זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות -

אז מהו הקיץ שבא להיות
ממה שהריח לי דק מן הדק
גל אהבה שנוסע אלינו
נשבר על כמיהה למרחק.
(מאיר אריאל)

עולים בשביל הטרשונים, מתפתלים בין האבנים, השביל הולך ועולה, בתלילות, מטפס על מדרגות, שברי סלעים זרועי זרדים, מתפתל בין הקידות, פה ושם ענף מפריע, קוצי הסירה הקוצנית לא מרחמים עלינו וחם, חם, וואלה חם ואני מזיע... "אי, אי, אי..." דקירת כאב מפלחת את שריר התאומים ברגלי השמאלית, כל תנועה מלווה בכאב עז ואני מקורקע, מקורקע ותקוע. וואו איך אמשוך את ה - ארבע מאות מטרים אנכיים של העליה הזאת לנצרת?, איך אגיע לאוטו?, איך האוטו יגיע אלי??? איך ואיך ואיך???
"אריק, עזרא, שרית תעצרו, תעזרו לי..."

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר
קרעתי בעבר את שריר התאומים, בשנת 1995 ומאז הכל בסדר אבל יש
טיולים שלקראת סופם הוא מזכיר את קיומו ונותן אזהרה.

בתגובה ל: זה הסיוט שלי בטיולי בדד מאת: נתב שטח
מריחת "בן גאי פורטה" אותו אני מחזיק תדיר בתרמיל וכמה מתיחות בהדרכתה של שרית הפיזיותרפיסטית אפשרו לי להמשיך את הטיול ללא קשיים מרובים מידי.
שבוע לאחר מכן בעת העליה האימתנית של העמק הנעלם בגלבוע, הכאבים חזרו בעוצמה מופחתת. שוב, בן גאי ותחבושת אלסטית, ויכולתי להמשיך בטיול.

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר
הטיול הזה בוצע לפני כשלושה שבועות, בינתיים ביצענו טיול נוסף למערב הגלבוע וגם לקחתי גיחה מרעננת להרי הדולומיטים האיטלקיים עליהם אדווח מאוחר יותר.

יציאה מאזור התעשיה של נצרת עילית, נחל ברק בן אבינועם, הר דבורה, "שביל הבשורה הנוצרית", תל גובל, "מל אן פאקיר", שביל הטרשונים, נ.ג. 532, עין מאהל.

בתגובה ל: אל מזרח הרי נצרת מאת: סייר מדבר
ללא תוכן

בתגובה ל: הייתם בקבר יונה הנביא (בעין מאהל) ? מאת: דודידו
ללא תוכן

בתגובה ל: יונה הנביא בא מגת חפר = משהד ולא עין מאהל. מאת: עמית 171
ללא תוכן

בתגובה ל: אוי הגיל הגיל . . . (תודה) מאת: דודידו
הזיכרון ועוד אי-אלו איברים יחזרו לתפקד

בתגובה ל: אל מזרח הרי נצרת מאת: סייר מדבר
ללא תוכן

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר
בסוף התמקמנו באחלה חניה באיזור התעשיה. משם גלשנו בר למטה בתוך יער האורן מתוך כוונה לתפוס את שביל ישראל היורד לנחל ברק בן אבינועם ומשם להר דבורה.

חדי הראיה יזהו באופק המעורפל את הר תבור.



בוא'נה עוד לא הרווחנו את הסתלבט הזה...





עץ שקד אקראי "מתוקים, מתוקים..." נותן את האות להסתערות. עזרא ושרית על הקרקע, אריק על העץ, תוך כמה דקות והעץ השיל פריו.



הרכבות על עצי זית.





בינתיים עולים על שב"י ונעים דרומה. עכשיו אפשר לראות טוב יותר את התבור.

בתגובה ל: לקח לנו קצת זמן למצוא חניה ראויה מאת: סייר מדבר
לעין אבינועם, מתחיל ליד הכניסה לעין מהל ובמקביל לכביש מערבה במטע הזיתים הנמצא בסמוך.

