חלום, זו לא פנטזיה- אני באמת בחורה רזה!
היום לפני שנה- אחרי שלושה חודשים ששינו את החיים שלי חזרתי הביתה והבנתי שהגוף שלי הוא מתנה. הגוף הפיזי הוא כלי ביטוי חיצוני לנשמה -הוא לא פח זבל אלא מקדש. כל מה שאני מכניסה לתוכו דורש תשומת לב מודעות וחשיבה עמוקה. לכל ששואלים אני עונה שכן- אני עדיין רעבה- אבל הרעב שלי היה ויישאר רעב רגשי- כי הגוף הפיזי שלנו זקוק למנה מאוד מצומצמת של מזון ואנרגיה כדי להתקיים.
אנשים שואלים אותי לכל אורך השנה הזו- מהו סוד ההצלחה שלי ואיך אני מתמידה בירידה במשקל – איך זה שאני מקפידה על תזונה בריאה ועושה כל כך הרבה ספורט? איך זה שאני לא מתפתה נשברת או סוטה מהמסלול ? אז היו לי הבוקר הרבה מחשבות על תעצומות הנפש הפנימיות והחוזקות שגיליתי בעצמי השנה אבל יש לי רק תשובה אחת לתת לכם:
מה שבאמת נותן לי את הכוח האנרגיה והמוטיבציה להמשיך הלאה הוא הפחד העמוק לחזור אחורה. הפחד שלי מעלייה במשקל שומר אותי רזה. אותו מנגנון ההרתעה שמזכיר לי ומתריע בפניי בכל רגע ונקודה בה אני ניצבת מול פיתוי או גירוי שלמקום ההוא- שלפני שנה- בו הייתי מכוסה בשכבות הגנה -בו שקלתי 120 קילו ויצרתי חומה ביני לבין העולם-לשם- אני לא מוכנה לחזור לעולם!
במשימה האחרונה בחווה קברתי באופן סימבולי את כל המשקל שהשלתי מעצמי ובחצי שנה בה התמודדתי לקראת הגמר של התכנית הבטחתי לעצמי בכל קילו שירד ממני שבכל רגע נתון יש לי את חופש הבחירה להחליט מי אני רוצה להיות ואיך אני רוצה לחיות. הרגשתי במהלך כל השנה האחרונה שאני באמת מצליחה לחצות את הגבול שלא דמיינתי האמנתי או העליתי על דעתי שאחצה. הצלחתי להציב ולהגשים יעדים ספורטיביים, להשתחרר מכל אותם מחסומים שמונעים ממני מגע עם כאבים רגשיים עמוקים שבמשך שנים היו קבורים והכי חשוב -הצלחתי להתחבר למשהו מאוד בסיסי וראשוני שקצת אבד לי- בטחון בסיסי בגוף שלי.
לא קל לי להגיד את הדברים שאני הולכת להגיד כרגע אבל הייתי תקופה מאוד ארוכה בהכחשה שזה פגע בי להיות שמנה. הייתי צריכה להיפרד מכל מה שאני מכירה לתקופה כדי להיגמל מהרגלים שהשאירו אותי באותה נקודה. רק שבודדתי את עצמי מגורמים להשמנה וננעלתי בחווה הצלחתי לעשות שינוי. רק שהוצאתי מהבית שוקולד שכל כך אהבתי אחרי שחזרתי הביתה הצלחתי להיגמל. רק שהרחקתי את הפיתוי מעצמי אחרי זמן מסוים הוא כבר לא דיבר אליי יותר.

