משקולת אבן אופיינית לבתי בד וכמה גדרות ושרידי קירות עתיקים מסמנים את השביל היורד אל קבוצת מערות החצובות בקירטון הרך.



גרם מדרגות חצוב מוליך אל המערה הראשונה



המערה שמשה בוודאות כבית בד,



אבל בשלושת הצדדים הצמודים לקירות ניבעים חורים עגולים מושלמים.
צ'יקו יורד לבדוק מה מסתתר בהם





הוא לא מעלה דבר.
ייתכן ובאחד מהבורות האלה מצאו הארכיאולוגים את מטמון מטבעות הכסף...

המערה הבאה היא ממש מפעל ענק לעצירת שמן.
במרכז-המפרכה (יש במקום 4 מפרכות! בגדלים שונים)





ספרנו לפחות 10 מתקני סחיטה. כולם פעלו באותה שיטה-קורה שננעצה בגומחה בקיר, "בתולות" חצובות שבקרקעית משטח עגול שאליו התנקז השמן וממנו זרם אל החללים החצובים שלמטה.
ליד כל מתקן עדיין אפשר לראות את אבני המשקולות.





כדי השמן הוצבו כנראה בשקערוריות על האדמה ובור ניקוז אסף את השמן במידה וכד נשבר או גלש.



במפלסים שונים אפשר לזהות בקלות את פתחי מערות המסתור מתקופת מרד בר כוכבא.



את המתחם המרתק הזה החליטו לשמר ולשבץ בישוב החדש.

הכעס, על הרס הנוף היפה הזה, מובן ואני שותף לו.
ביום ששי חלפתי שם בכביש (כשחזרתי ממשית), את הרפתות והמתבנים ראיתי, אבל הייתי עסוק בלחפש את האדום המתמהמה והעינים היו נעוצות בגובה העשב מצידו השני של הכביש, כך שאת הגבעה הלבנה לא ראיתי.
אפשר מיקום מדויק של מערת בית הבד?

עם נסיון ארכיאולוגי כמו שלך, אין סיכוי שתפספס את המתחם.
אם תגיע מכוון השער החשמלי של אמציה (לא צריך להכנס למושב)
תפנה שמאלה,צפונה אל אתר הבניה ותתחיל לטפס באלכסון קל לצפון
תראה קטע לא טחון, עם קיר אבנים עתיק ושרידי גדר.
בשמאל הקטע הזה תראה את האבן הזו >>>>



ממנה יורד השביל בו מצולם צ'יקו בפתח המערות.
אל המערה הראשונה מוליכות המדרגות ו"מפעל שמן הזית" עם בתי הבד נמצא במערה הסמוכה מימין.

וכרגיל - חסר הסימון על מפה...

מצפון למושב אמציה.
כשרציתי להעלות את הנקודה עם תמונה של בית הבד, ראיתי שהקדימו אותי.
אין שם איזכור ל"ספא", את זה אוסיף.

שיטוט ברשת הוביל אותי גם לקישור הזה, בו יש תמונות מצויינות של הבריכה ובית המרחץ, לפני שהצמחיה נאחזה באבני המקום.

האתר העתיק נימצא במדרון של הכפר הערבי א-דווימה,שניכבש במלחמת השחרור בחודש נובמבר 48',ונערך בו טבח של ממש ע"י כוחות צה"ל.זהו אחד המקרים הקשים של מעשים כאלה שנעשו ע"י כוחותינו לאחר הקרבות,וזה שונה מסיפורי הבדייות של הערבים על "טבח" דיר יאסין או בטנטורה,שבה היו הרוגים במהלך הקרבות עצמם.
שני הכפרים-קוביבה (היום לכיש) וא-דווימה (היום אמציה) היו הישובים הדרומיים ביותר מדרום לכביש פלוג'ה (פלוגות)-בית ג'וברין-חברון של ישובי קבע במזרח לכיש עד לבאר שבע.
משום מה שנייהם נימחקו ממפות ישראל (לשרידי קוביבה נתנו שם עברי "כשר"-חרבת כפר לכיש).

כרגיל אצלי, אני מתחיל לחפש קישורים מהערותיו וכך גם הגעתי לשירו של אלתרמן "על זאת" * ומשם קצרה הדרך להזכר בשנות התיכון עם שירו של טשרניחובסקי "קיר הפלא בוורמיזא".

* למטיילים אני לרוב מקריא את שירו "ארץ ערבית " ומוסיף עוד ..."כה אמר השטן"

עשיתי בדיקה (וקראתי גם מה כתב עמית הורן על השרידים)
אבל במפת ה-PEF,דווימא נמצאת דרום-מערב לאתר הזה.
תיקנתי את הנ.צ. של הנקודה לפי ה-PEF והזזתי אותה למקום הנכון.
זה בערך ליד המגדל של גבעת גד.
יש כל כך הרבה חורבות בשטח הזה, מבחינת הממצא הקדום כולן ממש דומות.
דווקא שרידים ערבים מהתקופה העותמנית וצפונה בקושי רואים בשטח.

סאקרה,הסימון שלך ושל עמית הורן לא מדוייק.הגבעה של הישוב הערבי נמצאת כ-חצי ק"מ משם לצפ'-מז',ויש בעמוד ענן את המיקום הנכון בשם-"אתר ארכ' חדש".למעשה שרידי הכפר הערבי הגדול הם על כל הגבעה שמדרום מקיף אותה כביש הגישה הישן לאמציה,ומצפון עובר שם קטע הכביש החדש-358.
פירוט מלא של כל המימצאים ומפה מפורטת ישנה בסקר אמציה של פרסומי רשות העתיקות-מיום 23.12.2012.

אני מציע לא לסמן נ"צ עפ"י מפת ה-PEF. מפת ה-PEF מעוגנת לרשת הקואורדינטות בצורה מקורבת בלבד, יש סטייה של עשרות מטרים.
תסתכלי לדוגמה, על "חורבות כפר לכיש" (הלא היא קוביבה) מצפון מערב לאמציה, כפי שמסומן במפת ה-50,000 של מפ"י והחליפי למפת ה-PEF - תיווכחי שקוביבה מסומנת דרומית מערבית לשם. יש פשוט סטייה של עשרות מטרים לדרום מערב באיזור הזה.

אני ממליץ לסמן נ"צ בעמוד ענן על סמך:
1) מדידה עצמאית בשטח
2) מפת 50,000
3) תצ"א
(ולעולם לא על סמך PEF)

ביטלתי את העדכון בעמוד ענן.

דוויימא אכן נמצאת מצפון למושב אמציה. כדי להוסיף משהו שלא נכתב כבר קודם אספר כי אריק נחמקין, בן נהלל - השתתף בכיבוש הכפר. הוא סיפר כי תשתמישי קדושה שמקורם בגוש עציון נמצאו שם, יחד עם עוד שרידים שאני מעדיף לא לכתוב אודותם. כשעלה מושב אמציה על הקרקע, ביקשו חבריו להתיישב ולבנות את בתיהם על הגבעה. מדינת ישראל התנגדה בגלל שפע הבורות ואתרי הארכיאולוגיה במקום - וכך הוקם המושב מדרום לגבעה. בראשה עמד שנים ארוכות מבנה המפטמה של ענף הבקר במושב.
כשגרעין המפונים מגוש קטיף הגיע לאמציה, נמצא הכסף לחפירות הצלה ולהעתקת המפטמה למקומה החדש (למטה בעמק ממערב לכיכר לכיוון לכיש) כדי להקים שם את יישובם החדש.