מישהו רואה? איזה פרק מצויין, מדהים, נפלא. מהדברים הכי טובים שראיתי בטלוויזיה זה זמן רב. כל החלק של "איפה היית כשקנדי נרצח", התגובות של כולם ותחושת הכאוס היו עשויים נהדר. פשוט סידרה מצויינת (למרות שאני שונאת את דון דרייפר כל כך, שזה אפילו לא מצחיק).

בתגובה ל: מד מן 3X12 מאת: איימס
אבל עקב מחסור בזמן והעובדה שהסדרה כה מרתקת החלטתי לעשות מעין מרתון של שלושת פרקי העונה האחרונים כשיגיע זמנם (ודווקא כשפרק 10 היה מעין מותח בסופו), אולי אחליט שזה יהיה מרתון יומי בשבת-ראשון-שני. נראה.
מה שבטוח זה שאח"כ אני ארצה עוד ולא יהיה לי. לעזאזל.

בתגובה ל: מד מן 3X12 מאת: איימס
עשיתי מרתון של פרקים 10-12 אז אני עדיין מתאוששת מהפיטורים של סאל, ומהסצינה עם ג'ואן ויכולת שבירת הכדים המופלאה שלה.
שלא לדבר על כל קטע הגילוי של בטי ודון. משהו אומר לי שאת לא מחבבת אותו במיוחד, אבל המשחק שלו לאורך כל הגילוי היה מדהים בעיניי. אני אשכרה מתחילה לחבב את הדמות שלו.

הפרק הזה הרגיש מאוד מרענן. מאוד אהבתי את הסצינות בחתונה, ובייחוד נהניתי מתשומת הלב שהם הקדישו לרוג'ר וההתייחסות שלו לכל הנשים בחייו, בייחוד לג'ואן. תחזרי, ג'ואן!

בתגובה ל: ראיתי. אהבתי. (ס') מאת: יערה
נהדר, ואיכשהו למרות שאני שונאת את דון דרייפר אני לא שונאת אותו. בכלל, דון הוא דמות מאוד מעניינת בעיני, כי הוא מצליח להיות מניאק בוגדני ומנוול, ועדיין לזכות באהבת כל הסובבים אותו. הוא מין סופרמן כזה, ואלא אם כן מתבוננים מבחוץ (ממש מבחוץ, נגיד, 50 שנה אחרי), אי אפשר להבין את זה, אלא מסתנוורים ממנו. ואין שם משהו מי יודע מה מסנוור, אבל עדיין (מלבד מישהו כמו פיט, אבל הוא סתם מסונוור מעצמו).

ג'ון האם מגלם אותו מצויין, והוא כתוב בצורה פנומנלית, אז השינאה אותו לא מפריעה לי להנות, להפך, אלא גורמת לי להשתומם ולפרק כל פרק לגורמים, כדי שאבין איך אני יכולה כל כך להנות מדמות שאני כל כך סולדת ממנה.

אולי אני מרשה לעצמי לשנוא את דרייפר בגלל שהמשחק המשובח של האם והכתיבה הנהדרת של הדמות זה לא איזה משהו חד פעמי שם. כלומר, אני יכולה להתמוגג משאר הדמויות ושאר השחקנים, ולהמשיך לתעב את דון ולעוות את פני בכל פעם שהוא מעמיד פני מיוסר (שהיא כאילו לא העמדת פנים, אבל בעצם כן, או שלא).

בתגובה ל: ג'ון האם (ספ') מאת: איימס
אני חושבת שגם בתוך הסדרה עצמה יש כמה דמויות שסולדות ממנו (פיט) או מביעות תמיהה על ההערצה שלה הוא זוכה (סטרלינג), ומייחסות את זה למראה הטוב ולקסם האישי שלו.
וזה מתקשר כל כך טוב לעולם הפרסום, שבו בונים על זה שצרכנים יקנו כל זבל שתמכרי להם, כל עוד זה עטוף באריזה יפה ונוצצת.

הרי דון דרייפר הוא די אנטי גיבור. אנחנו לא אמורים לחבב אותו. כן, הוא התחיל בתור מניאק בוגדני ומנוול, אבל הוא התפתח מאוד במהלך הסדרה. היוצרים מאוד מתעקשים שננסה להבין אותו, ולפעמים זה עובד.
(:

בתגובה ל: דון דרייפר מאת: יערה
אפשר להגיד שכמעט את כל הדמויות אני אוהבת ושונאת.
את דון אני שונאת מהסיבות הידועות אבל לפעמים הוא גם האדם הכי פתוח שם, הכי מודרני והוא הכי כובש, אי אפשר להתכחש לקסם שלו ושל ג'ון האם.
בטי מתנהגת כמו ילדה קטנה, היא לא רואה את כל הטעויות שהיא עושה עם הילדים שלה אבל היא גם אדם שפשוט לא מתאים לחיים שהדביקו לה (ודרך אגב, הייתי בטוחה שכשפרנסיס אמר לה שהוא יתחתן איתה היא תירתע ממנו כי אני לא חושבת שחיי הנישואין הם בשבילה כמו שהם לא בשביל דון).
ככה גם שאר הדמויות עגולות בצורה מדהימה, אפילו ג'ואן האהובה קצת בלתי נסבלת לפעמים.

אני אפילו לא יכולה להתחיל לנחש מה יהיה בפרק האחרון, דון ובטי יתגרשו? משום מה זה נראה לי יותר הגיוני כשבטי גירשה אותו מהבית כשהיא גילתה את הרומנים. עכשיו אני סתם מרחמת יותר על דון במצב הזה כי הוא נראה הרוס שם בסצנה האחרונה.