כבחורה שמנה הייתה לי בעיה בהצבת גבולות והגדרת פרופורציות- כי מעולם לא הרגשתי תחושת שובע. מקור ההזנה העיקרי שלי היה האוכל ולקח לי זמן להבין השנה שהסיבה לכך היא בגלל חוסר היכולת שהייתה לי להגדיר בפשטות ולבקש לעצמי את מה שאני באמת רוצה ולמצוא מקורות הזנה נוספים בחיים. כבחורה שמנה הסתפקתי במערכות יחסים לא מספקות שהיו תוצאה ישירה של זה שאני לא מצליחה לקחת אחריות על הבחירה שלי – נשארתי תמיד רעבה ועסוקה בהסברים או תירוצים שמסיטים אותי מלראות את האמת הפשוטה –שאני פועלת ממקום פנימי שמאמין שעדיין "לא מגיע לי" משהו טוב יותר. כשהצרכים האמיתיים שלנו נעלמים או מטשטשים ואנו מתמסרים ומתמכרים לתחליפים מזיקים - אנחנו מאבדים שליטה ויוצרים חומת הגנה בצורה של שומן.
ממקום של הדחקה וחוסר הסכמה להתעמת עם הקושי הכי משמעותי לא מגיעה הגמילה או הטרנספורמציה. רק מהמקום שהסכמתי לעמוד מול המראה והצלחתי לעשות את ההפרדה בין שורש הנשמה שלי (שקבור מתחת למעטה שומן ) ודורש שינוי-לבין אותה שכבת ההגנה ששמתי על עצמי במשך השנים- משם צמחה האנרגיה והעוצמה לעשות שינוי והתמרה ללארה של היום .
היום אני מתבוננת במציאות ומצליחה לעשות את ההפרדה- בין לארה שהייתה – זו שרעבה לאוכל שנתן לה וסיפק לה אהבה בלי תנאי- לבין לארה של היום שכמהה למקור הזנה רגשי אחר - בו האוכל כבר לא מהווה מענה פתרון או פונקציה.

אז בהסתכלות אחורה השנה – מעבר לקילוגרמים המיותרים שהשלתי מעצמי- הצלחתי להגשים עוד כמה אתגרים ספורטיביים : השתתפתי במרתון עין גדי, מרתון ירושלים, מרתון תל- אביב, מרוץ צהלה, מרוץ אשקלון מרוץ אתגרי אקשן סיטי- עברתי הסמכה מקצועית של קורס מאמני תזונה, אני מעבירה הרצאות לגופים עסקיים וחוגי בית פרטיים בנושאי תזונה מאוזנת ובריאה וכוח הרצון כמניע לפעולה ביצירת שינוי. ואני בימים אלו בדרך להגשים את היעד הבא – ריצת מרתון שלמה באמסטרדם בסתיו הקרוב.
בנוסף לכך- בימים אלו אני לקראת דרך שבסופה אהיה מאמנת כושר מוסמכת על מנת שיהיה לי כלי מקצועי כדי למצוא את השילוב המיטבי והאולטימטיבי שבאמצעותו אוכל לבנות תכנית כושר ותזונה מאוזנת ובריאה ולספק עוגן ותמיכה לעוד אנשים רבים הנמצאים באותו מקום בו אני הייתי רק לפני שנה.
היום אחרי שנה סוגרת מעגל ומודה לכל מי שליווה את התהליך שלי השנה-בראש ובראשונה לאורלי הופמן בר, לנדב מאירסון- המאמנים הגדולים מהחיים שהתמסרו עם הלב והנשמה בכל רגע ורגע ! ליאיר וחמוטל קרני- על המסירות המקצועיות והאיכפתיות האינסופית לכל אורך הדרך. לכל חבריי לחווה שהיו שותפים למסע ובעיקר לצוות ההפקה של התכנית "לרדת בגדול" שידע לשלוף אותי ממציאות חיים בה הייתי קבורה וסייע לי באמצעות הפורמט המדהים הזה להיוולד מחדש.

אז הייתי רוצה לאחל לכולנו שנעיז לחלום ולהגשים חלומות, שנצליח לפתח שליטה מלאה על המקומות בהם אנחנו עדיין נופלים למלכודות פיזיות ורגשיות. שנשכיל לעשות יותר בחירות מודעות שלא להיכנע לדחף המידי לממש כל תשוקה . ונצליח להגשים יעדים ממקום של מחויבות למלא הסכמים קודם כל עם עצמנו ורק אחר כך כלפי אחרים. תזכרו- חיים מתוך מחויבות למודעות בריאה הם חיים שיבטיחו לנו מגמה קבועה של צמיחה התפתחות וגדילה !

שולחת המון אהבה נטולת פחמימות וגדושה בחלבונים וירקות,
שלכם-לארה.



