|
 |
|
|||
|
|
|||||
טיולים ואתרים
פורום הטיולים שלנו.
|
ברוכים הבאים לקהילות אג'נדה!
אתם צופים כרגע בהודעה טקסטואלית מתוך פורום "טיולים ואתרים"
אתם צופים כרגע בהודעה טקסטואלית מתוך פורום "טיולים ואתרים"
|
ליחצו כאן כדי לעבור לגירסה המקורית של פורום "טיולים ואתרים" לאחר שכבר הוזכר כאן המפגש עם סייר מדבר איתנו, אנו הלכנו במסלול מעט שונה:
 ומבט יותר כללי על האזור  שישה היינו, רכב אחד השארנו בדימונה סיטי וברכב אחר הדרמנו לכביש הגישה למכתש הקטן עד למכרה עורץ.  במעלה נחל עורץ (מסלול לא מסומן)
השירשור שלי ילווה בכמות דלה של תמונות, ע"מ שאילנה תצטרף ותשביח   ועבירות לא קלה
 שיפועים  המזכירים במשהו את הכרבולת   תנועה מזרחית?
 מעבר מבולדר  ומשופע  יבשים כולם, למרות שסימני הגשם נראו היטב לכל אורך הנחל.
(במקום פנורמה)     היכה השלג
  עיקוף מפל  ומבט על המפל מלמעלה  מעבר מבולדר קשות
 צריך למצוא דרך למעלה, לדלג ולקפץ בזהירות מסלע לסלע  או בעצם תחילת ערוץ נחל עורץ, חיתוך ישיר על השלוחה לעבר התצפית על מעלה חצרה.
 לזיהוי - האם מקור חסידה רומאי?  מתגלה יופיו המדהים של המכתש הקטן
   סימון אזור התצפית  ברוח המקפיאה, המשך הדרך לאורך שפת המכתש הקטן או כמו שכתוב בשלט הגישה: small machtesh
 חולות צבעוניים בתוך המכתש   מושך אל תוך נחל מזר
  והמפל העליון אותו יש לעקוף   מבט לעבר נחל מזר ובאופק השלג הירדני         בשיפוע אימתני זרוע באבנים קטנטנות שהיקשו על הירידה. צריך כאן סוליות ממש ממש טובות ולרדת בזהירות ובאיטיות כדי לא להגיע כמו טיל למטה.
     בשלבים האחרונים של הטיול, גם המצלמה שלי החלה לעשות בעיות עם הפוקוס האוטומטי ונאלצתי לכוון ידנית. סה"כ אורך המסלול כפי שסומן 11.3 ק"מ, ארך כ 8 שעות,(עם הפסקות כמובן) לרכב שלום. רוקנתי אותו מכל חפץ והישארתי חלונות פתוחים מעט. עפר תיאר כאן את השתלשלות הטיול שעשינו אתמול, שהיה מוצלח בכל המובנים. מזג אוויר מעולה, קצת קר אבל לא יותר מדי, נווט מוצלח שארגן את הטיול, הגה את המסלול והוביל אותנו בשטח בלי להתברבר, חברה מוצלחת, נוף מדברי יפהפה, ערוצי נחלים לגמרי לא מתחשבים, מפתיעים כל פעם מחדש בקושי ובאתגר שהם מציבים איך עולים/יורדים את הדבר הזה. והכי-הכי, השביל על שפת המכתש הקטן. עם הנופים הכי-הכי. וכמובן הפגישה המפתיעה על השביל הזה עם סייר מדבר.
התמונות שלי יגיעו מאוחר יותר, לעכשיו אני רק אדביק כמה פנורמות. זאת מראה את נחל עורץ, אחרי העלייה הבלתי נגמרת, גם מהמקום שצילמתי את הנוף שנפתח, העלייה עוד המשיכה והמשיכה...  עד שהיגענו לכאן... והנשימה נעצרת לרגע... יא, איזה יופי    ואלה הצוקים שהתנשאו בסופו או תחילתו של נחל מזר (תלוי מאיזה כיוון מגיעים). אפשר לקחת נשימה עמוקה, הירידה האימתנית הגיעה לסופה ותיכף יוצאים מהנחל.  ההרים צבועים אור רך של בוקר, קר לנו ורוצים כבר לצאת לדרך להתחמם תוך כדי תנועה
 הקימוטים-קיפולים פרושים מול עינינו           שתי דמויות בנוף - בשביל הקנה מידה  הכניסה לערוץ
  נפתח חלון לנוף  ומטפסים  ועוד מטפסים  ואם מסובבים את המבט לאחור רואים שגם הפסגות הירדניות מושלגות    הרוג'ום הזה מראה לנו שאנחנו בדרך הנכונה  כאן התחיל טיפוס קצת בעייתי, הסלעים מתפוררים וצריך להיזהר. זו תמונה אחרי שכבר היגעתי למעלה. ככה נראה הסדק  למפל הזה יש כמה מעקפים אפשריים. שניים מהם כבר הלכתי.
כל המעקפים בגדה הדרומית. הקצר ביותר כתב עליו שי בעבר ורואים בתמונה שהוא עובר על מדף צר יחסית בדופן המפל - אולי חצי מטר, אולי קצת יותר, אפשרי אם הולכים בזהירות ולאט אבל קצת מפחיד. (1 בתמונה). אם עולים טיפה יותר גבוה נראה שאפשר לעקוף על מדף יותר רחב, לא בדקתי. (2 בתמונה). אם מטפסים עד למעלה עוברים מעל המפל בקלות, רק שזה קצת מעייף כי צריך לטפס קצת גבוה (לא רואים בתמונה), ובאמת בקטע מסויים הסלעים מתפוררים, אם כי זה קטע בלי תהום אז לא מסוכן, זה כנראה מה שאתם עשיתם לפי התמונות. (3 בתמונה) דרך אגב, עברנו שם גם אנחנו בשבת האחרונה, ירידה במזר ואחר כך עליה בעורץ.   הבונוס של הטיפוס אלו הזוויות צילום מלמעלה כלפי מטה  ועכשיו יורדים  זה המפל שעקפנו, מודה שזו לא הזווית המוצלחת במיוחד להראות אותו    יפה כאן מאוד, ושקט    איך עוברים מעל הדבר הזה???
  הינה עברתי, סובבתי את הראש לאחור, וקליק...  ואחרי שעברנו את הסלעים העצומים - טיפת התחשבות    קטע קצר של הליכה סבירה והינה הם שוב מקובצים להם, הסלעים הגדולים   באיזשהו שלב צריך לצאת מהערוץ ולטפס החוצה, לכיוון המכתש  את כל זה צריך עכשיו לטפס, האבנים מדרדרות, לא הכי יציבות בעולם      הינה, בסוף גם אני היגעתי לשפיץ של הסכין
 מבט אחרון לנחל עורץ שעלינו ממנו  אבל העלייה עדיין לא הסתיימה, אלה הסלעים שמזדקרים מולי  וזה נראה כמו...  ועוד מטפסים  ושוב מבט לאחור  כל צעד קדימה קידם אותנו לעבר קצה השפה של המכתש, לשם אנו מתקדמים  היגעתי!  ואת הנוף שנגלה מול עיני משם - בהמשך. עכשיו אני צריכה ללכת... אתמול עצרתי בנקודה שהיגענו לשפת המכתש
 וכאן עצרנו להפסקת צהריים, האוכל הרבה יותר טעים כשאוכלים אותו מול הנוף הזה      סוף-סוף פגשנו שביל מסומן. האם זה אומר שמעכשיו ההליכה תהיה קלה יותר? למי אכפת כשהשביל הזה מתצפת על כזה נוף שווה. העיניים מקבלות עדיפות על פני הרגליים...
 זום-אין לכיוון של מעלה חצרה. נשמור את השביל הזה לטיול אחר      מבט לתחתית המכתש
  הינה מגיעה קבוצת מטיילים, עד עכשיו היינו לגמרי לבד בשטח  וביניהם, סייר מדבר אחד, אותו פגשתי לראשונה  הם ממשיכים לכיוןן מעלה חצרה ואנחנו לכיוון נחל מזר     AAAAAAAWhc/E062xg8t15Y/s912/154.JPG       זה מה שקורה כשמשאירים אותי לבד מאחור...
 אני משפרת עמדה כדי לצלם מקרוב את הקרקעית הצבעונית המעניינת הזאת      גם על השביל יש עפר צבעוני. אני תוהה אם לא הגיע הזמן להחליף את התמונה הקטנטונת שלי, כי לבנתיים שידרגתי את נעלי ההליכה שלי (ועל הנעליים שלי אולי כדאי לפתוח שרשרור נפרד, בתנאי שלא תצחקו עלי...)  התאורה באותו היום היתה מעולה, מה שאתם לא יכולים לראות דרך התמונה זה את הרוח הקרה שנשבה שם...
 מבט אחרון לפרידה מהמכתש  זאת הקבוצה של סייר מרחוק, בטח עצרו להפסקת צהריים לפני שירדו לתחתית המכתש. סקרנית לראות את התמונות של סייר מתוך המכתש.      הינה נחל מזר, ממעוף הציפור  אני אצרף את חלקי בשרשור. מאחר והמסלולים שלנו הצטלבו שם על צלע המכתש הקטן, אין טעם בשרשור נוסף. אני אתן כמה "הי לייטס" מהעליה במזר וההליכה על צלע המכתש וארחיב יותר על הקרקעית של הקדרה הקטנה.
המסלול שעשינו מוכר וידוע. את המזר עד לראש מעלה חצרה עשיתי כבר פעמיים וכמדומני את הטיולים הללו פרסמתי בפורומים השונים. את מעלה חצרה עשיתי גם כן כמה פעמים, לפני שנים רבות. שני מטיילים מדדו את אורך המסלול בנווטנים שלהם: וולדי דיווח על 15 ק"מ. סופר (אביו של גיא) דיווח על 12.5 ק"מ. אני נוטה לכיוון של ה - 12.5 ק"מ. אגב שניהם עובדים עם תוכנת "אורוקס מפס" המתלבשת על ה"אנדרואיד".  בכניסה לנחל.
 החבר'ה מתגמגמים בעליה.  הרי אדום המושלגים.  עלה נעלה וירשנו אותה.  מצלעת הענק החוסמת את יציאת הנחל אל רמת מזר.  העליה הגדולה העוקפת את המפל העליון של המזר.  מצוקי המזר.  אני אוסיף את הצילומים שלי מהמזר, כמה תמונות שצולמו מהכיוון ההפוך, לקראת ארבע, כשהשמש היורדת צבעה את המצוקים בצהוב זהב. היופי הזה בעיניים הקל על הירידה האכזרית בסוף.
כאן עקפתי את עפר, לשם שינוי...  כך נראות המצלעות הענקיות הללו לקראת ערב      אחרי שהיגעתי לקצה הירידה    קר מאד, רוח מזרחית חזקה. עטופים כדבעי אנחנו מבוססים דרכנו במעלה השביל העולה לראש מעלה חצרה לגבעת קו גובה סגור 500.
     וכאן בערך פגשתי את עופר, אילנה וחבורתם.  על רעמת האריה.   "הייתה לי קופסת צבעים
זוהרים, נעימים ונאים. הייתה לי קופסה של צבעים יפים צבעים קרים, צבעים חמים. לא היה לי אדום, לא היה אדום של דם הפצועים. לא היה לי שחור, של אבלות יתומים. לא היה לבן, לבן של פני המתים. לא היה צהוב של חולות לוהטים. היה, היה לי כתום. היה כתום של שמחת חיים. היה לי ירוק של לבלוב ופריחה. היה תכול של שמיים בהירים. היה ורוד לי של חלום ומנוחה." - טלי שורק - מה אומר לכם. אנחנו האמונים על המכתש הגדול שחרשנו אותו לאחרונה מכל הכיוונים, מקפחים את אחיו הקטן המרשים, העמוק, הצבעוני והסוער ממנו פי כמה. מעלה חצרה מתחיל בדרך עפר היורדת בתלילות מטורפת לקרקעית המכתש הקטן. לאחר שכמה רכבים התהפכו במדרון הבלתי אפשרי הזה, נאסרה הדרך לתנועת כלי רכב ונותרה לנו צלקת לא סימפטית הפוגעת בנוף. המעלה יורד עם הדרך כשלוש מאות מטרים ואז סוטה ממנה בשביל תלול המתעקל על דופן המכתש וחובר לבסוף לשלוחה ארוכה המורידה אותו לקרקעית.      ושלא יגידו לנו שלא היינו שם.  צבעים, צבעים, הכל צבעוני וזוהר.
    השביל המסומן שאנחנו הולכים לאורכו, חובר לדרך עפר רחבה הנקטעת מידי פעם ע"י ערוצים עמוקים וצבעוניים.     שער המכתש מתקרב, הנה מכוני השאיבה, כביש מתפתל בתוך המיצר הסלעי והמפתח המרשים עם מצלעות הענק הנוסקות לשחקים. תנין הסלע...  זהו, האוטובוס הסבלני ממתין לנו, עוגות, תה קפה ונסיעה ארוכה ומנומנמת צפונה. ונתראה בטיולים הבאים. 
|
