טיולים ואתרים

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

להודעה זו יש 36 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן

יצאנו לחפש את מערת הנטיפים שפורסמה השבוע.

מצאנו אותה בקלות אולם לצערנו הפתח כבר חסום באבנים כבדות ולא ניתן לגישה.

בהמשך הטיול חלפנו על מספר שרידים של אמות מים מודרניות, באזור ח'רבת יובך, ח'רבת כרה וממזרח לצור יגאל.

אורכן של אמות אלו (מאות מטרים לכל הפחות), ומיקומן באזור ללא מעיינות סמוכים, מצביע על כך שלא מדובר במפעל מקומי להשקיית פרדס זה או אחר, אלא במפעל ממשלתי, המזכיר מאד את תעלות המים באזור הג'יפתליך.

פגשנו תושבים מפלאמה (מסתבר שגם יום שישי ברמדאן אינו תירוץ לא לצאת ולעבד את האדמות החקלאיות). לא היה להם מושג לגבי האמות, לדברי אחד מהם "מזמן הרומאים". ברור לנו לחלוטין שזה לא ייתכן ומדובר על פרוייקט מהמאה ה- 20, מנדטורי או ירדני. חיפושים באתר עיתונות יהודית היסטורית מצאו רק רמז אחד בדמות אמירה שב- 1949 אספקת המים לפרדסי קלקיליה התבססה עדיין על בארות בתחומי מדינת ישראל - מה שמאפשר לשער שמדובר על פרוייקט מהתקופה הירדנית.

לעומת זאת, הכפריים דווקא ידעו לספר לנו שמערת הנטיפים בצופים התגלתה לפני כחודש, זכתה לכינוי "מערת שלומי" ע"ש קבלן עבודות הגדר שמצא אותה, ונאטמה ביום שני השבוע.

וכאן השאלה לנתב, האם ניתן למצוא תיעוד כלשהו במפות היסטוריות לאמות/תעלות מים במקטע שבין הכפרים ג'יוס ופלמה במזרח לקו הירוק במערב (אזור כוכב יאיר - אייל)?

בתגובה ל: חביצת גבינות בסוסיא מאת: itzix
הכפר סוסיא מתפרש על שתי גבעות (אנחנו בקרנו במזרחית מביניהן) שנמצאות בין הישוב היהודי והאתר הארכאולוגי. אבי המשפחה סיפר שהוא נולד והתגורר בילדותו סמוך לתל ערד, ואחרי מלחמת השחרור (הנכבא בלשונו) עברה המשפחה לאיזור בו נמצא אתר העתיקות, שם גרו במערות. בשנת 1984 פונו משם, ועברו להתיישב באתר בו נמצא הכפר היום.
עדות נוספת לקשר בין תושבי דרום הר חברון לאיזור ערד אפשר למצוא בכפר דריג׳את, אשר תושביה מעידים על עצמם כי אינם בדואים ומוצאם מאיזור חברון. לפני כמה חודשים הזדמן לי לבקר בדריג׳את וגם הסיור שם היה מעניין מאוד.

תנאי החיים בכפר בסיסיים למדי - המגורים הם באוהלים (מודרניים, לא אוהלי בדואים מסורתיים) על רצפת בטון, ובין האוהלים מפוזרות מכלאות כבשים - גדרות אבן נמוכות המוצלות ביריעות בד:

התושבים עוסקים בעיקר בחקלאות ובסמוך לכפר יש כרמי זיתים ושקדים. ראיתי רק גפן אחת, שנראית צעירה למדי. כמו כן ישנם מספר עצי תאנה שהיו עמוסי תאנים (לא בשלות עדיין):

כרם שקדים בכניסה לכפר:

בכניסה לכפר יש בור מים, וכשאחד התושבים ראה שאני מתעניין בו פתח עבורי את המכסה ושאב דלי מים (מעומק של כשבעה מטר), שנראו צלולים מאוד:

בין האוהלים ישנם שני טאבונים המשמשים בשיתוף את תושבי הכפר. הטאבון הוא בעצם בור מבוטן בקוטר כחצי מטר, שתחתיתו חלוקי נחל. מעל הבור, איליו מכניסים סיר עם תבשיל או בצק לאפיה מונח מכסה, ומעליו עורמים גללי צאן הבוערים בבעירה איטית. כל זה נמצא בתוך מבנה אבן המגן על הטאבון מרוח וגשם. הטאבון מתאים לשימוש באיזורים מדבריים, בהם קשה להשיג עץ כחומר בעירה:

בשנים האחרונות פועלים בכפר ארגונים שונים כדי לשפר את רמת החיים של התושבים. השיפורים העיקריים הם פאנלים סולריים (וכנראה גם גנרטור) המספקים חשמל לתאורה ולהפעלת מקררים ומחבצות חשמליות, ורשת מים בסיסית השואבת מים מן הבור ומזרימה אותם למיכל אגירה מרכזי ומשם לכל אוהל מגורים ולהשקיית הכבשים.