לחץ כאן להמשך קריאה פורסם לפני 3363 ימים מאת הסגלגלה- החצי השני

פוסט סיום- מפסיקה להעמיד פנים שאני בדיאטה
נתחיל הפעם אתכם- כל אותם גולשים, צופים, קוראים שעקבו ועוקבים אחריי בשינוי שעברתי- אנשים שמרעיפים ומעניקים לכל אורך הדרך המון אהבה פרגון ותמיכה – חיממתם את ליבי לכל אורך העונה ששודרה וחשוב לי קודם כל ולפני הכל להגיד מעומק הלב מילה פשוטה אך עם משמעות גדולה- תודה.

אז היה לנו גמר – הייתה התרגשות ואקסטזה רבה-היו הכנות אינטנסיביות וצפופות – בימים שקדמו לו הייתה הימנעות והתנזרות מוחלטת מאוכל ואימונים של 24 שעות ביממה. ומי שיגיד לכם שעשה אחרת פשוט חוטא לאמת. הייתה נקודה של שיא טלוויזיוני שכולנו רצינו לגעת בו ורק לאחת מאיתנו התאפשר באמת – כי המשחק הטלוויזיוני שם בצד את השינוי האמיתי שכל אחת מאיתנו עברה ומאדיר את הניצחון על פי החוקים והכללים המאוד ברורים של פורמט המשחק.
יכולה לדבר רק שם עצמי – ולא הרבה אנשים יודעים אבל אצלי לפחות הרגעים שאחר כך היו מלווים בדמעות חנוקות שרוצות לצאת ולא יכולות, בתחושת אופוריה- סוג של רגע אחרי נפילה מצוק גבוהה, בכעס על אוכל, בנקיפות מצפון על כל ביס מיותר שנכנס למערכת ומנעתי אותו מעצמי בחצי שנה האחרונה, בתשוקה מתפרצת לממש משהו שהרבה מאוד זמן נאבקת למנוע מעצמך, בתחושת פספוס והחמצה שאולי הלכתי רחוק מידי אבל לא לכיוון הנכון ובעיקר בהבנה שהחיים האמיתיים מתדפקים על דלתי ואין מטרה או מסגרת מחייבת לחיות למענה כעת – כזו שבאמת שומרת עליך ומונעת את הנפילה או ההתרסקות הבאה.
התחוור לי גם מהר מאוד שחוקי המשחק מתעלמים לחלוטין מההישג הפרטי שלי שמבחינת נתוני בריאות הגיע לשיא שלא נחצה ע"י שום מתמודד בשום עונה של לרדת בגדול. בתחרות שבה הניצחון נמדד באחוזים ביחס למשקל ההתחלתי החיסרון הבולט שלי (שמתרגם ליתרון בעולם האמיתי) הוא שהגעתי גבוהה מידי ולא מספיק שמנה לתחרות. עם נתונים איתם הגעתי לגמר של העונה- של 18 קילו מתחת לגובה שלי ו-15% שומן – אני רק יכולה להרגיש גאווה פנימית עצומה לשאוב כוחות מהסביבה המדהימה שלי ולשאול שוב ושוב את עצמי את השאלה- האם אחרי תקופה כל כך ארוכה של ירידה דרסטית במשקל משהו פנימי עמוק יותר ואמיתי באמת השתנה בי או האם הגוף החדש שלי הוא רק כלי- תפאורה זמנית של תכנית טלוויזיה שסיפקה לי מסגרת אשלייתית לחיות למענה? במילים אחרות האם אני מנוהלת ע"י פורמט מומצא של תכנית טלוויזיה או האם אני מחזירה לחיי שליטה מלאה ומנווטת כקפטן את הספינה בידיעה שאין כוח גדול ממני בעולם שמסוגל לחולל שינויים עבור עצמו ואולי גם עבור אחרים.
אז היום- שבועיים אחרי הגמר- אני כותבת כי הגעתי לשלב בתודעה שאני מבינה שאני באמת לא נזקקת לאכול בצורה מופרזת יותר אבל בכל זאת לא תמיד שולטת או עוצרת את המחשבות על אוכל כשהן תוקפות ומסרבות להתפנות. מסוגלת לעזוב חנויות סופר מרקט בידיים ריקות מבלי לקנות לחטוף או לזלול משהו קטן וטמטום החושים שגרמו לי בעבר דברים מתוקים כבר החליף עצמו בטמטום חושים לצריכת ג'ינסים מידה 34.

