סיכום העשור: הסדרות הכי משפיעות
|
|
סיכום העשור: הסדרות הכי משפיעות
פורסם לפני
4100 ימים
מאת yaddo
סה"כ תגובות: 44
תגובה אחרונה לפני: 4092 ימים
2004 הייתה שנת מפנה בטלוויזיה האמריקנית, כאשר בזכות כמה סדרות חזקות במיוחד, שכולן נשארו עמנו עד היום, המטוטלת נעה מהריאליטי אל הדרמות. סדרות 2003
|
|
|
|
2004 הייתה שנת מפנה בטלוויזיה האמריקנית, כאשר בזכות כמה סדרות חזקות במיוחד, שכולן נשארו עמנו עד היום, המטוטלת נעה מהריאליטי אל הדרמות. סדרות 2003
|
|
בתגובה ל: סיכום העשור: הסדרות הכי משפיעות מאת: yaddo![http://i35.tinypic.com/2v9vpn6.jpg]() נושא שירותי הכבאות וההצלה לא היה זר לדניס לירי כאשר בא ליצור את הצילו יחד עם פיטר טולאן (המופע של לארי סנדרס). למעשה, הנושא לא היה לו זר עוד לפני 11 בספטמבר 2001. שנתיים קודם לכן נהרגו בן דודו של לירי, ג'רי לוסי, וחבר ילדות שלו, טומי ספנסר, יחד עם ארבעה כבאים נוספים בשריפת ענק בעיר הולדתו ווסטאר שבמסצ'וסטס. שמותיהם הפרטיים של השניים זכו להכרה בסדרה, ארבע וחצי שנים אחרי כן: ג'רי היה שמו של מפקד התחנה וטומי שם הדמות הראשית. כמו כן רדפה את דמותו של טומי רוח הרפאים של בן דודו, לצד מתים אחרים. האסון הביא את לירי להקים בשנת 2000 את "קרן לירי לכבאים", שמטרתה לגייס כספים עבור ציוד, כלי רכב והכשרה לשירותי הכיבוי. אחרי אסון התאומים הוא הקים קרן נפרדת, "קרן לאמיצי ניו יורק", שנועדה לגייס כספים עבור משפחות 343 הכבאים שנספו בבניינים. הנגיעה האישית והמהלכים הללו קירבו מאוד את לירי אל שירותי הכיבוי של ניו יורק ואל כבאים באופן כללי. לפיכך אחרי שהסדרה הקודמת שלו, הג'וב, בוטלה על ידי ABC, הדרך לסדרה על כבאים הייתה קצרה. ממקומה ברשת הכבלים FX, החירות שהוקנתה להצילו הייתה גדולה. מנקודת מבט גברית כמעט חסרת תקדים בטלוויזיה, נושאים שלא רואים הרבה על המסך הקטן טופלו בעקביות ובאינטנסיביות בהצילו, בראשם היחס כלפי אסון התאומים. האסון היווה צל תמידי, מוחשי וממשי על הסדרה מאז יומה הראשון. טומי אכול רגשות האשמה דיבר בקביעות עם הרוח של בן דודו שנהרג באירוע. יתר על כן, במהלך הסדרה לא נמנעה הצילו גם להתייחס אל "תיאוריות הקונספירציה" של 9/11, מעשה לא מקובל בטלוויזיה במרחק שנים ספורות מהאסון. בנוסף, באיצטלה של "סדרה גברית" הביאה הצילו אל החזית ביתר שאת נושאים כדת - טומי שוחח תדיר גם עם ישו - אלכוהוליזם, זעם, אלימות (כולל אונס שמבצעת הדמות הראשית), סקסיזם, הומופוביה, גזענות, דיכאון ועוד. ב"הביאה אל החזית" הכוונה היא שדמויותיה הראשיות, ובעיקר טומי עצמו, היו נגועות בכל אלה. קל אף יותר להבחין בהישג של הצילו הן מבחינה תוכנית והן מבחינת קומדיה, כאשר מציבים אותה מול סדרה גברית נוספת שהחלה באותה שנה: הפמליה. מקורות: מחובר (ביקורת טלוויזיה. ספוילרים לפרקים שטרם שודרו בארץ) תוקן על ידי yaddo 28/10/2009 12:13
|
|
