יום ההולדת של צ'יקו היה תרוץ מצויין לעלות למרומי הגליל
ולבלות כמה ימים בנופים הירוקים.

הספקנו לתפוס את זנב הפריחה בהר מירון,




להמלט משיירות האוטובוסים העולות להילולה במירון
אל הסבך של הר הלל,

לטעום אוכל גלילי במסעדה נסתרת ברמה



להתבודד בחורבת בדיד
ולגלות שאנחנו בעצם בכלל לא לבד...




להריח בצער את הביוב (שעדיין) גולש מהמאגר של בית ג'אן



לפגוש ד"ר דרוזי חכם שמגדל צמחי מרפא
ולקנא בבעלי האופנועים הכי סקסיים בארץ...



לצפות בשקיעות מיוחדות,שכאילו צולמו מחלון של מטוס

לקינוח ירדנו לחוף הים, שם חיכתה לנו הפתעה עצובה.

אין כאן מסלול הליכה מסודר ואפילו לא טיול ג'יפים מסודר,
אלא פכים קטנים מפוקסלים.


קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה
ללא תוכן

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה


שלושה סחלבים סוגרים את עונת הפריחה של הסחלבים בארץ:
בן חורש,סחלב קדוש ורצועית הגליל.
הר מירון הוא מקום מצויין לפגוש את שלושתם.

רצועית הגליל הנדירה, מתייחדת ב"לשון" ארוכה ,שלפעמים מתפתלת כקפיץ ולפעמים מתפצלת כלשון נחש.





בן חורש רחב עלים הוא סחלב גבוה יחסית, שגדל מתחת לעצי החורש.
לכן קשה להפיק תמונות חדות, כמעט תמיד הוא מוצלל.



אבל כשמצליחים ניבטים מפרחיו "פרצופים חייכנים וטובי מזג"..



ואחרון הסחלבים שפגשנו הוא הסחלב הקדוש.
אחד ממיני הסחלבים שמעניק תמורה למאביקיו (רב הסחלבים הם נצלנים ורמאים..) יש לו גם ריח וגם צוף.
בעבר תעדתי דבורה שנמשכה לפרחי הסחלב הקדוש וכל כניסה שלה למערת הצוף "עלתה לה" בזוג אבקיות שנדבקו לראשה.
זו הצורה של הסחלב להשתמש בחרקים כמוליכי האבקה שלו מפרח לפרח.
אגב, הוא זכה לכינוי "קדוש" כיון שבעבר חשבו שהוא גדל רק בארץ הקודש...











קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה

התפתלנו והסתבכנו (כמו תמיד) בסימטאות בית ג'אן
עד שפגשנו את שיירת אופנועני ה"הונדה גולד".
כאופנוענית מורעלת לא יכולתי שלא לרדוף אחריהם...



מסתבר שזה טיול של מועדון האופנועים, שאחד מחבריו עוסק בהפקת שמנים אתרים מצמחים.
הוא החליט לקחת את החבורה אל המפעל של ד"ר דבור בבית ג'אן.
הצטרפנו בשמחה להזמנתם והתרשמנו עמוקות מהמקצועיות והרהיטות של ד"ר דבור.
(בעל תואר דוקטור ממדעי הרפואה בטכניון, מרצה לפרמקולוגיה קלינית, ביוכימיה וצמחי מרפא, ולשעבר רוקח ראשי של צה"ל.)



גינת הבית מכילה עשרות של צמחי ריח ותבלין.
חלקם יובאו לכאן מחו"ל.
הגינה משמשת להדגמה בלבד, את הצמחים (וחלק מהתמציות) קונה ד"ר דבור ממגדלים ויצרנים שונים.

כמובן שאפשר למצוא בגינה מבחר שפתניים גדול (אזוב,אזובית,מיורם,ריחן ועוד), אבל אני התלהבתי דווקא מקרובו של דם המכבים, שנקרא "צמח הקארי" . הריח זורק אותך בבת אחת לשווקי הודו או למטבח האוריינטלי.