אבל משהו בכל זאת קרה ללארה- זו ששקלה רק לפני תשעה חודשים כמעט 120 קילו וזו שלפרקים הרגשתי שאני בזה לה במהלך הדרך שעברתי.ואין לי דרך אחרת להסביר את זה בצורה נאותה מלבד לציין את העובדה הפשוטה שלארה של היום חיה בהימנעות. והימנעות היא מחלה הרבה יותר קשה מהשמנה. במשך שנים דמיינתי את החיים המאושרים שיהיו לי כשארזה ואהיה בגזרה חטובה, מבחינה רגשית הייתי בטוחה ש- 57 קילו שהשלתי מעצמי הם המחסום היחידי שמפריד ביני לבין חוויית האושר העילאי- אני חושבת שהתעלמתי בכך מגורם מאוד בסיסי במשוואה שנקרא תודעה. ולא סתם תודעה תודעה חיובית פעילה או תמונה מנטלית שבה אני מבינה שלא משנה מה קורה להיות נתונה למצבי רוח שמציפים או מכריעים אותי זאת יותר לא אופציה אלא נדרשת תכנית עבודה פעילה שבבסיסה טמונה ההבנה שלי כי הריפוי הרוחני והרגשי שלי מתחיל בהתבוננות עמוקה פנימה בכל אותם מקומות בהן אני עדיין משותקת ומונעת מפחדים. פחדים שמתרגמים עצמם פעמים רבות לדחף לזלול- לאכילה קיצונית ונטולת רסן או שליטה עצמית. או כמו לקוטביות השנייה שהתפתחה במהלך התקופה- להימנעות מוחלטת שאינה מאוזנת אבל מספקת אשליה של שליטה ובקרה.
אז היכולת לחיות בהווה מתוך שלמות וסיפוק עדיין לא קיימת ובאמת שמשתדלת ומתעקשת להיות בקשר סלחני יותר היום ופחות ביקורתי כלפי עצמי. ולכל אלו שתוהים- עדיין לא מסתכלת על עצמי במראה בתחושה של גאווה מלאה ושלמה משום שאני מבינה שהורדה של 57 קילו ממשקל הגוף שלי היה תהליך שהתאפשר הודות לי אך גם הודות לכוח גדול ממני- כוח האמונה. ועליי להשקיע כרגע משאבים אנרגטיים רבים על מנת להשיל את אותם 57 הקילוגרמים המיותרים שעדיין יושבים לי על הנפש – כי הגוף הרגשי שלי עדיין לא התנקה ולא עבר תהליך של דיאטה.
עדיין יושב לי על הלב ומכביד את נשימתי אותו מקום רגשי שלא התנקה עם השינוי החיצוני. רגשות האשם, נקיפות המצפון, המנגנון הביקורתי שלי כלפי עצמי אי השקט הנפשי וחוסר שביעות הרצון שלי ממני- ואותו מקום בסיסי שבו אני עדיין מתנצלת ומצטדקת – המקום הזה שמרגיש שלא מגיע לי באמת להיות מאושרת - דורש התייחסות ועבודה קצת אחרת.
אני חוסכת לכם את התגובה ואומרת שזה נכון אם תגידו שאין להתייחס לשינוי המדהים שעברתי כמובן מאליו וקיבלתי בדרך דברים שמעולם לא עלה על דעתי לחלום עליהם או לדמיין אותם ואיך שהמאמנת שלי אומרת- "תראי איך שאת נראית- עשית את הבלתי יאומן". אבל לא תמיד אנחנו יודעים אם שינויים שעוברים בחיים הם ממשיים או דמיוניים אלא רק מפרספקטיבה רחוקה וזה מתחיל בזה שמסכימים להתחיל להודות באמת הפשוטה – אנחנו עדיין מכורים-מול אוכל חסרי אונים. אכילה כפייתית איננה סוגיה מוסרית של טוב או רע – אלא מחלה שדבקה בכולנו- מילאה צורך בסיסי וטשטשה את המקום הרגשי שזקוק לחיזוק ואישור בסיסי.
אני בעלת אינטליגנציה גבוהה וכוח רצון והתמדה שראויים להערכה לכל דעה אך מחכה לי ללא ספק עוד דרך ארוכה של גמילה ממחלה שמתקדמת בהדרגה ומכה בי כמעט בכל רגע ורגע שנדמה לי שהתגברתי עליה- והיא התאווה לאכילה.
אז לכל מי שעסוק באופן מתמיד בדיאטה, בהרעבה עצמית, בהלכאה נפשית בהקאה יזומה ומשתמש באוכל שלא למטרות שובע אלא לשם נחמה, הנאה, עידוד, פיצוי או תחליף אהבה לכל מי שלא מסוגל עדיין לשלוט באכילה ומסוגל להודות שזקוק לעזרה- אני כאן. והיום יותר מתמיד מציעה מסגרת שתומכת, נותנת כתף, קשובה , מכילה ומציעה עזרה פרקטית ברמה היומיומית. מבטיחה לפרסם פרטים אודות המסגרת ממש בקרוב- ולאלו מכם שקשה להתאפק- שילחו לי הודעות פרטיות לפייסבוק ומבטיחה לענות ולספק את יצר סקרנותכם ממש בקרוב.