בתגובה ל: הצילו (2004-היום) מאת: yaddo![http://i35.tinypic.com/ws9vdg.jpg]() אבודים היא ככל הנראה הסדרה הכי מדוברת באינטרנט בעשור הנוכחי, זאת אומרת בכלל. לא בכדי היא הפכה לכזו. כסדרת מיסתורין המאתגרת את צופיה ומעודדת אותם לאסוף רמזים, הצופים קפצו על ההצעה ועשו בדיוק את זה. הסימביוזה בין הטלוויזיה למרשתת התגלמה לפיכך במקרה של אבודים באופן האופטימלי ביותר. בחוד החנית עומדת לוסטפדיה, אנציקלופדיה שלמה מבוססת וויקי - כלומר ניזונה מתרומות הגולשים/צופים - המוקדשת לסדרה, שנכון לסוף העונה החמישית אוצרת בה כמעט 5700 ערכים על דמויות, פרקים, סמלים, אירועים, מקומות וכו'. מדובר ככל הנראה במאגר המידע המקיף ביותר לסדרה כלשהי אי פעם, ובפרויקט שהתפרש אף לשפות נוספות, בהן עברית. אבל לא רק מצד הצופים ישנה נוכחות ערה באינטרנט, אלא גם מצד היוצרים ומצד הרשת המשדרת, ABC, ולא רק באינטרנט, אלא גם בכל כלי מדיה אפשרי. Lost Experience, משחק מציאות חלופית שהתקיים בין העונה השנייה לשלישית בארה"ב, בריטניה ואוסטרליה וכלל רמזים בעיתונים, במענים קוליים, בפרסומות טלוויזיוניות, באתרים וכיו"ב. המידע במסגרת המשחק הוא חלק מהקאנון של הסדרה, ולמעשה כלל אלמנטים בשרניים שבקושי נגעו בהם בסדרה עד כה, סוף העונה החמישית, ושהעשירו את העולם של אבודים במידה ניכרת ומהותית. Find 815, משחק נוסף באותה מתכונת, הגיע בסוף העונה השלישית ונמשך עד תחילת הרביעית. בנוסף למשחקים הללו נשתלו רמזים/מחוות גם במשחקי וידאו ולוח רגילים, בעיתונים ומגזינים, בסדרות אחרות (המספרים של הרלי אצל ורוניקה מארס, מטוס של אושיאניק 6 בסיטקום טירוף בבית ואולי עוד), בסרטים ובאתרי אינטרנט. כמו כן מקליטים המפיקים המנהלים את הסדרה, דיימון לינדלוף וקרלטון קיוז, פודקאסט אחרי כל פרק ובו הם משוחחים עליו ועל משמעויותיו, עונים על שאלות בוערות וכיו"ב. משחקיה של אבודים בזמן, שהגיעה לכדי שיא כאשר קפצה שלוש שנים קדימה בשלב מסוים, הביאה גם סדרות אחרות לעשות כמוה: עקרות בית נואשות קפצה חמש שנים קדימה בין עונות 4 ו-5, ומגרש ביתי קפצה ארבע שנים. אבודים לא הייתה הראשונה שעשתה זאת, אבל היא כן הראשונה שאלמנט הזמן בה כל כך משמעותי והיא עצמה כה משפיעה, עד שהיא הביאה מיידית סדרות נוספות לעשות דבר דומה. אלמנט חדשני נוסף של הסדרה ושל הרשת הגיע כאשר בשלהי העונה השלישית ב-2007, לאור הטענות על מריחות שנבעו מחוסר ידיעת היוצרים מתי אמור להגיע סיום הסדרה, נקבע לה מועד סיום ב-2010, כמו גם מספר העונות הנוספות ומספר הפרקים בהן. אבודים עלתה ב-ABC בעונת 2004-05 ויחד איתה גם עקרות בית נואשות והאנטומיה של גריי. שלוש הסדרות הללו הפכו להצלחות כבירות והביאו לשגשוג של ABC אחרי שנים רבות שבהן דשדשה קשות, כנראה לאור הקארמה המחורבנת שלה אחרי שביטלה בדמי ימיה את אלה הם חיי (כך אני מעדיף להאמין). אבל לא רק ABC הרוויחה מעדנת הסדרות הללו, אלא הטלוויזיה המתוסרטת בכללותה. לפני 2004 הסדרות המדוברות ביותר היו תוכניות ריאליטי, ובהתאם הן גדשו את המסך. אמריקן איידול, הישרדות, המירוץ למיליון, האח הגדול, ג'ו מיליונר, הרווק, הטופ מודל הבאה, פרויקט הפחד, החיים הפשוטים, משפחת אוסבורן ועוד ועוד – הבאזז העיקרי של הטלוויזיה היה בחזקתן עד שהגיעה העונה הזו והסדרות האלה, שאליהן יש להוסיף גם את האוס של FOX שהחלה אף היא באותו זמן. הן האחראיות העיקריות לכך שאחרי ארבע שנים של מלכות ריאליטי, השתרר איזון בטלוויזיה האמריקנית והדרמה שבה סוף סוף אל השורה הראשונה.
|
|
בתגובה ל: אבודים (2004-2010) מאת: yaddo![http://i38.tinypic.com/maaqzd.jpg]() "זו סאטירה!" [מארק צ'רי, יוצר עקרות בית נואשות, למפגינים הנוצרים האדוקים שהפגינו מתחת לחלונו, ביניהם אן (Her?) חברתו של ג'ורג'-מייקל, ארסטד דיבלופמנט] עקרות בית נואשות היא: 1. דרמה נשית. 2. קומדיה. 3. אופרת סבון. 4. דרמת נעורים. 5. סדרת מסתורין מורבידית. 6. סאטירה על חיי הפרברים. 7. כל התשובות נכונות. וויסטריה ליין, שם הרחוב הפיקטיבי שבו מתרחשת עקרות בית נואשות, נשמע מאוד דומה ל"היסטריה ליין". היסטריה, מהמילה היוונית רחם (hystera), יוחסה בימים עברו בעיקר לנשים שלא ידעו לאבחן את מחלתן. זה בוודאי לא מקרי. עקרות בית נואשות (להלן עב"ן), שהייתה למשך עונה תופעת תרבות שגררה אליה גם את לורה בוש, שיחקה היטב עם שעשועי ההפוך על הפוך. הפרברים שלה היו פיפטיזיים למראה, תור הזהב של הפרברים הטלוויזיוניים, ומתחת להם נחשף כל מה שלא הסכימו להראות לנו בסדרות ההן. את הסדרה מקריינת דמות מתה, חברתן של הבנות המככבות, שהתאבדה בפרק הראשון [1]. למה? כמובן, כי הפרברים האהובים רקובים בתחתיתם ומבוססים על שקרים ועל העמדות פנים. קשה לומר שעב"ן מתוחכמת במיוחד. עד כמה שמארק צ'רי ירצה שנחשוב שהיא מתמצה במילה שזעק מחלונו ולמרות הנגיעות שלה בסוגיות פמיניסטיות, היא לא נקטה עמדה כמו מרפי בראון למשל, ובסופו של דבר כוחה העיקרי הוא בסבוניות ובמסתורין שלה. אירוני, כי זו בדיוק הדרך שבה צ'רי הצליח לשווק ולמכור את הסדרה ל-ABC אחרי שנחל מפלה מול גופי השידור (כולל ABC) בסבב הראשון, בו הדגיש את הסאטירה. עם זאת, ההברקה שלה טמונה בתמהיל הבלתי האפשרי שהופך אותה לעתירת אפיל. יש בסדרה הזו מכל הבא ליד. כמיטב המסורת של סדרות-נשים כמו בנות הזהב וסקס והעיר הגדולה, גם כאן הנשים הן מסוגים שונים בתכלית, MILFיות בטעמים מגוונים בשלבים כאלה ואחרים של חייהן; לאחת מהן יש בת מתבגרת שיחסיה עמה מזכירים מאוד את בנות גילמור; ההרפתקאות של בני הנוער שם בוודאי לא העלימו את עיניהם מהאו.סי, שהתחילה שנה קודם לכן והייתה הצלחה ענקית; מדי עונה מוצגות דמויות חדשות ועמן תעלומה חדשה שתיפתר בסוף העונה; הקומדיה נעה בין שנינות, סלפסטיק אווילי, הלצות מורבידיות ואכן, קריצות סאטיריות. כמו כן, הסדרה אינה חוששת להקצין ולהציג דברים שאינם מובנים מאליה לסדרת רשת. חלק מהדמויות בסדרה הן הראשונות מדוגמתן בטלוויזיה. לינט סקאבו (פליסיטי הופמן) נאלצה להתמודד עם בנים מהשטן, צמד תאומים בריוני ואיום, שהביאו אותה לכדי שימוש בסמים – הריטאלין שלהם. גבריאל סוליס (אווה לונגוריה) זכתה ליחס מחפיר מבעלה אבל העדיפה להישאר איתו כדי לשמור על רמת חייה (ולבגוד אגב כך עם הגנן התיכוניסט). עב"ן באה באקלים מעניין מבחינת נשים. אם הניינטיז בואכה אמצע הנוטיז יצירות על נשים התעסקו רבות ברווקות ובנעלי מעצבים, לקראת עלייתה של עב"ן ארצות הברית השתעשעה עם השאלה על מקומה של האישה הנשואה, הן אם היא משלבת קריירה והן אם לא. ההשראה המפורסמת של מארק צ'רי לסדרה היא אמו, שב-2002 במהלך צפייה בטלוויזיה במשפטה של אנדריאה ייטס, שרצחה את חמשת ילדיה הקטנים כאשר הייתה נתונה בדכאון חמור, אמרה לו על עצמה שהייתה בעצמה עקרת בית נואשת. בקיץ 2004, חודשים ספורים לפני שהגיעה עב"ן, עלתה ב-FOX הסדרה משפחה בהשאלה. כמעט שלושה חודשים אחר כך עלתה ב-ABC הסדרה אמא מחליפה - שתי הסדרות החליפו אמהות בין שתי משפחות לפרק זמן מסוים ותיעדו את מה שקורה בהן במהלכו [2]. עקרות בית היו הבאזז החדש. בכתבה מ-2004 ציין מגזין "טיים" כי "22 אחוז מהאמהות האוחזות בתואר אקדמי או מקצועי מנקות דגני בוקר לפרנסתן". שנה אחרי כן, כאשר עב"ן כבר הייתה באוויר, תהה ניוזוויק "מה קרה כאשר 'הבנות שהיה להן הכל' הפכו לאמהות?". הסדרה, שנגעה בדיוק בשאלות הבוערות הללו, הפכה להצלחת ענק ובמשך שנה אף לתופעת תרבות, שכאמור סייעה לחלץ את ABC מביבי המדרוג. מקורות: לקרוא את 'עקרות בית נואשות': מעבר לגדר הכלונסאות הלבנה[1] במקור לוהקה לתפקיד שריל לי, לנצח לורה פאלמר מטווין פיקס, ליהוק מכוון בוודאי שחבל שלא יצא אל הפועל. [2] הקונספט של אמא מחליפה הוא בריטי ומשודר שם בערוץ 4. ABC רכשה את הזכויות, ומנגדה פוקס, שרצתה גם היא את הפורמט והפסידה במלחמת המחירים, פשוט העלתה גרסה משלה "בהשראתה", ואף עשתה זאת שבועות ספורים לפני ABC.
|
|
|
|
|
|
בתגובה ל: וגם: הסדרה המבוטלת האהובה עלי בעשור הזה מאת: yaddo אם כי, כפי שכבר ידוע לך, אני מבכה יותר את אחותה הבכירה ואחותה הצעירה.
בהזדמנות זו נגיד גם ~סניף~ על ורוניקה. ואם כבר רוב תומס, אז ראיתי את שני הפרקים הראשונים של פארטי דאון והם היו חמודים להפליא.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: ~סניף~ מאת: miss bojarsky מבחינתי כאב הביטול עליה מאוד קרוב אל זה של "וונדרפולס".
|
|
בתגובה ל: ציפיתי שתגידי "פיירפליי" מאת: yaddo פיירפליי אצלי במקום הראשון והבלתי מעורער. אחת הסדרות האהובות עליי אי-פעם בכלליות, ובפרט מבין הסדרות של ווידון. כל כך שמחתי שהסרט סגר כמה קצוות, אבל עדיין יש שם כמה מאורעות שאני בהכחשה מלאה לגביהם והם לא באמת קרו, כי נו, באמת, הם פשוט לא קרו אז אין טעם לדבר עליהם, נכון?
במקום שני נמצאת וורוניקה מארס. זאת היתה יכולה להיות עונה שלישית בת-זונה. איך מישהו היה יכול לראות את ה'דוגמית' שרוב תומאס הכין ולהגיד "אההה.... לא." זה פשוט נשגב מבינתי.
במקום שלישי וויצ'בלייד. העונה הראשונה היתה מצוינת, אבל הם די הביאו את זה על עצמם עם הטוויסט המעאפן בעונה השנייה. בכל זאת, זו הסדרה הראשונה שגרמה לי להתעניין בבמאים וצלמים וכותבים, ומי עשה איזה פרק. היה לה אחלה קאסט, והיא היתה אחלה בכלליות, במיוחד כמשווים אותה למקור הקומיקסי הנוראי (אבל זאת לא חוכמה).
את וונדרפולס אני משלימה לאט-לאט. אני חושבת שיצא לי לראות איזה 3 פרקים והשאר מחכים לי במחשב. בכלל לא ידעתי על קיומה, והגעתי אליה כי השחקנית הראשית שיחקה ממש טוב באיזה פרק של חוק וסדר, ותהיתי למה לא יצא לי לראות אותה בעוד מקומות.
|
|
בתגובה ל: כאבי ביטולים - פיירפליי!!! לא נשכח ולא נסלח. מאת: יערה רוצה לומר - "עונה רביעית בת-זונה". לסדרה כמובן היו שלוש עונות. איך הזמן עובר כשנהנים. (:
|
|
בתגובה ל: וופס, וורוניקה מאת: יערה שהעונה שהנייה של ורוניקה הייתה מאד מאכזבת בעיני. אבל, לא רציתי לראות אותה הולכת. העונה השלישית היוותה שיפור ולעונה הרביעית באמת היה פוטניצאל רציני. מישהו יודע מה קורה עם הסרט באמת?
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: האמת מאת: miss bojarsky ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: הסרט כבר מזמן ירד מהפרק מאת: yaddo כמה חבל.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: האמת מאת: miss bojarsky העלילת-רקע בעונה הראשונה היתה מושלמת מההתחלה עד הסוף, עם הרבה טוויסטים מצוינים, וסיום מספק. כל עונה שנייה תהיה נפילה אחרי דבר כזה. (לדוגמא.... דקסטר.) גם אני לא חיבבתי במיוחד את כל העלילה בעונה השנייה עם התרסקות האוטובוס, והקטע עם ביוור היה הזוי לגמרי.
והסרט... נראה לי שמאז הכרזה כלשהיא בתחילת השנה שום דבר לא זז שם.
|
|
בתגובה ל: טוב... מאת: יערה אפשר היה לראות בבירור בעונה השנייה כמה היא לא תוכננה מראש בצורה מדוקדקת כמו הראשונה וקשה היה לה מאד להשתוות. עדיין, הסוף שלה היה כל כך מפגר, שאי אפשר לתרץ אותו רק בזה.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: כאבי ביטולים - פיירפליי!!! לא נשכח ולא נסלח. מאת: יערה"האף" הייתה אחת הסדרות שהכי אהבתי בעונתה הראשונה. פשוט התאהבתי בסדרה הזו ואני אזכור אותה לעד באותה סקאלה עם מד מן ושובר שורות. אך מה? העונה השנייה הייתה כל כך זוועתית ומשעממת שהלוואי שהיו מבטלים אותה אחרי העונה הראשונה. אילו זה היה קורה הייתי שבור לב לחלוטין, אך לפחות הייתי זוכר את "האף" כסדרה המושלמת שהיא הייתה ולא כזבלון המרצד שהוא עונה 2. אני מחזיק בבית את הDVD של העונה הראשונה, וכשהוא יושב שם גלמוד בלי אחיו המעוות, ממש ליד פיירפליי וקרניבל, אני מצליח לשכוח שבכלל יש לזה המשך.
|
|
בתגובה ל: ומהצד השני- ביטולים מבורכים מאת: איילון צפון לא ראיתי את העונה השנייה. היא בוטלה בטרם התחלתי וגם ככה לא היה לי יותר מדי חשק. בעיניי העונה הראשונה הייתה נחמדה, אבל לא מדהימה.
|
|
בתגובה ל: ומהצד השני- ביטולים מבורכים מאת: איילון צפון ללא תוכן
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: ומהצד השני- ביטולים מבורכים מאת: איילון צפון ללא תוכן
חוק וסדר 13.9.1990-24.5.2010. R.I.P
|
|
בתגובה ל: כאבי ביטולים - פיירפליי!!! לא נשכח ולא נסלח. מאת: יערה עונה ראשונה כיפית, עונה שנייה מעפנה. כל כך חיכיתי לראות אותה ובסוף הצטערתי שזה קרה.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: ציפיתי שתגידי "פיירפליי" מאת: yaddo לא התכוונתי לומר שהיבטולים של דלמ ונד היו הכי כואבים. אבל הם ללא ספק נמצאים ממש קרוב לפיירפליי. מה שכן, את פיירפליי היה לי קצת קל יותר לעכל, כי ראיתי אותה אחרי הביטול, אז ידעתי מראש.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: וגם: הסדרה המבוטלת האהובה עלי בעשור הזה מאת: yaddo ובאמת הגיע הזמן שאני אעשה לה צפיה חוזרת. איזו סדרה מופלאה.
|
|
בתגובה ל: סדרות בולטות נוספות מ-2004 – חלק ג' מאת: yaddo בדומה למה שרעות כתבה פה על אנג'ל, האם לא מגיע להאוס מקום ברשימת הסדרות המשפיעות של העשור. האם להאולדעתי כן, למרות שהאוס היא לא אחת מהסדרות האהובות עלי (נחמד לצפות בה, אבל לא היה לי נורא קשה כשהיא נהייתה בלעדית לחם, על המשרד אני מתאבל הרבה יותר). מדובר אולי בסדרה היחידה שהולידה גל כה גדול של תוכניות שמחקות את הנוסחה שלה כמעט במדיוק : בלש (ועדיף שיהיה מגולם ע"י שחקן בריטי) גאון בתחומו ומפצה על כלך בזה שהוא דפוק בכל היתר, בעיקר בהתנהגות חברתית עם אנשים אחרים ובטקט, שאף פעם לא עושה את מה שמצופה ממנו, פותר תעלומה מסובכת ומלאת טוויסטים בפרק אחד. וזה גל שנמשך אפילו עד שנה שעברה, כשהגיעה המנטליסט, שגם מאוד הצליחה. והיו עוד, כרגע עולות לי לייף (המצוינת) ופרמדיק, שהיא הייתה העתק עוד יותר מדויק כשגם היא התרחשה בבית חולים וכללה תעלומות רפואיות. . גם העובדה שעדיין בעונתה השישית היא אחת מהסדרות המובילות באחוזי הצפיה באמריקה כנראה אומרת משהו, והסדרה היא ללא ספק אחת הסדרות הבולטות בעשור הזה. והפעם גם מדובר, בד"כ לפחות, גם בהצלחה יצירתית, מקרה בו הקהל והמבקרים מסכימים. ואם מדברים על המעבר של המטוטלת מריאליטי לדרמות, לדעתי גם להאוס יש חלק בזה.
הודעה קצת קצרה כי אני עייף מידי בשביל לפרט יותר, וכי יש לי יותר מידי בעיות עם האוס בשביל להמשיך להלל אותה כאן.
|
|
בתגובה ל: מה שמעלה את השאלה מאת: גיא אתה צודק וזה משהו שחככתי בו, אבל בסופו של דבר לדעתי "האוס" לא הביאה אל המסך שום דבר שלא ראינו לפני כן. היא מצליחה מאוד והרימה את פוקס לשחקים גם בלי עזרת "אמריקן איידול", והיא ללא ספק הביאה המון חיקויים אחריה, אבל זהו (לפחות למיטב ידיעתי). יש לי את אותה דילמה עם האנטומיה של גריי בשבוע הבא.
|
|
בתגובה ל: שאלה במקומה מאת: yaddo ללא תוכן
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
|
|
בתגובה ל: ותר על האנטומיה, לך על weeds במקום מאת: fred איש קריות ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: מה שמעלה את השאלה מאת: גיא בתגובה לדבריך שיש להוסיף את האוס כאחת המשמעותיות במעבר המטוטלת מריאליטי לדרמות - אכן כללתי אותה (פסקה אחרונה של אבודים).
|
|
בתגובה ל: סדרות בולטות נוספות מ-2004 – חלק א' מאת: yaddo ההמשך בחתימה שלי
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
|
|
בתגובה ל: עקרות בית נואשות (2004-היום) מאת: yaddo אובר רייטד.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: אבודים (2004-2010) מאת: yaddo היו אנשים שלא הפסיקו לשבח את הסדרה, ואת ההתקשרות הבלתי פוסקת שלה עם צופיה (דינמיקה שלדעתי עובדת יותר טוב בHIMYM אבל ניחא) ואת אבני הדרך שהסדרה הציבה בדרך לשיפור והעצמת המדיום הטלוויזוני. והיו את אלו שהאשימו אותה בגימיקים זולים ומשיכה באף עם טוויסטים מונפצים. מה שבטוח הוא שלכל אחד הייתה דעה על "אבודים" כשהיא עלתה לאוויר.
אני חושב שעיקר פועלה של "אבודים" נעוץ בשני פרמטרים. הראשון הוא ש"אבודים" הייה סדרת נטוורק ראשונה בעידן פוסט 9/11 שהתייחסה לנושא הבדלי עדות. להזכירכם, העונה הראשונה לא כללה את שבט הניצולים נגד שבט האחרים, זה הגיע רק בפרק האחרון לעונה. כל העונה הראשונה התעסקה בחבורה של אנשים זרים זה לזה שנאלצים ללמוד לשרוד ביחד, מעין אלגוריה מעניינת למצבה של ארה"ב שנאלצת פתאום לשים לב לאזרחיה ולשונות שביניהן והמצב החדש שזה יוצר. בעונה הראשונה, במקום סוייר, סעיד קים וג'ון היכרנו רק את הפושע, החייל העיראקי והתיירים מקוריאה. הסדרה התחילה בהצבת הדמויות הראשיות בזירה מאוד בודדה, כאמור, וזה משהו שהיה די מהפכני בזמנו.
הפרמטר השני הוא תחייתו של המד"ב. חשוב לזכור שעד 2004 ואבודים, כמעט כל סדרת מד"ב או פנטזיה שהעלו לנטוורקס כשלו כשלונות מחפירים. אחרי אבודים קיבלנו שלל סדרות מד"ב כגון "מדיום", "ממעמקים", "פלישה" ואפילו את התוכנית עם הגברים הערומים ההיא... נו, "על טבעי". אבודים, מעבר להיות כזו שנתנה לגיטמציה מחדש לתסריט הכתוב, היא גם זו שנתנה לגיטמציה מחדש לז'אנר שסבל מדימוי שלילי שנים ארוכות.
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
|
|
בתגובה ל: ככל הנראה הסדרה הכי שנויה במחלוקת שאי פעם הייתה מאת: fred איש קריות אני זוכרת שבזמנו, בעונה הראשונה, היו הרבה תלונות על כל החלק העל-טבעי בתוכנית. הרבה אנשים ומבקרים (שגם הם אנשים) אמרו שזה מספיק להציג חבורת ניצולים על אי בודד ולהראות את כל הדרמות והדילמות שבאות מהמצב החדש, בלי כל החרטע-ברטע המדב"י. בזמנו חצי-הסכמתי עם הטענה, כי כל הקטעים עם מפלצת העשן ופלישת דובי הקוטב נראו מטופשים ומיותרים לחלוטין. סתם מד"ב זול כדי להגיד - היי תראו, אנחנו לא סתם דרמה, אנחנו סדרת דרמה-מד"ב! לדעתי זה גרם לסדרה לאבד חלק גדול מקהל היעד הפוטנציאלי שלה שלא בצדק, ודי קיבע את הקהל הקבוע של חובבי-מד"ב שסוף-סוף קיבלו סדרה איכותית, וסובלניים-למד"ב שלא היה אכפת להם אם האי הוא בכלל גן-עדן שנשלט על ידי פיות ורודות, רק תראו כבר מה יש מתחת לצוהר, לעזאזל. כמובן שעם העונות (ואברמס שתפס מושב אחורי) הסדרה הפכה לסדרה מהפכנית שתרמה הרבה לז'אנר, ושההשפעה שלה חילחלה להרבה סדרות אחרות. רק דיר באלאק שייסיימו בטוב.
|
|
בתגובה ל: לדעתי המד"ב מאוד פגע בה בעונה הראשונה מאת: יערה שזו סדרת מד"ב/פנטזיה ושהפיתרון לא יהיה ריאליסטי, אז לא ממש ברור לי למה צצו אח"כ טענות מאוכזבות של "אוי, הם הלכו למד"ב, חשבנו שיהיה פתרון טבעי". איך חשבתם ככה? דובי קוטב ומפלצת עשן לעזאזל! לי זה אף פעם לא הפריע, מד"ב/פנטזיה זה אחלה.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: לי היה ברור מההתחלה מאת: miss bojarsky ומפלצת העשן היא... המממ... אינדיאני משועמם?
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
|
|
בתגובה ל: הדובים ברחו מאנטרטיקה מאת: fred איש קריות כי בטח האי היה באזור הקוטב וזז.
|
|
בתגובה ל: דוב הקוטב שם (ס' עונה 4) מאת: yaddo הוא ניסה להראות לי איך אנשים הצליחו לחשוב בעונה הראשונה שזו לא הולכת להיות סדרת מד"ב. דגש על ניסה :)
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: הדובים ברחו מאנטרטיקה מאת: fred איש קריות מעולם לא היו דובי קוטב באנטארקטיקה. זו טעות נפוצה. דובי קוטב קיימים רק באזור הארקטי (כלומר, אזור הקוטב הצפוני ולא הדרומי) - בדיוק כפי שפינגווינים קיימים רק בחלק הדרומי של כדור הארץ.
כן, מה שאתם שומעים. דובי קוטב ופינגווינים מעולם לא נפגשו יחד. זו המצאה של סרטים מצויירים.
(יום יבוא ואכתוב פוסט ארוך על "דברים שלא ידעתם על אנטארקטיקה". אולי אז יפסיקו לשאול אותי אם ישנתי שם באיגלו...)
|
|
בתגובה ל: לי היה ברור מההתחלה מאת: miss bojarsky פשוט לדעתי המד"ב בעונה הראשונה היה מיותר ולא תרם לעלילה ולכן סתם הבריח חלק מהצופים. בהמשך הסדרה הם אשכרה הפכו את זה לחלק אינטגרלי מהעלילה, במקום שזה סתם יספק אפקטים מגניבים, ולכן זה גם הרגיש טבעי שדברים נפתרים בצורה לא-שגרתית.
|
|
בתגובה ל: אני מסכימה שזה היה די ברור מאת: יערה מבחינתי ליוצרים היה רעיון די מגובש של הפתרון בסוף מההתחלה, הם לא סתם קצת דחפו מד"ב בהתחלה מבלי לדעת מה הקשר ואח"כ במקרה הצליחו לקשר. הדובים והמפלצת מלכתחילה היו חלק אינטגלרי מהעלילה, אנחנו רק עוד לא ידענו בדיוק באיזה מובן, כי עוד לא הייתה לנו כל התמונה. לי לא הייתה בעיה לחכות עד שמתישהו הכל יתברר. אם בעונה הראשונה בכלל לא היו רמזים למד"ב או משהו לא טבעי, אז באמת הייתי מבינה את הטענות שהסדרה הציגה את עצמה בהתחלה כסדרה ריאליסטית ואז שינתה כיוון. ככה הבהירו מראש את האופי וטוב שכך. בעיני זה גם מגניב שפתאום בעונות מאוחרות אנחנו מבינים משהו מהעונה הראשונה ורואים הכל באור אחר. ככה שהדובים והעשן לא היו מיותרים בעיני בכלל כבר אז.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: אני לא מקבלת את זה מאת: miss bojarsky כי את נותנת ליוצרים הרבה יותר קרדיט ממה שאני נותנת להם. אני בכלל לא בטוחה שדברים כמו מפלצת העשן והדובים ניתנו לנו בתחילת העונה הראשונה עם מחשבה כל כך מרחיקת לכת עד לדרך שבה הם הוסברו בעונה הרביעית והחמישית של הסדרה. ואני ממש לא סומכת עליהם שבסוף הכל יתברר, וכל הקצוות יקשרו עבורנו בסרט אדום (גלה לנו מה אתה, פסל ארבע הבהונות!). כמובן שאני לא מצפה שה-כ-ל ייפתר, כי גם לא כזה אכפת לי למה ציפורים משליכות את עצמן לתוך וויטרינות כשוולט נמצא בסביבה. אבל אני לא חושבת שהיוצרים ידעו כבר מההתחלה איך הסדרה תיגמר, ולכן תמיד מעניינת אותי הצורה שבה הם קושרים כל דבר בסדרה ל-80 דברים אחרים, כי לדעתי הרבה מזה לא מתוכנן מראש.
|
|
בתגובה ל: זה משהו שאני תוהה עליו הרבה מאת: יערה שהם בהכרח ידעו בדיוק איך הם יקשרו את הדובים והעשן וגם אני לא מצפה שכל פרט ופרט יוסבר. אבל כן, אני מאמינה שהרעיון הכללי של הפתרון בסוף היה משהו שג'ייג'יי אברהמס חשב עליו והוריש אותו לחבר'ה שמנהלים את העניינים. ההרצאה של ג'ייג'יי ב-TED על הכיף שבמסתורין, שכנעה אותי בכך עוד יותר. בתכלס אי אפשר לדעת, אלא אם כן הוא מתישהו הוא יאמר במפורש משהו בעניין. אבל ככה אני מאמינה ובינתיים, הסדרה לא נתנה לי שום סיבה לפקפק בכך. נראה מה יהיה בסוף.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: הצילו (2004-היום) מאת: yaddo לא ידעתי על הרקע האישי של דניס לירי לנושא. עכשיו אני מעריכה עוד יותר מתמיד את הסדרה המופלאה הזו.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: סיכום העשור: הסדרות הכי משפיעות מאת: yaddoשאני לא זוכרת אילו מחמאות כבר המטרתי עלייך בהקשר לפרויקט הזה, אז אם אני חוזרת על עצמי, זבש"ך :) נהדר ומרתק, כמו תמיד!
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
|
 |
מאמרי הקהילה
|