כמו כן הוקם גם גן משחקים:

אני חושב שהעולם יפה :-)

בתגובה ל: חביצת גבינות בסוסיא מאת: itzix
יונית שהתה באיזור לפני שנים רבות ויצרה קשרים טובים עם אנשי סוסיא, וברבות השנים עיסוקה בשימור מלאכות עתיקות הביא לחידוש הקשר ולקיום הסיורים. החביצה בוצעה באוהל של אחת הנשים היחידות שמיומנת בחביצה הידנית. היא חברה בקבוצת נשים שהתארגנה כדי לקדם פרויקטים של מלאכת יד ותיירות שיסייעו לפרנסת משפחותיהם. מסורת חביצת הגבינות היא ארוכת שנים והגבינות שמשו לצריכה פנימית, וכן נמכרו בשווקים של יאטה הסמוכה. עד להתקנת הפנאלים הסולריים החביצה בוצעה ביד - תהליך ארוך ומתיש פיזית, הדורש מיומנויות רבות, אך מאז שהכפר חושמל היא מתבצעת במחבצות חשמליות, דבר המקל מאוד על יצור הגבינה המסחרי. כיום מתבצעת החביצה הידנית רק בסופי שבוע ספורים, כפעילות תיירותית, וניתן לשער כי זו מיומנות שעלולה להיעלם בעתיד הלא רחוק.

חומר הגלם לחליבה הוא חלב כבשים מותסס, שנחלב יום קודם, והוא טעים גם לשתייה. המחבצה היא בעצם עור שלם של כבשה, ומסתבר שגם האומנות של הכנת המחבצות הולכת ונעלמת, שכן פשיטת העור באופן שמשאיר אותו שלם היא מלאכה עדינה וקשה.

את החביצה כדאי לבצע בטמפרטורה נמוכה, בד״כ מוקדם בבוקר, אבל לכבודנו ההתחלה הייתה בשעה קצת יותר ידידותית - תשע בבוקר. הכפר שוכן בגובה 800 מ׳ כך שאפילו בשעות הבוקר המאוחרות של תחילת יוני לא היה מאוד חם בתוך האוהל. בנוסף, מרטיבים את החלק החיצוני של הנאד המשמש לחביצה, והאידוי מקרר אותו.החביצה מתבצעת על ידי טלטול הנאד התלוי על חצובה קדימה ואחורה. הנאד מכיל כעשרה ליטר חלב, ומנפחים אותו כדי שיהיה לנוזל מקום להשתקשק (תחשבו על ניעור בקבוק מלא לגמרי - אין בועות - לעומת ניעור של בקבוק מלא למחצה - הרבה בועות). הטלטול לא מאוד קשה בהתחלה אבל לאחר כמה דקות מתחילים להרגיש היטב את שרירי הגב והידיים.

אנחנו מתחלפים בינינו, ושותים בינתיים תה טעים (עם אזובית המדבר שגדלה בר בתוך הכפר) עם עוגיות. הביקור התבצע לקראת סוף חודש הרמדאן, כך שהמארחים צמו לאורך כל היום, אבל הבהירו לנו היטב שכאורחיהם (הלא מוסלמים) הם שמחים לארח אותנו.

לאחר כשעה של חביצה משותפת המארחת חשה (לפי תחושת הטלטול והרעש) שהחביצה הסתיימה, והיא שופכת את החלב לסיר. בהתחלה נשפך רק חלב ואנחנו קצת במתח, אבל בסוף מופיעים גם גושי זבדה - הצלחנו! הזבדה היא משהו בין שמנת לחמאה, טעימה מאוד(!!) לניגוב עם פיתות מהטאבון.

הנוזל שנשאר בסיר לאחר הוצאת הזבדה טעים מאוד לשתיה. אם מבשלים אותו כמה דקות, מתקבלת גבינה כמעט חסרת טעם, כעין ריקוטה. אפשר לאכול אותה במקום או ליבש עם מלח בגושים דמויי חרוט הנקראים ג׳עג׳יל, הנשמרים ללא צורך בקירור ומהווים מקור עמיד לחלבון. ניתן למצוא גושים כאלו בשווקים מסורתיים (דוגמת השוק הבדואי בבאר שבע).

לאחר סיום הכנת הגבינות השונות יצאנו לסיור קצר בכפר, וכשחזרנו חיכתה לנו ארוחת בוהוריים שבה נעשה שימוש מסיבי בגבינות השונות - היה טעים!

אני חושב שהעולם יפה :-)

להודעה זו יש 34 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן

בתגובה ל: בקשה ושאלה (דרך=מהירות*זמן) מאת: אילנה ב
שלום אילנה

המתימטיקה כאן היא לא העניין, היא פשוטה מאוד. מה שצריך זה נסיון.

מה שאת צריכה זה ללמוד מה קצב ההתקדמות הרגיל שלך כתלות בגורמים חיצוניים שונים.
הגורמים החיצוניים העיקריים שמשפיעים על קצב ההליכה שלנו הם: משקל התרמיל, שיפוע השביל, רמת עבירות, טמפרטורה.

בתיאוריה היה טוב אם עבור כל אחד מהערכים האפשריים של הגורמים הללו היית יכולה לבדוק מה קצב ההליכה הנורמלי שלך, כלומר כמה ק"מ את עוברת בשעת הליכה רגילה שלך (כולל עצירות למנוחה, לצילום וכו'). אם היתה לך טבלה כזו הרי היית יכולה לפני כל מסלול לפרק אותו לקטעים ע"פ האופי שלהם ולחשב זמן מצטבר.

הבעיה היא שבמציאות קשה מאוד לבנות טבלה כזו שכן כמות הערכים האפשריים גדולה מאוד וכל שילוב של גורמים יכול להשפיע בצורה בלתי צפויה.
לפיכך מה שרוב האנשים עושים (לדעתי) זה להחזיק כמה כללי אצבע עיקריים ולהפעיל שיקול דעת במקרים שבהם כללי האצבע לא מתאימים.

דוגמא לכללי אצבע כאלה:
* אני מתקדם בקצב של 4 קמ"ש במישור בשביל נוח.
* עליה של 400 מ' אנכיים בשביל טוב תיקח לי שעה.
* ירידה של 500 מ' אנכיים בשביל טוב תיקח לי שעה.
* עליות וירידות מתונות מאוד לא נכנסות לחישוב.
* הליכה בקטע בעל עבירות נמוכה (סבך, נחל מבולדר, דיונות חול) מאיטה מאוד את ההתקדמות ל 1-2 קמ"ש.

עם הכללים האלה ניתן להסתכל על מסלול בשביל טוב של 16 ק"מ שכולל 250 מ' עליה ו 400 מ' ירידה ולהעריך שהוא ייקח לי:
4 שעות עבור 16 הק"מ + 45 דקות תוספת לעליה + קצת פחות משעה תוספת לירידה. סה"כ כ 5 וחצי שעות.

אם זה יום חם במיוחד או אם אני סוחב משקל גבוה מהרגיל אגדיל קצת את ההערכה.
לעומת זאת אם אני עם תיק יום קליל יכול להיות שאקטין אותה במקצת.

אם אני יודע שק"מ מתוך המסלול הוא בערוץ נחל בשביל מאוד לא נוח (סבך, שביל פתלתל, בולדרים) אני אתייחס למקטע הזה בנפרד:
כמעט 4 שעות עבור 15 ק"מ + 45 דקות תוספת לעליה + קצת פחות משעה תוספת לירידה + שעה למקטע הפחות עביר. סה"כ כ 6 וחצי שעות.

אגב, אחד הקטעים המאתגרים הוא להעריך את עבירות המקטעים השונים. הדרך הטובה ביותר היא כמובן לשמוע עדות ממטיילים שמכירים את המקטע.
בהעדר מידע כזה הנסיון הוא מצרך מבוקש - צריך לקרוא היטב את המפה הטופוגרפית ולהשתמש בצילומי הלווין (ולפעמים אפילו במפה גיאולוגית).

אני ממליץ לך להתחיל בלראות מה הקצב שלך בשביל נוח במישור וכמה זמן לוקחות לך עליות וירידות משמעותיות (עונת טיולי המדבר עם סייר שמתחילה בקרוב תספק לך בטח אובייקטים למחקר).
אחרי שתלמדי מה הערכים המתאימים לך תוכלי להשתמש בהם כדי "לפרק" את המסלול המתוכנן לגורמיו ולהעריך כמה זמן הוא יקח.