בברכת אהבה ושובע לשבוע הקרוב.

שלכם,

לארה 



לחץ כאן להמשך קריאה פורסם לפני 3525 ימים מאת הסגלגלה- החצי השני

קרן היא הזוכה הגדולה!!!
71.8 קילו ממשקלה היא הורידה!!
היא נראית מדהים!
והיא תמיד הייתה יפיפיה בעיניי אבל וואו!!!


שאפו לכל המתמודדים! אתם נראים מדהים, לא להאמין!

לחץ כאן להמשך קריאה פורסם לפני 3539 ימים מאת קייזר סוזי

בשם המתמודדים...
מה שלום כולם???
אני רוצה לשתף אתכם במשהו קטן...
אנו המתמודדים קיבלנו מכתב מבחורה שאמרה ששינינו לה את החיים....
אני רוצה לשתף אתכם כי זה נגע לי ללב...


שלום,
קוראים לי (השם שמור במערכת) אני בת 19 מצפון הארץ.
רוב שנות חיי הייתי במשקל עודף, חוסר הערכה.
כל פעם הייתי מתחילה דיאטות ומפסיקה.
כשהתחלתי לראות את התוכנית זה החדיר בי מוטיבציה.
אני עובדת קשה אוכלת נכון וכל יום נמצאת לפחות שעתיים בחדר כושר.
אנירוצה להודות לכל המתמודדים כי גם בלי לדעת הם נתנו לי כח.
אני רוצה לתת מעט מהכח שקיבלתי בעצמי מהתוכנית.

זו מלחמה יומיומית...
זו מחלה.
להיות שמן פירושו להיות סוג של מצורע.
אנשים מביטים במבט מזלזל
מלגלגים צוחקים מרימים ראש
ןאני משפילה מבט.

לאכול או לא, זה קושי.
זה משבר שאף פעם לא נגמר.
זה להילחם באדם הכי קרוב, בעצמך.
ואם הוא נופל ז הוא שונא אותך.
זה עול וזה מכביד.
על הלב.
על הנשמה.
אלו תחושות שאיש אינו מרגיש מלבד עצמך.
האדם שהכי מין הוא האוייב הכי גדול, זה אתה בעצמך.

אתה רב איתו, דן איתו.
מה כדאי ומה לא?!
האם זה נכון או שבכלל לא...
מאשים אותו והוא אותך.
אבל אתה שוכח שהאויב הכי גדול זה אתה בעצמך.

אתה נופל ולפעמים הוא מרחם.
ועוזר לך לקום.
אך לפעמים בנפילות כשהמצב עגום
הוא משאיר אותך נמוך ומושך עוד טיפה למטה.
מדכא אותך, ומשכנע אותך שאין מה לעשות
ואז הקושי רק מתגבר ועולה מעלה מעלה.

"אדם שמן שרזה תמיד ישאר שמן בנפשו".

לספוג עלבונות וכינויי גנאי.
דבר שאדם רזה לא יבין או יחוש.
כי זו מלחמה יומיומית שלעולם אינה נגמרת.
היא כאן שעה שעה יום יום.
גם כאשר האדם השמן מרזה היא מלווה אותו.
כי השמן שרזה הפך לנשא.
המחלה איתו תמיד
הוא אויבו האדם שהכי קרוב אליו בחשש שמא תפרוץ שוב אותה המחלה.