בתגובה ל: תחילת השביל ה"אדום" מאת: ofer17
במיני טיילת שארגנו שם, היכן ששב"י חוצה את הכביש בסמוך לכניסה לעין מאהל. מחשש לעינא בישא בחרנו באזור התעשייה.

בתגובה ל: לקח לנו קצת זמן למצוא חניה ראויה מאת: סייר מדבר
המסלול של נחל ברק בן אבינועם (פעם קראו לו רק-נחל ברק) הוא אחד היפים בגליל התחתון,אך משום מה לא מוכר כל כך.
הכי יפה לבוא לשם באביב,בתקופת הפריחה של האיריס הנצרתי בתחילת המסלול.הנחל עובר בתוך מרבד ורוד של ציפורנית מצרית ופריחה לבנה של עצי שקד,ונביעה יפה בעינות שועים.הוא מאוד נוח למשפחות ,אם יש רכב שמחכה על הכביש שחוצה את הנחל,ואחר כך מגיע להר דבורה.החלק הדרומי שלו שעובר בתוך יער עצי אורן,הוא צר ותלול יותר,ויורד לבקעת כסולות.נחל זה הוא האפיק המערבי ביותר והגבוה ביותר של נחל תבור.בבקעת כסולות עובר קו פרשת המים הארצית בין הקישון לנחל תבור,אך קשה מאוד לזהותו בשטח.
למסלול הארוך צריך להביא רכב לדרך הסלולה שבין דבוריה לכפר איכסל.

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר
שביל ישראל העובר במרחב קוצני, מבורדק ולא סימפטי, מגיע כאן לפינה מסודרת, נעימה, קרירה ומרווחת, עטורה בעצי אורן ציוריים. המקום מהווה צומת דרכים וככל הנראה ניתן להגיע לכאו גם ברכבים רכים.



שימו לב לגל האבנים המיוחד הנראה משמאל. זה ציון דרך ל"שביל הבשורה הנוצרית" עליו ארחיב את הדיבור בהמשך. כאן נתקלנו לראשונה בגלי האבנים הללו, שלעת הזאת לא ייחסנו להם משמעות.







מצומת הדרכים הציורית שב"י עולה בשביל מרהיב המתפתל ביער אלונים ואורנים היישר לפסגת הר דבורה.



עין מאהל, אל המסגד כפול הצריחים הזה אני צריך להגיע.



או, העליה נגמרה אפשר להסתלבט.



פוי, גועל נפש, איזה חוסר כבוד, כך להתייחס להוד מלכותה ולהוד רוממותו, סבו של הדוכס מקיימבריג'.



טוב, מרחוק זה נראה איך שהוא. על פסגת הר דבורה.

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר


וואו, הר תבור מפנה אלינו את הסילואטה המרשימה ביותר שלו.





מהר דבורה אפשר לרדת בכמה שבילים. אנו בחרנו להמשיך בשביל ישראל המושך יותר דרומה וגם מאריך את המסלול בשל הנופים הנשקפים ממנו לעמק יזרעאל ולהר תבור. הירידה גם מתונה יותר.



"גוספל טרייל" או "שביל הבשורה הנוצרית".
בשלב מסוים התחלתי להתייחס יותר לגלי האבנים המשונים הללו המלווים אותנו כבר כמה קילומטרים. להפתעתי ראיתי ציורים ועיטורים שונים על גלי האבנים הללו. עיטורים המציינים בבירור שמדובר בסימוני דרך בשיטה שונה מהמוכר לנו.





בקטע בו הלכנו, "גוספל טרייל" חופף את נתיב שביל ישראל וכנראה ממשיך איתו עד לבית קשת ואולי הלאה. מהאינטרנט הבנתי שישנו נתיב נוסף "ג'יזס טרייל" כנראה צפוני יותר.