ד"ר דבור משלב במפעל מסורות קדומות ומקדם נשים לצאת ממעגל הבורות.
למדתי ממנו שבעדה הדרוזית נהוג למרוח תינוקות בעלי הדס כתושים ובלולים בשמן.
מסתבר שאת הפטנט הזה הם למדו מהיהודים:
""תינוק בן חודש ועד בן שנה אמו מרחצתו וסכתו בשמן ומושחת את כל גופו בהדס יבער' (תשובות הגאונים, אסף, עמ' 162).

עוד צמח מרפא שפרח בגינה הוא נר הלילה הורוד, שמפיקים ממנו שמן טיפולי העשיר בGLA.



התרשמתי גם מהמפגש עם עץ התרזה. (טיליה)
כמעט בכל הספרים והשירים שנכתבו באירופה מככב העץ הזה.
כמעט כל חלקי העץ ניתנים לשימוש, מן העלים מכינים תה, ויש הטוענים שהוא יעיל מאנטיביוטיקה.
מהקליפה מכינים רפיה, מהזרעים שמן ועוד ועוד...











קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה

המעיין הקטן-"עין נום", בקצה הדרך המחברת את חורפיש עם בית ג'אן, לאורך ערוץ נחל כזיב.

לפי דברי המקומיים, מקור השם בקצב המילוי האיטי של בריכת המעיין,
שחייבה את התושבים לישון לידו כדי להספיק לשאוב מים לפני שיקדימו אותם..



ממררומי הר שחל,עליו כבר נבנו לא מעט בתים, תצפית פנורמית לכוון הר עפאים, כשלמטה בולט מאגר החימצון של הישוב.



המאגר דולף והמים המזוהמים זורמים לאפיק נחל כזיב.
התופעה הזו נמשכת שנים וכבר דווחה בפורום ב2010 עי סייר מדבר.



הזיהום אינו מפריע לפריחה השופעת של לע הארי הגדול



וגם לא לחקלאים הדרוזים העולים מעלה מעלה על מדרונות ההרים, מבראים את החורש הטבעי ומחליים אותו במטעי פרי.












קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה
האם ירדתם גם לעין גודרים?

בתגובה ל: חורבה מדהימה,חורבת בדיד... מאת: מאבישי
לא ברור לי אם יש אפשרות להגיע משני הכוונים,(אחרי בניית גדר הגבול.)
או שצריך להכנס רק ממערב.

בתגובה ל: לא הפעם, היינו בעין גודרים בעבר. מאת: סאקרה
בטיול בדיוק לפני חודש הנביעה יבשה ומי הבריכה מעופשים משהו. אפילו עדשות המים, שתמיד כיסו בירוק את פני המים, נעלמו.
אפשר להגיע ברכב 4X4 הן מהדרך בה נסעתם (ירידה תלולה) והן בדרך עפר היורדת מהכביש כ-1.5 ק"מ מערבית לדרך בה נסעתם (סמ"ש שחור).
מכביש המערכת יש שער נעול כמובן.



קבצים מצורפים:

 

בתגובה ל: השנה היא לא "שעתו היפה" של עין גודרים מאת: מאבישי
של עין גודרים.
מעניין אם זו תגובה מהירה לבצורת או שמא נקטע חלק מהאקויפר שלו.

אני אוהבת בעין גודרים בעיקר את המדרגות החצובות,
שאתה בוודאי מכיר.

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה

נכנסנו לשטח משער הבקר של קיבוץ סאסא , (ליד בריכת החורף היבשה).
דרך העפר מוליכה לחורבת בדיד.

שימו לב למאובנים של האבן משמאל וכמובן לגדר הגבול עם לבנון שעושה כאן עיקול מוזר.

החורבה מסתתרת בתוך החורש שעל הגבעה המרכזית בתמונה.



כדי למצוא את הפריטים הארכיאולוגים צריך להסתובב בתוך החורש.
זו חוויה המאפיינת לא מעט חורבות מהתקופה הרומית-ביזנטית בגליל. (צונם,עירב,משמש ועוד)

מצאנו 3 שרידים של בתי בד
אבן המעצרה עם החריץ שאליו ניגר השמן



ים מאבן גיר קשה (בו ריסקו את הזיתים)



וגם 2 אבני בתולות,שלא הצטלמו יפה.

בנוסף מצאנו אבן משקוף (?) עם תבליט של חצי עיגול.



זיהינו 5 בורות מים, רובם סתומים. (קשישא כתב פעם שהצבא השתמש בבורות כפחי אשפה..)
הבורות הלא סתומים מרשימים מאוד. יש להם חוליה מרובעת המונחת על שכבת הנארי שלתוכה נחצב הבור.

נדמה לנו שראינו חצי חוליה כזו זרוקה בשטח הפתוח.



אם כבר יצאנו מסבך החורש, זו הזדמנות לצפות מעבר לגבול אל הכפר רמיש שבלבנון.
תושבי הכפר הם נוצרים מארונים ובמלחמת לבנון השניה הם נמלטו מהכפר.
לוחמי חיזבאללה נכנסנו לכפר וירו משם קטיושות על צפת.
הנוצרים חששו לגורל הכפר והתפתחה תגרה בינם לבין אנשי החיזבאללה,שבסופה עזבו המחבלים את הכפר.
כל זה היסטוריה.. כשהיינו שם היתה שלוות עולמים...



לכוון השני, ירוק מלא כל העין והאופק (לכוון הר גודרים)



ואי אפשר בלי פרח עם כמה "ג'וקים"

עמודי חוחן הקינרס גבוהים וקוצניים,אבל פרחיהם מושכים חרקים רבים.



בינהם חיפושיות בשם גלפירית הפסים, שרק לאחרונה התגלו בארץ כמה מינים חדשים למדע.














קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה

כפי שהבטחתי בפתיח....
ירדנו מחורבת בדיד אל נחל דוב"ב.
דרך סלולה לגמרי, מפתיעה בשלוותה וביופיה.
(מחברת את חורבת בדיד עם עתיקות ברעם)

בעודינו נוסעים לאיטנו, צ'יקו בעל עיני הנץ לוחש לי:
"עיצרי... הוציאי מצלמה..."
אני מביטה לכוון שאליו הוא מצביע ורואה...
מאום.



אבל צ'יקו ראה..וידע על מה הוא מדבר..

תוך כמה דקות מתרוממת מתוך ערימת העשב היבש חזירה מפוארת



ואחריה עוד אחת



ואז מופיע הגור הראשון



ועוד גורים... (נספרו 20..)



שיוצרים בלגן חינני



ואלמלא הופיע פתאום מסוק צבאי שהרעיש עולמות,
לא היו נמלטים אל בין העצים.






קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: אנחנו לא לבד.. מאת: סאקרה

של רגע הבריחה.

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה


נתחיל דווקא בפנורמה לכוון צפון,
אתם מוזמנים לשוטט עם הסמן-
בפינה השמאלית אפשר לראות את העננים חודרים אל הרי הלבנון.
ישר ממול מתנשא החרמון, בתווך-אגם דלתון.
מימין למטה-איזור התעשיה והישוב מירון, הישוב העגול הוא בר יוחאי,לידו האור הגנוז, משמאל לכביש-ספסופה ומעליו ג'יש/ גוש חלב.



ממרומי הר מירון השקיעה נראית כאילו צופים בה ממטוס.
השמש ואנחנו מעל לעננים, החורש והים מתחת.










קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: שקיעות...כמו תמיד אזהרת קיטצ'... מאת: סאקרה

דורבנית התבור טובלת בזוהב השקיעה.



וכך היא נראית במצב נורמלי, כחצי שעה לפני השקיעה.



קבצים מצורפים:

   

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה

בדרך הביתה החלטנו לרדת אל חוף הים,
גם כדי לראות את פריחת קצח השדה **
וגם כי אנחנו אוהבים את חוף שבי ציון.
כמעט כתבתי "אהבנו".
תכף תבינו למה.