לעולם, לא יהיה הסכם שלום עם המחלה.
לעולם, לא יהיה הסכם שלום עם האויב הכי גדול.
לעולם, לא יהיה הסכם שלום אם האדם הכי קרוב.
לעולם, לא יהיה הסכם שלום עם עצמך...
מינימום, הפסקת אש...
אך זה תלוי בצדדים,
מה שכן כל הצדדים במלחמה הזו, הם אתה בעצמך...


לבחורה ששלחה לנו את זה...
אני מרשה לעצמי לדבר בשם המתמודדים בעונת הזוגות ולומר לך
שאם את קוראת את ההודעה הזו
שתדעי לך שריגשת אותנו מאוד.
נכנסת לנו ללב.
אנחנו מרגישים את כאבך ונלחמים את מלחמתך...
את לא לבד... יש עוד רבים כמוך...
עלי והצליחי!!! או יותר נכון רדי והצליחי!!! :)

מאחלים לך הצלחה וברכה ובריאות עד אין סוף!!!

וגם לכל המגיבים בפורום...
אלו שפירגנו אלו שתקפו ואלו שסתם פירסמו כל מיני קבוצות :)
תודה לכולם!!!!

אתם נותנים לנו את הכח להמשיך ולהילחם!!!
להמשיך ולתת בראש!!!

שתהיה שבת של שלום שקט וברכה...

נתראה בגמר הגדול בראשון הקרוב......

שלכם רותם דה-פז...

לחץ כאן להמשך קריאה פורסם לפני 3541 ימים מאת רותם המכונה האדומה

קרן שוברת שתיקה
רגע לפני הגמר
בלי קשר לתוצאות
רציתי להודות לכולכם
שעקבתם אחרינו כל העונה
שהייתם שם איתנו ברגעים הקשים
שלא פחדתם להביע את דעתכם לחיוב ולשלילה
לאורך כל העונה.
בלעדיכם לא היה לרדת בגדול
ובלי לרדת בגדול
לא היה לי שום סיכוי
להציל לעצמי את החיים!

באהבה
קרן גלסנר
פיינליסטית עונת הזוגות.

לחץ כאן להמשך קריאה פורסם לפני 3545 ימים מאת קרן גלסנר - הירוקים

מאמרי הקהילה
"לרדת בגדול" - חוקי הפורום הרשמי
שתהיה לכולנו גלישה נעימה ומעניינת.
22/10/2010
"איך אוכל" - מאת יונתן גוילי
יונתן גוילי, שף במקצועו שהשתתף בעונת הזוגות בתוכנית "לרדת בגדול" והוריד למעלה מ-80 קילו, כתב ספר אתם מוזמנים להתרשם, להנות ולרכוש את הספר..
18/2/2011
קרן גלסנר היא היורדת בגדול בעונת הזוגות!!
קרן גלסנר, היורדת בגדול של עונת הזוגות: "ברגע שנכנסתי לאחוזה השארתי את קרן הישנה מאחור. היום אני קרן שיודעת, שמסוגלת, ושיודעת איך להשיג את זה"
18/2/2011
חביב הקהל לעונת הזוגות!!
כמו בכל תוכנית ריאליטי, גם ב"לרדת בגדול" בוחרים את חביב הקהל!! כנסו, הצביעו והשפיעו..
7/2/2011
לארה מלר הפיינליסטית - מודה לאמא שלה..
אמא שלי- המקור לאהבה הכי עמוקה שלי לעצמי !
7/2/2011
קבלו את קרן גלסנר הפיינליסטית בעונת הזוגות
קרן גלסנר מצוות הירוקים, כותבת ומודה על עונה נהדרת..
7/2/2011
היכונו היכונו - הגמר הגדול עונת הזוגות
לפתוח יומנים - הגמר הגדול של עונת הזוגות ב- 13.2
22/1/2011
בואו להכיר את המתמודדים בעונת הזוגות
תקציר על המתמודדים שהחליטו לשנות את חייהם ולרדת בגדול!!
18/10/2010



ראיון בלעדי עם היורדת בגדול - קרן גלסנר
ראיון בלעדי עם חביבת הקהל - מיה חפץ

לרדת בגדול באתר נענע 10

*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0938)