הפעילו את הדמיון ותנו לו שם.
אשמח גם לזהוי.

קבצים מצורפים:

 

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי


קבצים מצורפים:

 

בתגובה ל: הטמעה לנ"ל מאת: מאבישי
כמו הדמיון האנושי...

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
ללא תוכן

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
לידו נמצא פסל הכלב.
מברוק על אומץ הלב של ירידה למדבר בימי הלהט האלה. אולי בעצם החום מעיק פחות מהלחות והזיעה הניגרת בכמויות כפי שספגנו בכרמל בשבת האחרונה.
אניח לשאר הגולשים לנסות כוחם בפיצוח החידה.

בתגובה ל: האובליסק היושב בין שני הנחלים מאת: סייר מדבר 1
ללא תוכן

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
מצ"ב תמונה.

קבצים מצורפים:

 

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
שהרי התמונה שפרסמת מציגה את האובליסק המתנוסס מעל מפגש הנחלים כידוד/רחף.
אז יאללה חבר תכניס קצת חיים לפורום הרדום.
אולי אתה תצליח היכן שאני כשלתי.

בתגובה ל: אבישי, מה דעתך שתספר על הטיול שעשיתם במדבר יהודה מאת: סייר מדבר 1
ללא תוכן

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
יום ששי לפני שלושה שבועות (18.7.14). יום חם בהחלט ממש לא יום מומלץ לטיולי מדבר.
שש בבוקר בדרך להר קנאים, השפיץ הצפוני שלו מציץ למעלה מימין.



בוקר טוב לגמלים



טיפוס קצר ומייגע



אל הפסגה הצפונית



ועליה




קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
השמש הנמוכה, העולה לאיטה במזרח, מבליטה את נוף החמוקים של בקעת קנאים. (מצד שני לא מאפשרת בשעה מוקדמת זאת תצפית מזרחה).

כפר הנוקדים, בו חנינו, מנמנם בשלווה המדברית ונראה כנהנה מקרירות הבוקר הזמנית.



רחוק יותר על קו הרכס, ערד על "מגדליה".



מבט צפונה. לרגלינו כביש ערד מצדה ותחילת המסלול להר קנאים.



מהפסגה הצפונית על הסכין לדרומית.



מבט לדרם מערב מגלה מתקן גז נטוש ודרך עפר המגיעה אליו.



קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
בדרך אליו מבט להר קנאים מדרום



כך נראה משטח קידוח נטוש. בזנ"ט בודד וערמת מאובנים של שקי מלט מעוררי ענין.



דרך עפר מוליכה למשטח קידוח נוסף, אותו ראינו מפסגת ההר, הפעם קידוח גז, כיום נטוש, אך בזמנו הופק בו גז.
מיכל גדול לנוזלים, מים כנראה, בנוי בטון, לידו יסוד בטון למשאבה ושרידי תעלות.



בשיפולי הגבעה מציצים פחים ועליהם ובקרבתם מצבור עצמות בקר לרוב.



לא קשה היה לנחש שזה כלוב הסתגלות לנשרים לפני שחרורם לטבע. לצערנו כרגע הוא ריק.



קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: לרגלי ההר מדרום, משטח קידוח נפט שאכזב וננטש מאת: מאבישי
ללא תוכן

בתגובה ל: הגעתם למערה? מאת: נתב שטח
אם הכוונה למערה במפגש נחל כידוד ורחף, הרי שהגענו.

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
מכלוב הנשרים הריק, רק מספר צעדים לקן צרעות, ריק אף הוא...



ולציורי סלע מופלאים



ושלוחה מצוקית בודדת בה אפשר לרדת בבטחה לערוצו הקניוני של נחל רחף.



במורד הנחל אל ראש המפל הגדול. בדרך שתי מדרגות סלע גבוהות, בוהקות בלובנן. שתיהן ניתנות לעיקוף מהצדדים.



וגם זה, מזמין במימיו הירקרקים ומבטיח התרעננות.

||file5||



קבצים מצורפים:

       

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
מרפסת התצפית אל נפלאות המפל הגדול, רק בשכיבה בקצה.



ואני שלא העזתי יותר מדי, תפסתי רק את ראש המפל, גם זה הרבה מתחתי.



הגב הזמין קודם, אז למה לא?



לכל שבת יש מוצאי שבת. קדימה, לצאת מהמים ולהתחיל לטפס!
נאקב עתיק עולה לכוון נ.ג. 324.
בדרך שתי מדרגות ספק חצובות ספק טבעיות.



ומלמעלה סוף סוף תצפית מזרחה לים המלח

||כןךק5||

קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: פרידה מהקניון המקסים הזה מאת: מאבישי
אבל מילה על מזג האוויר - לא מומלץ למי שלא מאוקלם.
בתחילת יולי, בדיוק שבועיים לפניך, טיילנו באותה גזרה (חלמיש ורחף), בשישבת, ובכל יום לקראת הצהריים, כשהטמפרטורה הגיעה ל-40 מעלות, היתה הרגשה של כבשן באוויר.

בתגובה ל: אכן מקסים מאת: boxbarr
ללא תוכן

בתגובה ל: פרידה מהקניון המקסים הזה מאת: מאבישי
שם למעשה התחיל הרומן שלי עם המדבר... לפני שנים הסתובבתי לא מעט באיזור ערד, בעיקר עם המכונית, סיבובים קצרים ברגל, אז עוד לא ידעתי שהמדבר ימשוך אותי אליו בכזאת עוצמה...
עכשיו כשאני חושבת על זה, עוד לא טיפסתי עליו, הייתי רק למרגלותיו. נכניס לרשימת ה-to climb, לכשיגיע החורף.
אגב, אם תוכל למצוא את קצהו של ההר בשתיים מתמונות המכונית שהעלתי היום.

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
תצפית צפונה מגלה את כפר הנוקדים במרכז התמונה מעל הקניון ומימין המלבן הכהה הקטן על קו הרכס, הוא כלוב הנשרים.



על השלוחה מספר קטן של מבנים. באחד מהם רואים בברור את מלבן הקבר...



תצפית אל במת השולים המזרחיים. ברקע ים המלח והלשון הלבנה.
קו הרכס של מצוק ההעתקים:מימין מפתח נחל מור בצורת V. (את מעלה מור עלינו חודש לפני הטיול הזה). בשליש התמונה מצד שמאל נראה מפתח נחל רחף (מימינו יורד מעלה רחף).
מעט מתחת לקו מצוק ההעתקים במרכז התמונה בולט לעין הקניון של נחל רחף תיכון. הנחל עצמו מגיע לרוחב התמונה משמאל לימין ונכנס לקניוןבתפנית שמאלה. באותה נקודה נשפך נחל כידוד לנחל רחף הנראה בתמונה במהלכו מימין לשמאל.
ויותר קרוב, בצד שמאל נראה ערוץ היורד בין שתי שלוחות עגעגלות אל נחל רחף. אנו יורדים אתו בהמשך ואף שם קראנו לו: "ערוץ הריסנים" ע"ש מאות פרטי הריסן הנאכל שפרחו בו.



ירידה מהשלוחה לערוץ הריסנים



משני צדי הערוץ בהמשך משתרע בית קברות בדואי




קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
נחל רחף חוצה את במת השולים המזרחיים, השטוחה, ברוגע יחסי. הערוץ מתרחב ואינו עמוק במיוחד.



בנקודה מסוימת הוא מתחיל "להסגר". ממול שן סלע בולטת. הסייר קרא לה האובליסק.(מבט ממערב למזרח במורד הנחל)



מעבר ב"שער" צר במיוחד ובגדה ממול מערה, בדיוק בזמן למנת צל.




בנקודה זאת בדיוק חובר נחל כידוד, הבא מדרום, לנחל רחף. מבט מהמערה למצוק שממול.משמאל נחל כידוד



במורד הרחף, מבט לאחור מגלה לנו את גן הפסלים.





קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
עוד מעט במורד והפסל שבראש מקבל את צורתו שבפתיח השרשור. אגב, עדין אפשר להציע לו שם.



איפה הוא נמצא? במפה מסומן נ.ג. 214- במפגש הנחלים כידוד ורחף.
בתמונה מעל השמאלית שבחבורה.



ההמשך באפיק המתרחב שנית ומחוץ לאפיק בדרך עפר מקבילה עד הכניסה לחלקו התחתון של הנחל, החוצה את מצוק ההעתקים על מפליו וגביו.את הקטע הזה עקפנו מדרום עד למעלה רחף. .
מבט מראש מעלה רחף



ומאמצע המעלה



למטה חיכה לנו מיניבוס אותו שכרנו להקפצה חזרה. המזגן שלו היה החויה הכי כיפית בטיול. סתם. הטיול כולו היה חוויתי, אלא שאם היה נערך ביום צונן יותר היה מושלם. (אני אישית, בעליה האחרונה, הרגשתי חולשה, עליה התגברתי בעזרת מים קרים לצינון הגוף ומנוחה קלה ואת המסלול סיימתי כמו גדול).
נא לא לראות בכתוב כאן משום הצעה לטיול דומה ובטח לא בימי הקיץ החמים האלה.




קבצים מצורפים:

       

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
מסלול נהדר. נחל רחף מציג את תצורות הנוף מהיפות שבמדבר. את המסלול הזה עשיתי כבר כמה פעמים בווריאציות שונות. בד"כ במתווה מעגלי.
מסלולים כאלה אנחנו נוהגים לעשות מלמטה למעלה ועד ערד. כמובן לא בימים החמים והיוקדים של חודש יולי.
אני מתאר לעצמי שלמטה בבקעה הרגשתם כמו פרוסת לחם בתוך טוסטר.
מעניין כמה מים צרכתם.

בתגובה ל: אין פסל כמו הטבע... מאת: מאבישי
אני יושב על המרפסת של דירה אוסטרית, באחד מעמקי טירול ושותה קפה אחרי טיול נחמד עם המשפחה. הילדים קופצים בטרמפולינה, משחקים כדורגל ופינג-פונג (איך יש להם כח אחרי 8 ק״מ הליכה?) ואני פותח את האייפד כדי לראות אם יש לי מייל שמצריך תגובה.

מייל על הודעה פרטית באג׳נדה גורם לי להיכנס לפורום ואני נשאב את תוך השירשור הנהדר הזה.
פה קריר וקצת גשום ואני מת מחום עם אבישי על רמת הביניים.

כשאחזור הביתה אני אחזור לשירשור הזה כדי לראות את התמונות על מסך גדול. בינתיים תודה גדולה לאבישי על הדיווח ודרישת שלום לכולם מהאלפים האוסטריים.

ועוד בקשה - אם אפשר מפת מסלול

יונתן