בתגובה ל: פאמלה היתה מתה שיהיה לה דבר כזה... מאת: סייר מדבר
ללא תוכן

בתגובה ל: מי זאת פמלה ? למה הייתה מתה ? מאת: דודידו
ללא תוכן

בתגובה ל: מי זאת פמלה ? למה הייתה מתה ? מאת: דודידו
צוחק

בתגובה ל: פאמלה היתה מתה שיהיה לה דבר כזה... מאת: סייר מדבר
שים לב
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1507&MessageId=154586310

לי נראה שישנה קונסםירציה של שטוחות כנגד פמלה.
כל התמונות שלה כאילו נעלמו.

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר
על אף טיוליי הבלתי פוסקים בארץ לא שמתי לב לתופעה ההולכת ומשתרשת. שבילי אפניים.
הללו מסודרים ומאורגנים כמו שרואים בתמונות, אממה, במפות סמ"ש אין להם ביטוי. כנראה שרק יודעי ח"ן ויודעי סבל וראמה, יודעים עליהם ואולי בעצם אלו המחזיקים במפות "שביל נט". תמהני, האם על הלך רגלי כמוני נאסר לעלות על השבילים הללו ומדוע בעצם לא מסומנים במפות סמ"ש, האם יער אלוני בית קשת אינו שמורת טבע ???







יער אלוני בית קשת. מרחב גדול מאד המכוסה כולו באלוני תבור. חלק מהאלונים ישישים ממש, גדולים וגבוהים מאד.

בתמונה - אורני תבור.







תל גובל - גבעה קוצנית ועשבונית, מאד לא אטרקטיבית עליה כמה עצי אלון תבור.

בתגובה ל: מה זה שבילי האפניים האלה ?? מאת: סייר מדבר
יער אלוני בית קשת אמנם הוצע במשך שנים רבות כשמורת טבע, אך כחלק מהסכמות בין רשות הטבע והגנים וקק"ל, רט"ג ויתרה על השמורה לטובת ניהול בלעדי של קק"ל (אותו דבר יש למשל בחורבות צונם ודור ב"שמורת ער אציל" בגליל המערבי). במקום זה רט"ג מקבלת מקק"ל שטחים טבעיים לא מיוערים שבאחריותה (ועדיף שיהיו אצל רט"ג, קק"ל עוד הייתה מייערת אותם..).

אני מניח שהשינוי ייראה במהדורה הבאה של מפת סמ"ש.

יש לציין שהחברה להגנת הטבע מתנגדת לויתור של רט"ג על יער בית קשת בגלל החלשת ההגנה הסטטוטורית על השטח (ובעבר היו עליו איומים כמו סלילת כביש מנצרת עילית מזרחה, ואף רעיונות להקמת יישובים חדשים או מחצבה).

בתגובה ל: מה זה שבילי האפניים האלה ?? מאת: סייר מדבר
למרות המזגן יכולתי לחוש את החום המעיק כיון שהלכתי שם בשביל ישראל בחודש יולי לפני חמש שנים. אבל......
כמעט נעלבתי בשם תל גובל כי רשמת שהוא "גבעה קוצנית ועשבונית, מאד לא אטרקטיבית עליה כמה עצי אלון תבור." כשהייתי שם (מרץ 2009)הוא היה צבוע בירוק וצהוב ומאוד מענין.

גם רוכבי אופניים צילמתי ואת המסלול המסודר שלהם (חלקם נענו להמלצה של סאקרה ולבשו אדום כדי לבלוט בשטח).

בתגובה ל: מה זה שבילי האפניים האלה ?? מאת: סייר מדבר
פרוייקט רציני וארוך של קק"ל.
בשיתוף עם רוכבי אופניים, קק"ל סוללת הרבה שבילי אופניים
למשל כמו ביער בית קשת. מקומות אחרים הם למשל: יער מודיעין,
הרי ירושלים, בארי, רוחמה, שפלת יהודה ועוד אחרים.
פרויקט יפה שנותן לרוכבים שבילים יפים סלולים במקצועיות.
פרויקט המוכיח (למי שצריך להוכיח, למשל לרט"ג) שכאשר מאשרים
לרוכבים להיות על שבילים, הם אכן שם ופחות מתרוצצים בר בשטח.