בתגובה ל: גם רואה (ס') מאת: תמרלו
יצא לסדרה להראות הרבה פעמים את ההבדל בתקופות בהתייחסות החברה לילדים וביחס הורים לילדיהם.
אני לא חושבת שבטי עושה טעויות עם הילדים, אלא יותר שככה היה נהוג להתייחס לילדים באותו הזמן.
כמה דוגמאות שאני ממש זוכרת הן ששכן סוטר לילד שהוא בקושי מכיר על זה שהוא משתולל בית, בתור אקט של חינוך, וזה מקובל לחלוטין. או הפיקניק שערכה משפחת דרייפר ובסופו בטי פשוט מנערת את המפה, משאירה את כל הזבל על הדשא, ונכנסת למכונית.
יש חלקים בדמויות שבהם כן שווה לעשות הפרדה בין אופי לבין מה שהיה מקובל באותה התקופה.
נראה גם שגירושים הפכו באותה התקופה לדבר די מקובל, מה שאותי באופן אישי די הפתיע.

גם לי ממש קשה לדמיין את דון ובטי מתגרשים. זה נראה כאילו דון עומד לפני התמוטטות עצבים.

בתגובה ל: בקשר לבטי (ס') מאת: יערה
שבטי היתה בת 28 בעונה הראשונה. והבת הבכורה שלה היתה אז בת 8 בערך. כלומר, בגיל 20 היא כבר היתה אם ורעיה, עם כל מה שכרוך בכך בהנתן בתקופה. כלומר, היא לא רק מתנהגת כמו ילדה קטנה, היא די באמת נותרה ילדה, כי לא היה לה שום שלב ביניים בין הילדות ובין האחריות של אם במשפחה בה האב נעדר.

בטי בפירוש מתוארת כמישהי שלא מצליחה (ולא מאוד רוצה) להתמודד עם האחריות שלה. היא רוצה להשאר הדוגמנית היפה והבלתי מושגת, ולא אמא של או אשתו של. דמותה בעונה הראשונה חגה סביב המוטיב הזה, עם הטיפול שעברה.

יתרה מזאת, בטי נענתה להצהרות אהבה של ילד בן 10, ואף ניסתה להעזר בו כשהרגישה המומה בסוף העונה הראשונה.
כל ההתמודדות שלה עם אובדן ההורים שלה סותר לגמרי את מה שנהוג בתקופה (זה בולט במיוחד כשבעונה אחד היא הולכת עם מונה סטרלינג לשירותים, מספרת לה שאמה נפטרה, ומונה מתעלמת מכך, כי זה לא משהו שאמור להיות אישיו. ההורים מתים, תתמודדו).

בקיצור, אני חושבת שהדבר היחיד שאפשר לשאוב מהתקופתיות של הסידרה זה את העובדה שלמרות שבטי לא בוגרת נפשית בכלל, היא עדיין נאלצה לקחת על עצמה כמויות אחריות שהיא לא יכולה להתמודד איתן בשום צורה.

אין ספק שהילדים שלה יזכרו אם יפהפיה ומנוכרת, שספק אם בכלל אהבה אותם. זה מתאים למדי למה שאנחנו מכירים מסדרות משנות ה-80 על זכרונות של גיבורי הסדרות הללו מהוריהם המנוכרים.

בתגובה ל: חשוב לזכור (ספ') מאת: איימס
את סאלי הופכת לאישה ממורמרת משהו על איך שאמא שלה גידלה אותה. אני כבר יכולה לראות את זה משודר בהולמרק בשתיים בלילה.

בתגובה ל: אני ממש רואה מאת: יערה
אבל זה מעניין, כי את הצד של סאלי (תודה שהזכרת לי את השם שלה :)) אנחנו כבר מכירים. את של בטי - פחות.

וחוץ מזה, הסידרה הזו מרתקת בעיני, בדיוק בגלל הדברים הללו. זה לא פורץ דרך בשום צורה (בעיני), אבל זה יסודי ומעולה.

בתגובה ל: מד מן 3X12 מאת: איימס
את זה גנבתי מהטוויטר של קורט סאטר, חבר הפייסבוק החדש שלי (אגב, רק אופנוענים מבוגרים עם בנדנות מגניבות מגיבים ב- wall של סטאר. האם הם קהל היעד האמיתי של ילדי האנרכיה?). לא קראתי את הכתבה, מאותה הסיבה שלא קראתי את התגובות בשרשור, מעבר להודעה של איימס: אני חוששת מספויילרים לעונה השלישית של מד מן שבטח נמצאים בה, אבל ציטוט הכתבה בטוויטר וכל הקטע של 'in your face' מצאו חן בעיניי.

בתגובה ל: Mad Men is no longer TV's best show מאת: רעות
הם די קוטלים את האופנוענים המבוגרים עם הבנדנות המגניבות (or should I say FAGS..)
זה גרם לי קצת לזלזל בסדרה של מר סאטר למספר שניות, אבל אז נזכרתי כמה שהעונה החדשה מעולה והספקות שלי ירדו לתהום.

בתגובה ל: Mad Men is no longer TV's best show מאת: רעות
בעיקרון הוא אומר שהוא שלדעתו העונה ה-3 של מד מן פחות טובה מהקודמות (אני לא מסכימה עם הסיבות שלו), ושהוא מעדיף את העונה החדשה של ילדי האנרכיה ולא מפרט למה. כאן אני לא יכולה להסכים איתו כי לצערי עוד לא התחלתי לראות את העונה החדשה.
חוץ מזה, הבנאדם שם את הפרק האחרון של הישרדות כהיילייט השבועי שלו, בזמן שהדיעה שלי על הפרק היתה "ZZZZZZzzzz....", אז קשה לי לקחת אותו ברצינות.
(: