ליחצו כאן כדי לעבור לגירסה המקורית של פורום "טיולים ואתרים"
שמונה בעקבות אחד
ו"...הופ יצאנו אל הדרך...", שניים וחצי מהפורום ("הירושלמי", "אשל" - סמוי למחצה, ו"נתב שטח") עם החבורה אליה סופחתי בחצי שנה האחרונה ופנינו אל הר צין והנחל החלק, סה"כ 8 מטיילים. 
מתרשם שמתמעטים הבולבוסים שבו וכיום זו שפוכת אבנים דלילה ביחס לעבר. הדרך (שביל ירוק) כבר אינה זו המסומנת במפת סמ"ש כי חציבה עמוקה קטעה אותה הדרך ולכן יש להמשיך לדרום מערב על השביל הכחול עוד כק"מ ולחזור מרחק דומה באלכסון. חבל שאין שילוט, סתם מטעה. לי לפחות זו לא הייתה הפתעה כי חשתי בזאת לפני כשנה וחצי בטיול לילי.  
הוא העלה רשומה נחמדה מאוד על בולבוסים באתר שלו. אני לא מתרשמת שיש פחות בולבוסים מבעבר. הכל עניין של זוית צילום. בצילום שלך נראה שיש המון בולבוסים!
במפות סומן כג'בל מדרה, במפה משנת 1899 כבר יש התלבטות אם זה הר ההר, ההתלבטות נפתרה בהחלטת ועדת השמות שזה הר ההר ולימים שונה שמו להר צין על אף שבראש של הויתיקים צרוב השם הר ההר ואם תגיד הר צין רובם לא ידעו לאיזה מקום הכוונה. 1860 - שימו לב לגבול סוריה עם ממלכת אדום או ערביה פטרה:  1899 - ההתלבטות במפה:  1917 - מפה מפורטת בה רואים גם דרך מתחתית מעלה עקרבים שאז לא היה ככביש לכיוון שדה בוקר לאורך נחל צין: 
1930 -  1960 - הגובה 268 מעל פני הים:  1968 - טרם נפגע השטח ממפעל צין והמכרות, כאן כבר נוספו לו 10 מטר: 
זה המקום הקלאסי להסביר על תופעת הרי המשאר וכיצד שכבת אבן צעירה בעשרות מיליוני שנים נמצאת 250 מטר נמוך יותר משכבות עתיקות יותר בהר החלק.  (מאתר המכון הגיאולוגי) 
 (מהסר זאת ארצי של יוחאי אהרוני) מקרבת האנטנה:  מהכניסה לנחל החלק: 
התלבטנו עם לעלות בשביל הירוק היותר צפוני ולרדת בכחול בסכין הדרומית ובחרנו להתחיל מצפון. הפרש גובה של 130 מטר אנכי, חלק מההליכה על חוואר ופצלים נוחים למדרך וחלק מצוקי בו חוצים את עדשת הקרטון האיאוקני.   בקצה, נקיק צר למעבר בו עדיף לעבור ללא תרמיל ועם נעליים גמישות: 
אני מכיר באזור הזה ממש עוד 2 סימוני שבילים מתחלפים, ויש כאלה בעוד כמה נקודות בארץ (נדיר אבל לא ייחודי להר צין או לנגב).
טיול יפה!
לא לפני שרשמנו "וי" על הפסגה. אף אחד מאיתנו(כולל אני) לא עלה עליה בעבר, למרגלותיה רובם שהו.  
פנינו לעלות אותו, על אף שבמפת סמ"ש מסומן חץ שחור הממליץ שתרד אותו. היה ספק אם הגבים מלאים ומהי מידת העבירות בעלייה. בירידה ביצעתי אותו בחודש יוני 2011 ודיווחתי כאן על הטיול. עץ שיטה נחבאים אל מול הצור מתצורת מישש:  לאחר השממה בבקעת צין, היה מרענן לפגוש את הקבוצה בכניסה לנחל:  הגבים היו מלאים למחצה וכל המסלול טרם טוייל לאחר הגשם האחרון:  קצת לאווירה: 
יש שבילי מרפסת לא מעוגנים ודרגשי סלע המחייבים לחיצת ברכיים וניצול ישבן. בשבילי המרפסת להיזהר במיוחד אם אתה רטוב ואם תרמיל על כתפיך.
מעבר לכך, העלייה בנחל אפשרית וסבירה לכל מיטיב לכת ברמה בינונית שאינו סובל מפחד גבהים מפותח.
נזכר במקרא בתאור גבול הארץ הנכבשת: "ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב...מן ההר החלק". "ואלה מלכי הארץ אשר היכה בהם יהושע ובני ישראל...ועד ההר החלק". הוא נקרא בשם החלק בשל צחיחותו ללא כל צמח עליו. המתרגם הארמי סובר כי השם החלק נובע כי מהמחלק - כי היה על גבול הארץ בימי קדם. (המידע מוילנאי 1956). לא היינו על פסגתו, אלא על האנטנה בשלוחה הדרומית. 
מסלול אתגרי קמעא, מחייב הליכה מנהלתית ממושכת מאורון לצין וממפגש שביל שחור לאורון וכמובן מהנה ביותר. זריחה מראש הר צין מומלצת או מהאנטנה. באנטנה פועל גנרטור, המשבית את ההנאה. השביל השחור מכביש צין - אורון, עביר לרכב רך, יש לסוע בזהירות. רכב נמוך מאוד לא מומלץ שייכנס. את מעט הסיכונים להליכה ביום חם(שלא היה כזה ביום שישי) מבטא הקרום הבוכה שקיבל מנת גשם לפני 10 ימים וכבר התייבש והתבקע. עוד באזור בקעת צין: העין של הר רכב, הנקיק הלבן של נחל צין, עין תינה וגב זרחן. וקצת רחוק יותר גב נחל שרף ומעוק נחל שרף, עין ארחות ונחל טרף תחתון. 
ההליכה המנהלתית ארוכה מדי לטעמי.
רכב במפעל צין מחייב 7 ק"מ מנהלתית, אם מסיימים בשביל השחור. רכב באורון מחייב 5 ק"מ מנהלתית, אם מסיימים בשביל השחור.
קח בחשבון שניתן לקחת טרמפ' בכביש.
את הלוגיסטיקה, הרכבים חיכו בצין?
אנחנו הינו על הר צין לפני כשנה, הנחל החלק בתכנון
מומלץ!
שמעלה זכרונות מטיול שהתקיים לפני שנה. הלכנו במסלול בכוון ההפוך-מנחל חלק להר צין. גם את הביקור על הר צין "הפכנו". עלינו בכחול ירדנו בירוק (תמונה של אילנה)  בנוסף, אני מצרפת את ההסבר של אסף המדריך (שתי תמונות מטיול אחר) על תזוזת לוחות וגילוי שכבות. לפני  אחרי 
הסיקור של הר צין, מרהיב. אני לא מבין מדוע דווקא להר המשאר הזה, מרשים כשלעצמו, אבל מתגמד לנוכח רכס חצרה האדיר שמצפון לו, ניתן השם המחייב הור ההר שהוא מקום קבורתו של אהרון הכהן.
חבל שהתעלמתם (אתה והירושלמי) מסיקור נחל החלק היפהפה וחציית ההר החלק.דווקא היה כדאי להתעמק יותר בקשיים שיוצרים מקווי המים בנחל החלק. מהתמונה שצירפת ניתן להבין שמקווי המים הללו מחייבים כניסה אליהם או לנסות להשאר עם נעלים יבשות במחיר של הליכה מסוכנת ולא בטוחה על מדפי סלע מרפסתיים. בטיול שעשינו שם לפני כשנה דווקא נתקלנו במדפי מרפסת בהם שולבו דרגיות המסייעות למטייל לעבור שם.
ויש לי הרגשה שהחבורה הזאת שהצטרפת אליה שמה משקולות על רגליך, כמות הקילומטרג' יורדת.
אני משתדל לייצר הליכה מנהלתית לפני הפגישה אתם וכך הגעתי ביום שישי ל 40 ק"מ, אמנם כמות מופחתת אך מכובדת לכשעצמה. ולחבורה זה טוב כי מקל על המנהלות. אבל לצורך שהות עם מטיילים כל כך נחמדים, אין בירידת הק"מ מצידי משום הקרבה.
לא יצאו לי תמונות מוצלחות בנחל החלק ולכן קיצרתי לגביו. יש מרפסות ממתוקנות ויש ללא עזרים. כאשר הנחל יבש, גם אני לא שמתי לב לסיכון (היחסי) בטיול בחודש יוני 2011. גבים רטובים מוליכים אותך לעקוף אותם ולא לחצותם וזה דרך שבילי מרפסת.
בניגוד לנחל גוב שרמת העזרים בו קצת מעצבנת, אני מקווה שאת נחל החלק יותירו כך. רמת השימוש בו היא נמוכה ממילא ומי שנכנס לתוכו אמור להיות מודע להיבט הטכני של המעבר בו.
הר צין הוא סיפור עצוב. אולי המרשים שבין הרי המשאר הנגישים בנגב, אבל סביבתו מדכאת והוא נותר כשמורת עציץ כמו כלוב מחרסינה בלב אזור בורות ואבק. כמות הבולבוסים ירדה פלאות אל מול העבר הרחוק ונראה שהפחתה קיימת גם בשנים האחרונות. בעליה להר מצאתי חבל חדש לחלוטין המשמש לטיפוס(יש יתרון בללכת ראשון...). ניתן לשער שיש מי שמסתכן בשביל הסכין לפסגה הצפונית (חבל לא מזיק שם), כי הירידה לסכין מסוכנת וההליכה על הסכין עוד יותר מסוכנת. אנחנו תהינו וויתרנו.
מרכס חצרה יש תצפית מדהימה על בקעת צין, אבל לא מומלץ לבצע זאת דווקא מאנטנה, דרומית להר החלק. פועל גנרטור המשבית הנאה ובדרך כלל בגלל מפעל הפוספטים הראות מוגבלת. המפעל אמנם התקין קולטי חלקיקים ומשתמש בקושרי אבק לדרכים, אבל עדיין האוויר מטונף. קיים נקב מצפון לאנטנה ומזרחית להר החלק שמרהיב ללכת עליו ולצפות בבקעה. פעם עשיתי חלק ממנו.
כמו שחגית ציינה, שנה שעברה טיילנו באיזור, רק במסלול ההפוך, התחלנו מהר החלק וירדנו דרך נחל החלק להר צין. אותו יום היה אפור וסגרירי. יפה לראות את הנופים, במיוחד אלו מהר צין, במזג אוויר בהיר וצלול.
|