מקווה שלא קשקשתי יותר מדי ושאולי עזרתי במשהו
יונתן

בתגובה ל: בקשה ושאלה (דרך=מהירות*זמן) מאת: אילנה ב
קיבלת כבר תובנות מעניינות אבל אוסיף את התייחסותי.

בהנחה שסגנון הטיולים פחות או יותר אחיד (נניח, טיולי יום או להבדיל טיולים של כמה ימים עם הציוד על הגב), ונמנעים מטיול בתנאי מזג אוויר קיצוניים, הרי שהמשקל והטמפרטורה פחות משנים לצורך החישוב. המטייל המנוסה ייקח משקל פחות או יותר קבוע על הגב בל טיול, ויימנע מהליכה כאשר התנאים לא מתאימים לטיול רציני (בין אם מבחינת מזג האוויר ובין אם כושר גופני לקוי).

הפרשי הגובה והליכה מחוץ לשבילים הם פקטור משמעותי יותר, ועדיין לרוב המטיילים יש סגנון הליכה די קבוע.

לאור מה שציינתי עד כה, ניתן לגבש הערכה טובה לקצב ההליכה הסביר למטייל הממוצע. אני ממליץ שהקצב כן יביא בחשבון הפסקות. אני יכול ללכת גם 6 קמ"ש ויותר, אבל לא יכול כיום להתמיד בקצב גבוה לאורך זמן.

מדדתי קצב הליכה בטיולים רבים, בין אם בקבוצות מאורגנות, ובין אם באופן עצמאי, ובדרך כלל זה יוצא סביב 2.5 קמ"ש (25 ק"מ ביום). אם רוב ההליכה בדרכי עפר, יכול להיות קצב מהיר יותר, אם ההליכה בעיקר מחוץ לשבילים או באזור תלול וקשה, ברור שהקצב יהיה איטי יותר, אבל ברוב המסלולים ניתן לסמוך על כך שהקצב האישי קבוע.

בעניין מקדם ביטחון, כדאי לתכנן שהמסלול יסתיים לפחות שעה לפני החשיכה (אלא אם את בטוחה ביכולותייך) ובמיוחד לשים לב למשמעות של עליות וירידות תלולות בסוף מסלול (מאד רלוונטי למשל למצוק ההעתקים במדבר יהודה).

תרגיל טוב שיוכל לעזור לך הוא, בהנחה שאת נוהגת לתעד במצלמה הדיגיטלית את התחלת וסוף המסלול, לראות כמה זמן לקח לך בפועל המסלול, למדוד את המרחק במפה (באופן אחיד כמו שאת מודדת מסלולים עתידיים) ומזה להגיע לקצב ההליכה הממוצע שלך (ברוטו כולל הפסקות).

בהצלחה.

להודעה זו יש 44 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן

דפדוף בעמודים:

העמוד הקודם 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17

עמוד הבא

מאמרי הקהילה

	משה מאירי סוקר את רמות ישכר נופים, התיישבות,הסטוריה,מפות ואתרים, בשרשור מעמיק. 12/7/2016
	אילנה מטיילת בדולומיטים האיטלקים בלווי הגיגים והסברים.כל תמונה גלויה. 12/7/2016
	תילי תילים בשפלה- PW יקירנו חד חידות באויר בעזרת צילומי רחפן נראים התילים הארכילוגיים שונים מהמוכר לנו.זה לא הפריע לידעני הפורום לזהות אותם. 12/7/2016
	שביל הבשורה ממזרח לנצרת-סייר מדבר וחבורתו ביום קיץ לוהט מצפינים סיירי המדבר לגליל התחתוןמזרח לנצרת עילית, על הכביש בדרך לעין מאהל, בשביל ישראל בדרך להר דבורה, פסגת הר דבורה, ירידה והתחברות אל שביל הבשורה, משיכה צפונה עד נחל אזנות, עליה לגבעת הנ.ג. 532, עין מאהל. 12/7/2016
	חיפוש בפורום הכנסו לקישור (גוגל) ובשורת החיפוש הוסיפו את המילים שאתם מחפשים. שימו לב-הוסיפו, בלי למחוק את מה שכבר כתוב בשורה. 5/9/2014
	מספר הטלפון של יוני-קרמבו 053-5240002 במידה ואתם לא מצליחים להכנס לפורום,אנא פנו ישירות ליוני. 4/6/2013
	הטמעת תמונות לחברים שטרם ניסו, לחברים חדשים ולכל מי שצריך ריענון-איך מטמיעים תמונות בתוך ההודעה בפורום. 4/1/2013