לדעתי ברוב השבילים די בטוח להסתובב רגלית, הם יותר שבילי
טיול, ולא רכיבת אקסטרים, אם כי יש קטעים שרוכבים יותר מהר.
שבילים שצריך להזהר בהם הם שבילים תלולים (מה שמקובל לקרוא
שבילי DOWNHILL) אבל ברובם אלה לא של קק"ל ולא מסומנים
בסימון שראית.

הם לא מסומנים במפות שבילים מכמה סיבות הסיבה הראשונה היא
שהם די חדשים ואולי עורכי המפות שכנראה יודעים עליהם או לא
הספיקו להוסיפם, או לא הפנימו שיש שבילים נוספים שניסללים
ע"י אחרים או שקנאת סופרים...

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר






בחניון שליד ה"מל אן פאקיר" סעדנו ליבנו והמשכנו במעלה שביל הטרשונים בנתיב העליה הארוך האמור להביאנו אל פסגת נ.ג. 532 שהיא הפסגה השניה בגובהה בהרי נצרת אחרי הר יונה.







שביל הטרשונים זה לא ביג דיל כפי שניתן להתרשם מהתמונות. אבל לקחנו אותו כאמצעי להתחלת העליה.

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר
התופעה המכוערת הזאת חוזרת על עצמה כל הזמן. כפר ערבי כמו גם יישוב יהודי, מנכסים לעצמם את פאתי היישוב וזורקים שם זבל ללא הגבלה ללא פיקוח וללא בושה.
כך גם כאן. הדרך המוליכה מ-נ.ג. 532 לכפר עין מאהל זרועה בהררי זבל.
כשהערנו לאחד מצעירי הכפר על התופעה ענה בזו הלשון: "מה אתה רוצה, אנחנו ערבים"...







המשך הדרך בתוך הכפר הגדול עין מאהל. למסגד כפול הצריחים כבר לא נותר בי כוח וחשק לעלות. אבל ראינו מסגד אחר מרשים למדי. תוך כדי מעברנו בכפר פצחו המסגדים הללו בזמרתם הסטראופונית מחרישת האזניים.

בתגובה ל: זרעי קיץ מאת: סייר מדבר
הכביש מהכפר לאזור התעשיה, פנורמי למדי ונחשף למראות נוף מרשימים אשר תאורת אחר הצהריים מעצימה אותם.







מסלול הליכה של 22 ק"מ בו שתי עליות משמעותיות להר דבורה ול-נ.ג. 532. כמחצית מהדרך על שביל ישראל ועל ה"גוספל טרייל". שביל מסומן עולה מהכביש ל-נ.ג. 532. אנחנו לא עלינו בו כי חתכנו משביל הטרשונים מערבה ובשילוב של דרכי עפר שונות עלינו למעלה.
טוב, החום לא עשה את הטיול, קל יותר.
אז זהו, נתראה בטיולים הבאים

בתגובה ל: סוף דבר ומנהלות מאת: סייר מדבר
ללא תוכן

בתגובה ל: סוף דבר ומנהלות מאת: סייר מדבר
בנצרת, אני לוקח את המטיילים להר יונה (אודסה הקטנה)בכביש המזרחי של אזור התעשייה.
כולם ללא יוצא מהכלל מתפעלים מהנוף הנשקף לכיוון הר תבור.
נוף דומה אך לא זהה להר תבור , נשקף בכביש הגישה להר הקפיצה.
וזה מזכיר לי- מה הקשר לפמלה (מי זאת) ןלמה הייתה מתה ?

בתגובה ל: סיקור יפה כרגיל , אני תמיד כשיש לי סיור מאת: דודידו
פאמלה עתירת הדדים, נו זאת ממשמר המפרץ, בוודאי היתה רוצה שיהיה לה משהו כזה חצוף ומתנשא כמו שהר תבור מציג.
או זה לפחות המחשבה הראשונה שעלתה במוחי כאשר ראיתי את הפנומנה.
עזוב, סתם ראש כחול של מטייל אשמאי והוזה...

בתגובה ל: דוד אתה כנראה באמת זקוק דחוף לרימונים מאת: סייר מדבר
מאבדים את הראש.(בוונקובר)

בתגובה ל: סוף דבר ומנהלות מאת: סייר מדבר
מטייל, מצלם ואפילו חושב על פאמלה
תענוג

בתגובה ל: סייר, טוב לראות שאתה חוזר לאיתנך מאת: גיא67
1.לפי מפת סימון שבילים מהדורת-2010 (שעמית מהשרון עסק בעידכונה),מופיעה שמורת "אלוני קשת",עם הסמל של רט"ג ושל קק"ל ביחד.אני מניח שעמית הבהיר את הנושא.
2."דרך הבשורה שפגשתם-קצת משונה.לפי הסימון שלה במפה החדשה היא יוצאת מנצרת צפונה עד קרוב להושעיה,שם היא פונה מזרחה לכפר קנא,ממשיכה לקרני חיטים,ואח"כ לאתרים בצפון הכנרת.דרך זו מופיעה בסימון שבילים בצבע חדש-מין צהוב חרדל,בדומה לסימון השביל החדש ממנחמיה דרומה,שנקרא "שביל עמק המעיינות".יתכן שעברתם בשביל עם סימון "פרטי",של ארגון נוצרי.
3.לגבי הלכלוך-זה מופיע ליד כל כפר ערבי,למשל על שביל ישראל בצד המערבי של דבוריה.
4.בהר יונה הולכת להבנות שכונת ענק חדשה-הר יונה ג',לטובת "המגזר הדתי".מי אמר שיש בעיות דיור בארץ?ישוב דתי חדש גדול הולך להיבנות גם בחריש (לעת עתה לפי התוכנית המקורית שאיפשרה ישוב של עד 50 אלף איש).
אגב מסביב לשכונת הר יונה נסלל בזמן האחרון שביל מסודר לרוכבי אופניים ע"י קק"ל ורשות הניקוז.הוא ישמש גם כדרך-אש ללא צמחייה,בקרבת הישוב.
עין מאהל עצמו היה שנים רבות כפר קטן ומרוחק.אחרי שניתנו האישורים להקמת שכונת הר יונה בתקופת העליה הרוסית,אושרה גם הרחבת הכפר עין מאהל,ותוך שנים ספורות הוא שילש את כמות הבתים.
ואם כבר הר יונה אז סיפור אישי:פעם פעם,שעוד לא בתים על הר יונה טיפסנו לשם בליל חורף חשוך וגשום של ניווטים-בלי לראות כלום.מראש ההר היינו צריכים לרדת לכפר ריינה ואח"כ מערבה אל הדרך הלבנה של המוביל הארצי.התחלנו לרדת מערבה,אך מכיוון שלא ראינו כלום, לאט לאט הכיוון הפך להיות צפון-מערב,ובמקום לריינה הגענו לכפר מצפון לו-משהד,ונוספו לנו 5 ק"מ מיותרים..

בתגובה ל: סוף דבר ומנהלות מאת: סייר מדבר
לבושתי אינני מרבה לפקוד את החלק המזרחי של תא השטח הזה, והסיקור היפה הזה כבר גרם לי להחליט בקשר לאביב הקרוב.
וקצת נוסטלגיה אישית.
בהיותי תלמיד כתה ה, במסגרת טיולי ה"תנועה" (המאוחדת כמובן) הגעתי לכפר עין מהל, לאחר עליה טרם זריחה לתבור. הכפר היה קטן עשרת מונים מעין מהל המשתקפת בתמונות של הסייר ובכל זאת השאיר בי זכרונות בל ימחו מטיול נהדר שכפי הנראה היה חויה מכוננת עבורי.
עד היום, ועברו כמה שנים מאז, כל התקלות שלי בשם "עין מהל" מעוררת בי געגוע.