החוף הזה מצטיין בחול זיפזיף נעים, בסלעי גידוד,בצמחיה שנושקת כמעט לקו המים ובד"כ גם בשקט ושלווה.



הצמחים היו שם, החרחבינה החופית, שאני כל כך אוהבת אפילו התחילה לפרוח למעני...





האנדרטה לחללי השייטת שימשה רקע דרמטי לפרי של הפריגה הצהובה.



אבל אז ראינו את הצב.
גוש גדול ועצוב מונח על החול.
נדירותם של צבי הים בארץ ידועה, לראות צב ים מוטל מת על החוף זה מראה שובר לב.





קשה שלא לשים לב לזבל שסביב הצב,
ועוד יותר קשה להתעלם מהקשר של חגיגות ל"ג בעומר על החוף, לפגיעה בטבע.



** כדי לגוון אני מעלה תמונה של קצח מכרתים,אותם צילמתי לפני שבוע.











קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה
ספארי כהלכתו!

בשבת שעברה ביקרנו בקרן ברתות בנסיון לתפוס עוד משהו מפריחת השושן הצחור. הצלחה חלקית. כששה גבעולים עדין בפריחה וזהו.



נראה כמו בוצין. האמנם ואיזה?






וכמובן



קבצים מצורפים:

       

בתגובה ל: איך אתם יודעים לנצל הזדמנויות...ונצל"ש מאת: מאבישי
הרי כולנו יודעים שהפריחה היא רק תוספת לטיול..
בין לבין, צילמת גם בוצין קיסריון,שנחשב נדיר יחסית.

בתגובה ל: 6 גבעולי שושן צחור זה לא מעט... מאת: סאקרה
קיויתי לפגוש גם מישויה פעמונית, מה שכבר קרה לי במסלול הזה לפני כמה שנים, והתאכזבתי.
עוד אכזבה גדולה, מצידו השני של נחל כזיב, מאזור גורן, שידרו כל הבוקר בשיא ה"ווליום" שירת קריוקי,מה שהפך למכת המדינה (!).
וואנדליזם זה לא רק להרוס ספסלי קק"ל.

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה
ים, הר,תצפיות, פרחי בר, עשבי מרפא ,עצים נדירים, בע"ח, בעח"מ (בעלי חיים מתים...), ארכיאולוגיה, גסטרונומיה ואסטרונומיה.

מה רבו מעשיך ה', ולהבדיל - מה רבו מעלליכם סאקרה וצי'קו.

בתגובה ל: טיול יפה ומגוון בצורה בלתי רגילה. מה אין כאן? מאת: אלעד 1975
(חקר החרקים)
כשסללנו כמה מדרגות לג'יפ בהר הלל, הרמנו אבנים.
מתחת לאחת מהן חיכה לנו העביד הזה.
אני הכרתי אותו כ"עביד כושי" אבל ראיתי ששמו הוחלף ל,עביד שחום", כנראה בגלל תקינות פוליטית...



אחרי שהבין שהוא חשוף,חיפש מסתור תחת עלי האלון.
אגב, ארס העביד איננו מסוכן לאדם,אבל צביטה שלו יכולה לקטוע אצבע.



א..
שכחת אנתרופולוגיה...האופנוענים האלה הם עם אקזוטי
הייתם צריכים לראות אותם, אנשים מבוגרים,בעלי מקצועות נורמטיביים
(מדענים,רופאים,רואי חשבון וכד)
עונדים תכשיטי ברזל כבדים,עוטים מטפחות ראש עם גולגלות,מגפיים עם ניטים..
בקיצור, חוויה אנתרופולוגית.

קבצים מצורפים:

   

בתגובה ל: קבל בתוספת לרשימה גם אנטומולוגיה מאת: סאקרה
גם "עביד שחום" אינו תקין פוליטית לחלוטין.
בכל מקרה לא הכרתי את היצור.

