נופים בדרך ליישובי חומה ומגדל וגם אל היישוב האבוד

נופים בדרך ליישובי חומה ומגדל וגם אל היישוב האבוד
פורסם לפני 2528 ימים מאת נתב שטח סה"כ תגובות: 56 תגובה אחרונה לפני: 1374 ימים

טיול אתמול זנח את מסעות המדבר ויצאתי בגפי אל יישובי חומה ומגדל בעמק המעיינות, במסלול שכלל הרבה נוף וטבע וגם חדירות לתוך יישובים שהקו המחבר ביניהם הוא היותם תוצר של חומה ומגדל.

ואתחיל בשאלה - מהו היישוב האבוד? ולמה אבוד?

2 רמזים:
1 - בהקשר יישובי חומה ומגדל באזור זה.
2 - אין הכוונה לקבוצת אבוקה שנוסדה לאחר תום תקופת חומה ומגדל.

תשובה תינתן בסופו של השרשור כחלק ממנו.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: עד כמה שאני יודע (בלי לחפש) השם חמדיה ניתן לכבוד מאת: דודידו 10
מתוך עבודת ד"ר של דב גביש:

הסכם ע'ור-מודאוורה לאזור בית שאן (ע'ור=בקעת הירדן. מודאוורה=העברה, הסבה). בניגוד להחלטת המנדט על א"י שקיבלה בריטניה, שבה היה עליה :"לעודד התיישבות צפופה של יהודים, לרבות על אדמות מדינה ואדמות בור שאינן נדרשות לצרכי ציבור (סעיף-6)", החליט הנציב העליון היהודי שחשש מאוד מההתנגדות האלימה של הערבים, למסור את אדמות אזור בית שאן לערבים, ולאסור רכישתם על ידי היהודים.
אדמות אזור בית שאן הוגדרו בשנת 1882 על ידי הסולטן עבדול חמיד כאדמות ג'יפתליק, כלומר בבעלות ישירה של הסולטן. היה מדובר על שטח גדול מאוד לאורך בקעת הירדן- מאזור צמח בצפון ועד שפך ו. פריעה (נחל תרצה) וצומת גשר דמיה, וכן אזור רמות כוכב.
בעמק בית שאן היו בעיקר שבטי בדואים שהגיעו בעבר מעבר הירדן, וחלקם הקימו ישובים קטנים כמו- סמריה, אשרפיה ופרוונה (גוש יישובי ביכורה). השבטים הגדולים היו שבטי ע'זוויה, אל צ'אקר, בשתווי וערב א-זיינתי הגדול. שבטים אלה עברו לצד השני של הירדן במלחמת השחרור, בהסכם מוסדר ותשלומים גבוהים של ישראל. היום הם יושבים ברצועה ארוכה לאורך תעלת הע'ור הירדנית.
הבריטים החליטו למדוד את אדמות העמק ולחלקם לגושים ,וזאת הייתה הפעם הראשונה שמחלקת המדידות המנדטורית ביצעה מיפוי קאדסטרי (מדידה של גושי חלקות).נקודת המוצא הייתה קו ישר שנקבע בין דגניה א' לדגניה ב'.
המודדים ניתקלו בעויינות ומעשי חבלה של תושבי המקום, שחששו לפגיעה ברכושם. וזה בנוסף לאקלים הלוהט בקיץ. לבסוף הושלמה עבודת המיפוי בשנת 1924 על שטח של 125 אלף דונם, כולל אזור רמת כוכב.
מסירת האדמות לערבים גרמה למשבר עם המוסדות היהודים שניסו לרכוש את השטח הגדול הזה. במשך הזמן נעקפו האיסורים על ידי רכישת גושי קרקעות במחיר מופקע מהערבים שלא עיבדו אותם, וחוות שרכשו גרמנים טמפלרים, והתקשו להמשיך לגור בעמק החם והעוין הזה. בשנת 1936,אחרי שמוסדות הישוב רכשו מספר גושי קרקע, הוחלט ליישב את האזור בשיטת "חומה ומגדל".
לפני העלייה יצאו לבדוק את האדמות ,ואז נהרגו חיים שטורמן ושני חבריו, ממוקש שהניחו ערבים בדרך לשטח כפר רופין( על שמם-גן השלושה=הסחנה).

בתגובה ל: היישוב האבוד="רמת חיים" ואח"כ דרור וחמדיה מאת: נתב שטח

בפרסומים מציינים בעיות באספקת מים וחוסר בקרקע חקלאית כסיבות לנטישת המקום. המציאות הייתה אכזרית הרבה יותר.

למוסדות המיישבים הייתה אז נטייה לטובת התיישבות קיבוצית (ולא מושב) בוודאי באזורי קשיי יום כמו בקעת בית שאן ועמק הירדן החמים.
חטיבת הקרקע הזמינה הייתה יחסית קטנה לגודל הנדרש למושב בו כל מתיישב צריך לקבל משבצת קרקע קרובה לפרנסתו, בשונה מקיבוץ שהאדמות מקובצות ויכולות להיות גם במרחק.
בשנת 1939 זמינות הקרקעות ברמת חמדיה הייתה מוגבלת ורק שנה שנתיים מאוחר יותר רכשה קק"ל את המשטח עליו הוקמה קבוצת החוגים חרמונים (חמדיה).

ברקע זה תפסו המוסדות את עליית ארגון דרור ביום 21.6.1939 כהיאחזות זמנית וכבר לאחר חודש שהייה נשאלה השאלה במוסדות "למי למסור את הנקודה" והמרכז החקלאי נדרש למסור תוך שלושה ימים איזה קבוצה תבוא במקום המושב לאותה נקודת חומה ומגדל.
תושבי ארגון דרור היו מדוכאים ומושפלים והם הוחזקו בתנאי משמעת קשים שהשליטו מפקדים שבאו מן הקיבוצים.

גם תנועת המושבים וגם ארגון דרור סברו שמקומם כאן, אך התושבים לא רק שלא זכו לסיוע להתיישבות קבועה שהיה מקובל באותה עת, אלא שהם קיבלו הודעות חוזרות ונשנות המחייבות אותם לעזוב את המקום.

הפולמוס נמשך עד שביום 29.6.1942 הודיעו חברי ארגון דרור שעקב התנאים הקשים והייאוש מן המוסדות הם נאלצים לעזוב את חמדיה.

עם עליית קבוצת החוגים לאותו אתר חומה ומגדל, נפתחו הברזים ובין היתר החלה בניית מחנה הקבע שלהם בתא שטח אחד נמוך יותר ודרומה, נמסרו קרקעות לעיבוד חקלאי ומה שלא ניתן כאן ניתן שם.

מסיבה זו כיניתי את היישוב כיישוב אבוד. מה עלה בגורל מתיישביו אינני יודע, להערכתי הם התפזרו והארגון התפרק.

כאן המקום לציין כי ההתיישבות פיארה את המעשה הציוני וקבעה רבות את דמותה של ארצנו ואת גבולותיה. בעמק בית שאן בוודאי. הוא היה מחוץ לגבול תוכנית החלוקה 1937 ובפנים בתוכנית החלוקה 1947.
מאחורי מעשה ההתיישבות עמדה חשיבה ומעש של המוסדות ובודדים וארגונים שנרתמו. לצד המעשים הגדולים נפלו טעויות מסוגים שונים והעלאתם מן האוב לא פוגמת כלל וכלל בגדולת מעשה ההתיישבות.

כל עת שאני נכנס בימי שישי ליישוב חקלאי קיים ומשוטט בו, ממלאת אותי תחושה של הסרת הכובע בפניי המתיישבים, במיוחד הוותיקים שתרמו שנים יקרות וצעירות מחייהם תמורת רעיון ציוני נשגב, ללא הורים, כסף, מזגנים וכאלה עוד.

מאמרי הקהילה

	משה מאירי סוקר את רמות ישכר נופים, התיישבות,הסטוריה,מפות ואתרים, בשרשור מעמיק. 12/7/2016
	אילנה מטיילת בדולומיטים האיטלקים בלווי הגיגים והסברים.כל תמונה גלויה. 12/7/2016
	תילי תילים בשפלה- PW יקירנו חד חידות באויר בעזרת צילומי רחפן נראים התילים הארכילוגיים שונים מהמוכר לנו.זה לא הפריע לידעני הפורום לזהות אותם. 12/7/2016
	שביל הבשורה ממזרח לנצרת-סייר מדבר וחבורתו ביום קיץ לוהט מצפינים סיירי המדבר לגליל התחתוןמזרח לנצרת עילית, על הכביש בדרך לעין מאהל, בשביל ישראל בדרך להר דבורה, פסגת הר דבורה, ירידה והתחברות אל שביל הבשורה, משיכה צפונה עד נחל אזנות, עליה לגבעת הנ.ג. 532, עין מאהל. 12/7/2016
	חיפוש בפורום הכנסו לקישור (גוגל) ובשורת החיפוש הוסיפו את המילים שאתם מחפשים. שימו לב-הוסיפו, בלי למחוק את מה שכבר כתוב בשורה. 5/9/2014
	מספר הטלפון של יוני-קרמבו 053-5240002 במידה ואתם לא מצליחים להכנס לפורום,אנא פנו ישירות ליוני. 4/6/2013
	הטמעת תמונות לחברים שטרם ניסו, לחברים חדשים ולכל מי שצריך ריענון-איך מטמיעים תמונות בתוך ההודעה בפורום. 4/1/2013