סובב רחף עליון

סובב רחף עליון
פורסם לפני 2100 ימים מאת אילנה ב אין תגובות

שמה כאן את מפת הטיול שהכין סייר שתראו איפה טיילנו השבת, או ליתר דיוק איפה "קרעו לנו את התחת"...

שבוע שעבר חטפתי וירוס מרושע ששיבש לי את התוכניות, נאלצתי לדחות הזמנה מאוד מפתה ליומיים טיול לנגב, אבל חשבתי שאני כן מסוגלת לצאת לטיול חד יומי. אני מתקשרת לסייר כדי להזמין את עצמי לטיול ומבקשת מסלול בדרגת קושי בינונית. היו כמה אופציות, בסופו של עיניין סייר בחר את המסלול של הר קנאים. אולי אם הייתי טורחת לפתוח מפה בבית ולהבין מקווי הגובה שגרף הגבהים של כזה טיול יראה כמו V תלול ומפרך הייתי מתווכחת, אבל כאמור לא הכנתי שיעורים, הגעתי בשבת בשש בבוקר לנקודת המפגש ו... עד שעמדנו על הגדה העליונה של הרחף ותצפתנו על הר קנאים, רק אז נפל לי האסימון, שאת כל מה שנרד נצטרך לעלות בהמשך.
"בוא'נה, מצוק ההעתקים כפול שניים זה לא טיול בינוני! זה קשה מאוד! במיוחד במצבי..." אני מזדעקת/משתעלת. בבוקר עוד יכולתי לדבר. אח"כ, בערב, כשסיימנו את המסלול וחנן בא לאסוף אותנו מהכביש, אנחנו עולים למכונית וסייר שואל בעיניין "נו, איך הייתם מדרגים את הטיול הזה?" שרה'לה, חנן ואתי נתנו ציונים בינוניים רק אני מלמלתי בקול צרוד "קריעת תחת". עכשיו אני בקושי יכולה לדבר...

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

נסו לדמיין את הסצינה הבאה:
שבת, שמונה בבוקר, חבורה של חמישה מטיילים עם תרמילים על הגב עומדים בפאתי כפר הנוקדים במדבר יהודה. בדיוק סיימו לצלם את חבורת הגמלים שישבו על העפר. ריח הקקי הזכיר להם בדיחה משומשת. אילנה אומרת, כן, מכירים ומספרת את הגרסה שלה שהורסת את כל הפואנטה של הבדיחה ואז סייר מדבר במבטא יקי מודגש מספר: פעם שני יקים הלכו בדרך ונתקלו בגוש קקי. "זה קקי?" הנס שואל את בנץ, בנץ אומר "כן, זה קקי", אבל הנס לא משתכנע, הוא מושיט אצבע לתלולית ולוקח ניגוב קטן ומריח "לא, זה לא מריח כמו קקי", "זה כן קקי" ממשיך בנץ בשלו, הנס שעוד לא השתכנע מכניס את האצבע לפה לטעום "אוי, זה כן קקי...." ומוסיף "איזה מזל שלא דרכנו על זה"
כל החמישה צוחקים, נכון, בדיחה מטומטמת, אבל צוחקים, איך אפשר שלא.
זה היה בבוקר, עכשיו תריצו כמה שעות קדימה וכמה מעלות למעלה. השעה שלוש, אולי שלוש ועשרים, השמש קופחת, אין אף לא ענן אחד בשמים, חמשת המטיילים מטפסים אט-אט בעלייה אנכית, ארוכה-ארוכה אי שם על גבי קמר קנאים
סייר מדבר, המבוגר האחראי שמוביל את החבורה שולף מהבויידם שיר לכת ישן ושר בקול גדול: "הופה-היי, הכינו חוט ומחט, נקרע לכם את התחת" וממשיך גם לבית שני ושלישי. המטיילת אילנה, בשלב הזה של היום, מותשת לגמרי, נאבקת עם העלייה האינסופית מגובה 70 לגובה 440, רוצה לצחוק, כי באמת, השיר הזה כ"כ הזוי, וכל הסיטואציה הזו של העלייה המפרכת כל כך לא מצחיקה, ודווקא אז צריך לצחוק, אבל המסכנה רק מתחילה לצחוק ונתקפת שיעול ורואים כמה כואב לה הגרון.

בתגובה ל: נחת זרועו של קמר קנאים מאת: אילנה ב
נחזור לסיפור הדרך, לפי הסדר, קודם היינו על הגדה של נחל רחף העליון. אני מכירה את הרחף התחתון, גלשתי בו בסנפלינג, פעמיים. זה נחל שאני לא אשכח בחיים. חוויה לחיים. ועכשיו אני זוכה לראות את המקטע העליון שלו, הפחות מוכר ולא פחות יפה.
והכל בזכותו של מפקד הטיול שלנו, סייר מדבר, שקצת מעד, אבל זכר את הלקח שלי, שאם נופלים שומרים על רגליים ישרות קדימה, מקסימום בולמים עם היד והיא נדקרת בסלע ויורד קצת דם. בשביל זה לסייר יש ערכת עזרה ראשונה בתיק.

אחרי שהתענגנו על הנוף התחילה ירידה לערוץ עצמו. דרדרת של אבנים דוקרות. נעלי המרל הפארשיות של שרה'לה כבר סיימו את הקריירה שלהן והן לא מבודדות כמו שצריך והיא מתלוננת שכל אבן ואבן היא מרגישה בכפות הרגליים. ובכל זאת, האמיצה, יורדת את הירידה כולה

אחרי שסיימנו את הירידה מתחיל החלק השני של הטיול - העלייה. סייר רצה לנסות לעלות הפעם בדרך אחרת, לא מוכרת. לפי המפה היא אפשרית אבל עד שלא טיפסנו, לא יכולנו לדעת אם נצליח לעלות אותה במלואה

היכענו לנקודת התצפית הזו וסייר השמיך עוד קצת למעלה לבדוק והחליט שזה לא זה, אי אפשר להמשיך, עדיף לא להסתכן ולרדת ולמצוא עלייה מתונה יותר. נו טוב, לפחות הרווחנו תצפית יפה על ערוץ הרחף מן הצד השני

ועכשיו, העלייה התלולה משנה פניה לירידה תלולה

כשירדנו למטה סייר מסביר לי למה אי אפשר היה להתקדם - היה שם קיר שבור שאי אפשר היה לטפס עליו, שם... רואים?

בתגובה ל: אחרי הירידה תמיד באה עלייה, לא ככה? מאת: אילנה ב
או אל הנתיב שאינו נתיב והנאקב שכנראה מעולם לא היה.
לשם שמתי את פעמיי מתוך כוונה לעבור בשלוחה עלומה שאני לפחות מעולם לא עליתי בה, שאולי תפתח לנו צוהר למחוזות חדשים.

השלוחה ה"סכינאית" הזאת עולה בתלילות רבה מאד בין שני ערוצים קניוניים של הרחף מדרום וערוץ עמוק החובר אליו מצפון.

לשלוחה יש מתווה סכין ברור שניתן להתרשם ממנו בתמונות הבאות שצולמו מדרום מהקיר הדרומי של קניון הרחף.

נתב שטח פרסם לפני שנים טיול במרחב הזה שבמסגרתו עלה בשלוחה החדה הזאת. ומאז התקבעה אצלי התובנה שהשלוחה עבירה ועולה בה נאקב. מה שמחזק את התובנה הוא שביל ברור מאד ברמת סינגל אפניים המוליך אל מרגלות השלוחה.

הפעם החלטתי שעולים בשלוחה. עלינו את המגמה הראשונה. ביקשתי מהחבורה להמתין ויצאתי לבדוק את המשך הדרך. מה שראיתי היה לא טוב. סכין לא ברורה ולא בטיחותית המחייבת התפתלות בין סלעים גדולים המובילה אל קיר סלעים שבור שהטיפוס בו נראה עוד פחות בטיחותי.
כל הנתיב נראה כזה שאני מאד לא אוהב לעבור בו ובוודאי לא להעביר בו חבורת מטיילים. אז מתוך התפיסה שאם יש ספק אז אין ספק, ביטלתי את המשך העליה בנתיב ונאלצנו לרדת את אשר עלינו, לחפש נתיב עליה אחר, שבהמשך שילמנו עליו במונחי זמן וקילומטרג'.

אבל, כפיצוי, זכינו לתצפית עצומה על הקניון האדיר והפעם מצפון מזרח.

בתגובה ל: נחת זרועו של קמר קנאים מאת: אילנה ב
בשתיים בצהריים, אחרי ארוחת הצהריים מתחילה "ה"-עלייה החלופית, זו שתיקח אותנו מגובה הערוץ, 70 מ' אם זיכרוני אינו מטעה אוותי, עד לגובה של 440 מ' בפסגה של הר קנאים. העובדה שנאלצנו לרדת ולחפש דרך אחרת מוסיפה לנו עוד כמה ק"מ וסייר מודאג שמא לא נספיק. הוא מעריך שנגיע למרגלות הר קנאים עד השעה ארבע.

עד ארוחת הצהריים הייתי בסדר גמור, הרגשתי טוב, צחקתי מאינספור הבדיחות שהחברים הפריחו לאוויר המדבר. אבל איך שקמנו מהפסקת האוכל הרגשתי נפילת מתח ועייפות, הגרון כאב וכשדיברתי הקול היה צרוד. ועכשיו, לכי תטפסי גובה של 370 מ' בשעתיים, בחום הקופח, כשאת לא מרגישה טוב...

סייר מנסה לעודד אותי, כל עשר-עשרים דקות עצרנו למנוחה קלה, כשהוא מכריז, אנחנו בגובה כך וכך, נשאר לנו עוד כך וכך עד להר קנאים

לשרה'לה כואבות הרגליים בגלל הנעליים, לאתי גם כואבות הרגליים וקשה לה כי לא ישנה היטב בלילה שלפני הטיול, חנן אחרי דלקת ראות ושפעת, סייר החליק קודם ופצע את היד וגם לי יש איזה וירוס מעצבן בגרון. בקיצור, כל אחד נאבק עם הקושי שלו, חורק שיניים וממשיך לפסוע עוד צעד ועוד צעד עד ש...

סוף-סוף! הגיע הזמן! הינה הר קנאים!

הגענו למרגלות הר קנאים בדיוק בשעה שסייר נקב. ארבע אחר הצהריים. סייר מביט בחבורה המותשת ומתלבט אם נעלה לראש ההר. "בטח שנעלה, אם עלינו עד לכאן, מה זה עוד עלייה קטנה"
קל להגיד, קשה ליישם, כי בחמש מחשיך ויש לנו עוד דרך עד למכונית בכפר נוקדים. וגם, מספיק להקשיב לאיך שאני מדברת בשביל להבין שזאתי עוד חולה, וההיא עייפה. בקיצור - סייר קיבל החלטה שלא עולים ורשמתי לפני חוב - סייר מדבר חייב לי טיפוס להר קנאים.

מאמרי הקהילה

	משה מאירי סוקר את רמות ישכר נופים, התיישבות,הסטוריה,מפות ואתרים, בשרשור מעמיק. 12/7/2016
	אילנה מטיילת בדולומיטים האיטלקים בלווי הגיגים והסברים.כל תמונה גלויה. 12/7/2016
	תילי תילים בשפלה- PW יקירנו חד חידות באויר בעזרת צילומי רחפן נראים התילים הארכילוגיים שונים מהמוכר לנו.זה לא הפריע לידעני הפורום לזהות אותם. 12/7/2016
	שביל הבשורה ממזרח לנצרת-סייר מדבר וחבורתו ביום קיץ לוהט מצפינים סיירי המדבר לגליל התחתוןמזרח לנצרת עילית, על הכביש בדרך לעין מאהל, בשביל ישראל בדרך להר דבורה, פסגת הר דבורה, ירידה והתחברות אל שביל הבשורה, משיכה צפונה עד נחל אזנות, עליה לגבעת הנ.ג. 532, עין מאהל. 12/7/2016
	חיפוש בפורום הכנסו לקישור (גוגל) ובשורת החיפוש הוסיפו את המילים שאתם מחפשים. שימו לב-הוסיפו, בלי למחוק את מה שכבר כתוב בשורה. 5/9/2014
	מספר הטלפון של יוני-קרמבו 053-5240002 במידה ואתם לא מצליחים להכנס לפורום,אנא פנו ישירות ליוני. 4/6/2013
	הטמעת תמונות לחברים שטרם ניסו, לחברים חדשים ולכל מי שצריך ריענון-איך מטמיעים תמונות בתוך ההודעה בפורום. 4/1/2013