טיולים ואתרים

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: ביקור בחריש- עיר העתיד מאת: משה מאירי
הישוב חריש הוקם לראשונה ב-1982,בתגובה על ההתפרעות של תושבי ואדי ערה בעקבות הטבח במחנות סברה ושתילה. לפני זה היה באזור נחל עירון רק ישוב יהודי אחד -מי עמי,שהוקם בראשית שנות ה-60',בתחומי ישראל. אחרי מלחמת ששת הימים הוקם הישוב קציר בסמוך מאוד ל"קו הירוק" ומעבר לו הוקמו ישובי חבל ריחן.
אריק שרון שהיה שר החקלאות וראש ועדת השרים להתיישבות,החליט שצריך לעבות את הישוב היהודי לכל אורך הקו הירוק- ממי עמי בצפון, ועד אזור יתיר בדרום,במה שכונה "תוכנית הכוכבים",ואחר כך בתקופת רבין כ -"תוכנית הגבעות". עקב מינויו של שרון כשר הביטחון התעכבה התכנית הגדולה הזאת,אך אחרי מינויו כשר השיכון יחד עם גל העליה הגדול מחבר העמים גדלה התכנית מאוד,וכללה גם עיר חדשה בשם "עירון" בשטחי האש שליד רגבים. תכנית זו בוטלה גם מסיבות אקולוגיות וגם הצורך המחודש בשטחי האש. בשנת 1985 הפכה האחזות נח"ל חריש לקיבוץ של השומר הצעיר שלא החזיק מעמד הרבה זמן ופורק. במקום היה אחר כך בסיס אימונים של הגדנ"ע ודברים נוספים, ואחרי הסכמי אוסלו עברה לשם תחנת משמר הגבול מזכרון יעקב,להגנת קו התפר.
בשנת 1994 החלה הקמת העיר של חריש ,ממערב לבסיס משמר הגבול. העיר תוכננה מראש לישוב גדול של קרוב ל-20000 איש,והוקמו בה תשתיות מודרניות בהון עתק :כביש גישה דו-מסלולי מואר לכל אורכו, צנרת של מים,חשמל וביוב בתוך האדמה,ונפרצו דרכים ומשטחים לבנייה.
ההתנגדות הקשה לישוב הזה מצד מועצה אזורית מגידו,ישובי ואדי ערה והארגונים הירוקים, הקפיאו את כל הבנייה והמקום הפך לישוב רפאים עם מעט מאוד משפחות שגרו שם.
המקום שימש כמקלט לחמולת קארג'ה משכונת ג'וואריש מרמלה שמסוכסת איתם,והגיעה גם קבוצה קטנה מתמונת אמנה הדתית.
בשנת 2008 ניצלה מפלגת ש"ס את כוחה בממשלה והחליטה באופן בלתי חוקי להקים מחדש ישוב גדול בהרבה ממה שתוכנן,ושיהיה ישוב חרדי. לבית המשפט הוגשו תביעות רבות על הדרך הבלתי חוקי שבה הוצאו מכרזי הבנייה,והוא ביטל את ההחלטות הקודמות,וקבע שבחריש יהיה ישוב פתוח לכל שכבות הציבור.
מאז,אחרי קיפאון של 15 שנה החל הישוב חריש שזכה בצורה יוצאת דופן להיות" אזור תכנון מיוחד",ולא שייך למועצה האזורית להבנות במהירות מדהימה.

קבצים מצורפים:

בתגובה ל: על גגות העיר העתיקה מאת: אילנה ב
אבא שלי נולד בעיר העתיקה בירושלים ביום כיפור 1931. כשפרצה מלחמת העצמאות היה בן 17, השתתף בלחימה ובסופה נלקח בשבי הירדני. את השירות הצבאי שלו העביר כלוחם קרבי בגדוד 163 בחטיבת ירושלים
לפני זמן מה ישבתי איתו וביקשתי לשמוע את סיפורי המלחמות שלו. הוא סיפר ואני הקלדתי לפתקה בנייד שאח"כ שלחתי בוואטסאפ המשפחתי. בשבת האחרונה כשהיגענו לכיכר בתי המחסה ושמוליק סיפר על הקרב בו נפל הרובע לידי הירדנים, הקראתי את סיפורי המלחמות של אבא שלי גם לחברים.
משתפת גם כאן עבור מי שמעוניין לקרוא ממקור ראשון, מהדור שלחם למען הקמת המדינה, למען כולנו.
***
במלחמת השחרור אבא היה קשר. גדנ"ע. מתחת לגיל 16. עשו עבודה כמו חיילים קרביים. רצים מעמדה לעמדה.
הוא נחשב לחייל. במלחמה נלקח לשבי הירדני לתקופה של עשרה חודשים. היה שם טוב. 900 איש היו בשבי. כל גוש עציון, העיר העתיקה, מרחב ירושלים, איזור השרון, לטרון. הביאו קרוב לאלף שבויים. בסוף החורף לפני פסח היתה עסקה להחלפת שבויים. חזרו לארץ דרך צריפין. נתנו להם תעודת חייל ו-30 לירות. אחרי 30 יום קיבל פנקס שחרור.
ב 1953 הקימו את חטיבת ירושלים. גדוד 163. אבא יצא לקורס מ"כים בבית נבאלה ליד ראש העין. מדריכים מהצנחנים. אריק שרון היה מג"ד מילואים. היה מנוול גדול. פעלו בעיקר בנגב באיזור באר שבע, שטח האימונים היה לפני בית קמה. אח"כ היו תעסוקות מבצעיות בזמן המילואים.
אבא השתתף בקרבות ברובע היהודי. פלוגת מוריה. סיפחו אותו לגדוד עם מ"פ חיים גורי. בן אדם טוב. התאמנו בנחל שורק. 30 יום כל שנה ועוד 20 יום בירושלים לתפוס עמדות. התאמנו הרבה בגליל.
ב-1967 לחם בכיבוש אבו טור, היה מ"כ. 17 איש נהרגו בקרב, לידו נהרגו 2 חבר'ה. השתתף בזיהוי חללים.
אח"כ שלחו אותו למוצבים בעיקר בבקעה. מאל-חמה עד מוצב ליד סדום. כל שנה.
ב-1973 במלחמת יום הכיפורים היה בסיני. היה שם טוב. ישבו במוצב אחרי אל עריש. לכיוון הגבול. אחכ העבירו אותם למוצב לאיזה הר גבוה שצופה על התעלה.
אחרי כן נשאר עוד שנתיים במילואים וב-1975 השתחרר מהמילואים. קראו להם לבוא לשנלר להחזיר את הנעלים. היה תור ארוך לקבל את האישור ליציאה מהארץ ואת תעודת השחרור שלחו הביתה. אחרי שנה פירקו את החטיבה.
"איפה לא הסתובבנו. בצפון. באילת. בסיני. בכל הארץ. עשינו פעם שמירה בחמת גדר, כשהיו מפגיזים את המוצבים של הירדנים. נהרג להם חייל בדרך. המג"ד שלנו נהרג בקרב אבו טור. היה מג"ד טוב. נהרגו 17-18 איש. כל האימונים התבצעו באיזור בית קמה. שטח אימונים קשה. אימונים קשים. אחרי מלחמת יום הכיפורים חיסלו את החטיבה."

בתגובה ל: תודה על האלבום היפה ועל הסיפור האישי מאת: סאקרה
אני יכולה לחסוך לך את הניחושים...
התחלנו בכנסיית המשיח, ממש בכניסה לשוק, מול מצודת דוד. משם המשכנו לרובע הארמני, מול הסמינריון ביקשנו רשות להיכנס לרחבת הכנסיה, כל השאר סגור למבקרים. מהרובע הארמני המשכנו לכיוון שער ציון, הרובע היהודי, כיכר בתי המחסה, הרחבה המרכזית ברובע מול בית כנסת החורבה, השרידים של החומה הגדולה, הקארדו, ומשם לכיוון הכותל. ירדנו לכותל וממנו דרך המנהרה לרובע המוסלמי. ברובע המוסלמי לא זוכרת איך בדיוק הלכנו - אבל אחרי הסבר ארוך על הממלוכים הגיע סוף-סוף הזמן לאכול ואז הלכנו למסעדה המועדפת על שמוליק. ליד המסעדה יש מלון (ברח לי שמו) ואם מבקשים לעלות לגג לתצפית מתבקשים לשלם 10 שקלים. התצפית יפה מאוד וממחישה עד כמה המקום הזה מבולגן, מסובך, מורכב, מעורבב, דחוס, נפיץ ובעיקר יפה. בערך כמו הבעיות שנולדו בו מקדם הימים.
ביקשנו עוד תצפית גגות, אז היגענו דרך השוק (הבשמים-הכותנה-ועוד סמטה) אל תצפית נוספת. ואז כבר החום נרגע והיה ממש נעים ומעניין להשקיף על התסבוכת היפה הזו מלמעלה.
את הביקור בכנסיית הקבר ועוד אתרים נשאיר לשבת בעוד שבועיים.
את הסיור הוביל שמוליק והשתתף גם חיים סופר ושניהם יחד כמו אנציקלופדיות מהלכות על שתיים... היה מרתק. ובכלל, תמיד כיף להסתובב בירושלים ולהגיע לפינות לא מוכרות וללמוד עוד על ההיסטוריה של המקום.
ממש לפני סיום, בדרך לחנייה נכנסו למלון וולדורף אסטוריה, כי הייתי סקרנית לראות איך המקום הזה נראה מבפנים. מרשים מאוד אם כי קצת מצועצע. לחובבי צילום עירוני מומלץ בחום לבדוק את המבנה הזה. וגם מי שמסתובב באיזור וזקוק לשירותים יכול לגשת לשירותי הדלוקס שם...

מפגש אקרעי עם פוסט ב "ספר הפנים" על סיור באזור בצת החזיר אותי כ 40 שנה אחורנית בפעם האחרונה שהייתי במנחת בצת * , אז החלטתי לשוב ולבקר במקום, אשר השתנה פלאים עם מטעי האבוקדו וההרחבות של המושב.
אז ניתן לתמונות לדבר.

איך שיצאנו מפאתי המושב כבר נקלע "הדיר הראשון" מולנו.

חלק מהדירים הפכו לאתרי תחמיץ.

פנינו להסתובב קצת בשטח- יש לפחות עשרה "דירים" שמפוזרים בשטח , אבל עיניי הנץ (שמתחילות להתכהות) ראו גם את הדתקי"ם (לא זכרתי על קיומם מהביקור האחרון לפני כ 40 שנה)

אחד הדתקי"ם (יש לפחות 4)צילום מאחור- למען האמת קצת פחדתי לבדוק מקוב מחשש לנחשים- שמה יש להם לחפש שם)

העין המיומנת "קלטה" עוד דת"ק "מוסווה"

גם את "בונקר המפקדה", ראינו, אבל אי אפשר להגיע בגלל הגדרת האמתניות

לסיום שאלת זיהוי /הכרות .
כ 300 מטר מזרחית לצומת בצת ישנה פנייה ימינה שהובילה אותנו ל"חווה חקלאית", אשר ישר הזכירה לי את חוות "השושנה הלבנה" **, אבל לא היה את מי לשאול אז הסתובבנו וחזרנו לכביש הראשי אחרי שצלמנו את תרנגולות החופש.
מי יודע מה הוא מקום זה ?(על שלט המטע בדרך לחווה היה רשום חלקת "אבו-נעים"

על מנחת בצת ונחיתת 2 מטוסי מיג 19 ב אוגוסט 1968 במקום, אפשר לקרוא ברשת או בספרות .

** למי שעדיין לא סוציאליסט- מומלץ לקרוא למרות שנכתב לפני כ 90 שנה.

מורה דרך מוסמך,טיולים וסיורים בטעם של עוד...
טיולים המשלבים עבר עם אקטואליה קרובה ועכשווית.
התמחות באתרים "לא מתויירים"

0544433604

שימו לב:מוטב להכניס חיים לשנים מאשר שנים לחיים !

דפדוף בעמודים:

העמוד הקודם 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

עמוד הבא

מאמרי הקהילה

	משה מאירי סוקר את רמות ישכר נופים, התיישבות,הסטוריה,מפות ואתרים, בשרשור מעמיק. 12/7/2016
	אילנה מטיילת בדולומיטים האיטלקים בלווי הגיגים והסברים.כל תמונה גלויה. 12/7/2016
	תילי תילים בשפלה- PW יקירנו חד חידות באויר בעזרת צילומי רחפן נראים התילים הארכילוגיים שונים מהמוכר לנו.זה לא הפריע לידעני הפורום לזהות אותם. 12/7/2016
	שביל הבשורה ממזרח לנצרת-סייר מדבר וחבורתו ביום קיץ לוהט מצפינים סיירי המדבר לגליל התחתוןמזרח לנצרת עילית, על הכביש בדרך לעין מאהל, בשביל ישראל בדרך להר דבורה, פסגת הר דבורה, ירידה והתחברות אל שביל הבשורה, משיכה צפונה עד נחל אזנות, עליה לגבעת הנ.ג. 532, עין מאהל. 12/7/2016
	חיפוש בפורום הכנסו לקישור (גוגל) ובשורת החיפוש הוסיפו את המילים שאתם מחפשים. שימו לב-הוסיפו, בלי למחוק את מה שכבר כתוב בשורה. 5/9/2014
	מספר הטלפון של יוני-קרמבו 053-5240002 במידה ואתם לא מצליחים להכנס לפורום,אנא פנו ישירות ליוני. 4/6/2013
	הטמעת תמונות לחברים שטרם ניסו, לחברים חדשים ולכל מי שצריך ריענון-איך מטמיעים תמונות בתוך ההודעה בפורום. 4/1/2013