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה
ונראה שגם את כמוני בשלבי מעבר מהדרום לצפון.
אהבתי את משפחת החזירים. איך את תמיד מצליחה לגלות את המכמנים האלה?
והמסעדה הנסתרת ברמה. התפריט האותנטי מרמז על אוכל מיוחד מבושל על פתיליות כזה שהריר ניגר רק מעצם המחשבה אבל המחירים נראים לי מעט גבוהים הלא כן?
ומזל טוב לצ'יקו.

בתגובה ל: אחלה גלויות שלחת לנו מהגליל מאת: סייר מדבר 1
אני רק בתפקיד המתעדת.
באופן מפתיע, גם על המסעדה "שארביכ" למדתי מצ'יקו,
(אחד הפציאנטים הוא מומחה קולינרי גדול וכאות תודה על הטיפול המסור גילה לקולגות כמה מכמנים קולינריים בגליל)
לגבי המחיר- אתה צודק.
גם אני חושבת שהמחירים שם מעט גבוהים.
אבל מה לעשות שהמקום הקטן והנחבא הזה, זכה לפרסום בכלי התקשורת?
ברגע שעיתון כמו "גלובס" יוצא בשיר הלל וכותב שהאוכל שווה כל שקל, אז למה שלא יגבו את השקלים האלה?
חוץ מגלובס היו עליו כבר כתבות של אהרונוביץ,של הילה אלפרט ועוד..
בקיצור, העובד הסוציאלי של בי"ח צפת, יקוב ח'יאט, הפך לסלב
והמסעדה שלו הפכה למקום של "מביני עניין".
למרות הכל,
למי שמחפש טעימות של אוכל בריא וקצת אחר,
אני ממליצה לנסות.
מי שרוצה סתם לאכול ולשבוע, יש באיזור הרבה תחליפים טובים.

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה
מזל טוב לצ'יקו
אהבתי את צילומי השקיעה. נכון שהשמש שוקעת כל יום אבל לא כל יום יוצא להיות בכזה לוקישיין ולצפות בכזו שקיעה כתומה ויפה במיוחד

בתגובה ל: טיול יפה! מאת: אילנה ב

בדיוק כמו שכתבת, כל יום שוקעת השמש וכל יום קצת אחרת..
בתמונה הזו תוכלי לראות את השקיעה כמעט מאותו מקום בו צולמה הסדרה, אבל ביום אחר.
הרבה אובך,לא רואים את גלגל השמש בכלל ובכ"ז יש איזה קסם באויר.



והוכחה נוספת לצדקתך..
הנה כביש..
(הכביש בנחל דוב"ב שמחבר בין בירעם לסאסא)



וגם כפר ערבי...וכמו שכתב אלעד, שהיה בעבר כפר יהודי
הכפר ג'יש בעברו היהודי-גוש חלב.
לפני ספסופה מרחוק החרמון.







קבצים מצורפים:

     

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה
ללא תוכן

בתגובה ל: גלויות מקסימות! מאת: ravitf

חברה שצ'יקו גם לה לטפס עליו




וזחלים של פרפר בשם צבעוני צהוב, שמנשנשים עלים של ספלול השדה.
(תודה לקרקל על הזיהוי)




קבצים מצורפים:

   

בתגובה ל: תודה רוית, קבלי עוד 2 מקסימים מאת: סאקרה
ללא תוכן

בתגובה ל: מדהימים! איך את מגיעה לחדות כזו? מאת: ravitf
שמוציאה לי את נשמה עד שהיא מתפקסת במאקרו.
אבל למדתי להתעקש ולצלם שוב ושוב את אותו אובייקט, עד שמשהו יצא חד.
זה לא מסובך כשמדובר בזחלים,
אבל מה עושים עם חזרזירים היפר אקטיביים?

בתגובה ל: גלויות מהגליל העליון מאת: סאקרה
נהנתי לראות את התמונות, ברובן. הצב העלה דמעות לעיניים. הסבל שלו כל כך מוחשי אחרי כל היופי.

בתגובה ל: הכל מרהיב כשאת מדברת גלויות מאת: עוד נועה

קבלי פעמונית צידונית
(תודה ליובל 42 על הזיהוי)



קבצים מצורפים: